פיזור הדעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פִּזּוּר הַדַּעַת (או פיזור נפש) הוא מצב של חוסר קשב, מוסחות, שכחנות ובלבול, אשר יכול לבוא לידי ביטוי בתחושה הפנימית של האדם, או בהתנהגותו החיצונית[1] .

פיזור הדעת הוא ההפך מיישוב הדעת, אשר מתייחס למצב של יציבות נפשית או רגשית המאפשרת לשמור על איזון או ראייה צלולה של רגעי ההווה, במיוחד במצבים קשים.

פיזור דעת בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

דמותו של הפרופסור המפוזר
המפוזר מכפר אז"ר

נפילות קשב קצרות המאפיינות את פיזור הדעת הן חלק מחיי היום יום האנושיים[2]. בהתאם לכך פיזור הדעת מקבל ביטוי בתרבות, באמנות וביצירה. בין היתר הוא יכול להיות מוצג באמצעות דמויות שפיזור הדעת הוא מאפיין דומיננטי ומזהה שלהן. כמו למשל דמות "הפרופסור המפוזר".

הפרופסור המפוזר מוצג בדרכים שונות במגוון יצירות. כמו למשל דוק בראון מטרילוגיית סרטי "בחזרה לעתיד". דוק בראון מגולם על ידי השחקן כריסטופר לויד. בסרטים אלו בראון הוא הממציא של מכונת זמן, אותה בנה ממכונית ספורט מדגם דלוריאן DMC-12. לאופולד סטוקובסקי ואלברט איינשטיין שימשו השראה רופפת לעיצוב המראה של הדמות וגינוניה[3]. בשנת 2008, ד"ר אמט בראון נבחר על ידי המגזין אמפייר במקום 76 ברשימת דמויות הקולנוע האהובות ביותר מכל הזמנים[4].

דוגמה נוספת לפרופסור המפוזר היא דמותו של יוברט ג'. פארנסוורת' שהוא דמות בדיונית של מדען וממציא בסדרת האנימציה פיוצ'רמה. בעליה הזקן במיוחד של חברת "פלאנט אקספרס" - חברת המשלוחים בה עובדות הדמויות הראשיות ובהן הדוד רבא-רבא-רבא-וכן-הלאה (ובנוסף קרוב המשפחה החי היחיד) שלו, פיליפ ג'יי פריי.

פיזור הדעת מוצג בצורה בולטת ומרכזית גם בדמותו של המפוזר מכפר אז"ר מספרה של לאה גולדברג.

תפקודי הקשב והזיכרון בשעת פיזור הדעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

נפילות קשב או כשלים בתשומת הלב (Lapses of attention), כמו גם כשלי הזיכרון, המאפיינים מצבים של פיזור דעת, הם התרחשויות שכיחות בחיי היום יום[5]. בהתאם לכך, אנשים השרויים במצב של פיזור דעת נוטים להראות "חורים" או פערים בזיכרון שמקשים עליהם לשחזר את האירועים האחרונים שהתרחשו סביבם. חלק מהקשר בין נפילות הקשב לכשלי הזיכרון, יכול להיות מוסבר על ידי שגיאות קוגניטיביות המיוחסות לכשלים בתשומת הלב[5][2].

פגיעה בזיכרון נוצרת גם בשל פגיעתם של קשיי הקשב בסוגים השונים של מאגרי הזיכרון כגון זיכרון העבודה, אשר מקושר לזיכרון לטווח קצר, שממנו המידע הנקלט מהסביבה מועבר לזיכרון לטווח ארוך לצורך אחסון קבוע ויציב[6].

מגוון ההשלכות האפשריות של פיזור הדעת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההשלכות של פיזור הדעת יכולות להשתנות בעצמה ובתדירות שלהן.

עוצמת ההשלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפיזור הדעת יכולות להיות השלכות ברמות חומרה שונות. במקרים רבים, פיזור הדעת יוצר חוסר נוחות או אי נעימות. כמו למשל: בזבוז זמן בניסיון איתור של חפץ המונח בשדה הראייה או שכחה של המוצרים הנדרשים בעת הקנייה במכולת. עם זאת, גם להפרעות מזעריות בתפקודי הקשב והזיכרון עלולות להיות השלכות הרסניות[5]. זאת משום שפיזור הדעת עלול לגרום גם לטעויות או לתאונות מסכנות חיים, כמו למשל - בזמן נהיגה, תפעול של מכונות גדולות, ביצוע של פרוצדורות רפואיות וכו.

תדירות ההשלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי רוב המונח "פיזור הדעת" אינו משמש כאבחנה פורמלית בעולם המקצועי, אלא לתיאור חוויה יום יומית בחיי האדם. עם זאת, גם כשלי קשב קטנים במהלך חיי היום יום עלולים לפגוע במצב הרוח של האדם ואף להוביל לבעיות רגשיות חמורות יותר[5]. לכן, פיזור הדעת נחשב ללקות כאשר הוא מתרחש בתדירות גבוהה מאוד .[7]

גורמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהיה עיסוקו של האדם אשר יהיה - תמיד ישנם גירויים חיצוניים או אינטרסים אחרים המתחרים במשיכת תשומת ליבו. אם הם מצליחים למשוך את תשומת ליבו של האדם, אז הוא נהיה מפוזר וכל דבר שמפנה את שומת ליבו מהעניין שבו הוא עוסק נקרא גורם מפזר[8].

ברמה הקוגניטיבית, זיכרון העבודה מאחסן מידע המופנה לעיבוד[9] ומשמש לביצוע פעולות קוגניטיביות[6]. ניתן להתייחס לזיכרון העבודה כאל תהליך מנטלי פעיל, שבו גירויים או ייצוגים פנימיים מאוחסנים בצורה מקוונת נגישה וזמינה “on-line”, כדי למנוע דעיכה זמנית או פלישה של מסיחים או גירויים מתחרים הנמצאים מחוץ למוקד הקשב הנוכחי[10]. באופן זה, זיכרון העבודה מאפשר לאדם להחזיק מידע במודעות ולהשתמש בו כדי להנחות את אופן הפעולה שלו[11]. עם זאת, לזיכרון העבודה יש קיבולת מוגבלת והוא יכול להכין רק כמות קטנה של מידע ברגע נתון[12]. אצל מרבית בני האדם זיכרון העבודה יכול להכיל כשבע יחידות מידע, כאשר הקשב הוא אחד הגורמים המשפיעים בצורה משמעותית על קיבולת זו[6]. זהו למעשה צוואר הבקבוק של החשיבה האנושית. בעקבות זאת, חוטי מחשבה המונחים על ידי גורמים פנימיים וחיצוניים מתחרים ללא הרף על מקומם במרחב העבודה הגלובלי, אשר מייצג את החשיבה המודעת המתרחשת באמצעות זיכרון העבודה[13]. זו הסיבה לכך שנדידת מחשבות עלולה לפגוע בביצוע של משימה, באופן דומה לגירויים מסיחים מהסביבה החיצונית[14]. למעשה, פעולתם של גורמי פיזור פנימיים כמו פחד, כעס, שעמום, עייפות או מחשבות מעניינות שאין להן קשר אל העניין עצמו, חזקה יותר מאשר גורמי הפיזור החיצוניים שהשכיחים בחיי היום יום[8].

בנוסף, פיזור הדעת יכול גם להיות סימפטום של מצבים קליניים כמו דיכאון והפרעת קשב. למעשה, אחד מתסמיני הליבה של הפרעת קשב הוא ליקוי או הנמכה ביכולת הקשב והריכוז[15][16]. בהתאם לכך, פיזור הדעת אופייני לאנשים עם הפרעת קשב באופן כללי ובמיוחד לאנשים עם תת-הסוג הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות המאופיינת בעיקר בקשיי קשב. סוג זה מאופיין ברמה נמוכה יותר של תסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות לצד עלייה בתסמינים הקשורים לירידה בתפקודי הקשב. 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיזור הדעת בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "absent-minded". Oxford dictionaries. בדיקה אחרונה ב-5 באוגוסט 2011. 
  2. ^ 2.0 2.1 Cheyne, J. A., Carriere, J. S., & Smilek, D. (2006). Absent-mindedness: Lapses of conscious awareness and everyday cognitive failures. Consciousness and cognition, 15(3), 578-592.‏
  3. ^ Robert Zemeckis and Bob Gale Q&A, Back to the Future [2002 DVD], recorded at the University of Southern California
  4. ^ "Empire's The 100 Greatest Movie Characters". Empire Magazine. בדיקה אחרונה ב-21 במאי 2010. 
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Carriere, J. S., Cheyne, J. A., & Smilek, D. (2008). Everyday attention lapses and memory failures: The affective consequences of mindlessness. Consciousness and cognition, 17(3), 835-847.‏
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
  7. ^ Robertson, I. H. (2003). "The absent mind attention and error". The Psychologist 16 (9): 476–479. 
  8. ^ 8.0 8.1 רוברט ס. וודוורת (1965). פסיכולוגיה. תל-אביב: מסדה.
  9. ^ ישי-קרין, נופר (2007). הקשר בין זיכרון עבודה מילולי (ולא חזותי-מרחבי) לבין לקות בקריאה ולקות שפתית. מאתר פסיכולוגיה עברית.
  10. ^ Thiele, A., & Bellgrove, M. A. (2018). Neuromodulation of attention. Neuron, 97(4), 769-785.
  11. ^ Johnston, C., Mash, E. J., Miller, N., & Ninowski, J. E. (2012). Parenting in adults with attention-deficit/hyperactivity disorder (ADHD). Clinical Psychology Review, 32, 215–228.
  12. ^ Eriksson, J., Vogel, E. K., Lansner, A., Bergström, F., & Nyberg, L. (2015). Neurocognitive architecture of working memory. Neuron, 88(1), 33-46.
  13. ^ Smallwood, J., Brown, K., Baird, B., & Schooler, J. W. (2012). Cooperation between the default mode network and the frontal–parietal network in the production of an internal train of thought. Brain research, 1428, 60-70.
  14. ^ Stawarczyk, D., Majerus, S., Maj, M., Van der Linden, M., & D'Argembeau, A. (2011). Mind-wandering: phenomenology and function as assessed with a novel experience sampling method. Acta psychologica, 136(3), 370-381.
  15. ^ אבישר, אלון (2010). מהו התפקוד הנוירו-פסיכולוגי הלקוי בהפרעת קשב וריכוז (ADHD)?. מאתר פסיכולוגיה עברית
  16. ^ Abraham, A., Windmann, S., Siefen, R., Daum, I., & Güntürkün, O. (2006). Creative Thinking in Adolescents with Attention Deficit Hyperactivity Disorder (ADHD). Child Neuropsychology, 12(2), 111-123.