שיחת משתמש:האיש והאגדה/ארכיון 2

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear action editpaste.png
שלום. דף זה הוא דף שיחה מאורכב.
נא לא להוסיף בו מידע חדש!

ניתן ללחוץ כאן כדי לפתוח דיון בדף השיחה העדכני. תודה.


שפיכה[עריכת קוד מקור]

על סמך מה ביצעת שינוי זה? איתי - שיחה 19:41, 1 בנובמבר 2008 (IST)

על סמך הספר אנטומיה של גוף האדם בהוצאת מפה שברשותי. לא ציינתי זאת בערך מאחר ולא על הספר מבוסס הערך כולו. האיש והאגדה - שיחה 19:45, 1 בנובמבר 2008 (IST)
מקורות שונים באינטרנט סותרים את הגירסה הזו ותומכים בגירסה הקודמת. איתי - שיחה 19:46, 1 בנובמבר 2008 (IST)
תראה, הספר שציינתי הינו ספר מדוייק וחשוב אך אינו מקצועי ביותר מבחינה מדעית. אם מקורות מדעיים מוסמכים גורסים כגירסה הקודמת הרי שיש לשחזרה. בכל אופן אם המקורות באינטרנט שמצאת שווי ערך לספר הנ"ל יש לדון איזו גירסה להשאיר או לערוך חיפוש יסודי יותר. האיש והאגדה - שיחה 19:54, 1 בנובמבר 2008 (IST)

הוספת הכינוי[עריכת קוד מקור]

הכינוי שהוספת לערך "אשך" אינו מתאים לערך אנציקלופדי. נהוג להוסיף מילה נרדפת לפתיח בערך כאשר המילה הנרדפת היא תקנית, ונמצאת באותו משלב כמו שם הערך. אלדדשיחה 23:45, 2 בנובמבר 2008 (IST).

איני יודע איפה צריך לציין את העובדה שיש כינוי - מה גם שהכינוי הוא השם במקורות (בתלמוד וכו') - בכל אופן, זה שהכינוי צריך להופיע בערך ברור. אדרבה, מַקֵם אתה את הכינוי. האיש והאגדה - שיחה 11:07, 3 בנובמבר 2008 (IST)
כדאי אולי למקם את המילה בסיום פסקאות הפתיח, במקום שמזכיר מילים נוספות מן המילון, כמו קיין או מאושכן. אבל לא ממש בראשית הפתיח, כמילה נרדפת לשם הערך. אלדדשיחה 11:11, 3 בנובמבר 2008 (IST)
תיקנתי. האיש והאגדה - שיחה 11:17, 3 בנובמבר 2008 (IST)
מצוין - שכויח! אלדדשיחה 11:19, 3 בנובמבר 2008 (IST)

זכות הצבעה[עריכת קוד מקור]

Emblem-WikiVote.svg

תודה לך על השתתפותך בהצבעה שבדף "ויקיפדיה:פרלמנט". לפי בדיקתי, הצבעתך לא תיספר במניין ההצבעות, מכיוון שעליך לעמוד בדרישות להשתתפות בהצבעה: ותק של 30 ימי פעילות ו-100 עריכות במרחבי התוכן ב-90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה. אף שהצבעתך לא תיספר, דבריך לא נמחקו, כי אם הועברו מפרק ההצבעה לפרק הצבעת המשתתפים ללא זכות הצבעה.

באפשרותך לבדוק האם יש לך זכות הצבעה באמצעות תוסף (גאדג'ט) בהעדפות. בלשונית "גאדג'טים", תחת הפסקה "שונות", יש לבחור באפשרות "סקריפט לבדיקת זכות הצבעה" (הוראות נוספות).

אם מבדיקתך עולה כי בעת פתיחת ההצבעה כן הייתה לך זכות הצבעה, באפשרותך לפנות אלי כדי שאבדוק את הנושא שנית.

בברכה, emanשיחה

ok. האיש והאגדה - שיחה 18:23, 16 בנובמבר 2008 (IST)

סימון ארגז חול[עריכת קוד מקור]

אבקש שתשאיר את תבנית הארגז חול הפרטי. אמנם למרות רוחך, אמנם לא השתכנעת, אבל עדיין, בבקשה אל תסיר אותה. --‏sir kiss שיחה 22:29, 17 בנובמבר 2008 (IST)

אני מבקש הסבר, כשאקבל כזה - ושיהיה מניח את הדעת - אכבד את בקשתך. נקודה סוף. האיש והאגדה - שיחה 22:31, 17 בנובמבר 2008 (IST)
בכימסיומת ה"נקודה סוף" אני חושש שיהיה קשה לשכנע אותך...
מה גם שקבלת הסברים קודם, רק שהם לא שכנעו אותך. לכן אני מבקש שנית, לקבל את מנהגי המקום. בבקשה.--‏sir kiss שיחה 22:38, 17 בנובמבר 2008 (IST)
1. אל תבכה תחייך Face-smile.svg. ולהראותך שחחששותיך משוללות יסוד אני יפנה אותך לתגובתו של מוטי ומה שעניתי עליה.
2. בקשר למה שכתבת מנהגי המקום, אכן רציתי לדעת האם זה רק מנהג - עליו כמובן אפשר לוותר במקרים מסויימים (שלדעתי המקרה שלי הוא אחד מהם) או שזה חוק במדיניות ויקיפדיה - עליו אי אפשר לעבור בשום אופן?. האיש והאגדה - שיחה 22:47, 17 בנובמבר 2008 (IST)
אמנם כבר עבר, אבל זה נוהג מחייב. נוהג מחייב הוא נורמה, כלומר חוק התנהגותי. גאלוס - שיחה 21:58, 18 בנובמבר 2008 (IST)

אניגראם[עריכת קוד מקור]

קטע הביקורת מופיע פעמיים בערך גאלוס - שיחה 21:58, 18 בנובמבר 2008 (IST)

תודה, תוקן. האיש והאגדה - שיחה 22:00, 18 בנובמבר 2008 (IST)

הסרתי שוב את הקישור המיותר לביטוי "על קצה המזלג" בערך, אין בו צורך והוא רק מבלבל (הוא גורם לחשוב כאילו יש לו קשר ומשמעות מיוחדת בהקשר של הערך הזה דווקא). מטבעם של מאמרים כאלו בויקיפדיה שהם "על קצה המזלג", אין צורך לציין זאת בכל מקום שכותבים ערך מקוצר. בבקשה אל תחזיר את הביטוי לערך. תודה וסופשבוע נעים, Ravit - שיחה 01:00, 21 בנובמבר 2008 (IST)

תבין, הערך גם כאינציקלופדי, מטבעו דווקא צריך להיות מפורט יותר, ראה כאן וכאן. רק, שעדיין צריך יותר השקעה בכדי להציג את הפירוט הנ"ל בערך עצמו, לכן אני רואה חשיבות לציין שהפירוט בטבלא הוא "על קצה המזלג". האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 11:19, 21 בנובמבר 2008 (IST)
אחלה, כל הכבוד על התעניינותך והעמקתך בתשעת הטיפוסים, ואני באמת מעריכה את ההרחבות שכתבת במרחב המשתמש. אבל כפי שלא אפרט באנציקלופדיה יותר מ-2-5 שורות על מרכיביו הרבים והמאוד מורכבים של מודל הנפש הפרוידיאני או על כל אחד מעשרות מנגנוני הגנה שתיארו פרויד ומרעיו (אתה מוזמן להציץ בערכים הנ"ל ולבדוק בעצמך את רמת הפירוט, ותאמין לי אני יודעת היטב, מתוך עיסוקי בפסיכולוגיה, כמה ספרים באורך מלא אפשר לכתוב על כל אחד מהמרכיבים הללו). כך גם פירוט נרחב מדי של תשעת הטיפוסים לא מתאים לאנציקלופדיה, מי שמעוניין ימצא מידע נוסף בקישורים חיצוניים או בספרים לקריאה נוספת שצויינו במאמר. אגב, אתה מוזמן לבדוק כאן כמה ערכים מקושרים לביטוי "על קצה המזלג" - בדיוק שניים, שניהם קשורים לספר בעל שם זה... כלומר, הביטוי מתאים לשימוש ולקישור פנימי באנציקלופדיה בעיקר כשיש לו משמעות עיקרית בערך, לא מקשרים אותו כשהוא מהווה מילת חיבור משנית באחד המשפטים. אה, אגב, אני בת ולא בן :) Ravit - שיחה 19:24, 21 בנובמבר 2008 (IST)
ראשית, ההודעה שלך הגיעה אחרי כניסת השבת ואני שומר שבת (ראי תיבות משתמש על כך בדף זה ובדף המשתמש שלי). לענייננו: תודה על ההסבר המפורט, ואני חייב להודות ששכנעת אותי. סליחה על שהשתמשתי בלשון זכר. לא שמתי לב. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 18:16, 22 בנובמבר 2008 (IST)
אופס, לא שמתי לב לגבי השבת ולא התכוונתי לפגוע, אני מתנצלת. שבוע טוב, Ravit - שיחה 18:28, 22 בנובמבר 2008 (IST)
מקבל את ההתנצלות, כשם שבטוחני שסלחת על לשון הזכר... . שבוע טוב גם לך. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 18:31, 22 בנובמבר 2008 (IST)

מעי הגס[עריכת קוד מקור]

הוא שגיאת תחביר ומאלו (כמו גם משגיאות כתיב) לא יוצרים הפניות. קרא עוד בויקיפדיה:דף הפניה. יוספוסשיחה 12:33, 21 בנובמבר 2008 (IST)

כבר התווכחתי בעבר על הכלל הזה. גם מי ששגה שגיאה קטנה תחבירית וגם מי שאינו דובר עברית שפת אם מותר לו למצוא את מבוקשו בקלות. זה גם עוזר לקישורים שודאי אינם שגיאות תחביריות (לדוגמא ...ב[[מעי הגס]]...). אם זה כלל במדיניות ויקיפדיה צריך אולי לשנותו בהצבעה, תחום שאיני מתמצא בו בינתיים. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 12:40, 21 בנובמבר 2008 (IST)

קמרון[עריכת קוד מקור]

תודה על הרחבת הערך החשוב.

מה המקור לנתונים? לאיזה שנה מתייחסים נתוני הכלכלה? (יש לציין זאת). כדאי לציין היכן עומדת כלכלת קמרון ביחס למדינות אפריקה האחרות. דב ט. - שיחה 18:22, 7 בדצמבר 2008 (IST)

המקור ציינתי בפסקה לקריאה נוספת. הנתונים מעודכנים לשנת 2004-5. בברכה, האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 22:46, 7 בדצמבר 2008 (IST)

חרדים[עריכת קוד מקור]

יש למעלה מעשרה בויקיפדיה מוטי - שיחה 01:19, 8 בדצמבר 2008 (IST)

זה הכל?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:22, 8 בדצמבר 2008 (IST)
אני מכיר למעלה מעשרה, יכול להיות שיש יותר. קשה לראות בעריכות את הזקן וסוג הכיפה. קריצה מוטי - שיחה 01:26, 8 בדצמבר 2008 (IST)
חה חה חהFace-smile.svg... . על העשרה שאתה מכיר אני נמנה לפחות?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:29, 8 בדצמבר 2008 (IST)
אותך הכרתי בזמן הדיון על טבלת ה-9, אבל לא ידעתי איזו רמת אדיקות יש לך, עכשיו אני יודע מוטי - שיחה 01:45, 8 בדצמבר 2008 (IST)
ומהי רמת אדיקותי לדעתך?.
- הרהורים בהקשר דיוננו:
לאט, לאט עברתי מגיבובי סרק הומוריסטיים למחשבות יותר רציניות:
הנתק והריחוק השערורייתי בין המגזר החרדי לחילוני בארץ הוא בלתי נסבל. אין צורך להכביר במילים כשמדובר בנושא טעון זה. ההאשמות וההשמצות הסמויות והגלויות אינן בגדר נדיר, בלשון המעטה, בתקשורת החילונית כמו החרדית, כששניהן נגועות באגואיסטיות קלאסית שאינן בגדר הערכה עצמית אלא בגדר הערצה עצמית. נרקסיזם לשמה. ההפרדה הברורה והמוחלטת - שדומה שאין לשנותה - בין 2 המגזרים מחד, והפרות הסטטוס קוו הסדרתיות והשיטתיות מ-2 הצדדים מאידך, יוצרות הר ענק וחוצץ בין החרדים והחילונים במדינה. נדמה שבשנותיה הראשונות של מדינת ישראל כשכולנו הבנו שחייבים להתאחד הסטטוס קוו איכשהו נשמר. אך ככל שהתבגרה האוכלוסייה וגידלנו דור שלישי ואף רביעי של צעירים חסרי פרופורציות השנאה רק גדלה ואיתה התהום הפעור בין 2 הסקטורים. מדינת ישראל בכלל מפוצלת ומפולגת למיעוטים שונים ומשונים. מרבית האוכלסייה הינה בני מיעוטים. מהדרוזים ועד החרדים ומהפלסטינים ועד הד"לים. אך כשמדובר בשני הסקטורים האלה, החרדים והחילונים, נדמה שהגענו לשיתוק מוחלט של תהליך האיחוד המתבקש כל כך אך אינו נראה באופק.
לפעמים אני תוהה: האם יש מישהו שחשב אי-פעם כיצד לאחות את הקרעים?, האיך לאחד את אומתינו למודת הסבל והאנטישמיות בכדי ליצור מחסום לאנטישמים המסתובבים בעולמנו האכזרי בראש מורם (ע"ע אחמדינג'אד)?. מישהו ניסה פעם ליצור ערוץ הידברות מוצלח בו ירגישו הצדדים שווים ובעלי אינטרס משותף, נעלה מכל מציאות חומרית מטופשת, אינטרס האחדות?.
אמנם יש פילוג שתמיד יתחייב להיות מכורח המציאות. הרי בעוד אצל החילוני הממוצע טלויזיה, אינטרנט, קולנוע ויחסי מין הינם ערך נעלה, אצל החרדי התפילין, השבת, החגים ולימוד התורה הם הערכים הגבוהים. אבל למה להביא את הפילוג ההכרחי הזה לכדי יריבות אישית חסרת גבולות. לכדי תהומות פעורים?.
אין, פשוט אין, מספיק מילים בלקסיקון לתאר את השנאה העמוקה והמושרשת בין שני המגזרים. המילון פתאום נראה אפסי וגמדי מול אוצר המילים החייב להיווצר כדי לתאר את השורשים העמוקים של שנאת החינם נוסח 2008. ועל זה אני בוכה בכי, על זה כולנו בוכים, על זה בוכה הנביא, ומי ייתן ולא נְבַכֶּה יום אחד את אדישותנו הבלתי מובנת לנוכח המצב המזעזע. מה אנחנו? שיעים וסונים? אירים ובריטים? הרי כולנו בני עם אחד, אומה אחת והלוואי שניראה באמת כעם אחד.
הנחמה היחידה, אך החשובה מאין כמוה נמצאת בויקיפדיה העברית. מייסד ויקיפדיה אולי לא חשב מעולם על הפוטנציאל העצום של האחדות הצרופה הגלום בויקיפדיה. אך גם אם מחשבה תחילה לא היתה הרי שסוף מעשה נמצא גם נמצא. פה בויקיפדיה, המקום האמון על שיתופיות, חופשיות והדדיות ללא הבדלי עם, גזע, מגזר, מוצא ושבט, דוקא פה מוצאים את עצמם חרדים וחילונים מדברים, ביודעים ובלא יודעין, כשוים אל שוים, בהערכה הדדית אמיתית. ראויה היא ויקיפדיה לשמה "אנציקלופדיה שיתופית" - ועוד איך שיתופית. שיתוף במובן הכי עמוק של המילה. אחדות לשם אחדות. אף אחד אולי לא שם לב לנקודת המבט הזאת על ויקיפדיה, אך כשמסתכלים כבר מנקודת מבט זו מתעצמת ויקיפדיה לאין שיעור ומתגלה כפרוייקט אדיר מימדים ששינועו למטרת האחדות מתאפשר רק בזכות האחדות והשוויוניות שהן אבני הבניין של ויקיפדיה.
האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 02:12, 8 בדצמבר 2008 (IST)
אני אתך מוטי - שיחה 23:41, 8 בדצמבר 2008 (IST)
אינני יודע אם זו בדיחה, או תגובה רצינית מחוסר הבנת השאלה. ובכן: שאלתי אם אתה איתי בכוונת "אתה עדיין משוחח איתי?" (כנהוג לשאול בשיחה טלפונית) כי רציתי תשובה על שאלתי בתחילת התגובה האחרונה ("מהי רמת האדיקות שלי?"). האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:47, 8 בדצמבר 2008 (IST)
עכשיו הבנתי את השאלה. חשבתי שאתה רוצה לפתח דיון על ההגיגים שכתבת. לפי מה שהעדת על עצמך אצל ברי"א אתה חרד. ניחוש פראי שלי שלא מבוסס על שום בדל הוכחה - בוגר עזרא. מוטי - שיחה 23:56, 8 בדצמבר 2008 (IST)
זה שאני חרדי הרי ברור. אבל "בוגר עזרא"? - סליחה על הבורות אבל אני אפילו לא יודע מה זה!?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:58, 8 בדצמבר 2008 (IST)
סליחה, טעיתי. הכוונה לעזרא (תנועת נוער) מוטי - שיחה 00:01, 9 בדצמבר 2008 (IST)
זה באמת נשמע לי מיד כמשהו הקשור לד"לים. אני לא אחשוף את עצמי, אבל הניחוש הזה הוא רחוק מאוד מהאמת. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 00:04, 9 בדצמבר 2008 (IST)
ניחוש כושל, עוד הוכחה לכך שאין לי סיכוי לזכות בפיס/בלוטו/טוטו או בקזינו. מוטי - שיחה 00:06, 9 בדצמבר 2008 (IST)
Face-smile.svg, הצעה שלי: לקזינו לעולם אל תתקרב אפילו. שם זה נגמר בחיסול או בהתאבדות. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 00:11, 9 בדצמבר 2008 (IST)
ניחוש שלי: חסיד... ברי"אשיחה • י"ב בכסלו ה'תשס"ט • 00:07, 9 בדצמבר 2008 (IST)
כן, זה נכון. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 00:11, 9 בדצמבר 2008 (IST)

די[עריכת קוד מקור]

אתמול פתחתי מלחמת חורמה במחרחרי הריב בוויקיפדיה, גם במחיר של עיכוב בכתיבה ושיפור של ערכים. אתה ללא ספק אחד מהם. אם לא תרגע ותפסיק להשמיץ את כל מי שדעתו שונה משלך אבקש את חסימתך. נוי - :שיחה 19:54, 8 בדצמבר 2008 (IST)

בינתיים היחיד שמחרחר כאן ריב ומדון הוא אתה. יחסיות האמת • י"א בכסלו ה'תשס"ט 19:57:50
ללא ספק. נוי - שיחה 20:00, 8 בדצמבר 2008 (IST)
אני כתבתי, כותב ואכתוב רבות בויקיפדיה. אני לא מחרחר ריב ולא ראוי לחסימה. אני פשוט נלחם נגד עול שנעשה לי, לאיתן ולעוד כמה ויקיפדים טובים. אתה רוצה תבקש חסימה. מעניין שיורי וברוקס נקיים בעיניך, אף שצפצפו על כללי התנהגות בין חברי הקהילה בבוטות, ואני שבסה"כ הבעתי מחאה צודקת ותמכתי באיתן בעדינות, השתמשתי בלשון עדינה תוך כיבוד מלא של כללי ההתנהגות, (זה שגלגל את הדיון לכדי השמצות זה יורי כפי שכל אחד יכול להיווכח), דווקא אני מאויים בחסימה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 20:03, 8 בדצמבר 2008 (IST)
ותודה לך, יחסיות האמת.האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 20:05, 8 בדצמבר 2008 (IST)
גם הם לא נקיים, פשוט לא הזדמן לי לכתוב זאת גם בדף השיחה שלהם. גם אתה התבטאת בבוטות. נוי - שיחה 20:14, 8 בדצמבר 2008 (IST)
מעניין למה אצלי כן הזדמן לך. ואולי תראה לי כבר סוף סוף איפה הלשון הבוטה שלי?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 21:33, 8 בדצמבר 2008 (IST)
"אם כל מי שנתקל בגישה שלילית מגעילה זאת יחקה אותך וילך (ולצערי יש מאות אם לא אלפים כאלה) זה אומר שיישארו פה רק המחקנים וזה כבר הפסד ענק לויקיפדיה (אולי במצב הזה חצי ויקיפדיה יימחק...), זה לא יהיה כותב אחד (ומוכשר, אני חייב להגיד) פחות אלא אלפים פחות."(נו באמת? חצי ויקיפדיה? אלפים?), "מצליף באיתן", "די ללהיטות ולהברחת התורמים" (האשמה את תומכי המחיקות בכוונה להבריח תורמים), "עִם-נָבָר תִּתְבָּרָר וְעִם-עִקֵּשׁ, תִּתְפַּתָּל" כלפי ויקיפד, "הסתה" וכו' וכו'. אבל מכיוון שסיכמת על רוגע ונראה שאתה אכן מתכוון לזה, אני מוחל ומחזיר את תלונתי. בברכה, נוי - שיחה 19:00, 9 בדצמבר 2008 (IST)
מאותו נימוק של "אם עקש תתפתל ועם נבר תתברר" כתבתי את כל הלשונות האלה. אך כפי שאמרת הרוגע חזר ושלום על ישראל. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 19:04, 9 בדצמבר 2008 (IST)

היסטוריה של קפריסין, היסטוריה של דנמרק[עריכת קוד מקור]

שלום.

מחקתי את שני הערכים האלו משום שהיו קצרמרים לשיכתוב, ערכים מורחבים הדלים מהערכים הראשיים ובחלקם היוו כפילות לערכים קיימים. פירטתי יותר בדפי השיחה שנשארו על כנם. שמתי לב לבעיתיותם של הערכים ותחילה הסתפקתי בתבניות השלמה, אולם לאחר שמשתמש נוסף הפנה את תשומת לבי ליחס בין הערכים המורחבים לערכים הראשיים התבהרה התמונה והחלטתי למחוק את הערכים. אוסיף שאתה מוזמן לכתוב ערכים אלו, שאכן חבל שאין לנו אותם עדין, אולם לא זו הדרך לעשות זאת שכן התוצאה איננה משרתת את הקורא אלא מעכבת את כתיבת הערך בצורה ראויה ומנציחה טקסו חלקי ובעייתי עם תבניות עריכה ללא כל צורך. אתה מוזמן לכתוב את הערכים מחדש כראוי ואם תרצה אעביר אותם למרחב המשתמש שלך על מנת שתוכל לפתחם עד שיעלו קצת יותר בשר ויצדיקו את קיומם במרחב הראשי כערכים מורחבים, כפי שהם אמורים להיות.

בברכה, אורי שיחה 04:27, 9 בדצמבר 2008 (IST)

כוונתך שהתבניות המפנות לערכים מורחבים בתוך הערך שכתבתי מפנות לערכים דלים יותר מאשר בערך עצמו?.
כבר הבנתי. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 15:27, 9 בדצמבר 2008 (IST)
ערב טוב,
אמש באישון ליל שמתי לב שהעלית שני ערכים קצרים על ההיסטוריה של קפריסין ודנמרק. מניסיוני בוויקיפדיה אני יכול לספר לך שכתיבת ערך חלקי פוגעת במוטיבציה של כותבים לכתוב את הערך כהלכה, ומסיבה זו לא משרתת מטרה חיובית. מילא אם המדובר בערך על שר צרפתי, או עיר בינונית בניו אינגלנד, שאז די לקוראים במידע מתומצת, אך לא כאשר מדובר בהיסטוריה של מדינה. הנוהג בוויקיפדיה הוא שאם באת לכתוב על הנושא הזה, עדיף שתבצע עבודה מקיפה (ושלמה), ואם אין ביכולתך או ברצונך לעשות כן, עדיף שתניח לכך, ומקסימום נסה לשפר את פרק ההיסטוריה בערך של המדינה. אני מקווה שתקבל את דברי אלו, אם כי אתה בהחלט לא חייב. ‏Gridge ۩ שיחה 17:24, 9 בדצמבר 2008 (IST).
ערב טוב גם לך.
תראה, הכנסת אותי עכשיו בדילמה לא פשוטה. (מה שלא היה קורה אילו ההודעה הזאת היתה מגיעה לפני שעתיים). הדילמה היא כזאת: מצד אחד, עז רצוני לתרום לויקיפדיה את הידע שאני מכיר, אף שאינו מושלם. מצד שני דבריך הגיוניים מאוד. מצד שלישי, כפי שאתה יכול לראות אני עובד עכשיו על יצירת הערך היסטוריה של אזרבייג'ן, והשקעתי כבר שעתיים בכתיבתו. הערך - בינתיים - קצרמר, ואני אמנם עובד עליו עכשיו ומחפש מידע נוסף, אך ברור לי שלא אגיע לכדי יצירת ערך מושלם, ואף אהיה רחוק מכך. מחיקת הערך הספציפי הזה עכשיו הוא בשבילי זריקת השקעה של שעתיים לפח, בו בזמן שיכולתי לתרום דברים אחרים לויקיפדיה. מיותר לציין שמחיקתו על ידי מישהו אחר (וכמובן שפה אין את הטענות שהיו על ההיסטוריה של קפריסין ודנמרק שכתבתי), יהווה בשבילי סטירת לחי מצלצלת. ובכן: מה אתה מציע לי לעשות עכשיו?. (שים לב: השאלה היא כלפי הערך הספציפי הזה (היסטוריית אזרבייג'ן)). האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 17:39, 9 בדצמבר 2008 (IST)
אפשר לאחד את תוכן הערך לתוך הערך על אזרבייג'ן ולהפוך את היסטוריה של אזרבייג'ן להפניה לפרק המתאים. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:42, 9 בדצמבר 2008 (IST)
כתבתי לפני התנגשות עריכה: קודם כל, תודה שאתה מוצא טעם בדברי. בעניין הערך הספציפי: אני מציע שתשלב את התוכן שכתבת בערך: אזרבייג'ן. ‏Gridge ۩ שיחה 17:46, 9 בדצמבר 2008 (IST).
איחוד הוא רעיון מצויין. הערך אזרבייג'ן הוא המקום הטבעי למידע מכל סוג על המדינה. הרי ההיסטוריה קשורה לגאוגרפיה, הפוליטיקה להיסטוריה וכן הלאה. הצורך בערכים מורחבים על נושאים שונים יתעורר רק כאשר הוא יתחיל להיות ארוך מדי, ועוד רחוקה הדרך. דב ט. - שיחה 17:47, 9 בדצמבר 2008 (IST)
מצויין!. אחרי שאגמור לעבוד על הערך אעתיק את החומר לאזרבייג'ן, ואהפוך את הערך הנוכחי להפניה. תודה לכם. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 17:53, 9 בדצמבר 2008 (IST)
סיימתי. העתקתי את החומר לערך אזרבייג'ן ויצרתי הפניה בערך היסטוריה של אזרבייג'ן לפסקה היסטוריה.
מתוך מחשבה שנייה, נוצר מעט בלבול ביצירת ההפניה האמורה, מאחר ויש הפניה בפסקה היסטוריה לערך היסטוריה של אזרבייג'ן. מה שיוצא הוא שילחץ על הקישור ימצא את עצמו שוב באותה פסקה. אני לא יודע אם זאת בעיה, מה אתם אומרים?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 18:57, 9 בדצמבר 2008 (IST)
ההפנייה נמחקה. דב ט. - שיחה 19:02, 9 בדצמבר 2008 (IST)
יפה, תודה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 21:24, 9 בדצמבר 2008 (IST)
דרך אגב: מדוע בהיסטוריית מדינות כותבים: היסטוריה של... ולא היסטוריית... ולעומת זה בכלכלת מדינות כותבים כלכלת... ולא כלכלה של...?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 21:28, 9 בדצמבר 2008 (IST)
ניסיתי לנסח תשובה והסתבכתי קמעא. אולי אלדד יעשה זאת טוב יותר. הוא היועץ הלשוני שלנו. בברכה, ‏Gridge ۩ שיחה 22:42, 9 בדצמבר 2008 (IST).
נראה לי שזה בעיקר פועל יוצא של מידת השכיחות של המילה. קח לדוגמה את הביטוי הרווח ביותר "כלכלת אירופה", ולעומתו את הביטוי "היסטוריית אירופה" - זה האחרון אינו נמצא בשימוש. נראה לי שייתכן שאחד הגורמים לכך הוא ש"כלכלה" היא מילה עברית טהורה, וצורת הסמיכות שלה ברורה מאוד ושכיחה מאוד בעברית ("כלכלת בחירות", "כלכלת מיתון" וכו'), ואילו "היסטוריה" היא מילה לועזית, ובעברית רווחים בעיקר שמות התואר הנגזרים ממנה - "היסטורי", "היסטורית", "היסטוריים" - אבל לא צורת הסמיכות. שים לב, דרך אגב, שגם לא נהוג להגיד "היסטוריות" :) אלדדשיחה 15:24, 10 בדצמבר 2008 (IST)
הסבר מעולה, תודה לך. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 16:33, 10 בדצמבר 2008 (IST)
חן חן. אלדדשיחה 16:34, 10 בדצמבר 2008 (IST)

האם יש מקום לערך בויקיפדיה על כל ספר שהוא[עריכת קוד מקור]

(הועבר מויקיפדיה:דלפק ייעוץ#האם יש מקום לערך בויקיפדיה על כל ספר שהוא)

או שרק ספר שיש לו ייחודיות מסויימת, יש מקום לכתוב עליו?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 12:19, 14 בדצמבר 2008 (IST)

השני. נוי - שיחה 19:05, 14 בדצמבר 2008 (IST)
המכלילנים יאמרו אולי שיש מקום לכל ספר, וכנראה שהמחקנים יתעקשו שלא. • עודד (Damzow)שיחה 19:14, 14 בדצמבר 2008 (IST)
מה שאומר שהתשובה שנויה במחלוקת?, או שאולי סוף סוף יינתן מענה לשאלה הזאת ע"י קביעת כלל אחיד במדיניות ויקיפדיה?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 20:02, 14 בדצמבר 2008 (IST)
על פי תקדימים שנקבעו בעבר, ואני מאמין שעל פי דעת כל הקהילה, לא לכל ספר יש מקום. יש שיאמרו- יצא בהוצאה מסחרית מכובדת, כתבו עליו ביקורות ומכר אלפים בודדים של עותקים מספיק גם מספיק, יש שיאמרו לאו. נוי - שיחה 20:04, 14 בדצמבר 2008 (IST)
על הנושא הזה אפשר לפתוח שיחה מקיפה, שפה אין מקומה. אני מסכם את התשובה ואם מישהו רוצה להמשיך לשוחח על הנושא שיעשה זאת בדף השיחה שלי, של עודד או של נוי.
סיכום התשובה כפי הנראה לי: ע"פ המוסכם בקהילה, אין לפתוח ערך על "כל ספר שהוא". מאידך רמת הייחודיות החייבת להיות בספר, בכדי שיזכה לערך בויקיפדיה, שנויה במחלוקת, מה שאומר שערך על ספר עם ייחודיות גבולית יכול להגיע להצבעת מחיקה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 20:29, 14 בדצמבר 2008 (IST)
מה זה "ייחודיות" בהקשר הזה? איזה ספר הוא לא ייחודי (חוץ מאולי ספר טלפונים)? טוסברהינדי (שיחה) 20:34, 14 בדצמבר 2008 (IST)
כל ספר שאי אפשר לומר עליו את המשפט "יש עוד אלפים כמוהו". דניאל צבישיחה 20:38, י"ז בכסלו ה'תשס"ט (14.12.08)
מה שאומר שלא לכל אופרה, מחזמר או סרט יש מקום בויקיפדיה. • עודד (Damzow)שיחה 20:42, 14 בדצמבר 2008 (IST)

יצירה אמנותית (ציור, פסל) או תרבותית (ספר, סרט) - זכאית לערך, במידה שיש בה תרומה לאמנות או לתרבות, והערך משקף זאת. מובן שאם ערך אינו ראוי בעיניו של ויקיפד, הוא רשאי להביאו להצבעת מחיקה. היו בעבר נסיונות למחיקה של ספר, לדוגמה כאן. ‏Danny-w‏ 00:35, 26 בדצמבר 2008 (IST)

אם אתה שואל אותי אני לגמרי מבולבל. יש פה לפחות 4 הגדרות שונות ל"ספר חשוב" הזכאי לערך. מה זה? אין הגדרות ברורות במדיניות ויקיפדיה על זה??תמיהה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 12:13, 26 בדצמבר 2008 (IST)
כמי שכתבה ערכים על כמה ספרים, אנסה לתת את התשובה הסובייקטיבית שלי, משום שתשובה אובייקטיבית איננה אפשרית במקרה זה, לדעתי: ספר שהשפיע על מישהו באופן שהוא חש צורך לכתוב עליו, ספר זכור לטוב מן הילדות, ספר קלאסי שלא נס ליחו, ספר שחוזרים אליו שוב ושוב - לכל אלה שי מקום בערך, בתנאי שהוא כתוב היטב, כמובן. השאלה אילו ספרים עונים על הקריטריונים האלה היא סובייקטיבית - מה שמשפיע על אחד חולף ללא סימן על אחר, מה שנחרט בזכרונו של אחד משתכח מאחר, מה שמרתק אחד מן העמוד הראשון מביא אחר לסגור את הספר בעמוד השלישי וכן הלאה.שלומית קדם - שיחה 22:53, 26 בדצמבר 2008 (IST)
שלומית, ההבדלים בין דעתך לדעתי מדגישים את ההבדלים בין אנשי ספרות לאנשי מדע. כפי שנאמר: "האמת אחת היא", ולכן לדעתי אין מקום לסובייקטיביות. כמי שקרא כמה ספרים, אינני חושב שהסטיות שלי בספרים אמורות לעניין את קורא האנציקלופדיה. אני עדיין זוכר את הספר הראשון שקראתי בתחום המחשבים, הכח העצור במכונה שרק מחכה שאשלוט בו. ובכל זאת לצערי, Msdos 5.0 אינו ראוי לערך אנציקלופדי (אפילו הנושא שעליו הוא כתוב כנראה אינו ראוי ליותר משתי שורות בתוך ערך אחר). לדעתי, ערכים על ספרים יש לכתוב בראיה הסטורית של לפחות 15-20 שנה. אם לאחר תקופה כזאת עדיין יש מי שמעוניין לכתוב על הספר, כנראה שלספר יש מקום. (גילוי נאות - הכותב הוא תולעת ספרים וקורא מכל הבא ליד). תומר א. - שיחה 13:24, 28 בדצמבר 2008 (IST)

פנחס שפירא מקוריץ[עריכת קוד מקור]

האם באמת חשוב עד כדי ערך אנציקלופדי? הכתוב בערך לא מסביר דבר ואי אפשר להבין האם היה רב חשוב או שהתפרסם רק בגלל "הבלבולים". --המורה - שיחה 21:43, 15 בדצמבר 2008 (IST)

אינני מבין מדוע אתה שואל אותי, אבל אם כבר שאלת אענה: ר' פנחס שפירא מקוריץ הידוע יותר כר' פנחס מקוריץ היה אכן אחד מגדולי המפורסמים שבאדמו"רים החסידיים מהדור הראשון-שני לחסידות. לדעתי הוא היה חשוב ביותר וודאי שמספיק כדי שיהיה זכאי לערך בויקיפדיה. ושוב: אני תוהה מדוע שאלת אותי. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 21:49, 16 בדצמבר 2008 (IST)
תודה על ההבהרה. במקרים של ספק, על מנת להמנע מלהציב תבנית הבהרת חשיבות מיותרת, אני פונה למי שיש לו ידע בתחום. כשמדובר על חסיד מן הראוי לפנות למי מהוויקיפדים שמבין בחסידות, למיטב ידיעתי יש שניים כאלו, מלכת אסתר ואתה, החלטתי לפנות אליך. המורה - שיחה 22:01, 16 בדצמבר 2008 (IST)
שמחתי לענות. אה, לא ידעתי שכבר אתה יודע - (מהפעם היחידה שמוזכר שאני חסיד) - שאני חסיד. בכל אופן, עכשיו אני מבין. good night. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 22:17, 16 בדצמבר 2008 (IST)

עמוד השדרה[עריכת קוד מקור]

"סופגות באופן קבוע לחץ של מאות קילו גרם לכל סמ"ר", אתה בטוח? כדאי לצרף מקור לטענה כזו. יוספוסשיחה 21:59, 23 בדצמבר 2008 (IST)

צירפתי. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 22:18, 23 בדצמבר 2008 (IST)
ראיתי, תודה. אני מתנצל על ההתעקשות שלי, אבל תבדוק שוב את המקור, האם הוא טוען שזה המצב הקבוע או שזה מצב שעמוד השדרה עשוי לעמוד בו? זה מה שקורה במנח שכיבה? בישיבה? בעמידה? בריצה? בנחיתה מקפיצה? יוספוסשיחה 22:26, 23 בדצמבר 2008 (IST)
כמובן שזה לא המצב הקבוע ובאמת לא הבהרתי את עצמי מספיק: כשהגוף סוחב - לדוגמה - דבר כבד המשא של המשקל נופל בסופו של דבר על עמוד השדרה הטורח להשאיר את הגוף יציב. במצב כזה עשוי עמוד השדרה לעמוד בלחץ של עד מאות ק"ג. ואכן כבר אבהיר זאת בערך. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 22:42, 23 בדצמבר 2008 (IST)
מעולה, כדאי לקחת בחשבון שהעומסים יכולים להיות גדולים במיוחד לא בנשיאת משקל מכיוון שאם פלוני סוחב 100 קילוגרם נוספים (שזה המון ומאד לא יומיומי), העומס על החוליות יגדל בכמה עשרות קילוגרם לסמ"ר לכל היותר ולא במאות ק"ג\סמ"ר. יוספוסשיחה 22:49, 23 בדצמבר 2008 (IST)
לפי הנראה לי הלחץ עשוי להתווסף ללחץ הרגיל של ייצוב הגוף וכך להגיע למאות ק"ג. בכל אופן זה מה שכתוב במקור. אגב: הדף מערכת העצבים הפאראסימפתטית מפנה כעת למערכת העצבים האוטונומית, עכשיו יצרתי ערך עצמאי ל"מערכת העצבים הפאראסימפתטית" ובטעות כתבתי אותו בדף עם השם "מערכת הפאראסימפטית" שגם הפנה למערכת העצבים האוטונומית, בכל אופן מה שדרוש עכשיו זה למחוק את הדף מערכת העצבים הפאראסימפתטית ולהעביר את הדף שכתבתי (מערכת העצבים הפאראסימפטית) לשם זה. הבנתי שאתה מפעיל, האם תוכל לעשות זאת?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 22:58, 23 בדצמבר 2008 (IST)
תודה לך יוסי, על ביצוע ההעברה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:15, 23 בדצמבר 2008 (IST)
על"ד. על הדרך גם העברתי את המערכת הסימפתטית למערכת העצבים הסימפתטית. עכשיו אני הולך לנוח מט'תים ומת'וים ומפאראות עם\בלי א'לפים. ליל מנוחה, יוספוסשיחה 23:26, 23 בדצמבר 2008 (IST)
על"ד?. Face-smile.svg. תנוח בכיף (ה"מערכת פאראסימפתטית" תעבוד במלוא המרץ). לילה טוב וחלומות נעימים. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:41, 23 בדצמבר 2008 (IST)

יחיאל אריה מונק[עריכת קוד מקור]

העברתי את השאלות שלך מדף השיחה של חנה ק. לשיחה:יחיאל אריה מונק על מנת לקיים דיון פתוח ועניתי על שתיים מהשאלות ליז'אנסק - שיחה 22:05, 24 בדצמבר 2008 (IST)

ראיתי וכבר עניתי ותיקנתי. ראה שם. אבל משהו לא ברור לי: לפי הנראה ענית רק על אחת השאלות ולא על "שתיים מהן". אני טועה?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 22:10, 24 בדצמבר 2008 (IST)
התיחסתי ברצף השאלות ל"הברחתו" לעומת "יציאתו" ליז'אנסק - שיחה 22:16, 24 בדצמבר 2008 (IST)
התייחסתי גם לנושא אביו/תלמיד חכם. ליז'אנסק - שיחה 22:18, 24 בדצמבר 2008 (IST)
אוקיי המשפט "אתייחס לנקודה אחת" לא ממש גרם לי לחשוב שהתייחסת ל"נקודה נוספת" ברצף השאלות קריצה. ואיתך הסליחה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 22:29, 24 בדצמבר 2008 (IST)

השתלת איברים[עריכת קוד מקור]

אחרי שהרב עובדיה יוסף והרב עמאר תמכו בחוק השתלות האיברים, איזו סיבה דתית יש להעדפה שאחרי מות אדם איבריו יהיו מאכל לתולעים ולא ייתרמו להשתלה? (בהנחה שרב או רופא שנאמן על הרבנות אישר את המוות). אפילו הרב יוסף שלום אלישיב מתיר השתלה אחרי שנקבע מוות לבבי ליז'אנסק - שיחה 23:22, 24 בדצמבר 2008 (IST)

אשמח אם תביא מקורות לפסיקות של הרבנים שהזכרת. בכל אופן, על פי ההלכה הצרופה הידועה לכל דרדק חרדי, "ביזוי המת" אסור בתכלית האיסור, ויש מספר הלכות המוכיחות את ההערכה המרשימה שרוכשת תורת ישראל ל"גופת המת" כערך עליון. אביא הסבר קצר:
בגלל היסוד באמונה של תחיית המתים, האומר שכל המתים שקיימו תורה ומצוות, יקומו לתחייה בגופם כבחייהם בעולם הזה, יש חשיבות לשמירת שלימותה וקדושתה של גופת המת. בנוסף לכך ע"פ האמונה הצרופה עליה אמונים היהודים, כל תזוזה - שלא לדבר על נתיחה - של גופת המת גורמת לנשמת המת צער בל יתואר. דוגמה לכך היא מאמר חז"ל ש"תולעת בגופו של מת היא כמחט בבשר החי" כלומר צער הנשמה כשהתולעת נוגסת בגופתה הוא כדקירת מחט בבשר של אדם חי. לסיכום: העקרונות האמוניות של תחחית המתים, חיים לאחר המוות, וקדושת גופת המת הם אלה שמביאים אותי למסקנה שלא לאפשר תרומת איבריי לאחר מאה ועשרים. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:38, 24 בדצמבר 2008 (IST)
תוספת: דוגמה טובה לכך שמעבר להגבלות הדתיות, אין לי - אישית - כל התנגדות לתרומת איברים היא הנושא של תרומת איברים, בעודי בחיים. אם הייתי יודע על מישהו שצריך כליה הייתי בשמחה תורם ללא היסוס את כלייתי, ביודעי שבכך אני מציל חיים. ולא רק זאת: הייתי עושה את זה, למרבה האירוניה, גם מ"סיבה דתית" - המצוות של "ואהבת לרעך כמוך" ושל "לא תעמוד על דם רעיך". הרי כבר אמרו חז"ל: "כל המציל נפש אחת מישראל - כאילו הציל עולם מלא". האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:50, 24 בדצמבר 2008 (IST)
האיש והאגדה, יש להבהיר שאין שום מניעה הלכתית לתרום איברים מחמת הסיבות שהזכרת, ובוודאי שכבוד המת לא נחשב ביחס להצלת חיים. המניעה היחידה היא בהגדרה ההלכתית למוות, שלא מתיישבת עם ההגדרה הרפואית שנוסחה כך שיהיה אפשרי להוציא את האיברים להשתלה. יאירשיחה 23:55, 24 בדצמבר 2008 (IST)
זה פשוט טעות מחוסר ידיעה. אמנם הוצאת איברים לאחר מיתה רפואית ולא הלכתית גרועה בהרבה כי היא בבחינת רצח ממש. אך, זה לא סותר את מה שההלכה קובעת שקדושת המת גבוהה היא. אמנם אין לקדש את המת על חשבון החיים אבל זה רק כשמדובר בפעולה אקטיבית (לדוגמה: אם יהודי מאויים על ידי מישהו ברציחתו אם לא ישרוף גופת יהודי, אזי יש עליו אפילו חובה לשרוף את הגופה ולהציל את עצמו) אבל ככל שמדובר בתרומת איברים שמניעתה היא פעולה פאסיבית נגד חייו של הזקוק לאיברים אלה, ההלכה קובעת שאסור לבזות את המת. יש צורך בחידוד נקודה נוספת: בגלל שתרומת איברי המת הינה המצאה חדשה של העשורים האחרונים הסוגייה בזה מבחינת ההלכה הינה סבוכה ביותר, וככזאת אין באפשרותי להסביר ולהקיף את כל הענין בזה. אבל העובדה, שהרבנים (שלי, לפחות) פסקו חד משמעית שאין לבזות את המת בהוצאת איברים מהגופה מבטאת את הרוח בה הלכו הרבנים והיא שאחרי הקפת והבהרת הסוגיה הם הבינו שההלכה אינה מתירה את הביזוי האקטיבי המת גם לצורך הצלת חיי מישהו אחר. חשוב להבין שלא מדובר בביזוי המת באופן פאסיבי או בצורה פחותה אלא באופן אקטיבי ובצורה גסה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 00:03, 25 בדצמבר 2008 (IST)
עניין זה לא גרע מחילול שבת, למשל, שגם שם אי-החילול יהיה פאסיבי (שב ואל תעשה) אל מול חיי אדם, וההלכה שמחללים. אם אתה אומר שיש לך פסקים אחרים, תוכל בבקשה לתת מקורות? יאירשיחה 00:09, 25 בדצמבר 2008 (IST)
לגבי שבת יש מאמר חז"ל מפורש: ש"פיקוח נפש - דוחה שבת". לגבי מקור, זה כמו שתבקש ממני מקור להלכה ש"מים אחרונים חובה". אמנם אני יודע איפה ההלכה הזאת כתובה, אבל יותר ממה שאני יודע איפה המקור שלה אני יודע את זה מעצמי, מהחינוך שקיבלתי וזה ברור אצלי ללא כל ספק אף אם לא אוכל לתת לך מקור. זה כמו שברור לכל אחד שכדי לקבל רישיון חייבים להצליח במבחן עיוני ומעשי. אף אם אין ידוע למישהו מקור לזה, זה ברור אצלו. אך, אם כבר שאלת אשמח לברר ביסודיות את ההלכה הזאת ומקורותיה ובימים הקרובים אביא כאן הסברים ומקורות, אחרי עיון בספרים ובירור אצל רבנים שעל פסיקותיהם אני מסתמך. מה שאבל ברור הוא שההלכה איננה ויקיפדיה ולא תמיד צריך מקור על הלכה ידועה וברורה, לפחות בחוגים שלי. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 00:17, 25 בדצמבר 2008 (IST)
אינני מסכים, אבל אמתין בסבלנות למקורות. תודה רבה, יאירשיחה 00:25, 25 בדצמבר 2008 (IST)
לפני הבירור שאערוך הבימים הקרובים כבר מצאתי משהו בשבילך באתר של בית חב"ד. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 00:28, 25 בדצמבר 2008 (IST)
המאמר ההוא תומך חד-משמעית בעמדתי. יאירשיחה 00:33, 25 בדצמבר 2008 (IST)
הנה הקטע שתומך בעמדתי: "אסור להתעסק בגווייה בכל דרך שהיא אלא אם כן הדבר נעשה כדי להציל חיים באופן ישיר. אבל כשאתה חותם על הסכמה לכך שאיבריך יוסרו לאחר מותך, לא בהכרח כל האיברים הללו ישמשו להשתלה מיידית. יתכן שהם ישמשו למחקר, שיאוחסנו, או אפילו ייזרקו אם לא יהיו נחוצים. החוק היהודי מתיר תרומת איברים אך ורק אם אפשר להבטיח שהאיברים אכן ישמשו כדי להציל חיים". האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:31, 25 בדצמבר 2008 (IST)
אם הבנתי אותך נכון, מה שטענת היה שאפילו למען הצלת חיים אסור להוציא איברים. זה ממש הפוך ממה שכתוב כאן. יאירשיחה 01:35, 25 בדצמבר 2008 (IST)
אינני יודע אם ביזוי המת אינו דוחה הצלת חיים וודאית במקרה של "תרומת איברים" (שזה ביזוי המת באוםן של נטילת איברים ממנו, שזה הביזוי הכי גרוע שיכול להיות) ועוד אברר זאת, אבל מה שברור שבעיקר כתבתי ש"ביזוי המת" ע"י "הוצאת איברים" אסור. מהמקור שציטטתי (וזה עוד לא סופית) מתברר שנטילת האיברים מתחייבת להיות מיד אחרי המיתה, מה שאומר שלא ברור כלל שהאיברים המוצאים יגיעו אל יעד של הצלת חיים ממשית ומיידית. וא"כ ביזוי המת באופן של נטילת איברים ממנו הוא ביזוי העלול להציל חיים ולא ודאי יציל, וזה אסור. יש לציין שזה בניגוד לשבת שציינת כהשוואה לביזוי המת, כי בשבת גם "ספק" פיקוח נפש (כלומר: גם אם החילול רק עלול להציל חיים) דוחה שבת מה שאינו כן במת, כאמור. יתירה מזאת, מותר לחלל שבת אף במקרה של הצלת איבר ולא רק חיים (לדוגמה, אם עין של מישהו בסכנה ורק ע"י חילול שבת יוכלו להציל את העין, ההלכה היא שהשבת מתחללת ומצילים את העין). האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 11:14, 25 בדצמבר 2008 (IST)
מבלי להתייחס לציטוטים, צודק האיש והאגדה שיש כאן 2 בעיות. הבעיה העיקרית היא חשש רציחה של התורם, אך במקרים בהם הפיקוח נפש אינו מיידי קיימת גם בעיה של כבוד המת. מסיבה זו אסר החת"ס (למיטב זכרוני. אולי הנודע ביהודה?) לבצע מחקרים על גופות של יהודים, כדי למנוע פיקוח נפש עתידי. ברי"אשיחהויקיפדים! בואו להציל את הטבע! • כ"ח בכסלו ה'תשס"ט • 10:08, 25 בדצמבר 2008 (IST)
לא רק יהודים - יש תשובה של היעב"ץ, שבה אחד מבעלי ההשכלה ניסה לטעון שיש לאפשר לסטודנטים לרפואה לבצע ניתוחי גופות על גויים, והיעב"ץ די זורק אותו מכל המדרגות. אגב, זב שספק פיקוח נפש לא דוחה את כבוד המת מופיע בגמרא - רוצח שטוען שהאדם שהרג היה טריפה - אין מחללים את כבוד המת כדי לבדוק. אבל כמובן שזה לא תקף בפיקוח נפש ודאי דאיתא קמן. דניאל צבישיחה 15:51, כ"ח בכסלו ה'תשס"ט (25.12.08)
אני וברי"א בטח הבנו מה שכתבת, אבל אתה מרגיש פה ב"כולל". תסביר קצת יותר כדי שגם אלה שלא למדו יבינו. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 16:32, 25 בדצמבר 2008 (IST)
הייתי בכולל, ואני בטוח שמעולם לא שמעתי שם את הביטוי "היעב"ץ די זורק אותו מכל המדרגות" קריצה יאירשיחה 17:18, 25 בדצמבר 2008 (IST)
Face-smile.svg. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 17:46, 25 בדצמבר 2008 (IST)

כחילונית גמורה ומובהקת ועוד אישה, ארשה לעצמי להיכנס למועצת החכמים שלכם ולשאול כמה שאלות: 1. אם הרבנים מתנגדים על פי ההלכה לנטילת איברים להשתלה בגלל ביזוי המת, איך זה שהם מוכנים בעצמם לקבל השתלות להם ולבני משפחותיהם? מניין באים איברים אלה, לא ממתים? (כשמדובר בלב וריאות, למשל, לא כליה או קרנית). 2. אמרתם, שמת ששמר תורה ומצוות וגו'. למה יש מי שמתערב בהסכמת בני משפחה שאינם שומרי מצוות ללקיחת איברים ממת שלא שמר תורה ומצוות בחייו? יש רבים מאד, שבעיניהם הצלת חיים חשובה לאין ערוך יותר משמירת כבוד המת (מה גם שהצלת חיים באברי מת מעלה את כבודו פי כמה וכמה מקבורתו שלם כשיכול היה להציל חיים לו ניתן לו). ועוד שאלה קטנה - אם אכן תהיה פעם תחיית מתים, כלום ייבצר מן האל הכל-יכול לשקם את כל אבריהם החסרים והפגומים של המתים שומרי התורה והמצוות? ומה עם מי שאיבד איבר בתאונה או במחלה? (הדברים נכתבים בשבת, כך שברור שתחיית המתים לא תחול על כופרת כמוני, אבל אשמח לקבל תשובה אחרי צאת השבת.)שלומית קדם - שיחה 23:09, 26 בדצמבר 2008 (IST)

לפי הטון שלך, נראה שאת לא באה לקבל תשובות אלא לקנטר ולשפוך כעס עצור. אני מציע לך להירגע קודם כל (גם מה שכתבת שאלותייך בשבת אין זה הוגן, מאחר שכתבתי במפורש בדף השיחה ובדף המשתמש שלי ש"לא להשאיר פה הודעות בשבת". אך אני דן אותך לכף זכות שלא הבחנת בתיבת המשתמש המודיעה על כך. בכל מקרה, כתיבתך בשבת איננה אקט של כפירה באלוקי ישראל (חוץ אם את באמת כופרת ח"ו), אלא עבירה על איסור חמור של חילול שבת). לשאלותייך: 1. יש באמת רבנים כאלה?, אני לא מכיר. יכול להיות שאת טועה, ואיברים שהושתלו ברבנים או בני משפחותיהם באו מגופתו של גוי, בו אין כל מניעה הלכתית לנתחו ולהוציא איבריו (כמובן בהסכמתו). 2. מי מתערב?, פעם אחר פעם אנו שומעים בחדשות על איברים מגופות ישראלים ויהודים שנתרמו, ללא שיהיה מי שיהין למנוע זאת. את אולי מתבלבלת עם הנושא של "ניתוחי מתים לצורך קביעת סיבת המוות", וגם בכך אני בספק אם אי פעם התערבו כשהיה מדובר בגופה של חילוני ומשפחה חילונית. 3. העניין של תחיית המתים לא הובא כאן לומר שכריתת האיברים תשפיע על הגופים שיקומו לתחייה שיהיו בעלי מומים וחסרי איברים, - כי הרי גם ככה הגוף נרקב ונשארים רק כמה עצמות, - אלא זה נועד להדגיש את הערך העליון שתופס ביהדות גופת המת, וזאת מאחר והיא קמה לתחיית המתים. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:34, 27 בדצמבר 2008 (IST)
ועכשיו אני יכול להוסיף, שכפי המשתקף מהציטוטים שהבאתי בפסקה להלן, אכן יש דעה שמי שתרם איבר לאחר מותו יקום לתחייה מחוסר איבר זה. אכן לא התכוונתי לומר זאת, אבל מן השמיים יצא שהבנת את מה שנכון לפי דעה מסויימת. וכן, שם בציטוטים תוכלי לראות מה ההבדל בין מקרה של מום אחר (מולד, תאונה) לבין מום על ידי תרומה יזומה לאחר המיתה. בברכה, האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 17:28, 29 בדצמבר 2008 (IST)

קביעת רגע המוות[עריכת קוד מקור]

מסמך תקדימי של הרב עובדיה הפוסק כי רגע המוות נקבע עם מות גזע המוח ליז'אנסק - שיחה 23:41, 27 בדצמבר 2008 (IST)

אם כבר, אז כבר האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 12:51, 28 בדצמבר 2008 (IST)

סיכום ומקורות[עריכת קוד מקור]

ובכן: כפי שהתחייבתי אני אביא כאן כמה מקורות, הן לאיסור והן להיתר:

אך קודם שאצטט, הרשו לי לסכם את היוצא מהציטוטים הבאים:

  1. אין כל חיוב לתרום איברים מגופת המת אף לצורך הצלת נפשות ודאית.
  2. יש מחלוקת בין הפוסקים האם אסור או מותר ואף מצוה, לנתח את המת ולשתול את איבריו, כדי להציל חולה מסוכן, וזאת, רק כשודאי תהיה הצלת נפשות.
  3. יש דעה שמי שתורם איבר מגופתו לאחר מותו, ייחסר איבר זה ממנו כשיקום בתחיית המתים!, וזאת אף שבמקרה אחר של מום הוא יקום לתחייה שלם.
  4. בצד האוסרים ניצבים: הרב אליעזר יהודה ולדנברג, מחבר ספר ישמח לבב, מחבר ספר ישכיל עבדי והרב יצחק יעקב וייס.
  5. בצד המתירים ניצבים: (כפי הנראה: הרב יחזקאל לנדא, הרב משה סופר ו)הרב משה פיינשטיין.

המקורות:

אולם בכגון הנידון שלפנינו שרוצים לעשות שינוי במעשה - בראשית להחזיר אבר אדם מת לתחיה ע"י השתלתו בגוף אדם חי, וליהנות ממנו כדרך הנאתו, כפי שהיה נועד לתפקידו גם מקודם לכן בחיים חיותו, הדעת נותנת, וכך נראים הדברים, שבכגון דא, כל גדולי הפוסקים היו אז בדעה אחת ואחידה שמצוה לתרום בודאי ליכא, ולא עוד, אלא שעל הבא לישאל אם יתרום אבר מאבריו לאחר מותו לשם מטרה כזאת, היו ג"כ מיעצים לו שלא לעשות כזאת להעביר עליו את הדרך ולבטל ממנו כמה מצוות ושיעברו עליו כמה איסורים, ובמתים חפשי כתיב ואין עליו כל חיוב לעשות מצוות בגופו לאחר מותו אפילו משום פיקוח נפש. ועם מותו עליו לתת להחזיר את גופו בשלימותו אל המקום אשר ממנו לוקח בראשונה כפי אשר עלתה ונגזר מלפניו ית"ש. וישנו בדבר הזה הן משום והנגלות לנו ולבנינו וגם לרבות משום והנסתרות לד' אלקינו, והדברים מגיעים גם מעבר לאופק תחום ראייתנו, ורק לבו של אדם מרגיש ורואה זאת, בבחינה של ולבי ראה הרבה חכמה.

(ב) והדברים אמורים לא רק על הסכמה להסרת והשתלת אבר גדול ממת לחי ככליה, כי אם חלים הם אפילו על האבר הכי קטן כהסרת והשתלת קרום עין, וקטן וגדול שם הוא.

(ג) ויפים הדברים שראיתי שכותב על כגון זה בס' ישמח לבב (לאחד מגדולי רבני מרוקו) חיו"ד סי' מ"ה, וז"ל: מכאן מודענא רבה למה שנתחדש דבר פלא בימינו אלה ע"י רופאים מומחים שלוקחין גלגל עינים של מת ונותנים בעיני הסומא וחסר עיניים ויאורו עיניו כאחד הבריאים, שלפי מ"ש יהיה ענין זה אסור לישראל שאין לך הנאת מת גדולה מזה, ואע"פ שיש לצדד ולומר דהואיל ונזרקה חיות בעינים אלו ונעשית בהם תחית המתים תו לא חשיב הנאת מת כי חיות הנה, מ"מ כיון שמגופו של מת באו לא גריעי מתשמישיו של מת שגם הם אסורים בהנאה, ועיין להגאון חת"ס בחיו"ד סי' של"ו לענין אם מותר לנתח המת כדי ללמוד ממנו אופני הרפואה לאותו חולי, וכ' דאפילו יש לפנינו חולה שדומה למחלתו של זה והניתוח יש בו ספק הצלת נפשות אפ"ה אסור, משום דלימוד זה מיקרי הנאה, דמת אסור בהנאה, אפילו במוכר עצמו לכך אסור משום הנאה וכו' . ואע"פ שיש מי שחולק בזה היינו משום דס"ל דהנאת הלימוד לא מקרייא הנאה, משא"כ בנידון זה שלוקחין גלגל עינו של מת עצמו ונותנים עין תחת עין אין לך הנאה גדולה מזו, והמוכר עצמו לכך ידע נאמנה שכאשר יקום בתחית המתים יהיה סומא בעיניו כמו שהקפידו חז"ל בעניני התכריכין מה"ט כנודע, ואע"פ שאמרו שכל בעלי מומין יהיו מתרפאין, היינו בנולד כך או שקרה לו מקרה ונולד בו מום, משא"כ בחובל בעצמו ומכר עיניו בכסף מלא, השכל מחייב שאין נותנין לו תמורתן עכ"ל.

הן אמנם מ"ש הספר הנ"ל בשם החת"ס שאסר בנידונו שם אפילו כשיש לפנינו חולה שדומה למחלתו של זה והניתוח יש בו ספק הצלת נפשות. הוא לא נכון, ואדרבא החת"ס בתשובתו שם כותב מפורש, דמפני שאין כאן פ"נ איכא משום איסור הנאה וגם משום ניוול, ומדגיש לכתוב, דאילו היה לפנינו חולה שיש לו מכה כיוצא בזה ורוצים לנתח המת הלז לרפואתו של זה קרוב לודאי דמותר, ושמה שאוסר הוא במי שרוצה למכור עצמו בחיותו לרופאים שינתחוהו אחר מותו ללמוד ממנו הלכות הרופאים ובנימוק, מפני שזה איננו נכנס בגדר פ"נ כלל וכלל כדיעו"ש. וזה ממש ההיפך ממה ששם בפיו הס' הנ"ז, ולא מובן איך שהס' הנ"ל בא לכלל טעות כזה בדברי החת"ס. אבל סיפא דדברי הס' הנ"ז נאמנים המה לדעתי ולהרגשתי. ודומה לכיוון זה של הס' הנ"ז דורך גם בספר ישכיל עבדי ח"ו חיו"ד סי' כ"ו, והעלה לאסור השתלת עינים ע"ש, אם כי יש לערער על כמה מהנחותיו שם כיעו"ש.

(ד) ואם כן מהנהו טעמא, עליונים למעלה. יש להמנע גם מהתרמת כליות.

(ה) ועוד זאת. אני מזדהה בהחלט עם מ"ש בזה בשו"ת מנחת יצחק שם ח"ה סי' ז' אות כ"ב, דעוד יש לומר בזה כדברי הרדב"ז בתשובה (ח"ג סי' תרכ"ז), דכתיב דרכיה דרכי נועם, וצריך שמשפטי תורתנו יהיו מסכימים אל השכל והסברא, ואיך יעלה על דעתנו, שיניח אדם לסמא את עינו או לחתוך את ידו או רגלו כדי שלא ימיתו את חבירו, הלכך איני רואה טעם לדין זה. - וכ"ז שייך אף בניתוח מת. ומכ"ש לחתוך אברו לצורך חי, אף בחולה לפנינו, כי איך יעלה על הדעת לעשות כן אם מת גדול הדור או נשיא בישראל, ואם הי' מצוה גם אצלם שייך מצוה, ואם ל"ה מצוה אצלם גם באיש פשוט ל"ש מצוה, דהתורה ניתן לכל, אלא עכ"ח דל"ש מצוה בכה"ג עיי"ש. וברור בעיני ששום אחד מהרבנים והתלמידי חכמים שכתבו להתיר בזה בזמנינו, לא יהא מוכן לקיים את האם אתה עושה כן ולא יהא מוכן לתרום אחד מאבריו לשם מטרה זאת אפילו אם ידע נאמנה שישתמשו בו רק עבור הצלת חולה מסוכן. אלא הוא זה, מפני שההכרה העמוקה של האדם מישראל המאמין [ומושרש עמוק באמונתו] היא, דכשם שלאחר המות הרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה, כך גזירת הצו האלקי בזה כי גם הגוף בשלימותו יקוים בו, כי ישוב העפר על הארץ כשהיה. ולא להתחכם להחזיר לתחיה חלקים ממנו, ויהיה הנימוק מה שיהיה.

שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן צא

ובזה נבוא לחקירתו, בדבר נתוח אבר מהמת היכא שהחולה לפנינו, והותר משום פק"נ להנוב"י, אם יש גם חיוב בדבר, דלענ"ד ברור לפי הנ"ל, שאין חיוב בדבר, דהרי אף בלתי האיסור ניול, ואיסור הנאה, ועשה ול"ת של קבורת מת, יש גם משום בזיוני, וכדאיבעיא להו (בסנהדרין מ"ו ע"ב), אי קבורה משום בזיוני, אי משום כפרה, וקאמר דנפ"מ אם אמר לא בעינא וכו', ואיפסקא להלכה (ביו"ד סי' שמ"ח), דלאו כל כמיני', משום דהוי משום בזיוני, וביזיון הוא לקרוביו עיי"ש, והרי הביזיון נמשך בשעת מעשה ונמשך עד שלא נקבר, וכל כה"ג ליכא משום חיוב הצלה בחי, והה"ד במת, ועי' בתוי"ט (פ"ב דאבות מ"ז) בשם הכלבו בטעם הקבורה, שקשה לנפש שתראה שהגוף מתבזה עיי"ש, ומש"כ בחי' מהר"צ חיות (שבת י"ז ע"ב) על מה דאיתא שם קשה רימה למת כמחט בבשר החי.

שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן ז


ומה דאתאן לנו מהנ"ל, דבבזיון גדול דמת, למאן דס"ל, לחלק בין שוא"ת לקום ועשה, דאז בשוא"ת, דינו כמו שרצה לומר מקודם בשיטת הרמב"ם בעדות, דפטור בבזיון גדול, אף מהצלת גופו של חבירו בפק"נ, ואם אמרינן כן, אף למנוע בזיון גדול במת, כ"ש שלא לעשות בידים בזיון גדול במת, בשביל הצלת נפש חבירו לפי זה.

...ומ"מ מה דאתאן לנו מכל הנ"ל, דבמת, דאין על המת שום חיוב מצות, דבמתים חפשי מן המצוות, ואין בידינו למחול על כבודו, ומטעמים כיוצא באלו, ס"ל לכמה פוסקים, דלא כהנב"י והחת"ס, אלא דאסור בנתוח אף לצורך חולה לפנינו, והארכתי בזה במק"א, אבל חידוש שלא הביאו מכל הנ"ל, ומכ"ש, דבודאי אין בבזיון גדול כזה, דהוי בזיוני דשכבי ודחי', משום חיוב, להמשפחה לוותר על כבודם, ועל כבוד המת, וגם על צערם, אף לשיטת הנוב"י והח"ס, וכמבואר גם בדברי תורתו של כהד"ג.

שו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן ח

אבל לדינא האמת שליכא חיוב דהא איתא בתוס' שבת דף מ"ד דאדם בהול על מתו יותר מעל כל ממונו דהא איסור הצלה מדליקה הוא אף שישרף כל ממונו ולא חששו להתיר כדי שלא יבא לכבויי במזיד, ולהציל את מתו התירו למה שאיפסק הלכתא כר' יהודה בן לקיש מטעם דאי לא שריית לו אתי לכבויי במזיד משום שמצטער ביותר. וכיון שלא מצינו אלא שצריך להוציא כל ממונו אין לנו לחייב בדבר שהוא יותר מכל ממונו, והוא אצל שמצטערין טובא כמו חתיכת אבר מעצמו שאינו חייב. ומסתבר שלא יהיה מחוייב להנצל מעבירת כל לאוין ע"י שיתן מתו לחתכו ולבזותו באלו המצטערין טובא דלא נאמר אלא הוצאת כל ממונו ולא ביותר מזה להש"ך שמיקל בחתיכת אבר שלא עצמו. אבל מצוה ודאי איכא שאף שטבע האדם להצטער טובא על מתו יותר מעל כל ממונו מסתבר שחיוב ליכא ע"ז ולכן מצוה שלא יצטער טובא ויציל נפש באבר של מתו. וגם הא מדת חסידות איכא אף לחתוך אבר של עצמו כדי להציל נפש ישראל כדאיתא ברדב"ז, וממילא להניח לחתוך אבר מהמת הוא גם מצוה, דלחתוך מחי אין לומר שיהיה מצוה מאחר שהוא צער מוכרח דכל אדם מצטער בזה ולא שייך לומר שלא יצטער, אבל באמת הא שייך לומר שלא יצטער משום פקוח נפש דפלוני מאחר שהוא דבר ראוי לעשות שלכן הוא גם מצוה שלא יצטער טובא ויניח לחתוך אבר בשביל הצלת נפש דעדיפא.

שו"ת אגרות משה יורה דעה ח"ב סימן קעד

בברכה, האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:00, 29 בדצמבר 2008 (IST)

ברוך אומר ועושה! כל הכבוד על היסודיות, אצטרך לפנות זמן כדי לעבור על הכל בעיון. יאירשיחה 23:06, 29 בדצמבר 2008 (IST)
ברוך המחמיא. Face-smile.svg. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 23:08, 29 בדצמבר 2008 (IST)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

דגל קוסובו[עריכת קוד מקור]

המידע נכון. הוא מופיע גם בפסקה הראשונה של הערך האנגלי. אם אפשר לבדוק ברפרוף שטחי תוספת כזו, אולי אפשר לוותר על המחיקה, להבדיל ממקרים בהם נדרשת עבודת תחקיר יסודית. בכל מקה - כל הכבוד על המטלה שלקחת על עצמך מוטי - שיחה 00:37, 2 בינואר 2009 (IST)

באמת כל הכבוד. דרך אגב, הוספתי מקור לטענה. • עודד (Damzow)שיחהויקיגמד זה מאמץ ערכים יתומים 00:39, 2 בינואר 2009 (IST)
תודה על המחמאות. ואדרבה: אם הוא נכון, טוב ששחזרת, רק שאני פשוט לא יודע אנגלית, לכן אף שידעתי שאפשר לבדוק שם ולודא זאת במהירות, לא יכולתי לעשות זאת. בכל אופן, גם ככה טוב למחוק ולכתוב מחדש תרומות של טרול, כפי שמופיע בויקיפדיה:התמודדות עם טרולים. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 00:43, 2 בינואר 2009 (IST)

הודעה[עריכת קוד מקור]

האיש והאגדה שלום, המשתמש חגי אדלר מעוניין למסור לך את ההודעה הבאה:
הטילדה הרביעית - כל מה שמעניין ויקיפדים

לרגל השנה האזרחית החדשה – הטילדה הרביעית יוצאת בגיליון חדש!

בלעדי: סקר מפעילי מערכת ראשון מסוגו, ויקיפדיה ניידת לגלישה בטלפון שלכם, שופט שכותב את גזרי הדין בעזרת סיאנס ועלילותיה של תמרה ומצלמתה מעבר לים.

כל זה ועוד הרבה בגיליון החדש של הטילדה הרביעית! מנעים הזמן הרשמי בממ"ד שלכם!


אם ברצונך להסיר את שמך מרשימת תפוצה זו, אנא פנה לדף זה. בברכה, ‏Yonidebot‏ 01:22, 2 בינואר 2009 (IST)

התנצלות[עריכת קוד מקור]

בטעות חסמתי אותך לשלוש דקות. ערן - שיחה 01:27, 2 בינואר 2009 (IST)

בזמן שכתבת את ההודעה הזאת, כבר הספקתי לכתוב את הפסקה הבאה. אוקיי מקבל את ההתנצלות. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:30, 2 בינואר 2009 (IST)
ואני כבר שאלתי למה נחסמת...? חגי אדלרשיחהל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ו' בטבת ה'תשס"ט • 01:31, 2 בינואר 2009 (IST)
אוי, אני עדיין חסום ועכשיו מופיעה הסיבה: "משתמש אחר חולק איתכם את כתובת ה-IP. כבר היה לי פעם דבר כזה. אני לא מבין איך זה קורה, אבל ערן, שחרר אותי במהירות. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:33, 2 בינואר 2009 (IST)
מצטער. עכשיו זה עובד? ערן - שיחה 01:34, 2 בינואר 2009 (IST)
כן, זה עובד כבר. אבל תוכל באמת להסביר לי מה קרה פה?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:38, 2 בינואר 2009 (IST)
הסיבה היא שנחפזתי לחסום על קריאה למשתמש טרול בתקציר עריכה, ולא שמתי לב שהכוונה לשמופי... ערן - שיחה 01:40, 2 בינואר 2009 (IST)
שאלתי בעיקר על החסימה השנייה (בה הופיעה הסיבה "חולק עם משתמש אחר את כתובת ה-IP"). האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:44, 2 בינואר 2009 (IST)
זו חסימה אוטומטית - אם חוסמים משתמש, גם כתובת הIP שלו נחסמת בצורה אוטומטית, כך שלא יתחבר עם שם משתמש אחר. ערן - שיחה 01:47, 2 בינואר 2009 (IST)
אוקיי, לפעמים סובלים מהטכנולויה האוטומטית שלנו. בכל אופן, להתראות בנסיבות משמחות יותר. כמעט בכיתי כשראיתי את החסימה, יש לי עוד עבודה רבה לפניי (בעיקר שחזור עריכותיו של ה"שמופי" הזה ש'התנקם' בי ללא ידיעתו וכוונתו (החסימה) קריצה. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:52, 2 בינואר 2009 (IST)

נחסמתי לשעתיים[עריכת קוד מקור]

בסיבת החסימה מופיע "הפרת כללי התנהגות בין חברי הקהילה". אינני מבין מדוע נחסמתי?, מתי לאחרונה הפרתי את הכללים?. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:29, 2 בינואר 2009 (IST)

ראו פסקה קודמת. האיש והאגדה - שיחה - הכירו את עצמכם - יודעים עברית?! 01:39, 2 בינואר 2009 (IST)


ראי אדמה[עריכת קוד מקור]

הערך בכתיבה, ולכן טרם ניתן להחליט אם הוא מיועד למחיקה. לאחר השלמת הכתיבה (בעוד מספר דקות...) תוכל להחליט אם ליישם את הודעת המחיקה על הערך, לא?. Gidutz (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם/ה

ראשית, תודה על התייחסותך. שנית, מקובל להמשיך שיחה במקום שבו התחילה (במקרה הזה בדף שיחתך). שלישית, אין מקום לערכים על שירים בויקיפדיה, למעט שירים מפורסמים בעלי משמעות אנציקלופדית ברורה (כגון: שיר שיש לו הקשר תרבותי נרחב וכדומה), לכן אין שום ענין לחכות פה. מדובר בשיר סתמי שאין לו כל חשיבות אנציקלופדית, אף שראיתי את התוספות שהכנסת לערך. אני יציב עכשיו שוב את התבנית למחיקה, ואני מבקש ממך לא להוריד אותו. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:24, 5 בינואר 2009 (IST)

ואלאס[עריכת קוד מקור]

הרחבתי את הערך כמעט כמו וקיפדיה האנגלית מחקתי את תבנית החשיבות והקצמר. לא הבנתי למה החזירו אותה? יישוב בארה"ב מספיק חשיבות לא? Yiftach T - שיחה 01:55, 6 בינואר 2009 (IST)

כנראה שמי שהחזיר את התבנית חשיבות (ברוקולי) סבור שלא לכל עיירה אמריקאית זכאות לערך בויקיפדיה העברית (בשונה מויקי האנגלית שארצות הברית היא מדינתה, וכמו שכאן יש מקום לכל כפר ישראלי ואין מקום לכל כפר ישראלי בויקי האנגלית. על כך תוכל לדבר איתו. לגבי תבנית "קצרמר" הערך במצבו הנוכחי הוא עדיין קצרמר ואיננו בגדר ערך מורחב. זה שבויקי האנגלית הערך הוא באותו אורך ואין מופיע שם תבנית קצרמר זה כשל שלהם ולא הוכחה שכך הוא גם אצלינו. תראה ערכים אחרים המדברים על ערים ועיירות בויקיפדיה העברית ותבין שהערך שכתבת הוא עדיין קצרמר. בכל אופן, תודה על תרומותיך לויקיפדיה ועל התייחסותך לשחזורים ולעריכות של אחרים. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:12, 6 בינואר 2009 (IST)
הרחבתי אותו עד כמה שכתוב בויקיפדיה האנגלית תרגמתי הכל. Yiftach T - שיחה 16:08, 6 בינואר 2009 (IST)
אוקיי, במצבו הנוכחי יש סיכוי טוב שהוא יימחק וחבל. אני מציע לך להקשיב למה שכתב לך דוד שי בדף השיחה שלך "לא לכתוב ערכים קצרים מדי". דע לך שאם תיקח ערך אחד ותעבוד עליו טוב (תכתוב/תתרגם אותו) ותכניס מידע רב ומורחב, בתנאי שעצם מושא הערך הוא חשוב, אזי תרומתך תהיה חשובה, נחוצה, ברורה ומוערכת, ולא יהיה סיכוי שהוא יימחק. זה ודאי עדיף מלכתוב הרבה ערכים קצרצרים שרוב הסיכויים שהם יימחקו. אני מבין את המוטיבציה והאמביציה שדוחפים אותך לכתוב כמה שיותר ערכים. גם אני, בתחילת דרכי בויקיפדיה חשבתי ככה, וכך רוב המשתמשים החדשים. אבל האיכות בויקיפדיה חשובה לאין ערוך ועשרות מונים יותר מהכמות. אם אתה יודע לתרגם טוב מאנגלית, אני מציע לך לקחת ערכים חשובים שחסרים בויקיפדיה העברית ואילו באנגלית כתובים בצורה נרחבת וטובה, תתרגם ערך כזה בארגז חול פרטי שלך, ואחר שתגמור את העבודה עליו תוכל להעלותו למרחב הערכים. לדוגמה: תוכל לראות פה רשימה ארוכה של ערים בנות מיליון ויותר תושבים המופיעים בויקי האנגלית ואינם בויקי העברית. אם תיקח עיר אחת כזאת, ותתתרגם את הכתוב עליה מאנגלית, זה יהיה תרומה חשובה מאין כמוה. אם אתה אכן מקבל את הדוגמה האחרונה כהצעה לביצוע, אל תשכח לכתוב ברשימת הערים שאתה אחראי לעיר הזאת שלקחת על עצמך. בכל מקרה של שאלה, הערה, התייעצות אני ועוד אלפי ויקיפדים מסורים ישמחו לעזור לך. תודה ובהצלחה. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 16:19, 6 בינואר 2009 (IST)
אוקיי, אני פשוט חשבתי שזה כל העניין בויקיפדיה שיהיו הרבה ערכים הרי לא על הבסיס הזה הקים ג'ימי ווילס את ויקיפדיה?(הוא ניסה בהתחלה להקים אנציקלופדיה עם מומחים שיבדקו כל ערך והיא פשוט לא התקדמה לשום מקום) אם רוצים שכל ערך יהיה מושלם ויקיפדיה העברית לא תתקדם הרבה גם. איכות או כמות?Yiftach T - שיחה 17:06, 6 בינואר 2009 (IST)
סליחה על הפלישה, אבל התשובה לשאלה הזאת היא איזון ושיקול דעת. המקרה של ואלאס, לדעתי, נופל בגדר דברים שלא מתקבלים כאן. האשמה היא של וויקיפדיה האנגלית, ושלה בלבד. ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:07, 6 בינואר 2009 (IST)
יפתח, זה בדיוק הענין. כמובן שאין אנו שוללים ערכים קצרים מכל וכל, אך כשאתה בא לכתוב ורוצה ליטול כמה שפחות סיכונים וכמו"כ לקבל כמה שיותר הערכה עדיף הרבה יותר האיכות מאשר הכמות. כמובן שהמטרה הסופית היא "כמה שיותר ערכים" אבל עם תוספת של מילה: "כמה שיותר ערכים איכותיים. אני מאחל לך בהצלחה. ושוב: לאט לאט תלמד את הרוח הנושבת פה בקהילה הויקיפדית. (תרשום לפניך: אני עוד צופה שאתה תהיה פה ביום מן הימים אחד הויקיפדים הטובים של ויקיפדיה). הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:17, 6 בינואר 2009 (IST)

תבנית "מחק"[עריכת קוד מקור]

שלום, ותודה על עזרתך בניטור הדפים החדשים בוויקיפדיה.

SysopRequest-Widget.png

נראה שהשתמשת בתבנית {{למחוק}} באופן לא נכון. ככלל, תבנית זו היא תבנית שירות שנועדה לסמן דפים לא נחוצים במרחב המשתמש (כגון ארגזי חול).

ערכי הבל חדשים שראויים למחיקה מהירה אין לסמן בתבנית {{למחוק}}, אלא יש לפנות לדף ויקיפדיה:בקשות ממפעילים ושם לבקש את מחיקת הדף תחת הפסקה "בקשות מחיקה".

מפעילי המערכת עוברים על כל הערכים החדשים ומוחקים את הדרוש. והיה ונתקלת בערך לא ראוי, עדיף לבקש את מחיקתו בדף הבקשות מהמפעילים. סימון הדף בתבנית מאט את תהליך המחיקה, משום שהוא מחייב את מפעילי המערכת לבדוק את הגרסאות הקודמות של הדף ולוודא שאכן מדובר בהבל (או בערך לא ראוי).

טיפ: באפשרותך לבקש מחיקה של דפים בקלות ובמהירות על ידי התקנת גאדג'ט: בדף העדפות => גאדג'טים, תחת הפסקה "ניטור", באפשרותך להפעיל את האפשרות "הוספת לשוניות "מחיקה", "הגנה", "חסימה" ו"הסתרת גרסה" ". כך יהיה באפשרותך לבקש מחיקה של דפים באמצעות לחיצה על כפתור המחיקה שבתפריט "עוד" המופיע בראש הדף.

שוב, תודה רבה על עזרתך בניטור ההשחתות בוויקיפדיה! מוטי - שיחה 21:39, 7 בינואר 2009 (IST)

חבל. כי הרבה יותר קל לסמן את התבנית מאשר בכל ערך לא ראוי (וכאלה מופיעים חדשים לבקרים) אצטרך לפנות לדף בקשות ממפעילים. זה מסרבל את התהליך ללא כל צורך. הרי גם ככה המפעיל יבדוק בגירסאות האחרונות. אוקיי, אבל אם זה הכלל אכבד אותו. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:44, 7 בינואר 2009 (IST)
מוטי, אתם מטילים את הסירבול על המשתמשים, וזה לא עוזר לנו לעזור בניטור. הראיתי ליוני שמדובר בתשע פעולות עם מלל רב, במקום שתיים. עד שלא תייעלו את המנגנון, אין סיבה שנמשיך עם הסירבול הזה. חגי אדלרשיחהל-115 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • י"ב בטבת ה'תשס"ט • 22:09, 7 בינואר 2009 (IST)
ראו: שיחת תבנית:למחוק#ראיתי את הדיון למעלה ובכל זאת מדוע לסרבל???. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:34, 7 בינואר 2009 (IST)

ה"איום"[עריכת קוד מקור]

יש כנראה מישהו שיש לו הנאה מוזרה כשהוא מתחזה לנינצ'ה. מסתבר שגם עליך הוא התעלק. מחקתי את הודעתו החצופה, ולכן נאלצתי למחוק גם את תגובתך. עמך הסליחה, ברוקסשיחההמורשת העולמית. פשוט עולמית! 03:52, 9 בינואר 2009 (IST)

כן ראיתי את זה מיד כשהצלחתי לערוך, ובדקתי בדף הגירסאות הקודמות וראיתי שזה אנונימי. הצבתי אזהרה בדף השיחה של האנונימי החצוף הזה. אם הדבר קורה כבר פעם שנייה או יותר נראה לי שיהיה לנו מהנה מאוד אם נינצ'ה האמיתי יחסום את האנונימי הזה קריצה. (ולמרות תבנית הקריצה אני מתכוון בשיא הרצינות שצריכים לחסום את האנונימי הזה). הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 03:54, 9 בינואר 2009 (IST)

ללא מסגרת[עריכת קוד מקור]

לבקשתך: תמונה:האיש והאגדה.jpg - ללא מסגרת. אם לא טוב - תשחזר. מקווה שעזרתי. איתי כהן - שיחה 19:50, 13 בינואר 2009 (IST)

מצויין! תודה רבה! עזרת מאוד!. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:37, 13 בינואר 2009 (IST)
בכיף. שמחתי לעזור. איתי כהן - שיחה 22:42, 13 בינואר 2009 (IST)
היה נעים להכיר אותך Face-smile.svg. הָאִישׁ וְהָאַגָדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:43, 13 בינואר 2009 (IST)

האיש והאגדה[עריכת קוד מקור]

אין ספק שהכינוי מקורי, אבל אם אתה מנקד, מדוע שלא תוסיף גם את הדגש באות ג'? --Yoavd - שיחה 21:57, 15 בינואר 2009 (IST)

אינני בקיא כל כך בכללי הניקוד. ע"פ דבריך הוספתי דגש. כבר אתפנה גם לערוך את התמונה בדף המשתמש (בה הכינוי גם מנוקד). תודה רבה לך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:07, 15 בינואר 2009 (IST)

אותיות גדולות - big[עריכת קוד מקור]

תיקנתי לך, סליחה שחיללתי שבת בדף שלך. רק אחרי שתיקנתי - רציתי לכתוב לך כאן, וראיתי את הפתיח בדף השיחה שלך. לא ביטלתי מיד - כי זו עבירה נוספת. סליחה, ומקווה שהתיקון בסדר - תמיד ניתן לשחזר... איתי כהן - שיחה 19:10, 17 בינואר 2009 (IST)

תודה רבה. סולח. התיקון מצויין!. כיף שיש ויקיפדים כמותך בויקיפדיה. הקהילה יכולה רק להתגאות בך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:38, 17 בינואר 2009 (IST)
תתחדש על החתימה. Face-smile.svg הגמל התימני (צרו קשר) (18.01.2009 17:43)
הכל בזכותך. תודה רבה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:55, 18 בינואר 2009 (IST)

ביקורים[עריכת קוד מקור]

אהלן נחמד לראותך כאן. Or12 - שיחה 18:28, 29 בינואר 2009 (IST)

אהלן וסהלן, לא ידעתי שאתה פעיל פה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:29, 29 בינואר 2009 (IST)
מדי פעם אני קופץ לפה. Or12 - שיחה 18:31, 29 בינואר 2009 (IST)
אז זהו שאצלי זה לא ככה. אני פעיל פה ובויקימילון באותה מידה. כלומר: בשני המיזמים אני פעיל מאוד. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 18:32, 29 בינואר 2009 (IST)

לוי יצחק מנזון[עריכת קוד מקור]

שלום האיש והאגדה - ראיתי שערכת את הערך על רבי לוי יצחק מונזון. האם יש לך קשר מסוים לאישיות זו, אני מתעניין בעוד חומר אודות האיש. תודה (החסיד).

ראשית לתשומת לבך: כשאתה רוצה לפתוח הודעה חדשה לחץ על לשונית ה"פלוס (+)" בראש דף השיחה. שנית: כדי להוסיף חתימה אוטומטית השתמש בארבע טילדות (~~~~). לשאלתך: לצערי אין לי עוד מידע בקשר לרב. ערכתי את הערך הזה כמו עוד הרבה ערכים אחרים במסגרת תחזוקת ויקיפדיה. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:36, 1 בפברואר 2009 (IST)

yehuda gur[עריכת קוד מקור]

if you look carfuly ,you will see that the hebrew date was wrong .there was written shin instead of reish. thanks.

שאלה[עריכת קוד מקור]

מה צריך לכתוב בדף המשתמש? --הגאון העליון - שיחה 16:47, 3 בפברואר 2009 (IST)

לא צריך לכתוב כלום. רק יש לך את האפשרות לכתוב אם אתה רוצה. אם כוונתך לשאול מה נהוג לכתוב. או אז אני מציע לך להיכנס לכמה דפי משתמשים ותיקים ותראה מה הם כתבו. ראה גם את ויקיפדיה:דף משתמש. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 17:07, 3 בפברואר 2009 (IST)