עמנואל אדלר

עמנואל אדלר
Emanuel Adler

אין תמונה חופשית
לידה	1947 (בן 77 בערך) אורוגוואי
ענף מדעי	מדעי המדינה - יחסים בינלאומיים - פילוסופיה של מדעי החברה
מקום מגורים
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת ברקלי אוניברסיטת הרווארד
מנחה לדוקטורט	ארנסט ברנרד האאס
מוסדות	האוניברסיטה העברית בירושלים אוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון אוניברסיטת הרווארד אוניברסיטת טורונטו
פרסים והוקרה	עמית בחברה המלכותית של קנדה - עמית באקדמיה האירופית למדעים - העורך בעבר של כתב עת המדעי International Organization
תרומות עיקריות
תיאורה של יחסים בינלאומיים - קונסטרוקטיביזם חברתי - הרתעה (אסטרטגיה) - כלכלה פוליטית - לימודי אמריקה הלטינית - לימודי ישראל

עמנואל אדלר (באנגלית: Emanuel Adler; נולד ב-1947) הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) למדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת טורונטו. פרופסור אדלר נולד באורוגוואי, והיגר, 'עשה עלייה', למדינת ישראל בשנת 1970.

תאורטיקן של היחסים הבינלאומיים

פרופסור אדלר מומחה לתיאוריה של יחסים בינלאומיים, ולהיסטוריה פוליטית של אמריקה הלטינית. הלה, מזוהה כתאורטיקן ביקורתי מרכזי של הזרם הפילוסופי, הקונסטרוקטיביזם חברתי ביחסים הבינלאומיים. בעבר, היה העורך של כתב עת המדעי העוסק ביחסים הבינלאומיים, International Organization, בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.

תרומתו הקונצפטואלית ועיקר עיסוקו התאורטי-אמפירי, מתמקדים ברמות ניתוח שונות של הפוליטיקה העולמית (World Politics). פרופסור אדלר עוסק במחקר אודות מדיניות חוץ; יחסי חוץ; רציונליות ביחסים הבינלאומיים; קוגניציה חברתית ואבולוציה קוגניטיבית; פרקטיקות בינלאומיות וקהילות אפיסטימיות; דיפלומטיה וממשל; התפתחותו של הסדר הבינלאומי; הרתעה; הביטחון של אירופה; כלכלה פוליטית בינלאומית; קהילות ביטחון, וקיומה והשתלבותה של מדינת ישראל במערכת הבינלאומית.

ביוגרפיה

לימודים אקדמיים

פרופסור עמנואל אדלר למד בשנים 1971 עד 1974 בהאוניברסיטה העברית בירושלים לתואר בוגר בהיסטוריה כללית ויחסים בינלאומיים, ואף השלים תואר מוסמך ביחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בשנת 1976. בשנה זו עבר לארצות הברית, לצורך לימודי תואר שלישי. את הדוקטורט במדעי המדינה, עם התמחות ביחסים בינלאומיים והפוליטיקה של אמריקה הלטינית (כאשר המוקד הוא ארגנטינה, צ'ילה וברזיל), כתב בהנחייתו של פרופסור ארנסט ברנרד האאס, וקיבל אותו בשנת 1982 מאוניברסיטת ברקלי שבמדינת קליפורניה.

את לימודי הפוסט-דוקטורט עשה בהמשך השנים העוקבות, ב-1982 ו-1983, באוניברסיטת ברקלי במכון ללימודים בינלאומיים. ב-1987 עד 1989, במקביל להוראה ומחקר באוניברסיטה העברית בירושלים, שהה בבית הספר לממשל באוניברסיטת הרווארד, בתוכנית מחקר העוסקת בתפוצת הנשק גרעיני.

מחקר מדעי והוראה אקדמית

עמנואל אדלר כיהן בעבר, כפרופסור מן המניין במחלקה ליחסים בינלאומיים בהאוניברסיטה העברית בירושלים, בשנים 1983 עד 2005. פרופסור אורח באוניברסיטת קליפורניה בדייוויס, בשנת 1985. שהה באוניברסיטת הרווארד, בשנים 1989 עד 1990. פרופסור באוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון, בשנים 1992 עד 1995. במכון האוניברסיטאי של אירופה, בשנים 2012 עד 2013. ובאוניברסיטת קטניה שבאיטליה, בשנת 2000. התארח בהאוניברסיטה החופשית של ברלין, בשנים 2014 עד 2015. כראש הקתדרה ללימודי ישראל על שם אנדראה וצ'ארלס ברונפמן, ופרופסור למדעי המדינה באוניברסיטת טורונטו בשנים 2005 עד 2020.

כיום, עמנואל אדלר, מכהן כפרופסור כבוד במחלקה למדע המדינה, באוניברסיטת קופנהגן בדנמרק משנת 2011. כמו-כן, פרופסור אדלר הוא עמית מחקר בבית הספר מונק למדיניות ציבורית וסוגיות גלובליות באוניברסיטת טורונטו. ואף מכהן גם כעמית מחקר בכיר במסי קולג', באוניברסיטת טורונטו. עמית בחברה המלכותית של קנדה, ובאקדמיה האירופית למדעים.

עריכה מדעית

פרופסור אדלר, היה העורך של כתב עת המדעי, International Organization, בשנים 2007 עד 2012, ובשנים האחרונות מהווה כיועץ בכיר של מערכת כתב העת. עמנואל אדלר מכהן כיועץ וחבר מערכת בכתב העת האירופאי ליחסים בינלאומיים (European Journal of International Relations), ובכתב העת יחסים בינלאומיים ופיתוח (Journal of International Relations and Development). כיהן בעבר, בשנים 2013 עד 2015, כיועץ וחבר מערכת, בכתב העת - International Studies Review.

תחומי מומחיותו כמדען

רקע

כחוקר, עיקר פעילותו האקדמית ויצירתו המדעית, נסובה ומעמיקה בהיבטים ובממדים התאורטיים השונים של המתרחש במערכת הבינלאומית. כאשר מרכז כובד שלה הוא, תיאוריה של יחסים בינלאומיים. עמנואל אדלר מוגדר על ידי הקהילה המדעית, כהוגה מרכזי בניסוח תיאוריה חברתית ביקורתית בזירה הפוליטית הבינלאומית. כמדען, הוא משויך אינטלקטואלית לקונסטרוקטיביזם חברתי, המהווה תפיסת עולם אפיסטימולוגית-אונטולוגית ביקורתית, באשר לתהליך התהוות הידע האנושי.

כך-גם, באשר לכתיבתו המדעית. זו ניחנת באינטגרציה הולמת, הכוללת הידוק של שני רכיבים מרכזיים: תאורטי ואמפירי, זאת במקביל לביקורתיות מהימנות איסוף המידע כנדרש. מארג זה בא לידי ביטוי באופן הבא: מחד גיסא, בהפשטה ושרטוט מסגרת תאורטית אנליטית, המושתתת על עקרונות מדעיים, והמאפשרת נקודות מבט שונות על המתרחש בתאוריה באופן רפלקטיבי כלפי מגמות שונות של הפוליטיקה העולמית. ומאידך גיסא, בהשלכה של זו על המציאות האמפירת וחקר מקרה בהתאם, כמקובל מבחינה מתודולוגית, הנתון לפרשנות והמבוסס על פלורליזם אפיסטמולוגי, בזיקה לסוגיות אזוריות וגלובאליות המכתיבות את סדר היום העולמי.

הגות ותאוריה

ההגות של עמנואל אדלר עוסקת בהמשגה ואפיסטמולוגיה, בהקשר של יצירה וניסוח תיאוריה ביחסים בינלאומיים, ומתמקדת במערכת היחסים שבין ידע וכוח. עיקר תרומתו המדעית באה לידי ביטוי, באינטראקציה פילוסופית-תאורטית, בין הקונסטרוקטיביזם חברתי לתאוריה ביחסים בינלאומיים. זאת בזיקה לרמות ניתוח שונות, ולשלל נושאים בתיאוריה ומחשבה פוליטית בינלאומית, וביניהם: ביטחון בינלאומי, המלחמה הקרה, כלכלה פוליטית, סדר עולמי חדש, דיפלומטיה, גלובליזציה פוליטית, ממשלה עולמית, שיתוף פעולה בינלאומי, הקהילה הבין-לאומית, סוגיות סביבתיות בינלאומיות והשפעתם של נורמות ואידיאות על המערכת הבינלאומית. זאת ועוד, תרומתו התאורטית באה לידי ביטוי בהמשגה לרעיונות העוסקים בתהליכי למידה, שיתוף פעולה, הרתעה (אסטרטגיה) ופרגמטיזם ביחסים הבינלאומיים בתקופות היסטוריות שונות, ובמיוחד בהעת החדשה. מושגים מרכזיים פרי יצירתו הם: אבולוציה קוגניטיבית, קהילת ביטחון, קהילה אפיסטימית ופרקטיקה בינלאומית.

אבולציה קוגניטיבית

תזה מרכזית שלו כדוגמה לתהליך למידה ושינוי במערכת הבינלאומית היא, אבולוציה קוגניטיבית השואפת להסביר ולהבין סוגיות פוליטיות חידתיות, בזירות בינלאומיות-אזוריות-מקומיות, סבוכות ורבות נתונים. זאת, בפרספקטיבה היסטורית, במקביל ובשילוב לפריזמה (prism) תאורטית פרי עטו. תאוריה זו, יוצרת מבנה אבסטרקטי-תאורטי המוביל לסינתזה בין שני מושגים מרכזיים מתחומי מדע שונים. המושג האחד, אבולוציה, הלקוח מביולוגיה. והמושג השני, קוגניציה חברתית, הלקוח מפסיכולוגיה. תלכיד של מושגים אלו, יוצר את מבנה התאוריה הבא לידי ביטוי, כמרחב דו-ממדי. בממד אחד שלה, בהסתמך על אפיסטמולוגיה אבולוציונית, אונטולוגיה תהליכית וגישה חברתית-קוגניטיבית, ובממד נוסף הנשען על תיאוריה חברתית ונורמטיבית אבולוציונית-קונסטרוקטיביסטית של שינוי ויציבות של סדרים חברתיים בינלאומיים.

התיאוריה טוענת כי פרקטיקות וידע שורדים באופן מעודף על פי הרקע שלהם, קהילות שונות מהוות ככלי למימושן, ובעקבות כך סדרים חברתיים מתפתחים בהתאם. אשר על כן, כתאוריה אבולוציונית של סדר עולמי, אשר אינה שאולה ממדעי הטבע, שאלתה המרכזית היא, מדוע תצורות מסוימות של פרקטיקות מארגנות ושולטות בסדרי חברה באופן אפיסטמי ונורמטיבי? ובהמשך לכך, שאלה נוספת הנגזרת מהשאלה הקודמת היא, מדוע וכיצד תצורות אלה מתפתחות מסדר חברתי אחד למשנהו? התיאוריה למעשה, מציעה גישה של סדרים חברתיים בינלאומיים מרובים וחופפים, ובכך אמפירית מתייחסת למקרים שונים במערכת הבינלאומית, כגון: הסדר החברתי העכשווי באירופה, הסדר התאגידי ועוד. בהתבסס על מושגים כמו אנושיות משותפת וביטחון אפיסטמולוגי, הנחת יסוד מרכזית היא, כי תיאוריה זו נורמטיבית, ומעצם כך, היא מובילה לפרקטיקות טובות יותר אשר תורמות להתקדמות חברתית מוגבלת של חברת האדם בסוגיות הרלוונטיות ליחסים הבינלאומיים. התאוריה מדגישה כי זהו תהליך למידה, עם דגש על הקוגניציה חברתית, המוביל להתפתחות ושינוי בחברה הבינלאומית, מכאן גם מקומה של האבולוציה.

תפיסת האמצע

תזה מפורסמת נוספת של פרופסור אדלר, המדגישה את חשיבותו של פלורליזם אפיסטמולוגי במדע, ואף זכתה להד חזק בקרב חברי הקהילה המדעית והתפרסמה כמאמר, מניחה כי קיימת 'תפיסת אמצע' (Seizing the Middle Ground - Constructivism in World Politics) על פי הקונסטרוקטיביזם חברתי ביחסים הבינלאומיים, זאת בזיקה להתנהגות של שחקנים שונים במערכת הבינלאומית. לדידו של עמנואל אדלר, על פי תזה זו, הרעיונות של הקונסטרוקטיביזם חברתי בתיאוריה של היחסים הבינלאומיים, משתבצים בין גישות רציונליות לבין גישות פרשניות.

מוקדים גאופוליטיים

המומחיות הגיאופוליטת שלו בזיקה לניסוח התיאוריה ותרחישיה היא באזורים שונים בעולם, ובעיקר באמריקה הלטינית, באירופה, והשתלבותה של מדינת ישראל באזור המזרח התיכון ובזירה הבינלאומית.

השראה אינטלקטואלית

מקורות השראתו המרכזים הם: הפילוסופיה של המדע; הפילוסופיה של עמנואל קאנט; פנומנולוגיה; אידיאליזם; ריאליזם (מדע המדינה); הומניזם; אוניברסליזם; פרטיקולריזם; המחשבה הביולוגית; הרעיון העוסק בסדר עולמי חדש; האסכולה האנגלית; היסטוריה צבאית; מדעי ההתנהגות; סוציולוגיה פוליטית בינלאומית; כלכלה פוליטית והגותה של התאוריה ביקורתית.

מחקר יישומי והכרה בישראל ובעולם

פרופסור אדלר, עסק ועוסק בייעוץ לשלל גופים במגזר הפרטי והציבורי בעולם. בשנת 2011, היה יועץ משרד ראש הממשלה במדינת ישראל בסוגיות אסטרטגיות בפוליטיקה העולמית. כמו-כן, ב-1982 שימש כיועץ של הבנק העולמי. ב-1995, ייעץ למשרד החוץ של שוודיה. בשנים 1994 עד 2005, היה חלק מהפורום האסטרטגי של משרד החוץ הישראלי. בשנת 2017, כובד בהרצאת הפתיחה בקונגרס של אמריקה הלטינית למדעי המדינה (Latin American Political Science Congress).

הדרכה מדעית תלמידי מחקר

פרופסור אדלר הדריך ומדריך תלמידי מחקר בארץ ובעולם, במהלך תואר המוסמך, הדוקטורט והפוסט-דוקטורט.

בישראל תלמידים שכתבו את תואר המוסמך ואת הדוקטורט בהדרכתו של פרופסור אדלר במסגרת האוניברסיטה העברית בירושלים: טומי שטיינר (Tommy Steiner - אוניברסיטת רייכמן), בועז אצילי (Boaz Atzili - אמריקן יוניברסיטי), אבי סגל ( Avi Segal - אוניברסיטת בן-גוריון), טל שדה ( Tal Sadeh -אוניברסיטת תל אביב), אמילי לנדאו (Emily Landau - המכון למחקרי ביטחון לאומי - אוניברסיטת תל אביב), רפאלה דל סארטו (Raffaella del Sarto - אוניברסיטת ג'ונס הופקינס), טל דינגוט-אלכופר (Tal Dingott - מכללת הדסה), פיקי איש שלום (Piki Ish Sahlom - האוניברסיטה העברית בירושלים), אמיר לופוביץ (Amir Lupovici - אוניברסיטת תל אביב), שלי הופמן (Shelly Hoffman - האוניברסיטה הפתוחה).

בארצות הברית בעת שהותו שם כחבר סגל במסגרת אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון, דארן הוקינס (Darren Hawkins - אוניברסיטת בריגהאם יאנג).

בקנדה תלמידים שכתבו את הדוקטורט בהדרכתו במסגרת אוניברסיטת טורונטו: עודד חקלאי (Oded Haklai - אוניברסיטת קווינס בקנדה), מרקוס קורנפרובסט (Markus Kornprobst - בית הספר ללימודים בינלאומיים בווינה), קורנליו בג'ולה (Corneliu Bjola - אוניברסיטת אוקספורד), ראובן זאיוטי (Ruben Zaiotti - אוניברסיטת דלהוסי), וינסנט פוליוט (Vincent Pouliot - אוניברסיטת מקגיל). נישה שאה (Nisha Shah - אוניברסיטת אוטווה), מארק ריימונד (Mark Raymond - אוניברסיטת אוקלהומה). אלנה קרוליקווסקי (Alanna Krolikowski - אוניברסיטת מיזורי למדעים וטכנולוגיה), ג'ואללה דומכקל (Joelle Dumouchel - אוניברסיטת קופנהגן), אלינה דרישכובה (Alena Drieschova אוניברסיטת קיימברידג'). מייגן דארשנה (Megan Dersnah - מדיניות לשוויון מגדרי ממשלת קנדה), סימון פראט (Simon Pratt - אוניברסיטת מלבורן), דייוויד פולנסקי ( David Polansky - המכון ללימודי השלום והדפלומטיה - IPD), פאטרישה גראב (Patricia Greve - בית הספר ליחסים בינלאומיים - BSIA), מאריון לוארנס (Marion Laurence),מאיקה סונרג'ה (Maïka Sondarjee - אוניברסיטת אוטווה).

חיים אישיים

פרופסור אדלר מתגורר עם רעייתו בישראל ובקנדה לסירוגין, אב לילדים וסב לנכדים.

ספרים ומאמרים

ספריו

• Emanuel Adler, The Power of Ideology (Berkeley, CA: University of California Press, 1987).
• Emanuel Adler, The Power of Ideology: The Quest For Technological Autonomy in Argentina and Brazil (Berkeley, CA: University of California Press, 1987). Paperback edition appeared in 1991.
• Charles Kupchan, Emanuel Adler, Jean-Marc Coicoud and Yuen Foong Khong, with the assistance of Jason Davidson and Mira Sucharov, Power in Transition: The Peaceful Change of International Order (Tokyo: United Nations University, 2001).
• Emanuel Adler, Communitarian International Relations: The Epistemic Foundations of International Relations (London and New York: Routledge, 2005). Simultaneous paperback edition.
• Emanuel Adler, World Ordering: A Social Theory of Cognitive Evolution (Cambridge University Press, 2019).

ספרים שערך

• Emanuel Adler and Beverly Crawford, eds., Progress in Postwar International Relations (New York: Columbia University Press, 1991). (Chapters written especially for this book appear below). Paperback edition appeared in 1994.
• Emanuel Adler, guest editor, special issue of Daedalus (Winter 1991) "Arms Control: Thirty Years On."
• Emanuel Adler, ed., The International Practice of Arms Control (Baltimore: The Johns Hopkins University Press, 1992) (Chapters written especially for this book appear below). Simultaneous paperback edition.
• Emanuel Adler and Michael Barnett, eds., Security Communities (Cambridge, Cambridge University Press, 1998). (Chapters written especially for this book appear below). Simultaneous paperback edition.
• Emanuel Adler, Beverly Crawford, Federica Bicchi, and Raffaella Del Sarto, eds. The Convergence of Civilizations: Constructing a Mediterranean Region (Toronto: University of Toronto Press, 2006) (chapter written especially for this book appears below).
• Emanuel Adler and Vincent Pouliot, eds. International Practices (Cambridge and New York, Cambridge University Press, 2011). Chinese translation now available.
• Emanuel Adler, ed. Israel in the World: Legitimacy and Exceptionalism (London and New York: Routledge, 2013).

מבחר ממאמריו בספרים ערוכים

• Emanuel Adler, "Seasons of Peace: Progress in Postwar International Security," in Emanuel Adler and Beverly Crawford, eds., Progress in Postwar International Relations (New York: Columbia University Press, 1991), 128-173. Also published in CSIA Working Papers Number 89-3, John F. Kennedy School of Government, Harvard University, April 1989.
• Emanuel Adler, "Cognitive Evolution: A Dynamic Approach for the Study of International Relations and Their Progress" in Emanuel Adler and Beverly Crawford, eds., Progress in Postwar International Relations (New York: Columbia University Press, 1991), 43-88. Also published in CSIA Working Papers Number 89-4, John F. Kennedy School of Government, Harvard University, June 1989.
• Emanuel Adler, Beverly Crawford and Jack Donnelly, "Introduction: Defining and Conceptualizing Progress in International Relations." in Emanuel Adler and Beverly Crawford, eds., Progress in Postwar International Relations (New York: Columbia University Press, 1991), 1-42.
• Emanuel Adler, "Europe's New Security Order: A Pluralistic Security Community" in Beverly Crawford, ed., The Future of European Security (International and Area Studies, U.C. Berkeley, 1992), 287-326.
• Emanuel Adler, "Preface," in Emanuel Adler, ed., The International Practice of Arms Control (Baltimore: The Johns Hopkins University Press, 1992), VII-XIV.
• Emanuel Adler, "Arms Control, Disarmament, and National Security: A Thirty Years Retrospective and a New Set of Anticipations." Revised. In Emanuel Adler, ed., The International Practice of Arms Control (Baltimore: The Johns Hopkins University Press, 1992), 1-20.
• Emanuel Adler, "Seeds of Peaceful Change: The OSCE's Pluralistic Security Community-Building Model, " in Emanuel Adler and Michael Barnett, eds., Security Communities(Cambridge: Cambridge University Press, 1998), 119-160.
• Emanuel Adler and Michael Barnett, "Security Communities in Theoretical Perspective," in Emanuel Adler and Michael Barnett, eds., Security Communities (Cambridge: Cambridge University Press, 1998), 3-28.
• Emanuel Adler and Michael Barnett, "A Framework for the Study of Security Communities," in Emanuel Adler and Michael Barnett, eds., Security Communities (Cambridge: Cambridge University Press, 1998), 29-66. Reprinted in Richard Little and Michael Smith, eds., Perspectives on World Politics, 3d. edition (London: Routledge, 2005).
• Michael Barnett and Emanuel Adler, "Studying Security Communities in Theory, Comparison, and History," in Emanuel Adler and Michael Barnett, eds., Security Communities (Cambridge: Cambridge University Press, 1998), 413-441.

מבחר ממאמריו בכתבי עת אקדמיים

• Emanuel Adler, "Executive Command and Control in Foreign Policy: The CIA's Covert Activities," ORBIS 23, No. 3 (Fall 1979), 671-696.
• Emanuel Adler, "The Power of Ideology: Computer and Nuclear Energy Development in Argentina and Brazil" Serie Estudos, No. 42, October 1985. Instituto Universitario de Pesquisas do Rio de Janeiro, Brazil, 1-39.
• Emanuel Adler, "Ideological 'Guerrillas' and the Quest for Technological Autonomy: Brazil’s Domestic Computer Industry," International Organization Vol.40, No. 3 (Summer 1986), 673-705.
• Emanuel Adler, "The Role of Political and Intellectual Elites and Institutions in the Development of Computers and Nuclear Energy in Argentina and Brazil" Dados Vol. 31, No. 3 (1988), 373-402.
• Emanuel Adler, "State Institutions, Ideology, and Autonomous Technological Development; Computers and Nuclear Energy in Argentina and Brazil" Latin American Research Review Vol. 23, No. 2 (Spring 1988), 59-90.
• Emanuel Adler, "Opaque Nuclear Proliferation and the Political Selection of Arms Control Concepts." Journal of Strategic Studies, Vol. 13, No. 3 (September 1990), 191 - 201.
• Emanuel Adler, "Arms Control, Disarmament and National Security: A Thirty Year Retrospective and a New Set of Anticipations," Special Arms Control Issue of Daedalus, Vol. 120, No. 1 (Winter 1991), 1-20.
• Emanuel Adler and Peter M. Haas, "Epistemic Communities, International Cooperation and World Order: Creating a Reflective Research Program" International Organization, Vol. 46, No. 1 (Winter 1992), 367-390.
• Emanuel Adler, "The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the International Evolution of the Idea of Nuclear Arms Control" International Organization, Vol. 46, No. 1, (Winter 1992), 101-145. Reprinted in Matthew Evangelista, ed., Peace Studies: Critical Concepts in Political Science, Volume II (London and New York: Routledge, 2005).
• Emanuel Adler and Michael Barnett, "Governing Anarchy: A Research Agenda for the Study of Security Communities." Ethics and International Affairs 10 (1996), pp. 63-98.

השתתפות בכנסים מדעיים מרכזיים

• Emanuel Adler, "Three Strategies for the Management of Science and Technology." Paper presented at the National Control Colloquium, Institute of International Studies, Berkeley, California, 1978.
• Emanuel Adler, "Evolution of Science and Technology Policies in Brazil." Paper presented to the Brazil/Mexico Study Group, University of California, Berkeley, March, 1982.
• Emanuel Adler, “The Idea of Progress in International Relations.” Paper presented at the International Studies Association Convention, Atlanta, Georgia, March 27-31, 1984.
• Emanuel Adler, "The Quest for Technological Autonomy in Argentina and Brazil." Paper presented at the Truman Institute, Hebrew University of Jerusalem, May, 1985.
• Emanuel Adler, "The Idea of Progress in International Relations." Paper presented at the Conference on Progress in International Relations held at GSPIA, University of Pittsburgh, June 27-29, 1986.
• Emanuel Adler, "The Weathermakers: Scientists, Ideology and the Development of Nuclear Energy in Argentina and Brazil." Paper presented at the Symposium on Science and Power held by the Center of Advanced Studies, Hebrew University of Jerusalem and the Johns Hopkins University. Jerusalem, March, 1987.
• Emanuel Adler, "The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the Evolution of the Idea of Arms Control." Paper presented at the Annual Meeting of the American Political Science Association. Washington, D.C., September 1-4, 1988.
• Emanuel Adler, "The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the International Evolution of the Idea of Nuclear Arms Control." Paper presented at the Conference on "Knowledge, Interests and International Policy Coordination" held at Wellesley College, February 17-19, 1990.
• Emanuel Adler, "The Emergence of Cooperation: National Epistemic Communities and the International Evolution of the Idea of Nuclear Arms Control." Paper presented at the meeting of the Annual Meeting of the American Political Science Association held in San Francisco, August 30-September 2, 1990.
• Emanuel Adler, "Europe's 'Pacific Union': A Pluralistic Security Community." Paper presented at the Conference on "The Future of European Security" held at U.C. Berkeley, April 24-25, 1991.

ראו גם

• מטא-תאוריה
• קהילה אפיסטמית

לקריאה נוספת

• Emanuel Adler, “The House is on Fire: NATO’s Regional Security Dialogue and Iran,” Strategic Assessment vol. 11 no 3 (January 2009), 45-52.
• Emanuel Adler, “The House is on Fire: NATO’s Regional Security Dialogue and Iran,” RUSI Newbrief vol 29 no 3 (March 2009).
• Emanuel Adler, “The OSCE as a Security Community,” OSCE Magazine, Issue 1/2011, pp. 14-15.

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של עמנואל אדלר
• קורות חייו של עמנואל אדלר, מתוך אתרו האישי
• עמנואל אדלר, באתר Academia.edu