צוריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
צוריאל
Tzuriel.JPG
הכניסה למושב
מחוז הצפון
מועצה אזורית מעלה יוסף
גובה ממוצע ‎639‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת תנועת המושבים
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 312 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-0.6%‏ בשנה עד דצמבר 2015
(למפת הגליל המערבי רגילה)
West galil.svg
 
צוריאל
צוריאל
33°00′25″N 35°18′50″E / 33.0068240518574°N 35.3138091627418°E / 33.0068240518574; 35.3138091627418קואורדינטות: 33°00′25″N 35°18′50″E / 33.0068240518574°N 35.3138091627418°E / 33.0068240518574; 35.3138091627418

צוּרִיאֵל הוא מושב בגליל העליון, ליד מעלות תרשיחא. הוא משתייך למועצה אזורית מעלה יוסף.

המושב הוקם ככפר עבודה בי"ח אייר תש"י, 1950[1], על אדמות הכפר סוחמאתא[2] שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות. ראשוני יושביו היו עולים מהעיר בית עדאקה שבתימן, ובראשם הרב שלום נהארי הלוי. בינואר 1951 נחנכו 133 בתים בכפר, שמנה קרוב ל-500 נפש[3]. בשנת הראשונה עסקו התושבים בסיקול וייעור במימון הקרן הקיימת[4]. צוריאל שרד את הגל הראשון של נטישת כפרי עבודה[5], והוחל בהסבתו מכפר עבודה ליישוב קבע. אולם רבים מתושבי המקום בקשו לעזוב, וגל של סכסוכים שטף את המקום שבשיאם, ביוני 1952, הוכה קשות המדריך מטעם פועלי אגודת ישראל[6][7][8]. נשות הכפר הועסקו על ידי ויצ"ו בייצור בגדים תימניים אותנטיים שנמכרו כמזכרות לתיירים[9][10].

בתחילת 1953 עזבו העולים מתימן את המושב והוא אוכלס על ידי עולים ממרוקו[11]. במאי 1954 הצטרפו למושב תשע משפחות ממעברת צמח[12]. באוקטובר 1954 הועברו למושב 18 משפחות עולים[13]. עולים נוספים הצטרפו בפברואר 1955[14]. בשנת 1958 נמסר למושב שטח אדמה נוסף לעיבוד[15]. תושבים נוספים המטרפו למושב בשנת 1959[16]. החל מינואר 1960 שונה שיטת התשלום של הסוכנות היהודית לתושבי צוריאל, ובעקבות זאת התקיימה הפגנה של התושבים במשרדי הסוכנות בצפת[17] ובאוקטובר 1960 פתחו תושבי המושב בשביתה[18]. התושבים דרשו את הגדלת המטעים, הגדלת הלולים, נטיעת מטע זיתים ובניית מחסני טבק[19].

המושב מזוהה עם תנועת פועלי אגודת ישראל. המושב נקרא על שם הדמות המקראית צוריאל בן אביחיל, נשיא בית אב למררי[20].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת המושב המוצבת בכניסה אליו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זאב וילנאי, "אנציקלופדיה לידיעת הארץ", הוצאת ידיעות אחרונות, על ידי "קריית ספר" בע"מ, תשט"ז, 1956, כרך ג', עמוד 1057
  2. ^ חמישה יישובים חדשים בצפון, על המשמר, 12 במאי 1950
  3. ^ כפר צוריאל בגליל המערבי חנך בתיו, הצופה, 23 בינואר 1951
  4. ^ דוד זכאיבמעברות צפון, הצופה, 2 באפריל 1951
  5. ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
  6. ^ מה אירע בצוריאל?, דבר, 11 ביוני 1952
  7. ^ למה הוכה המדריך בצוריאל?, מעריב, 16 ביוני 1952
  8. ^ הצצה לתוך הגליל העליון, דבר, 12 בספטמבר 1952
  9. ^ הכפר התימני שתוצרתו מגיעה לרחבי העולם, מעריב, 31 בדצמבר 1952
  10. ^ אחות למופת בין סלעי הגליל, דבר, 13 בינואר 1953
  11. ^ דרישה להגברת העליה מצפון אפריקה ולסיוע בקליטתה בארץ, דבר, 6 במאי 1953
  12. ^ מפה ומשם, ממעברת צמח, דבר, 18 במאי 1954
  13. ^ 78 משפחות עולים נשלחו להתישבות, דבר, 6 באוקטובר 1954
  14. ^ 800 עולים מצפון אפריקה הגיעו ב"ירושלים", על המשמר, 21 בפברואר 1955
  15. ^ תוספת אדמה לישובים בגליל המערבי, חרות, 8 באוקטובר 1958
  16. ^ מתישבים נוספים למושב צוריאל, דבר, 24 ביוני 1959
  17. ^ המתפרעים ממושב צוריאל - לביה"ד, מעריב, 15 בינואר 1960
  18. ^ תושבי מושב צוריאל שובתים, מעריב, 26 באוקטובר 1960
  19. ^ ש. רפפורט, תושבי צוריאל שבגליל שובתים, מעריב, 4 בדצמבר 1962
  20. ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק ל"ה