אתנחתא קומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים לקויים, פיסוק לקוי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אתנחתא קומית היא הכללה של דמות הומוריסטית, סצנה או דיאלוג שנון ביצירה רצינית (כגון סרט קולנוע או ספר) כדי להפיג באופן זמני את המתח.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתנחתא קומית לעיתים קרובות מתייחסת לשחרור של מתח או רגשות אחרים כתוצאה מקטע קומי המשולב בעיצומה של יצירה דרמטית, המרובה באלמנטים רציניים או טרגיים.

שימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקומיקס קיים שימוש נרחב באתנחתות קומיות; בדרך כלל, זה מתרחש כאשר ישנו רגע דרמטי בסיפור, אבל הדמות הקומית ממשיכה להצחיק בכל זאת. בטרגדיה יוונית אין כל אפשרות לשלב אתנחתא קומית.[1] בתקופת הרנסאנס, באנגליה, המחזאי כריסטופר מרלו שילב אתנחתות קומיות בהצגות של סצנות מסעירות ביצירתו "דוקטור פאוסטוס" תוך שימוש במסורת, על פיה קיימת הפסקה בין שני מחזות טרגיים. למעשה, על פי המסורת הקלאסית, הערבוב בין טרגדיה לקומדיה היה אסור.

ביצירה בדיונית, אתנחתא קומית בדרך כלל, לובשת צורה של סיידקיק מתחכם או שלומיאל, עוזרו של הגיבור, או אפילו צורה של נבל. הסיידקיק משמש להקלה קומית, עשוי להתייחס למצבו האבסורדי של הגיבור ולהעיר הערות שאינן הולמות לדמויות שיש להתייחס אליהן ברצינות. דמויות אחרות עשויות להשתמש באתנחתא קומית כאמצעי לעצבן אחרים או לחזק את ביטחונן.

דוגמאות לאתנחתאות קומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויליאם שייקספיר חרג מהמסורת הקלאסית, ועשה שימוש באתנחתא קומית ב"המלט", "מקבת", "אותלו", "הסוחר מוונציה" ו"רומיאו ויוליה". סצנת השוער ב"מקבת",[2] סצנת הקברן בהמלט ודמותו של רודריגו באותלו נועדו לספק אתנחתא קומית אדירה. הלעג של השוטה כלפי המלך ליר בהמלט גם כן יכול להיחשב כאתנחתא קומית.[3]

בתרבות הפופולרית, דמותו של C-3PO, המופיעה בכל ששת סרטי מלחמת הכוכבים, נחשבת גם היא לשימוש כאתנחתא קומית. הדמות, לעיתים קרובות, נמצאת בסיטואציה בה היא מותחת ביקורת על המצב הנואש שהדמויות האחרות נמצאות בו, או שעמיתה, R2-D2, מציל אותה ממצוקותיה.

ברבים מסרטיו של אקירה קורוסאווה יש דמות המשמשת כאתנחתא קומית, כאשר הבולט שבהם הוא "שבעת הסמוראים", בו הלוחם השיכור קיקוצ'יו (טושירו מיפונה) טוען שהוא בן 13 שנים, למרות העובדה הברורה שהוא גבוה מדי, ובעל יותר מדי שיער פנים, על מנת להיות בגיל הזה.

בסדרות הטלוויזיה של "פאוור ריינג'רס" ישנם שימושים כאתנחתות קומיות, כשהבולטת מכולן היא השימוש בדמויותיהם של בולק וסקאל בסדרות "מייטי מורפין פאוור ריינג'רס" ו-"פאוור ריינג'רס בחלל". צמד זה הם חבריהם לכיתה של הפאוור ריינג'רס, בבית-הספר התיכון אנג'ל גרוב. הם מתנהגים בדרך כלל כבריונים, אך לפעמים גם משמשים כדמויות משנה המסייעות לגיבורים. בסופו של דבר, הצמד הפסיק להופיע באופן קבוע, למרות שחזרו מדי פעם להופעות אורח.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rutherford, Sam. "Greek Tragedy and English Tragedy". בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2009. 
  2. ^ Tromly, Frederic B. (Spring 1975). "Macbeth and His Porter". Shakespeare Quarterly (Folger Shakespeare Library) 26 (2): 151–156. JSTOR 2869244. doi:10.2307/2869244. 
  3. ^ Draudt, Manfred (2002). "The Comedy of Hamlet". Atlantis 24 (2): 85–107. ISSN 0210-6124. בדיקה אחרונה ב-6 במאי 2009.