אופרת חלל
|
דוגמאות לאופרת חלל |
|
בספרות:
בקומיקס ובמאנגה:
בטלוויזיה:
בקולנוע:
משחקי וידאו:
|
אופרת חלל (באנגלית: Space Opera) היא תת-סוגה של ספרות ספקולטיבית וספרות מדע בדיוני, ששמה דגש על הרפתקאות אפיים בחלל החיצון ברחבי יקום בדיוני שבו ניתן לשוטט במהירות שמעל למהירות האור. עלילות אופרת החלל מתרחשות לרוב על רקע של לוחמת חלל, תרבויות חוצנים ואימפריות גלקטיות. לעיתים, תת-הז'אנר מיוחס בתור מחווה עתידנית לסאגות הרפתקה מוקדמות כמו אלו המצויות במיתוסים ובספרות אבירים (אנג').
המונח עצמו אינו מתייחס למוזיקת אופרה אלא יותר לאופן המלודרמטי, הגדול בקנה מידתו והנוסחתי של האופרות - באותה מידה שאופרת סבון ומערבונים (או בסלנג הנחות שלהם, "אופרת סוסים") עושים שימוש במלודרמה במדיום הטלוויזיוני והקולנועי.[1] אבות הטיפוס של אופרת החלל הופיעו עוד בתחילת המאה ה-20, והז'אנר זוכה כיום לפופולריות רבה במגוון מדיות כגון ספרות, קולנוע, קומיקס, טלוויזיה, משחקי וידאו ומשחקי קופסה.
סרט בהמשכים מוקדם אשר התבסס על רצועות קומיקס של אופרת החלל היה "פלאש גורדון" משנת 1936.[2] אחת מסדרות אופרת החלל המוקדמות והמוצלחות ביותר היא הזיכיון הגרמני של ספרי "פרי רודאן",[3][4] אשר תורגמה לעברית בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 תחת הוצאת רמדור. תשומת לב רבה הופנתה כלפי תת-הז'אנר במדיות הטלוויזיוניות והקולנועיות עם הפקתן של סדרות הטלוויזיה של "מסע בין כוכבים" - יקום בדיוני אותו יצר ג'ין רודנברי בשנת 1966, סרטי "מלחמת הכוכבים" של ג'ורג' לוקאס משנת 1977 וסדרת הטלוויזיה הבריטית ארוכת השנים "דוקטור הו", אשר משודרת מאז שנת 1963.
מאפיינים והגדרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי האתר המקוון dictionary.com, אופרת החלל הוגדרה בתור "דרמת רדיו/טלוויזיה/קולנוע שהיא סיפור הרפתקאות מדע בדיוני".[5] מספר מבקרי אמנות מבדילים בין אופרת חלל לבין ז'אנר רומנסה פלנטרית(אנג'). שני תתי-הז'אנר מציגים הרפתקאות המתרחשות בסביבות אקזוטיות, אולם אופרת החלל שמה דגש על מסע בחלל, בעוד שרומנסה פלנטרית מתמקדת בעולמות חייזריים. בהקשר זה, העולמות המופיעים בספריו של כותב הספרות זולה אדגר רייס בורוז, כמו למשל סיפורי בארסום, יקוטלגו כרומנסות פלנטריות, וכך גם סיפורי אריק ג'ון סטארק של לי בראקט.
המונח "אופרת חלל" הוטבע לראשונה בשנת 1941 בידי כותב ספרות המסתורין והמדע בדיוני וילסון טאקר, במאמר לפנזין Le Zombie שהשתמש במונח כזלזול בתת-הסוגה.[6] בתקופה זו, דרמות רדיו סריאליות היו ידועות בארצות הברית כאופרות סבון, מאחר שהיו ממומנות על ידי חברות לממכר סבונים.[7] כאמור, גם נעשה שימוש במונח "אופרת סוסים" כדי לתאר סרטי מערבונים נוסחתיים. לדברי טאקר, אופרת החלל היא "צ'יזבט חלליות קלישאתי, מפרך, גרוע וממוחזר".[8][6] מבקרי ספרות ומעריצי הז'אנר שמו לב שעלילות אופרת החלל נלקחו לעיתים מאופרות סוסים ופשוט תורגמו מחדש כדי לכלול סביבה של החלל החיצון. הדבר פורסם כפרודיה בשער האחורי של הגיליון הראשון של מגזין Galaxy Science Fiction.[9] באותם ימים של סוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 של המאה ה-20, בהם הסיפורים פורסמו במגזיני מדע בדיוני, התייחסו אליהם כאל "סיפורים אפיים של סופר-מדע".[1]
החל משנות ה-60 של המאה ה-20, אופרת החלל הוגדרה מחדש וצברה פופולריות לתוך שנות ה-70 בעקבות הגדרתו של הסופר והעורך בריאן אולדיס בספר האנתולוגיה Space Opera משנת 1974 - הגדרה אותה ניסחו מבקרי הספרות דייוויד ג. הארטוול וקתרין קריימר כ"החומר הישן והטוב".[10] אולם, מעט לאחר מכן, קראו תיגר על קביעה זו עורכת המדע בדיוני ג'ודי לין דל ריי ובעלה, סופר המדע בדיוני לסטר דל ריי. בדיון שנערך על הגדרתה מחדש של אופרת החלל, הם הפריכו את הטענות שאופרות חלל" הן מיושנות, וההוצאה לאור שברשותם - ספרי דל ריי - קיטלגו מחדש את עבודותיה המוקדמות של לי בראקט כאופרת חלל.[10] עם תחילת שנות ה-80, אופרות החלל הוגדרו מחדש פעם נוספת, והמונח נקשר ליצירות תרבות פופולרית גדולות כמו סרטי מלחמת הכוכבים. רק בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, המונח הוכר כז'אנר לגיטימי של המדע הבדיוני.[10]
מבקרי הספרות דייוויד ג. הארטוול וקתרין קריימר הגדירו את אופרת החלל כ:
הרפתקה מדע בדיונית צבעונית, דרמטית ובקנה מידה גדול. היא כתובה היטב ולעתים אף ביד אמן. לעתים קרובות מתמקדת בדמות מרכזית הרואית ומעוררת הזדהות ובעלילה קצבית, ומתרחשת לרוב בעתיד הרחוק, בחלל או בעולמות אחרים, תוך שמירה על טון אופטימי בדרך כלל. היא עוסקת לעתים קרובות במלחמה, פיראטיות, ערכים צבאיים, אקשן גרנדיוזי והימורים בקנה מידה עצום.
הסופרת איימי קיי דובוף מוסיפה על כך ומגדירה את אופרת החלל כ:
אופרת חלל אמיתית היא אפית בקנה המידה שלה ואישית בדמויותיה. היא עוסקת באנשים המתמודדים עם משהו שגדול מהם ובמאבקיהם כדי לנצח. למרות שתפאורה מחוץ לכדור הארץ היא עניין מרכזי, השהות בחללית או הביקור בכוכב לכת אחר אינם התנאים היחידים. חייבים להיות שם גם דרמה והיקף רחב מספיק כדי לרומם את הסיפור מסתם סיפור מבוסס-חלל לאופרת חלל אמיתית.
ניתן להציב את אופרת החלל, בקווים כלליים, כניגוד למדע בדיוני קשה – שבו הדגש הוא על ההשפעות של קדמה טכנולוגית והמצאות, ושבו הרקע והעולם נבנים בקפידה כדי לציית לחוקי הפיזיקה, הקוסמולוגיה, המתמטיקה והביולוגיה. דוגמאות לכך ניתן לראות ביצירותיו של אלאסטר ריינולדס או בסרט "אחרון לוחמי החלל". לעומת זאת, לעיתים אופרת החלל יכולה לעלות בקנה אחד עם המדע הבדיוני הקשה ולהתבדל ממדע בדיוני רך דווקא על ידי התמקדות בדיוק מדעי, כמו הרומן The Risen Empire מאת סקוט וסטרפלד. יצירות אחרות של אופרת חלל עשויות להיות מוגדרות כאיזון בין השניים, או כמדע בדיוני קשה ורך בו-זמנית, כגון סדרת הפריקוול של "חולית" מאת קווין ג'. אנדרסון ובריאן הרברט, או סדרת סרטי "מלחמת הכוכבים" שנוצרה על ידי ג'ורג' לוקאס.[11]
המאפיינים השונים והקונוטציות הרבות של אופרת החלל השתנו במשך השנים ואף ממשיכים להתרחב במדיות השונות בהן מיוצג תת-הז'אנר. מימי מלחמת הכוכבים של סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 ועד לימי באטלסטאר גלקטיקה המחודשת של שנות ה-2000, אותם מאפיינים זכו לראיה רחבה ועשירה יותר, ולהתפתח אל מעבר לגבולות אותן הציבה אופרת החלל של שנות ה-20 המאוחרות.
המאפיינים העיקריים הם:
- רקע
- החלל החיצון, כוכב לכת מרוחק או גלקסיה ובה מספר רב של כוכבי לכת שונים ובהם גזעים ותרבויות מגוונות של חייזרים.
- דמויות
- לצד גזע ראשי של בני אנוש קיימים מגוון גזעי חייזרים הדומים לבני האדם במונחים של תרבות, מראה חיצוני, ולעיתים אפילו אנטומית. על גבולות ההתקשרות בין חייזרים לבני אנוש מתגברים בקלות.
- מתן עומק בהתפתחות הדמויות ותיאורן.
- עלילה
- עלילה שאינה משויכת לתת-ז'אנרים אחרים של המדע הבדיוני, ושמתייחסת לסיפורים של טוב נגד רע.
- יקום דמיוני/גלקסיה/כוכב לכת נרחבים, בהתאם להישרדות הציוויליזציה של הגיבור
- מרכיבים רומנטיים
- העלילה נוסחאתית
- קרבות חלל
- טכנולוגיה
- חלליות שלרוב יכולות לגמוא מרחקים עצומים בפרקי זמן קצרים, לעיתים קרובות תוך עקיפת המגבלה של מהירות האור
- רובי ואקדחי לייזר או נשק בצורת אקדח היורה מטחי אנרגיה מרוכזת
- שדות כוח ואנרגיה המשמשים להגנה
- רובוטים, חלקם בעלי בינה מלאכותית מתקדמת וחלקם דמויי אדם (אנדרואידים)
- טכנולוגיה רפואית מתקדמת, ובפרט השתלת תותבים ביוניים במקום איברים וגפיים שנפגעו בקרב
- הולוגרמות והדמיה תלת-ממדית
- מבני ענק בקנה מידה בלתי אפשרי להינדוס בטכנולוגיות קיימות, המצריכים משאבים שאינם בנמצא בימנו.
- סבירות מדעית
- הפרה של חוקים פיזיקליים, כגון מסע בזמן, תנועה במהירות המשתווה או עולה על מהירות האור, יכולות תמרון בלתי אפשריות, גרביטציה מלאכותית, ועוד.
- סטייה מפיזיקה מציאותית, בדמות כוחות על-טבעיים או קסם (לחפצים כמו גם לדמויות).
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצירות מוקדמות אשר קדמו לתת-הסוגה הכילו אלמנטים רבים שיהפכו ברבות הימים לאופרת חלל. כיום, יצירות אלה נחשבות לקדם-אופרת חלל,[12] והן נכתבו בידי סופרים צרפתיים מהמאה ה-19, כמו למשל "Les Posthumes" ("לאחר המוות", 1802) מאת ניקולא אדם רטיף,[13] "Star ou Psi de Cassiopée: Histoire Merveilleuse de l'un des Mondes de l'Espace" ("כוכב, או פסי מקסיופיאה: ההיסטוריה המופלאה של אחד מעולמות החלל", 1854) מאת שרל-אישיר דפונטנה ו-"Lumen" משנת 1872 מאת קאמי פלמריון.
אף על פי שלא היו פופולריות במיוחד, אופרות חלל מוקדמות נכתבו מדי פעם בתקופות המדע הבדיוני הוויקטוריאנית והאדוארדית המאוחרת. אפשר למצוא דוגמאות לכך ביצירותיהם של פרסי גרג, גארט פ. סרוויס, ג'ורג' גריפית ורוברט קרומי.[14] חוקר המדע הבדיוני א. פ. בליילר מציין את ספרו של רוברט ויליאם קול "The Struggle for Empire: A Story of the Year 2236" ("המאבק על האימפריה: סיפור על שנת 2236") כאופרה הראשונה של החלל בספר העיון שלו משנת 1990 "Science-Fiction: The Early Years" ("מדע בדיוני: השנים המוקדמות"). הרומן מתאר עימות בין-כוכבי בין בני האדם של כדור הארץ לבין גזע הומנואידי אכזרי שבסיסו בכוכב הלכת סיריוס. אולם, הרעיון לרומן צמח מתוך ז'אנר ספרותי לאומני שהיה פופולרי בין השנים 1880 ל-1914, שנקרא סיפורת מלחמות עתידיות.
למרות התחלתה המוקדמת של התת-סוגה, היו אלה סוף שנות ה-20 של המאה ה-20 בהם אופרת החלל החלה להופיע בקביעות במגזיני ספרות זולה כמו "Amazing Stories". במדיה הקולנועית, אופרת החלל החלה ככל הנראה עם הסרט הדני משנת 1918, "Himmelskibet" ("מסע למאדים").[15] בשונה מסיפורי הרפתקאות החלל המוקדמים יותר, שעסקו בפלישת חוצנים לכדור הארץ או התמקדו בהמצאת רכב חלל בידי ממציא גאון, אופרת החלל הטהורה פשוט קיבלה את המסע בחלל כמובן מאליו, לרוב על ידי מיקום העלילה בעתיד הרחוק, דילגה על ההקדמות, וזינקה היישר אל סיפורי גבורה והרפתקאות נועזות בין הכוכבים. סיפורים מוקדמים שכאלה כללו את סיפוריו של ג'וזף שלוסל "Invaders from Outside" ("פולשים מבחוץ"), שפורסם במגזין Weird Tales בינואר 1925;[14] "The Second Swarm" ("הנחיל השני") שפורסם במגזין Amazing Stories Quarterly באביב 1928; ו-"The Star Stealers" ("גנבי הכוכב") שפורסם במגזין Weird Tales בפברואר 1929; "Tarrano the Conqueror" ("טראנו הכובש", 1925) של ריי קאמינגס; וסיפוריו של אדמונד המילטון "Across Space" ("מעבר לחלל", 1926) ו-"Crashing Suns" ("שמשות מתרסקות") שפורסם במגזין Weird Tales באוגוסט-ספטמבר 1928.[12] סיפורים דומים פורסמו בידי סופרים אחרים בשנים 1929–1930.
אולם, הסופר אשר מצוטט לעיתים קרובות כאביו האמיתי של הז'אנר היה אדוארד אלמר סמית'. יצירתו הראשונה, "The Skylark of Space" ("עפרוני החלל") פורסם במגזין Amazing Stories בין אוגוסט לאוקטובר 1928, בשיתוף פעולה עם לי הוקינס גרבי, ונחשב לאופרת החלל הגדולה הראשונה.[12] הסיפור משלב בין המעשיה המסורתית של ממציא שיוצר מנוע חלל עם רומנסה פלנטרית בסגנון יצירותיו של אדגר רייס בורוז.[10] סדרת "העדשאי" - יצירתו המאוחרת של סמית' - כמו גם יצירותיהם של המילטון, ג'ון קמפבל וג'ק ויליאמסון בשנות ה-30 ושנות ה-40 של המאה ה-20 היו פופולריים בקרב הקוראים וזכו לחיקויים רבים בידי סופרים אחרים. סופרי המדע בדיוני פול אנדרסון וגורדון רופרט דיקסון שמרו על צורת הכתיבה של הז'אנר בשנות ה-50, ובעקבותיהם הגיעו גם מייקל ג'ון האריסון וקרולין צ'רי בשנות ה-70. בתקופה זו, המונח "אופרת חלל" לא היה יותר מושא ללעג אלא פשוט תיאור לסוג מיוחד של סיפור הרפתקאות מדע בדיוני.[10]
ביפן, תמות של אופרת החלל הפכו לפופולריות בשנות ה-50 בזכות סרטים וסדרות הנקראים טוקוסאטסו, שהופקו בלייב אקשן ושעשו שימוש באפקטים מיוחדים. סרטים מז'אנר זה כללו את "Warning from Space" מ-1956, "The Mysterians" מ-1957, "Battle in Outer Space" מ-1959 וסרט האסונות "Gorath" משנת 1962. סדרות הז'אנר כללו את "Super Giant" (1959-1957) ו-"Planet Prince" (1959-1958).
לדבריו של הסופר פול ג'יי מקאולי, קבוצת סופרים בריטים היו אחראים להמצאה מחדש של אופרת החלל בשנות ה-70,[16] (אם כי היו מבקרי ספרות שאינם בריטים שחלקו על קביעה זו).[10] מבין אירועי התקופה נמנים הרומן "The Centauri Device" ("מתקן הקנטאורי", 1975) של האריסון, מאמר המערכת "call to arms" ("קריאה לנשק") מאת דייוויד פרינגל וקולין גרינלנד בגיליון קיץ 1984 של כתב העת המדע בדיוני והפנטזיה Interzone,[16] וכן ההצלחה המסחרית של סרטי מלחמת הכוכבים וכנסי החובבים שהגיעו בעקבותם.[10] "אופרת החלל החדשה" הזו, אשר התפתחה באותו זמן בו הופיע ז'אנר הסייברפאנק, והיא הושפעה ממנו בסגנונה האפל, התרחקה ממוטיב "הניצחון לאנושות" שהיה רווח באופרות חלל ישנות יותר, כללה טכנולוגיות חדשות יותר ומתאפיינת באפיון דמויות חזק יותר מאשר אופרת החלל של פעם. בעוד שהיא שומרת על קנה המידה וההיקף הבין-כוכביים של אופרת החלל המסורתית, היא יכולה להיות גם קפדנית מבחינה מדעית.[16] דוגמה לכך ניתן למצוא בסרטים "פלאש גורדון" משנת 1980, "אחרון לוחמי החלל" משנת 1984 ו"חולית" משנת 1984.
אופרת החלל החדשה הייתה תגובת נגד לישנה. חסידי "אופרת החלל החדשה" טוענים כי הסוגה מתמקדת בפיתוח דמויות, כתיבה משובחת, סטנדרטים ספרותיים גבוהים, אמינות ודמיון למציאות, וחקירה מוסרית של סוגיות חברתיות עכשוויות.[17] מקאולי ומייקל לוי מזהים את איאן בנקס, סטיבן בקסטר, מייקל ג'ון האריסון, אלאסטר ריינולדס, מקאולי עצמו, קן מקלאוד, פיטר פ. המילטון, אן לקי וג'סטינה רובסון כיוצרים הבולטים ביותר של אופרת החלל החדשה. אחת המוציאות לאור הבולטות ביותר, באן בוקס (Baen Books), מתמחה באופרת חלל ובמדע בדיוני צבאי, ומפרסמת רבים מהסופרים שהוזכרו לעיל, אשר זכו בפרסי הוגו.
בשנות ה-90 ושנות ה-2000, גל חדש של כותבי מדע בדיוני אמריקנים התמקד בפן הצבאי ובמלחמות אינטר-גלקטיות באופרות החלל. גל זה כלל סופרים כדוגמת דייוויד דרייק, לויס מקמסטר בוז'ולד, אריק פלינט, ס. מ. סטירלינג, ג'ון רינגו ודייוויד וובר.
מבין הסופרים הוותיקים שתרמו לתת-הז'אנר ניתן למצוא גם את לארי ניבן, ג'יימס ה. שמיץ וג'רי פורנל.
הגדרה דרך הניגוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]מספר תת-סוגות של אופרת חלל חופפות למדע בדיוני צבאי, ומתמקדות בקרבות חלל בקנה מידה גדול עם כלי נשק עתידניים במלחמה בין כוכבית. סדרות רבות יכולות להיחשב כשייכות לשתי הסוגות או אף כחופפות לחלוטין, כמו סדרת "המשחק של אנדר" מאת אורסון סקוט קארד או "יקום הונור הרינגטון" מאת דייוויד ובר. מחד, הסוגה משמשת להעלאת השערות לגבי מלחמות עתידיות הכוללות מסע בחלל, או לגבי ההשפעות של מלחמה כזו על בני האדם; מאידך, היא מורכבת משימוש בעלילות של סיפורת צבאית עם כמה סממנים שטחיים של מדע בדיוני, בכוכבי לכת בדיוניים עם ציוויליזציות בדיוניות וחוצנים בדיוניים. המונח "אופרת חלל צבאית" משמש לעיתים לציון תת-סוגה זו, כפי ששימש למשל את מבקרת הספרות סילביה קלסו בתיאור סאגת וורקוסיגן מאת לויס מקמסטר בוז'ולד.[10] דוגמאות נוספות לאופרת חלל צבאית כוללות את זיכיון "בטלסטאר גלקטיקה" ואת הרומן "לוחמי החלל" של רוברט א. היינליין משנת 1959. ההבחנה המרכזית בין מדע בדיוני צבאי לאופרת חלל כחלק מלוחמת חלל במדע בדיוני היא שהדמויות הראשיות באופרת חלל אינן אנשי צבא, אלא אזרחים או אנשי כוחות פרה-צבאיים. המכנה המשותף שמחבר ביניהם הוא שמדע בדיוני צבאי, בדומה לאופרת חלל, עוסק לעיתים קרובות במלחמה בין-כוכבית. עם זאת, מדע בדיוני צבאי אינו כולל בהכרח תמיד תפאורה של החלל החיצון או של ריבוי כוכבי לכת, כפי שקורה באופרת חלל ובמערבון חלל.[18]
מערבון חלל עשוי גם להדגיש את חקר החלל בתור "הספר האחרון". מוטיבים אלו של המערבון יכולים להיות גלויים, כמו בוקרים בחלל החיצון, או בעלי השפעה מעודנת יותר על סוגת אופרת החלל.[19] ג'ין רודנברי תיאר את "מסע בין כוכבים: הסדרה המקורית" כמערבון חלל (או באופן פיוטי יותר, כסדרת המערבונים שיירת עגלות שמיועדת לכוכבים).[20] סדרת הטלוויזיה "פיירפליי" וסרט ההמשך הקולנועי שלה "סרניטי" נתנו ביטוי מילולי למאפייני המערבון שזכו לפופולריות בזכות "מסע בין כוכבים": הסדרה השתמשה בעיירות ספר, בסוסים ובסגנון העיצוב של מערבוני ג'ון פורד הקלאסיים.[21][22] עולמות שעברו הארצה עשויים להיות מוצגים כטומנים בחובם אתגרים דומים לאלו של יישוב ספר במערבון קלאסי.[23] אקדחי תופי וסוסים עשויים להתחלף ברובי קרניים וברקטות.[24]
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 What is this thing called space opera?, David Pringle, Space and Beyond: The frontier theme in science fiction (1st ed.). Westport, CT: Greenwood Press. p. 36. ISBN 978-0313308468
- ↑ Nelson, Murry R. (2013). American Sports: A history of icons, idols, and ideas. Greenwood. p. 310. ISBN 978-0313397523
- ↑ Perry Rhodan 35th anniversary Press Release, Perry Rhodan English Language Homepage
- ↑ A History of the Universe in 100 Stars, Florian Freistetter, April 15th 2021
- ↑ Space Opera Definition & Meaning, dictionary.com
- 1 2 Stokes, Keith (January 1941). "Suggestion dept". Depts. of the interior. Le Zombie. No. 36. p. 9
- ↑ Turner, Graeme; Cunningham, Stuart (2000). The Australian TV Book. St. Leonards, New South Wales: Allen & Unwin. p. 200. ISBN 1741153727
- ↑ The Sex Column and Other Misprints, David Langford, Wildside Press. pp. 167–168. ISBN 9781930997783
- ↑ You'll never see it in Galaxy, Vera Ceruti and H.L Gold, Galaxy Magazine. Vol. 1, no. 1. October 1950 p. 163 back cover
- 1 2 3 4 5 6 7 8 Hartwell, David G. & Cramer, Kathryn (2006). The Space Opera Renaissance (1st ed.). New York, NY: Tor Books. ISBN 0765306174
- ↑ How Timothy Zahn’s Heir to the Empire Turned Star Wars into Science Fiction, Ryan Britt, TOR.COM, February 28th 2013
- 1 2 3 Dozois, Gardner & Strahan, Jonathan (2007). The New Space Opera (1st ed.). New York, NY: Eos. p. 2. ISBN 9780060846756
- ↑ Science Fiction Criticism: An anthology of essential writings, Rob Latham, New York, NY: Bloomsbury Publishing. p. 133. ISBN 9781474248624
- 1 2 Science-fiction, the Early Years, Bleiler, Everett F. & Bleiler, Richard J., Kent State University Press. pp. 147–148. ISBN 0873384164
- ↑ Hardy, Phil (1995). The Overlook Film Encyclopedia (3rd ed.). Woodstock, NY: Overlook Press. p. 56. ISBN 0879516267
- 1 2 3 Junk Yard Universes, Paul McAuley, April 7th 2014, וייבאק מאשין
- ↑ Levy, Michael (June 2008). "Cyberpunk versus the new space opera". Voice of Youth Advocates. 31 (2): 132–133
- ↑ 23 Best Military Science Fiction Books, Dan Livingston, The Best Sci Fi Books, March 14th 2015
- ↑ Encyclopedia of Weird Westerns: Supernatural and Science Fiction Elements in Novels, Pulps, Comics, Films, Television and Games, Paul Green, McFarland. pp. 3–4. ISBN 9780786458004
- ↑ A First Showing for 'Star Trek' Pilot, The New York Times, July 22nd 1986
- ↑ Firefly: “Serenity”, Noel Murray and Donna Bowman, June 1st 2012
- ↑ 12 Signs It's a Joss Whedon Project, Darren Franich, September 24th 2013
- ↑ The Routledge Companion to Science Fiction, Mark Bould, Andrew Butler, Adam Roberts and Sherryl Vint, Routledge, p. 508. ISBN 9781135228361
- ↑ The Emancipation of Bat Durston, or: "I'm from Iowa, I Only Work in Outer Space", Nathan E. Lilly, November 30th 2009, וייבאק מאשין
