כפר בן נון

כפר בן נון
סמל כפר בן נון
Set 025.jpg
מועדון הכפר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז המרכז
מועצה אזורית גזר
גובה ממוצע[1] ‎148 מטר
תאריך ייסוד 1952
תנועה מיישבת האיחוד החקלאי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2021[1]
  - אוכלוסייה 742 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
9 מתוך 10
http://www.kfar-binun.org.il/objDoc.asp?PID=70368&OID=70371
הודעה בעיתונות על הקמת כפר בן-נון

כְּפַר בִּן-נוּן הוא מושב באזור המרכז בעמק איילון השייך למועצה אזורית גזר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד בשנת 1952 על ידי תנועת העובד הציוני באזור בו שכנו אדמות הכפר הערבי אל קובאב, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות במאי 1948, ולא הורשו לחזור אליו לאחריה. בכפר יושבו עולים רומנים[3][4] ובני ארצות מזרח אירופה אחרים אשר עלו לישראל באותה תקופה וכן מספר משפחות מצפון אפריקה (בעיקר תוניס). הכפר נקרא בתחילה "משמר אילון א'" כיוון שהוקם בצמוד ליישוב משמר אילון שנוסד ב-1949 גם כן באותו אזור (בתוכנית המקורית של הסוכנות תוכננו ארבעה יישובים, כפר בן נון היה משמר אילון א', ומשמר אילון הנוכחי נקרא משמר אילון ב', בתוכנית היו גם משמר אילון ג' ו-ד' שבמקומם הוקם בתחילת שנות החמישים מאגר המים איילון). כעבור זמן מה נקבע שם המושב לשמו הנוכחי. שם הכפר נקרא על שם "מבצע בן נון ב'" בו ניסתה חטיבה 7 לפרוץ את הדרך לירושלים מאזור עמק איילון ולטרון הסמוך בסוף חודש מאי 1948. הכפר כמו גם המבצע נקראו על שם יהושע בן-נון שהקרב שלו בחמשת מלכי האמורי התרחש באזור ובו אמר את המשפט "שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון".

עד מלחמת ששת הימים היה הכפר יישוב ספר שסבל ממסתננים[5], ונטישת תושבים בשל הקרבה לגבול הירדני. בתחילת שנות ה-70 היה הכפר חצי נטוש[דרוש מקור]. ואולם, במהלך שנות ה-70 החלו תושבים מחוץ לכפר, רובם עירוניים ובעלי מקצועות חופשיים, לרכוש משקים ולהתיישב בכפר במטרה לשפר את איכות חייהם. מגמה זו הלכה והתחזקה במהלך שנות ה-80 ואילך, וכיום האוכלוסייה בכפר מגוונת בצאצאי התושבים הראשונים לצד אוכלוסייה שהתיישבה בכפר מאז ועד היום והיא בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים מגוונים והשכלה בתחומים רבים.

בשנת 2000 חתם המושב על עסקה עם חברת הבנייה "רסידו" להקמת פרויקט בנייה רחב ממדים על קרקעות המושב, במסגרת החלטות 717 ו-727 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שעניינן שינוי ייעוד בקרקעות מדינה שייעודן חקלאי שהוחכרו ליישובים חקלאיים לבנייה. החלטות אלה בוטלו בעתירת בג"ץ הקרקעות[6]. אולם הרחבת כפר בן נון הייתה אחד הפרויקטים שאושר להמשיך ולבצע על בסיס אותן החלטות מינהל שבוטלו[7].

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר מתגוררות כ-80 משפחות במשקים חקלאיים, כ-5 משפחות ב"משקי העזר", וכ-60 משפחות, רובן של בני המושב אשר נשארו לחיות בכפר ומתגוררות בהרחבה שהוקמה במהלך העשור הראשון של המאה ה-21.החלקות בהרחבה הן בנות 500 מ"ר. על אלו יש להוסיף כ-40 משפחות נוספות הגרות בשכירות ביחידות שונות להשכרה במשקים ובהרחבה. לכל משק חקלאי ישנם 5 דונמים של קרקע בשטח הבית עליהם בעליו יכול לגדל ירקות ופירות לשימוש עצמי. בנוסף לחלקה זו, עומדים לרשות כל משק חקלאי 20 דונמים לגידולים סיטונאים (פלחה, חומוס וכיוצא בזה). בכפר כ-120 דונם המשמשים לגידול שקדים וכ-150 דונם של כרמי זיתים. עם זאת, מאז שנות ה-80 של המאה ה-20, מרבית חברי הכפר אינם עוסקים עוד בחקלאות, אלא מוצאים את פרנסתם מחוץ לכפר.

בסוף 2018 נמכרה נחלה במושב תמורת כ-6.7 מיליון שקל[8].

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות בכפר מתחלקת למספר תחומים:

  • עיבוד הקרקעות על ידי חקלאי מקומי - בעיקר פלחה.
  • עיבוד קרקע חקלאית במטעי זיתים וייצור שמן זית.
  • עיבוד הקרקע על ידי התושבים בעיקר לפלחה (חיטה, חמניות וכדומה), לרוב על ידי החכרתה לקבלן חיצוני.
  • משתלה גדולה לעצים בכלל ועצים טרופיים בפרט.
  • חוות גידול, אילוף וטיפול לבעלי חיים (בעיקרם סוסים).
  • "קקטוסים בכפר בן נון", שטחי גידול ומכירת קקטוסים.
  • כרם בן נון- כרם גפן יין מזני הקברנה סוביניון מרלו פטי-ורדו סאן-ג'ובזה ומלבק

תנועה מיישבת ופעילות הנוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

התנועה המיישבת אשר סייעה בהקמת הכפר היא תנועת העובד הציוני, לימים התאחדה תנועה זו עם המועצה החקלאית שכונתה האיחוד החקלאי בה חבר הכפר עד לימים אלו ביחד עם עשרות יישובים נוספים בישראל.

פעילות הנוער בכפר נעשית באמצעות "תנועת הנוער של האיחוד החקלאי" ומועברת על ידי הנוער הבוגר בכפר (כיתות ט' עד י"ב) לכלל ילדי הכפר באמצעות פעילויות שונות כגון פעילויות חד שבועיות לכל קבוצה, פעילויות כלל סניפיות על פי הנושא החודשי, פעילויות וטקסים בחגים ובאירועי זיכרון, טיולים ומחנות מטעם תנועת הנוער.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כפר בן-נון בוויקישיתוף
שלט הכניסה לכפר בן-נון בשנות ה-50, ה-60 וה-70 (בצמוד לבתי המושב משמר איילון מתוכו נכנסו לכפר בן-נון

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]