ראניה, מלכת ירדן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראניה, מלכת ירדן
رانيا العبدالله
לידה 31 באוגוסט 1970 (בת 53)
כווית סיטי, כווית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה رانيا فيصل صدقي الياسين עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ירדןירדן ירדן
השכלה תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטה האמריקאית בקהיר (1991)
מפלגה פוליטיקאי עצמאי עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג עבדאללה השני, מלך ירדן
השושלת ההאשמית
אב פייצל סדקי אל-יאסין
אם אלהאם יאסין
צאצאים
  • הנסיך חוסיין (28 ביוני 1994)
  • הנסיכה אימאן (27 בספטמבר 1996)
  • הנסיכה סלמה (26 בספטמבר 2000)
  • הנסיך האשם (30 בינואר 2005)
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
www.queenrania.jo
מלכה רעיה ירדן
7 בפברואר 1999 – מכהנת
(25 שנים)
פרסים והוקרה
  • פרס התקשורת הגרמנית (2002)
  • Dame Grand Cross of the Order of the Lion of the Netherlands (25 באוקטובר 2006)
  • הצלב הגדול במסדר איזבלה הקתולית (1999)
  • אביר הצלב הגדול בדרגה מיוחדת של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (21 באוקטובר 2002)
  • Dame Grand Cross of the Order of Carlos III (2006)
  • FIFA Presidential Award (2009)
  • פרס במבי (2008)
  • הצלב הגדול של מסדר החרב של יעקב הקדוש
  • מסדר אולף הקדוש
  • מסדר קרלוס השלישי
  • אות הכוכב הגדול על שירות הרפובליקה האוסטרית
  • מסדר הכתר היקר
  • הצלב הגדול של מסדר הנסיך אנריקה
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • מסדר איזבלה הקתולית
  • מסדר חוסיין בן עלי
  • מסדר ברוניי
  • המסדר המלכותי של השרפים עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המלכה ראניה ב"חדר הצהוב" בבית הלבן בוושינגטון, 2009

ראניה אל-עבדאללהערבית: رانيا العبدالله, שם נעוריה: אל-יאסין; נולדה ב-31 באוגוסט 1970) היא המלכה הרעיה של ירדן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראניה אל-יאסין נולדה בכווית, לפייצל סדקי אל-יאסין ואלהאם יאסין, פלסטינים שמוצאם בטולכרם.

ראניה למדה בתיכון "ניו אינגליש סקול" בכווית סיטי. לאחר מכן, השלימה תואר ראשון במנהל עסקים באוניברסיטה האמריקאית בקהיר (1991). עם סיום לימודיה, עבדה תקופה קצרה בשיווק ב-Citibank, ולאחר מכן בחברת אפל בעמאן.

ראניה נישאה למלך עבדאללה השני ב-10 ביוני 1993 ונולדו להם ארבעה ילדים: הנסיך חוסיין (28 ביוני 1994), הנסיכה אימאן (27 בספטמבר 1996), הנסיכה סלמה (26 בספטמבר 2000) והנסיך האשם (30 בינואר 2005). ב-7 בפברואר 1999, הוכתרה למלכת ירדן. המלכה נכנסה לספר השיאים של גינס עקב היותה המלכה הצעירה ביותר בעולם (בעת שהומלכה).

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהפכה לגברת הראשונה של הממלכה, עסקה המלכה ראניה בנושאים לאומיים ובינלאומיים בתחומי איכות הסביבה, בריאות, ילדים ונוער ונושאים אחרים. בתחילת 2011, במה שנתפס כחלק מאירועי האביב הערבי, נמסר על מחאות בירדן בשל השתתפותה הפעילה בישיבות עם פוליטיקאים בכירים מהעולם, והטייתה את התקציב הממלכתי, לטובת הפליטים הפלשתינאים בירדן, בני עמה.[1]

בספטמבר 2007, שודר ב-CNN ראיון של פריד זקריה עם ראניה. בראיון אמרה ראניה, כי היא אינה מתנגדת לבחירתן האישית של נשים ללבוש את הרעלה המוסלמית, החג׳אב, כל עוד זה לא נכפה עליהן. היא ציינה, כי לדעתה חובה שתהיה לנשים מוסלמיות מודרניות הזכות ללבוש כל רעלה, מבחירתן האישית וללא ״לחץ״ על ידי פרשנות שמרנית של החוק האסלאמי בחברה. ראניה עצמה נצפתה לובשת רעלה או כובע מסוגנן בחתונות מתוקשרות ובזמן פגישות עם האפיפיור ברומא.

בראיון נוסף ל-CNN אחרי מתקפת הפתע על ישראל (2023) טענה ראניה כי אין הוכחה לדברי ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, על כך שערפו ראשי ילדים ישראליים,[2] ולדבריה ישראל מבצעת מעשים אכזריים במסווה של הגנה עצמית.[3]

פעילות לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך ובריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2005, בשיתוף עם משרד החינוך הירדני, המלך והמלכה השיקו פרס שנתי למורים בירדן. המלכה היא גם יושבת הראש של מוזיאון הילדים האינטראקטיבי הראשון בירדן. המוזיאון נפתח במאי 2007, ומכוון לעודד ולטפח למידה לאורך כל החיים, לילדים ולמשפחותיהם. באפריל 2008, המלכה השיקה את תוכנית ״מדרסתי״ (״בית הספר שלי״), שותפות ציבורית-פרטית אשר מכוונת לרהט מחדש 500 מבתי הספר הציבוריים בירדן בטווח זמן של חמש שנים. בתחום ההשכלה הגבוהה, תוכנית המלגות ע״ש המלכה ראניה משתפת פעולה עם מספר אוניברסיטאות מסביב לעולם. המלכה ראניה היא גם יושבת הראש של האיגוד המלכותי הירדני למודעות בריאותית.

פעילות קהילתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרויקט הראשון של המלכה ראניה היה הקמת קרן נהר הירדן (JRF) ב-1995, גוף חוץ-ממשלתי הפועל לעידוד אוכלוסיות עם הכנסה נמוכה.

לצד זאת המלכה הקימה את תוכנית נהר הירדן לילדים (JRPC), כדי להציב את רווחת הילדים מעל אג׳נדות פוליטיות ואיסורים חברתיים. דבר זה הוביל להקמתה של התכנית קרן נהר הירדן לביטחון של ילדים ב-1998, אשר פועלת כדי להגן על ילדים בסיכון של אלימות במשפחה, והוציאה לפועל קמפיין ארוך טווח, כדי להעלות את המודעות הציבורית בנוגע לאלימות כנגד ילדים. מותם של שני ילדים בעמאן, כתוצאה מאלימות במשפחה, בתחילת 2009, הובילה את המלכה ראניה לקרוא לפגישת חירום של גורמים ממשלתיים ולא ממשלתיים כדי לדון בכשלים של המערכת.

ב-2009, כדי לחגוג עשור להמלכתו של בן זוגה, המלכה ראניה השיקה פרס לגיבורים קהילתיים, כדי לרכז תשומת לב להישגים של יחידים וקבוצות אשר סייעו לקהילות שלהם.

נוער[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ראניה אמרה כי חלק מרכזי בחינוך, הוא הקניית כלים לאנשים צעירים כדי שיוכלו לתפקד בצורה המיטבית בסביבת העבודה.

המלכה ראניה בפורום הכלכלי העולמי על המזרח התיכון שנערך בים המלח ב-2007

המלכה יזמה ב-2003 את קרן אל-עמאן לעתיד היתומים, ושיתפה פעולה עם אוניברסיטאות מסביב לעולם כדי לספק מלגות לתלמידים ירדנים שלומדים מחוץ לירדן. היא תומכת בארגון יזמים צעירים, אשר הוקם ב-1999 אך התמסד לכדי עמותה בירדן על ידי המלכה, ב-2001. במסגרת תפקידה כשגרירה אזורית של INJAZ, המלכה לימדה ובאה במגע עם צעירים ממדינות אחרות. היא גם השיקה את הנוכחות של INJAZ במקומות אחרים בעולם הערבי. ב-2008, בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס שבשווייץ, היא השיקה את קמפיין ״מחזקים מיליון בני נוער ערבים עד 2018״, אשר הגיע במקור מ-INJAZ.

פעילות בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חינוך בינלאומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ראניה יחד עם גורדון בראון, ראש ממשלת בריטניה לשעבר

בנובמבר 2000, כהוקרה על עשייתה של המלכה ראניה למען ילדים ונוער, הזמינה קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים (UNICEF) את המלכה להצטרף ליוזמתה להנהגה עולמית. המלכה עבדה לצד ראשי מדינות אחרים, ביניהם נשיא דרום אפריקה לשעבר, נלסון מנדלה, למען שיפור רווחתם של ילדים. בינואר 2007, הוכתרה על ידי UNICEF כנציגה המכובדת הראשונה עבור הילדים. באוגוסט 2009, מונתה ליו"ר עולמית של כבוד של יוזמת האומות המאוחדות לחינוך עבור נשים (UNGEI).

ב-2002 המלכה ראניה הצטרפה לחבר הנאמנים של הקרן הבינלאומית למען נוער, שבסיסה בבולטימור שבמדינת מרילנד בארצות הברית. בספטמבר 2006 המלכה ראניה הצטרפה גם לחבר הנאמנים של קרן האומות המאוחדות, קרן הפועלת לקדם מטרות של האומות המאוחדות.

במרץ 2009 נפגשה המלכה ראניה עם ילדים ונשים בדרום אפריקה. המלכה ראניה ונשים אחרות הקריאו ביחד סיפורים קצרים מתוך The Big Read לילדים בניסיון לעודד אוריינות. אחד מהסיפורים הקצרים, ״מאהא מההרים״, נתרם על ידי המלכה ראניה.

במהלך מסע לארצות הברית באפריל 2009, המלכה הצטרפה לפעילות החינוך של חברת בית הנבחרים האמריקאי ניטה לאווי והיועץ המיוחד לנשיא ג׳ין שפרלינג, כדי להשיק את The Big Read כחלק מקמפיין העולמי הקורא לחינוך בסיסי לכל ילדי העולם. היא זכתה לאירוח על ידי הגברת הראשונה של ארצות הברית, מישל אובמה, באותו מסע.

באוגוסט 2009, הייתה המלכה ראניה אחת המקימות והמובילות של קמפיין 1GOAL Education for All, לצד גארי ליניקר וכדורגלנים מפורסמים אחרים, באצטדיון ומבלי בלונדון. המלכה ראניה היא גם המקימה והמובילה של קמפיין 1GOAL, שמטרתו הייתה לאחד את האוהדים של מונדיאל 2010, במהלך אירוע הספורט הגדול בעולם, בקריאה למנהיגי העולם להעניק חינוך ל-75 מיליון ילדים שאינם רשומים בבתי ספר. ב-6 באוקטובר 2009 המלכה ראניה השתתפה בהשקה העולמית של 1GOAL ביחד עם ראש ממשלת בריטניה גורדון בראון, נשיא FIFA ג׳וזף בלאטר, נשיא דרום אפריקה ג׳ייקוב זומה וראשי מדינה אחרים. המלכה דיברה על הצורך להפוך את ״הטרגדיה הזאת להצלחה״ וקראה למנהיגים פוליטיים לבצע את ההתחייבויות שלהם לסיוע.

ב-2008 המלכה ראניה השתתפה בקמפיין "בשמי" (In My Name) של יוטיוב. היא הופיעה לצד will.i.am, החבר בלהקת בלאק אייד פיז, בסרט ״End Poverty - Be the Generation״ (סיימו את העוני - היו הדור), אשר עודד ראשי מדינות מסביב לעולם לעמוד בהתחייבויות שהם ביצעו בשנת 2000 בפסגת המילניום.

דיאלוג בין-תרבותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ראניה פעלה בנושא של דיאלוג בין-תרבותי ודיאלוג בין-דתי, כדי לאפשר הבנה, סובלנות וקבלה מסביב לעולם. היא נעזרה במעמד שלה כדי לנסות לקרוא תיגר על מה שהיא מכנה תפיסות שגויות בעולם המערבי על העולם הערבי. מגזין פורבס דירג את המלכה ראניה ב-2011 כאחת מ-100 הנשים החזקות ביותר. המלכה ניהלה קמפיין להבנה גוברת בין תרבויות בפורומים בכירים, כמו אוניברסיטת הרווארד, קרן סקול והפורום לכלכלה בג׳דה.

סמל הארגון זרעים של שלום אשר עיטר את המלכה ראניה

המלכה ראניה הופיעה רבות בטלוויזיה, בפרט הופעה בת חצי שעה ב-17 במאי 2006, במופע של אופרה וינפרי. בהופעה זאת המלכה דיברה על מה שהיא כינתה ״תפיסות שגויות״ אודות אסלאם ותפקידן של נשים באסלאם. עבור עבודתה בגישור בין תרבויות היא זכתה בפרס צפון-דרום ממועצת אירופה במרץ 2009, וכן הייתה הזוכה הראשונה בפרס חזון יוטיוב (YouTube Visionary Award) בנובמבר 2008, וכן בפרס עושה-השלום (PeaceMaker Award) מטעם ארגון זרעים של שלום.

במאי 2009, המלכה ראניה נכחה בוועידת המנהיגים הצעירים העולמית בצד הירדני של ים המלח, כדי לדבר על האתגרים הסוציו-אקונומיים אשר עומדים בפני המזרח התיכון. המלכה ארגנה טיולים עבור הנוכחים בוועידה שבהם הם ביקרו בבתי ספר מקומיים בירדן וכן במוסדות של קרן נהר הירדן.

מיקרו מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2003, המלכה ראניה קיבלה הזמנה להצטרף לחבר הנאמנים של הקרן הבינלאומית לסיוע קהילתי (FINCA). מהלך זה הגיע לאחר מערכת יחסים שהחלה ב-2002, שבה המלכה סיפקה תמיכה ודוברות עבורם. בתור שליחה של שנת המיקרו מימון הבינלאומית של האומות המאוחדות ב-2005, המלכה יצרה מיקרו עסקים ירדנים. ב-2008 המלכה סייעה להקמה של הסניף הירדני של FINCA, בפברואר 2008.

אונליין[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ראניה עושה שימוש ברשתות חברתיות מקוונות כגון יוטיוב, פייסבוק, אינסטגרם וטוויטר.

YouTube[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 במרץ 2008 המלכה השיקה את ערוץ ה-YouTube הרשמי שלה. המלכה ביקשה מאנשים לשלוח אליה שאלות בנוגע לאסלאם ולעולם הערבי, השיבה לשאלות והסבירה את עמדתה בנוגע לסטריאוטיפים על ערבים ומוסלמים. לאחר חמישה חודשים היא פרסמה סרטים על נושאים שכללו טרור, הזכויות של נשים ערביות ורצח על חילול כבוד המשפחה.

המלכה ראניה גם מקשרת בין ראיונות נוכחיים שלה לערוץ היוטיוב שלה, כגון ראיון שהיא נתנה לוולף בליצר ב-CNN באפריל 2009. המלכה גם מעלה סרטונים על נושאים אחרים בפעילות שלה, כגון הפעילות שלה לתמוך בפעילות של אונר״א בעזה לאחר מבצע עופרת יצוקה.

פייסבוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ראניה מחזיקה חשבון בפייסבוק אשר שואף ליצור מגע עם אנשים ולבצע דיאלוג חוצה תרבויות. לצד סרטוני היוטיוב שלה, ניתן למצוא בחשבון הפייסבוק של המלכה תמונות מחייה הפרטיים.

טוויטר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת ביקור האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בירדן, במאי 2009, המלכה ראניה החלה לעשות שימוש בפלטפורמת המיקרו-בלוגינג טוויטר, עם שם המשתמש @QueenRania. כאשר הפורום הכלכלי העולמי נערך בים המלח בירדן, ביוני 2009, המלכה ערכה את הראיון הראשון שלה בטוויטר, בו ענתה על חמש שאלות מהציבור הרחב.

כאשר המלכה הצטרפה לטוויטר, היא גם נתנה ריאיון ל-TechCrunch, תחת הכותרת ״כיצד טוויטר יכול לשנות את העולם״. בראיון זה המלכה צוטטה כאומרת ״כדי לעשות שינוי חברתי דרך שימוש במדיה חברתית: מייצרים קהילה של תומכים אשר יכולים לעשות שימוש בקולות שלהם בשם אלה שאין להם קול, או לנצל את כישוריהם והידע שלהם והמשאבים כדי לשים יותר ילדים בכיתות לימוד או להפעיל לחץ על הנציגים הנבחרים כדי לשים את נושא החינוך בראש סדר העדיפויות.״

הפרסומים של המלכה בטוויטר נוגעים לעיתים לחייה האישיים וכוללים תמונות שלה ושל משפחתה, ולעיתים הפרסומים עוסקים בנושאים רציניים יותר. המלכה פרסמה בעבר על טייפון בפיליפינים, על הבחירות באיראן ב-2009, שלום במזרח התיכון, קידומה של ירדן, חינוך בינלאומי ומיזמים כגון 1GOAL. המלכה גם ספגה ביקורת, למשל, בעקבות ציוציה על ההפיכה בתוניסיה ב-2011.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתור מחווה למלך חוסיין, ביום השנה הראשון למותו, המלכה ראניה הפיקה את הספר ״מתנת המלך״, ספר ילדים אודות המלך חוסיין. רווחים מהוצאת הספר נתרמו לילדים נזקקים ברחבי ירדן.
  • ספרה השני של המלכה ראניה יצא תחת התואר ״יופי נצחי״ (Eternal Beauty), אותו היא כתבה על חגיגות יום האם 2008 ומספר את סיפור שיחתה של ילדה צעירה עם כבשה צעירה, בעוד היא מחפשת את הדבר היפה ביותר בעולם. הספר יצא לאור כחלק מתחרות של עיריית עמאן על סיפורי אמהות.
  • ״החלפות סנדביצ׳ים״ הוא ספר שנכתב בהשראת אירוע שקרה למלכה ראניה בילדותה. הסיפור הוא על לילי וסלמה, שתי חברותיה הטובות ביותר, אשר מתווכחות על הטעם ״הדוחה״ של הסנדביצ׳ים של שתיהן, אחד עם חומוס ואחד עם חמאת בוטנים וריבה. לאחר מכן הילדות מתגברות על הריב ומכילות את ההבדלים ביניהן. במאי 2010 הספר הגיע לראש רשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס.

ביקורת והאשמות שחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המלכה ראניה הואשמה בשחיתות כאשר בפברואר 2011 מנהיגי 36 שבטים בדואים הוציאו הצהרה שבה הם דורשים ממלך ירדן ״להחזיר לאוצר המדינה את האדמות והחוות אשר ניתנו למשפחת יאסין״. בית המשפט המלכותי דחה את טענותיהם, בעודו אומר שהחותמים על ההצהרה ״הם אינם המנהיגים של השבטים״, וכן דחה את הטענות בנוגע לנתינת אדמה בתור מתנה וכי בדיקה פשוטה ברישומי האדמות יראה אחרת. ב-17 באוקטובר 2019 פרסמה ראניה בדף הפייסבוק שלה איגרת לציבור הרחב שבה היא דוחה את כל הביקורת שהוטחה בה במהלך השנים האחרונות, וטענה כי מתנהל נגדה קמפיין הכפשה בלתי הוגן וכי היא התאפקה שלא להגיב עליו במשך כמה שבועות אך החליטה בסופו של דבר לשבור את שתיקתה.[4]

מפעם לפעם, מוסלמים אדוקים מבקרים אותה על שמצד אחד מזדהה כמוסלמית אך מצד שני לא עוטה חיג'אב.

נישואין ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמאל - המלכה ראניה, לורה בוש, נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ורג' ווקר בוש ובן זוגה המלך עבדאללה

ראניה פגשה את עבדאללה בן אל-חוסיין, שהיה נסיך באותו הזמן, בארוחת ערב בינואר 1993. חודשיים לאחר מכן הם הודיעו על כך שהם מאורסים. ב-10 ביוני 1993 נישאו. לזוג ארבעה ילדים:

בן זוגה הוכתר למלך ירדן ב-7 בפברואר 1999, והכריז עליה כמלכה ב-22 במרץ 1999. בלי הכרזתו היא הייתה זוכה לתואר נסיכה בת-זוג, כמו אמו של המלך, מונא אל-חוסיין.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תואר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראניה נושאת בתואר ״הוד מלכותה מלכת הממלכה ההאשמית של ירדן״. מנישואיה ב-10 ביוני 1993 עם עבדאללה ועד המלכתו ב-22 במרץ 1999 היא נשאה בתואר ״הוד מעלתה המלכותית ראניה אל-עבדאללה מירדן״

עיטורים לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיטורים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Jordan tribes criticise Queen Rania's 'political role', BBC News, ‏8 February 2011
  2. ^ ynet, מלכת ירדן: נשיא ארה"ב אמר שראה שערפו ראשי ילדים, אין הוכחה לכך, באתר ynet, 25 באוקטובר 2023;
    חדשות 2, ‏מלכת ירדן נגד ישראל: "ביידן אמר שערפו ראשי ילדים – אין אישוש לכך", באתר ‏מאקו‏, 25 באוקטובר 2023
  3. ^ המלכה ראניה: ישראל מבצעת זוועות במסווה של הגנה עצמית, באתר אל ג'אזירה, ‏25.10.2023
  4. ^ My brothers and sisters, the sons and daughters of our beloved Jordan, בעמוד הפייסבוק של המלכה ראניה, ‏17 באוקטובר 2019:

    "It’s puzzling that, since the Arab Spring, anyone who has an "issue" with the state [...] or anyone seeking attention and fame, has taken to attacking the queen, the queen’s initiatives, the queen’s dresses, and the queen’s family! It has come to the point where attacking me has almost become a way for some to flex their muscles or play hero at the expense of our country.

    Over the years, I have read abusive and hurtful comments on social media platforms that no Jordanian would accept about their own family, as well as words falsely attributed to me that defy logic and reason."