שחטאר דונצק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שחטאר דונייצק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שחטאר דונצק
Shakhtar Crest.png
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל שחטאר דונצק
כינוי הכורים, החפרפרות
תאריך ייסוד 24 במאי 1936
אצטדיון דונבאס ארנה, דונצק
אצטדיון מטאליסט
(תכולה: 50,149
40,200)
בעלים אוקראינהאוקראינה SCM Holdings
נשיא אוקראינהאוקראינה רינאט אחמטוב
יו"ר אוקראינהאוקראינה אולג פופוב
מנכ"ל אוקראינהאוקראינה סרגיי פלקין
מאמן פורטוגלפורטוגל לואיש קשטרו
ליגה הפרמייר-ליג האוקראיני
shakhtar.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט
של שחטאר דונצק
Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Football pictogram.svg Volleyball (indoor) pictogram.svg Handball pictogram.svg
כדורגל קבוצת מילואים א' קבוצת מילואים ב' קטרגל כדורעף כדוריד
סמל הקבוצה בשנים 19972007.

מועדון הכדורגל שַחְטָאר דוֹנֵצְקאוקראינית: ФК «Шахтар» Донецьк) הוא אחד ממועדוני הכדורגל החשובים והידועים ביותר באוקראינה ולפני כן בברית המועצות. המועדון נמצא בעיר דונצק שבמזרח אוקראינה והוא ממועדוני הכדורגל האוקראיניים הפופולריים ביותר. בעקבות משבר אוקראינה, ב-2014 הקבוצה עברה לארח את משחקיה בלבוב ומאז 2017 מארחת את משחקיה בעיר חרקוב.

קבוצת הכדורגל של המועדון הוקמה ב-24 במאי 1936 בחסות כורי הפחם בעיר ונחשבת לאחת הקבוצות הגדולות במזרח אירופה. זו הקבוצה הראשונה באוקראינה העצמאית לזכות בתואר אירופי לאחר שזכתה באליפות הליגה האירופית בעונת 2008/2009 וזהו אחד המועדונים העשירים ביותר באוקראינה.

אצטדיונהּ הביתי של הקבוצה, החל משנת 2017, הוא אצטדיון מטאליסט שבחרקוב. אצטדיון זה מכיל 40,200 מקומות ישיבה. קודם לאצטדיון זה, שיחקה הקבוצה בארנה לבוב ובדונבאס ארנה, שהיה האצטדיון הבייתי האמיתי האחרון.

קבוצת הנוער של שחטאר העפילה עד לשלב הגמר בליגת האלופות לנוער בעונת 2014/2015 אך הפסידה לצ'לסי בתוצאה 3:2.

החל מקיץ 2019, חברת Parimatch מהווה לנותנת החסות העיקרית של הקבוצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מועדון הכדורגל, שהוקם רשמית במאי 1936 נקרא תחילה בשם סטאחאנובץ על שמו של אלכסיי סטאחאנוב שהיה כורה פחם אגדי באותו האזור באוקראינה. עקב מלחמת העולם השנייה הקבוצה השתנתה מאוד. מהקבוצה של 1941 נשארו רק שלושה שחקנים. תוך כמה שנים הגיעו שחקנים חדשים והקבוצה חזרה לליגת העל הסובייטית ב-1949. ההישג הראשון של הקבוצה היה בשנת 1951 עם המאמן החדש ויקטור נוביקוב, בתקופה שבה היא נקראה שחטאר הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית.

הקבוצה, שכונתה "הכורים" הייתה ידועה בכל ברית המועצות בשל רוח הלחימה של המועדון וההישגיות שלו. בשנות ה-60, תחת הנהגתו של המאמן אולג אושנקוב הגיעה הקבוצה שלוש פעמים לגמר הגביע הסובייטי, מתוכן פעמיים, ב-1961 ו-1962 זכתה הקבוצה בגביע. הקבוצה כונתה "קבוצת הגביע" בשל יכולתה לזכות פעם אחר פעם במעמד מכובד בגביע אך ההישגים המרשימים באמת של הקבוצה היו בשנות ה-70 ותחילת שנות ה-80.

בשנת 1975 שחטאר סיימה במקום השני בליגה הסובייטית וזכתה לייצג את ברית המועצות במפעלים האירופיים. בשנת 1978 הגיעה הקבוצה למקום השלישי בליגה הסובייטית ושנה לאחר מכן הגיעה בפעם השנייה בתולדותיה למקום השני(1979). בשנים הללו בקבוצה היה חלוץ ויטאלי סטרוכין, שנחשב לשחקן הטוב בהיסטוריה של המועדון. שחטאר זכתה פעמיים בגביע הקריסטל הסובייטי, בשנים 1980 ו-1983 ובשנת 1983 אף זכתה בסופר קאפ הסובייטי אך לא הצליחה להשלים טרבל שכן באליפות זכתה באותה העונה דנייפר דנייפרופטרובסק. בעונת 1983/1984 הקבוצה הגיעה לרבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

עם הקמת הפרמייר ליג האוקראינית בשנת 1991 הפכה שחטאר דונצק, ביחד עם דינמו קייב, לאחת משתי המועמדות המובילות בכל שנה לתואר האליפות, ועד שנת 2018 זכתה ב-12 אליפויות. בשנת 2000 השתתפה שחטאר דונצק בפעם הראשונה בליגת האלופות. באחד מהמשחקים בבית היא ניצחה 0–3 את ארסנל.

בשנת 2009 זכתה הקבוצה בגביע אופ"א לאחר שגברה במשחק הגמר בתוצאה 1–2 על קבוצת ורדר ברמן הגרמנית. בעונת 2010/2011 היא שיחקה בליגת האלופות והגיעה לרבע הגמר, אך הודחה על ידי ברצלונה אחרי שהפסידה 6:1 בסיכום הכולל.

בשנת 2014 הופצץ אצטדיון הקבוצה, בעת המשבר האלים שפרץ במדינה והקבוצה נאלצה לעזוב את העיר המופגזת ולנטוש את מתקן האימונים. לאחר שדונצק הפכה לאזור קרבות, הקבוצה נדדה במאי 2014 לקייב על מנת להתאמן. עקב המצב הקבוצה אירחה תחילה את משחקי הבית שלה בארנה לבוב שבעיר לבוב, במערב אוקראינה, המכיל 34,915 מקומות ישיבה[1]. מאז 2017 אצטדיון מטאליסט בחרקוב משמש אותה למשחקי הבית.

ב-2016 הקבוצה הגיעה עד לשלב חצי גמר הליגה האירופית, אך הודחה על ידי סביליה בתוצאה 5:3 בסיכום הכולל. במאי 2018 זכתה בגביע האוקראיני בפעם ה-12 בתולדותיה, אחרי ניצחון על דינמו קייב והפכה לקבוצה האוקראינית שזוכה במירב תוארי הגביע. היא שבה וזכתה בגביע גם עונה לאחר מכן.

אצטדיון הקבוצה ומתקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחטאר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהקמת המועדון בשנת 1936 המועדון אירח את משחקיו באצטדיון שחטאר דונצק, שהכיל 25 אלף מושבים. ב-1954 הותקנה תאורה חשמלית וזה היה האצטדיון השני בברית המועצות עם תאורה שכזו. ב-1966 שופץ ותכולת המושבים הוגדלה ל-42 אלף מקומות ועד 1981 שופץ שוב ונוספה בו מערכת חימום. ב-1999 נערך שיפוץ נוסף, על מנת להתאים את האצטדיון לתקנים מודרניים ולתקני ליגת האלופות, כך שהותקנו מושבי פלסטיק ותכולת המושבים הורדה ל-32 אלף מושבים.

אולימפיסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון אולימפיסקי בדונצק שימש את הקבוצה ממרץ 2004. האצטדיון נבנה ב-1958 ונקרא בשם "לוקומוטיב", משום שנבנה בחסות חברת הרכבות של דונצק. ב-1970 הבנייה הושלמה אך לא שימש כמעט את שחטאר. ב-2003 שופץ ושימש את נבחרת הנוער של אוקראינה ואת הקבוצה כמגרש חלופי.

דונבאס ארנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דונבאס ארנה
דונבאס ארנה

ב-2006 החלה בנייתו של דונבאס ארנה בפארק על שם לנין בדונצק. הרעיון לבנות אצטדיון חדש לקבוצה הגיע מהבעלים רינאט אחמטוב. תקציב הבנייה עמד על 400 מיליון דולרים ונועד לארח משחקים במסגרת יורו 2012. האצטדיון נחנך ב-29 באוגוסט 2008 וכלל מושבים בצבעי שחור, כתום ולבן שמסמלים את חבל דונבאס ואת המועדון. חזית האצטדיון צופתה בזכוכית וגג האצטדיון מכסה 93% מהמושבים והוא בעל תכולה של 52,667 מושבים. עקב משבר אוקראינה חדל לשמש כמגרשה של שחטאר ומשמש את קבוצות הרפובליקה העממית של דונצק ואת קבוצת פובדה דונצק.

ארנה לבוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ארנה לבוב

ב-15 במאי 2014 נודע שבעקבות המשבר הביטחוני באוקראינה הוחלט כי דונצק תארח את המשחקים הבינלאומיים באצטדיון האולימפי בקייב ובארנה לבוב שבלבוב. ארנה לבוב הפך לאצטדיון הקבוצה בטורנירי אופ"א ולעיתים אירחה משחקים בינלאומיים בחרקוב אך את מרבית משחקי הבית ערכה באצטדיון זה.

מטאליסט חרקוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אצטדיון מטאליסט

ב-30 בינואר 2017 נחתם הסכם לפיו שחטאר תארח את כל משחקיה במסגרת הגביע האוקראיני ובמפעלים האירופיים באצטדיון מטאליסט בחרקוב. עלות השכירות עומדת על 7,000 יורו למשחק.

סגל הקבוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רינאט אחמטוב, נשיא
  • אולג פופוב - יו"ר דירקטוריון
  • בוריס קולסניקוב - סגן נשיא
  • סרגיי פלקין - מנכ"ל
  • אלכסנדר צ'רקאסוב - מזכ"ל

מאמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקופת כהונה שם תארים
1936—1937 ברית המועצותברית המועצות ניקולאי נאומוב
1938 ברית המועצותברית המועצות וסילי בוריסנקו
1938 ברית המועצותברית המועצות גריגורי ארכנגלסקי
1939—1941 ברית המועצותברית המועצות אברם דנגולוב
1944—1945 ברית המועצותברית המועצות ניקולאי קוזנצוב
1946—1948 ברית המועצותברית המועצות אלכסיי קוסטילב
1949 ברית המועצותברית המועצות גאורגי מזאנוב
1949—1951 ברית המועצותברית המועצות ויקטור נוביקוב
1952 ברית המועצותברית המועצות קונסטנטין קוואשנין
1952—1956 ברית המועצותברית המועצותאלכסנדר פונומארוב
1956—1957 ברית המועצותברית המועצות וסילי ירמילוב
1958 ברית המועצותברית המועצות א. דנגולוב
1959 ברית המועצותברית המועצות ו. נוביקוב
1959—1960 ברית המועצותברית המועצות קונסטנטין שצ'גוצקי
1960—1969 ברית המועצותברית המועצות אולג אושנקוב 2 גביעי ברית המועצות
1969—1970 ברית המועצותברית המועצות יורי וויינוב
1970—1971 ברית המועצותברית המועצות ארטיום פליאן
1971 ברית המועצותברית המועצות יורי זכארוב
1971—1972 ברית המועצותברית המועצות ניקולאי מורוזוב
1972—1973 ברית המועצותברית המועצות אולג בזילביץ'
1974 ברית המועצותברית המועצות י. זכארוב
1974—1978 ברית המועצותברית המועצות ולדימיר סלקוב
1979—1985 ברית המועצותברית המועצות ויקטור נוסוב 2 גביעי ברית המועצות
‏1 הסופר קאפ הסובייטי
1986 ברית המועצותברית המועצות א. בזילביץ'
1987—1989 ברית המועצותברית המועצות אנטולי קונקוב
1989—1994 ברית המועצותברית המועצות/אוקראינהאוקראינה ולרי יארמצ'נקו
1995 אוקראינהאוקראינה ו. סלקוב 1 גביע אוקראינה
1995—1996 אוקראינהאוקראינה ולרי רודאקוב
1996—1999 אוקראינהאוקראינה ו. יארמצ'נקו 1 גביע אוקראינה
1999 רוסיהרוסיה אנטולי בישובץ
1999 אוקראינהאוקראינה אלכסיי דרוזדנקו
1999—2001 אוקראינהאוקראינה ויקטור פרוקופנקו 1 גביע אוקראינה
2001—2002 אוקראינהאוקראינה ו. יארמצ'נקו
2002 איטליהאיטליה נביו סקאלה 1 אליפות אוקראינה
‏1 גביע אוקראינה
2003 אוקראינהאוקראינה ו. יארמצ'נקו
2003—2004 גרמניהגרמניה ברנד שוסטר
2004 אוקראינהאוקראינה ו. פרוקופנקו
2004—2016 רומניהרומניה מירצ'ה לוצ'סקו 8 אליפות אוקראינה
‏6 גביע אוקראינה
‏7 תוארי הסופר קאפ האוקראיני
‏1 אליפות הליגה האירופית
2016—2019 פורטוגלפורטוגל פאולו פונסקה 3 אליפות אוקראינה
‏3 גביע אוקראינה
1 תואר הסופר קאפ האוקראיני
2019— פורטוגלפורטוגל לואיש קשטרו

שחקנים בולטים בעבר ובהווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן עשרת השחקנים ששיחקו הכי הרבה משחקי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-31 באוגוסט 2019. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.

מקום שם השחקן שנות פעילות הופעות
1 מיכאיל סוקולובסקי 1974–1987 400
2 סרגיי יאשצ'נקו 1982–1995 384
3 דאריו סרנה 2018-2003 339
4 יורי דגטריוב 1967–1983 321
5 ולרי יארמצ'נקו 1966–1978 297
6 ויקטור גרצ'יוב 1980–1990
1994 - 1995
283
7 איגור פטרוב 1981–1991
1994–1996
1998
281
8 ולרי רודקוב 1974–1987 277
9 דמיטרי שוטקוב 1989–2008 267
10 אנדריי פיאטוב 2007 - 266

שיאני שערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן עשרת השחקנים שהבקיעו הכי הרבה שערי ליגה במדי הקבוצה, נכון ל-11 בדצמבר 2016. שחקנים מודגשים הם שחקנים שעדיין פעילים בקבוצה.

מקום שם השחקן שנות פעילות שערים
1 מיכאיל סוקולובסקי 1974–1987 91
2 ולרי סטרוחין 1973–1981 86
3 אנדריי וורוביי 1999–2007 80
4 לואיס אדריאנו 2007–2015 77
5 איגור פטרוב 1981–1991
1994–1996
1998
70
6 ויקטור גרצ'יוב 1980–1990
1994 - 1995
69
7 אלכס טשיירה 2010 - 2015 67
8 ברנדאו 2002 -2008 65
9 סרגיי אטלקין 1990–1997
1999–2002
61
10 אולג מטבייב 1992–1995
1996 - 2000
61

מלבישות, בעלים וספונסרים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוטובוס בצבעי המועדון
שנים[2] יצרניות תלבושות ספונסרים
1992—1998 גרמניהגרמניה Adidas דנמרקדנמרק Carlsberg
1998—2005 אוקראינהאוקראינה DCC
2005—2006 אוקראינהאוקראינה life:)
2006—2007 אוקראינהאוקראינה SCM
2008— ארצות הבריתארצות הברית Nike

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקראינה

הפרמייר ליג האוקראיני:

  • אליפויות (12): 2002, 2005, 2006, 2008, 2010, 2011, 2012, 2013, 2014, 2017, 2018, 2019

הגביע האוקראיני:

  • זכייה (13): 1995, 1997, 2001, 2002, 2004, 2008, 2011, 2012, 2013, 2016, 2017, 2018, 2019

הסופר קאפ האוקראיני:

בברית המועצות

הגביע הסובייטי:

הסופר קאפ הסובייטי:

  • זכייה (1): 1983
תארים בינלאומיים
תארים אחרים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שחטאר דונצק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליגת האלופות 2019/20
בית א' בית ב' בית ג' בית ד' בית ה' בית ו' בית ז' בית ח'
צרפתצרפת פריז סן-ז'רמן גרמניהגרמניה באיירן מינכן אנגליהאנגליה מנצ'סטר סיטי איטליהאיטליה יובנטוס אנגליהאנגליה ליברפול ספרדספרד ברצלונה רוסיהרוסיה זניט סנקט פטרבורג אנגליהאנגליה צ'לסי
ספרדספרד ריאל מדריד אנגליהאנגליה טוטנהאם אוקראינהאוקראינה שחטאר דונצק ספרדספרד אתלטיקו מדריד איטליהאיטליה נאפולי גרמניהגרמניה בורוסיה דורטמונד פורטוגלפורטוגל בנפיקה ליסבון הולנדהולנד אייאקס
בלגיהבלגיה קלאב ברוז' יווןיוון אולימפיאקוס קרואטיהקרואטיה דינמו זאגרב גרמניהגרמניה באייר לברקוזן אוסטריהאוסטריה רד בול זלצבורג איטליהאיטליה אינטר מילאנו צרפתצרפת אולימפיק ליון ספרדספרד ולנסיה
טורקיהטורקיה גלאטסראיי סרביהסרביה הכוכב האדום בלגרד איטליהאיטליה אטאלנטה רוסיהרוסיה לוקומוטיב מוסקבה בלגיהבלגיה גנק צ'כיהצ'כיה סלביה פראג גרמניהגרמניה ר.ב. לייפציג צרפתצרפת ליל