לדלג לתוכן

ראסל האלס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראסל אלן האלס
Russell Alan Hulse
לידה 28 בנובמבר 1950 (בן 74)
ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי פיזיקה
מקום לימודים אוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט
מנחה לדוקטורט ג'וזף הוטון טיילור
מוסדות אוניברסיטת טקסס בדאלאס, אוניברסיטת פרינסטון
פרסים והוקרה פרס נובל לפיזיקה (1993)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ראסל אלן האלסאנגלית: Russell Alan Hulse;‏ נולד ב-28 בנובמבר 1950) הוא פיזיקאי אמריקאי המתמחה במחקר בנושא פולסרים וגלי כבידה, שחלק את פרס נובל לפיזיקה בשנת 1993 עם ג'וזף טיילור על "גילוי סוג חדש של פולסר, גילוי שפתח אפשרויות חדשות במחקר הכבידה".

ראסל האלס נולד בניו יורק לאלן ובטי האלס, והחל להתעניין במדע בגיל מאוד צעיר. האלס למד בתיכון ברונקס למדע, סיים תואר ראשון בפיזיקה בקולג' "קופר יוניון", וקיבל את הדוקטורט באוניברסיטת מסצ'וסטס אמהרסט בשנת 1975. המנה לדוקטורט של האלס היה הפיזיקאי ג'וזף הוטון טיילור, שהפך במהרה לשותפו במחקר. לאחר הדוקטורט עבד האלס באוניברסיטת פרינסטון. החל משנת 2003 עובד האלס כפרופסור באוניברסיטת טקסס בדאלאס.

בזמן למידתו לדוקטורט שם, בשנת 1974, למד האלס במצפה הכוכבים ארסיבו בפוארטו ריקו של אוניברסיטת קורנל, שם עבד האלס עם ג'וזף טיילור. עבודתו שם היא, בין השאר, מה שהוביל לתגלית שעליה קיבל את פרס נובל.

האלס הוא אתאיסט. הוא מעיד על עצמו: "אני מחשיב את עצמי אדם מאוד מוסרי, אבל אני לא צריך דת בשביל זה". האלס נמצא בזוגיות ממושכת עם ז'אן קולמן.

לאחר התגלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1975 השלים האלס את הדוקטורט שלו בפיזיקה, ולאחר מכן עשה עבודת פוסט-דוקטורט במצפה הלאומי לרדיו אסטרונומי בגרין בנק שבמערב וירג'יניה[1].

ב-1977 עשה האלס הסבה לפיזיקת פלזמה והצטרף למעבדת פיזיקת הפלזמה בפרינסטון[2]

ב-1993 קיבל האלס פרס נובל בפיזיקה יחד עם ג'וזף טיילור.

ב-2004 הצטרף האלס לאוניברסיטת טקסס בדאלאס והפך למנהל המייסד של המרכז לחינוך במדע והנדסה באוניברסיטת טקסס בדאלאס[3].

מחקריו ועבודתו המדעית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עבודתו עם ג'וזף טיילור, השניים גילו עשרות פולסרים, ביניהם הפולסר PSR B1913+16. יום אחד, בשנת 1974 שם האלס לב שהאותות מהפולסר PSR B1913+16 הם בלתי עקביים, ולאחר שפסל את האפשרות שהדבר נבע משגיאה במחשב שם האלס לב שתדר האותות מאותו פולסר משתנה באופן מחזורי, שחוזר על עצמו כל פחות מ-8 שעות. בעקבות כך הוא תיאר לעצמו שפולסר זה הוא ככל הנראה בינארי, והוא מקיף במהירות סביב אובייקט מלווה. בשיתוף פעולה עם ג'וזף טיילור, הצליח האלס להוכיח שהפולסר PSR B1913+16 הוא הפולסר הבינארי (שני פולסרים המסתובבים זה סביב זה) הראשון שהתגלה, ואף קבע את מאפייני המפתח שלו[1].

עם משמעות גדולה יותר, השדות הכבידתיים של שני הפולסרים, שהייתה ביניהם אינטראקציה, אפשרו להאלס, טיילור ולרבים אחרים להמציא שיטות לאיתור גלים כבידתיים, אשר נובאו על ידי תורת היחסות הכללית של אלברט איינשטיין, באופן שמאמת באופן יעיל את התיאוריה של איינשטיין למערכת מחוץ למערכת השמש. תגליתם של האלס וטיילור דורגה בין ההישגים המדעיים החשובים ביותר של המאה ה-20. על תגליתם זו הם קיבלו יחד פרס נובל בפיזיקה בשנת 1993[3]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ראסל האלס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]