מופע המחצית של סופרבול XLVI

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
מופע המחצית של סופרבול XLVI
מאת מדונה
מיקומים אינדיאנפוליס, אינדיאנה
אצטדיון לוקאס אויל
אלבום נתמך סופרבול XLVI
תאריך התחלה 5 בפברואר 2012
מופע חימום ברידג'סטון (חסות)
כרונולוגיית הופעות מדונה
XLV
‏(2011‏) 		XLVI
‏(2012‏) 		XLVII
‏(2013‏)

מופע המחצית של סופרבול XLVI אירע ב-5 בפברואר 2012 באצטדיון לוקאס אויל באינדיאנפוליס, אינדיאנה כחלק מסופרבול XLVI. ההופעה הראשית בוצעה על ידי הזמרת-יוצרת האמריקאית מדונה, שהפכה לאישה השנייה בהיסטוריה (והראשונה מאז דיאנה רוס ב-1996) שהובילה לבדה את מופע המחצית.[1] במסגרת ההופעה, התארחו LMFAO, ניקי מינאז', M.I.A. וסי-לו גרין. המופע כלל שיתופי פעולה עם להקת הקרקס סירק דו סוליי, הכוריאוגרף ג'יימי קינג (אנ') כמנהל מוזיקלי, וחברת מופעי המולטימדיה מומנט פקטורי (אנ'). מופע המחצית זכה לשבחים ביקורתיים בין-לאומיים, וקבע שיא היסטורי בתור מופע המחצית של סופרבול הנצפה ביותר בכל הזמנים, עם 114 מיליון צופים בסך הכול, מספר גבוה יותר מהצופים במשחק עצמו.[2]

ההכנות החלו בינואר, כשמדונה אמרה שהחזרה הייתה המתישה ביותר בה השתתפה אי-פעם. התלבושות עוצבו על ידי ריקרדו טישי (אנ'), ז'יבנשי, מיו מיו ופראדה. לצוות ההפקה הוקצו שבע דקות להקמת הבמה, 12 דקות להופעה ושמונה דקות לקפל את הבמה. המבנה המודולרי הורכב ממשאית, עם בד לבן גדול מלפנים כמסכי התצוגה של מומנט פקטורי. מיפוי ההקרנה (אנ') שימש את יצרנית חומרת הווידאו בארקו (אנ'), עם סרטים ששונו עבור הצופים והקהל בטלוויזיה. האצטדיון צויד בגופי תאורה מדגם שארפיס מבית קליי פאקי (אנ'), ובציוד קול מבית סנהייזר (אנ').

מדונה לא קיבלה תשלום עבור ההופעה במופע המחצית, התפרסם ברחבי העולם. קית' קולפילד מבילבורד דיווח על עלייה של פי 17 במכירות קטלוג המוזיקה של מדונה. בהמשך לכך, פורסם שמוצרים שהיא עתידה להוציא הוזמנו בכמויות כפולות גם כן. המבקרים שיבחו את המופע וציינו אותו כמדויק והזהיר ביותר של מדונה. עם זאת, ביקורת ומחלוקות כוונו ל-M.I.A. שביצעה תנועה מגונה לכיוון המצלמה לקראת סוף הבית שלה ב-"Give Me All Your Luvin'". ב-NFL התנצלו על חוסר היכולת לטשטש את הסיטואציה. מאוחר יותר, הוחלט לקנוס את M.I.A. בסכום בגובה של 16.6 מיליון דולרים בסך הכול. בשנת 2014, לאחר מספר דיונים בבתי המשפט, הוחלט כי השניים יחתמו על הסכם סודי במסגרתו יוסדרו העניינים.

תקציר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מופע המחצית שודר ברשת NBC. הוא החל כתהלוכה לכיוון הבמה, כשגברים לבושים כגלדיאטורים מושכים מבנה גדול שהוסתר באמצעות דגלים גדולים בצבע זהב. עם תחילתו של "Vogue" הדגלים הוסרו, וחשפו את מדונה בשכמייה ארוכה ומוזהבת וקסדה עתיקה-מצרית, כשהיא יושבת על כס גדול. כשהתהלוכה הגיעה לבמה, הזמרת החלה לבצע את "Vogue". במהלך הפזמון, רצפת האצטדיון הוארה במטרה לחשוף שערים מונפשים של מגזין ווג בהשתתפותה של מדונה. לאחר קטע השירה, היא מורידה את הקסדה בעת ש-"Vogue" מתחלף ל-"Music", שני טייפים גדולים הוצגו על מסכי הקרקע ומעקות האצטדיון היו מוארים באורות מרצדים. בהמשך, מדונה ורקדניה נעו לעבר היציעים. מבצע הסלאקליין, אנדי לואיס (אנ'), ליווה את הזמרת, שרקדה על כֵּן גבוה. מדונה העמידה פנים שהיא יורה בלואיס ועברה לקצה השני של הבמה, שם LMFAO ביצעו את "Party Rock Anthem" בשילוב "Music". בהמשך, הם ומדונה רקדו לצלילי "Sexy and I Know It".

"Music" מסתיים בעת שקבוצת רקדניות במדי מעודדות מצטרפות למדונה על הבמה כש-"Give Me All Your Luvin'" מתנגן ברקע. ניקי מינאז' ו-M.I.A. הצטרפו אליה לבמה, לבושות בבגדים בסגנון מצרי, והן רקדו כמעודדות עם פונפונים. במהלך השיר הן עמדו על במות נפרדות ומוגבהות, שבהן מינאז' ו-M.I.A. ביצעו את הבתים שלהן. סי-לו גרין עלה לבמה עם תזמורת צועדת בסוף השיר, והוא ומדונה ביצעו קטעים מ-"Open Your Heart" ו-"Express Yourself". "Like a Prayer" מתנגן כשהאצטדיון מחשיך, עם נקודות אור קטנות גלויות, ומקהלה הלבושה בשחור מצטרפת למדונה לבמה. היא הגיעה לראש היציע ושרה את השורה האחרונה לפני שנבלעה מתחת לבמה, כשהיא מוקפת בעשן.

המופע הסתיים באמירת "שלום עולמי" שהוצגה על מסכי הקרקע עם תמונה של כל היבשות יחדיו.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Empty football stadium
אצטדיון לוקאס אויל, בו אירע סופרבול XLVI.

לפי CBS, מדונה התבקשה להשתתף במופע המחצית של סופרבול XXXIII ו-XXXV אך ביטלה את שניהם.[3][4] בינואר 2001 היא הייתה אמורה לבצע את הסינגל החדש שלה, "American Pie", במופע המחצית של סופרבול XXXV. עם זאת, היא חזרה בה מההתחייבות עקב התנגשות עם מפגשי ההקלטות שקיימה באותה העת. בהצהרה שפורסמה בכלי התקשורת השונים ברחבי העולם, מדונה הביעה "התנצלות כנה" בפני הליגה ואמרה: "אני מייחלת לאפשרות לעשות משהו עם ה-NFL בעתיד".[5]

בסוף 2011 מדונה הייתה עסוקה עם יציאת סרטה "וואליס ואדוארד" ועם הקלטת אלבום האולפן השנים-עשר שלה, MDNA.[6] על פי הדיווחים, הזמרת הוחתמה על חוזה על ידי ה-NFL הקשור למופע המחצית של סופרבול, ובדצמבר אישרה הליגה שמדונה תופיע במופע המחצית של סופרבול XLVI באצטדיון לוקאס אויל באינדיאנפוליס.[7] המשחק תוארן ל-5 בפברואר 2012, ואמרגניו המשיכו להזמין אמנים מוזיקליים שיופיעו. בין האמנים והלהקות שהופיעו בעבר במופע המחצית היו הבלאק אייד פיז, ברוס ספרינגסטין, הרולינג סטונז, The Who, טום פטי ושוברי הלבבות, U2, פול מקרטני ופרינס.[7] מופע המחצית אירע לבסוף במקביל ליציאתו של "וואליס ואדוארד" בארצות הברית.[7]

מדונה שיתפה פעולה עם סירק דו סוליי במטרה להפיק את המופע, והכוריאוגרף ג'יימי קינג היה המנהל המוזיקלי שלה.[8][9] קינג הציע לשכור את מומנט פקטורי. אותו אולפן ההפקה, שעבד על רצפי ההופעות של סלין דיון בלאס וגאס, מתמחה באפקטים של מולטימדיה.[10] ז'אק מת', המפיק בפועל של סירק דו סוליי באירועים מיוחדים, אמר כי זה "תורם לתהליך האמנותי שיוביל ליצירת הרגע המיוחד הזה... עבורנו זו הזדמנות מעניינת. זה לא משהו שאנחנו עושים לעיתים קרובות מאוד, עובדים עם כוכבים אחרים".[10] לדברי מת', סירק דו סוליי היו מעורבים בצד האמנותי של מופע המחצית והאתגרים הלוגיסטיים שלו. צוות הקרקס ניהל בעבר מופע קדם-משחק באורך תשע דקות בסופרבול 2007. "העבודה שלנו נעשתה בעיקר כדי לעזור להגדיל וליצור סביבה מתאימה עבור האמנים", אמר המפיק של מומנט פקטורי, אריק פורנייה, תוך שהוא מציין מופעים שבהם האולפן השתמש בתאורה והקרנות וידאו לאפקטים מיוחדים.[10]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

חזרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"היו לנו הרבה חזרות – חזרות אינטנסיביות. זה לא כאילו [מדונה] עמדה שם עם שוט, אך ידעת שזו הולכת להיות המופע הגדול ביותר שלה אז אני מבינה שהיא הייתה מתוחה".

— ניקי מינאז', על החזרות למופע[11]

החזרות החלו בינואר 2012 באולפן בניו יורק, ונמשכו 12 שעות. הראפריות ניקי מינאז' ו-M.I.A., ששיתפו פעולה בסינגל של מדונה "Give Me All Your Luvin'", אמרו כי החזרות היו "הדבר המפרך ביותר שעשו אי-פעם בקריירה שלהן, ולא ציפו לשום דבר אחר", וכינו זאת 'חווית למידה אפית'.[12] מינאז' אישרה את השתתפותה במופע המחצית באמצעות הודעה שפרסמה בחשבון הטוויטר הרשמי שלה. בהמשך לכך, הראפר ויל.איי.אם אישר שגם להקת מוזיקת הדאנס האלקטרונית האמריקאית LMFAO תצטרף למדונה ותשתתף במופע המחצית.[13]

לפי לוס אנג'לס טיימס, ה-NFL חשפו פרטים אודות מופע המחצית במגזין שלהם: "על אף שרשימת השירים של מדונה לא הוכרזה רשמית בעיתונות, המעריצים עשויים לצפות ממנה לתת את כל האהבה שלה, לספק קרן אור ולהיות עדכנית עם המוזיקה שלה".[14] לפני ההופעה, מדונה הביעה דאגה לגבי אילוצי הזמן הפיזיים והאורך של האירוע. "יש לי שמונה דקות לייצב את הבמה שלי, 12 דקות לקיים את ההצגה הגדולה ביותר עלי אדמות, ויש לי שבע דקות לקפל אותה. אז, מגרש הכדורגל הזה מתפנה עבור המחצית השנייה של המשחק", היא אמרה. "איך עושים את זה? זה חלום של כל הבנות מהמערב התיכון להופיע במופע המחצית של סופרבול. במשך יותר מ-25 שנים של הופעה שקיימתי, מעולם לא עבדתי כל כך קשה או הייתי כל כך קפדנית או דקדקנית עד לפרטי פרטים שיכולים לחרפן אותי".[14][15] כמיהתה של הזמרת להוריד 100 מתופפים מתקרת האצטדיון בוטלה, כיוון שהמבנה לא יכול היה לשאת את המשקל שלהם.[14]

אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Refer to caption.
מדונה על כס המלכות במהלך הכניסה לאצטדיון, כשהיא לובשת חצאית קפלים בעיצובו של ריקרדו טישי מז'יבנשי.

מדונה הבטיחה שלא תהיה תאונת מלתחה נוספת במהלך המופע, ורמזה על מחלוקת מופע המחצית של סופרבול XXXVIII סביב ג'נט ג'קסון.[15] נושא האופנה שלו נוצר בהשראת האימפריה הרומית, עם השפעות גלדיאטורים בשילוב אלמנטים רומיים מודרניים.[16] מעצבת התלבושות בי. אקרלונד יצרה את השמלות.[17] אקרלונד קראה למעצבים אחרים לתרום את חלקם לתלבושות, שכללו הוט קוטור של ז'יבנשי, מגפיים של מיו מיו ועגילים של בולגארי.[18] היא עבדה בשיתוף פעולה הדוק עם מדונה, שהייתה מעורבת בפרטים כולל תחפושת הגלדיאטורים של המופע. לפי אקרלונד:

"זה היה ללא ספק האתגר הגדול ביותר שלקחתי על עצמי בקריירה שלי, ולא יכולתי לקבל כבוד גדול מזה, או להיות חלק מאירוע כה מדהים והיסטורי. שום דבר לא יכול להתקרב לעבוד עם מדונה על מופע הסופרבול הזה, תשומת הלב שלה לפרטים ומחויבותה לכל הפרויקטים שלה, היא באמת מעוררת השראה ומשנה את החיים".[19]

השמלה הראשונה של מדונה הייתה שחורה, עם חצאית בעלת קפלים מוזהבים שעוצבה על ידי ריקרדו טישי מז'יבנשי. הזמרת ענדה תכשיטים כבדים, שערה הבלונדיני היה ארוך ונפוח, עם עגילי יהלומים מבית בולגארי.[20][21] לתחפושת הראשונה שלה התווספה שכמייה מנצנצת ומוזהבת, עם בטנת שיפון מנומרת וכיסוי ראש שעוצב בידי פיליפ טרייסי (אנ'). עבור "Give Me All Your Luvin'", מדונה, מינאז' ו-M.I.A. לבשו תלבושות של מעודדות אדומות-שחורות ונשאו פונפונים מוזהבים. הזמרת לבשה שמלה שחורה עם שרוולים ארוכים מעל השמלה השחורה הקצרה להופעה האחרונה שלה.[20] ריקרדו טישי אמר שהוא יצר את כל הבגדים, הכפפות, החגורות, הכובעים ופרטי ההלבשה התחתונה של מדונה. היו לו 28 אפשרויות בחירה עבור הזמרת, שהחליטה על שכמיית הזהב. אף על פי שטישי וצוותו עיצבו גרסה קצרה יותר של השכמייה, הם נאלצו לעשות זאת מחדש עבור הזמרת.[22]

בהופעה השתתפו 100 מתופפים, 150 גלדיאטורים (שלבשו תחתונים שחורים של קלווין קליין) ו-200 זמרי מקהלה.[23]

צורת הבמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמה במהלך הבנייה שלה...
... השלב הסופי לאחר הבנייה

ל-1,500 אנשי הצוות הוקצו שבע דקות להקים את הבמה, כאשר חברת טורנס אול אקסס סטייג'ינג אנד פרודקשנס מקליפורניה טיפלה בציוד הנדרש. אריק איסטלנד מהחברה, שפיקח על הבנייה, היה מזוהה בעבודותיו עם פרסי גראמי ואמי לבידור בשעות היום. כ-70 אחוזים מהעובדים היו מתנדבים שעברו מיון של שישה חודשים, והיתר היו עובדי במה. הבמה המרכזית הייתה באורך 120 רגל (36.6 מטרים) ומודולרית. היא הייתה מורכבת משש משאיות גדולות בסך הכול. הצוות גם הקים את התאורה, הווידאו (מסכים ותצוגה), האפקטים המיוחדים וציוד האודיו.[24]

האתגר עשוי לנבוע מעבודה בחוץ בתנאי מזג האוויר הקשה. הוא יכול להיות 50 מעלות כשאנחנו עושים חזרות ו-50 מעלות מתחת ביום המשחק, אנחנו עובדים באמתלה שאנחנו יכולים לעשות את זה בשלג או בגשם... בסביבה מקורה רגילה יש לנו שבע דקות להתקין את הבמה ולהתכונן לצילום. זה יכול להימתח [עד] לתשע דקות. זו אותה מסגרת זמן עבור זה".[24]

לדברי המתאם דאגלס קוק, החזרות אפשרו להם לצמצם את זמן ההתקנה מתחת לחמש דקות. קוק, שעבד על מופעי מחצית קודמים, הכיר את הפרטים והדריך את הצוות, שהיה ערוך לכל תרחיש שיכל היה לקרות על הבמה. המתנדבים הרכיבו את הבמה לפי חיבור של מספר קטעים ולאחר מכן, העבירו אותם באמצעות עגלות. על הכניסה של מדונה היה צורך לבצע חזרות מספר פעמים לצורך תיאום. על אף שקוק למד במהלך המשחק שניו אינגלנד פטריוטס היו אמורים לצאת במסלול בו משתמשים מתנדבים הנושאים את ציוד הבמה, הוא פתר את הבעיה באמצעות שיחה עם הצוות.[25]

מעצב התפאורה ברוס רודג'רס, שעבד עם מדונה בסיבוב ההופעות "Drowned World Tour" ב-2001, הכיר את מוסר העבודה של הזמרת. רודג'רס, הבמאי האמיש המילטון (אנ') והמפיק בפועל ריקי קירשנר (אנ') נפגשו מספר פעמים עם הצוות של מדונה, המיוצג על ידי הכוריאוגרף ג'יימי קינג (שהציג את הקונספט הראשוני של המופע). רודג'רס עיצב במה גדולה בצורת צלב עם פלטפורמה מרכזית הנגישה באמצעות חמש מעליות נסתרות, טריבונה עם מערכת מילוט מאחור, ארבע עמדות לנגינה של חברי הלהקה, אזור לסלאקליין בקצה אחד ורמפות בשני הקצוות של הצלב. בקדמת הבמה היה בד לבן בגודל 149 רגל על 90 רגל (45 מטרים על 27 מטרים), המסך הראשי להקרנות סופק על ידי מומנט פקטרוי. האביזרים כללו כס מוזהב עם עלים גדולי ממדים מוזהבים גם כן, בעיצובו של ג'ימי מרטין על דוברה שנישאה על ידי 150 גלדיאטורים. האתגרים הגדולים ביותר של רודג'רס היו העלאת הדוברה לבמה ודרך החזרה של התהלוכה.[26]

וידאו ומולטימדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

The stage, filled with performers
במהלך "Like a Prayer", נעשה שימוש במיפוי הקרנה כדי להשיג אפקט שגרם לבמה להיראות "שואבת את הדשא והגיר ממגרש הכדורגל".[27]

על הבמה השתמשו בהקרנת מולטימדיה ובטכנולוגיה שסיפקו מומנט פקטורי וסירק דו סוליי. לאחר כניסתה של מדונה, על רצפת הבמה הוצגו שערי מגזין ווג מונפשים בהשתתפותה. האפקט הושג באמצעות מיפוי הקרנה, שהופך אובייקט (לעיתים בצורת צורה לא סדירה) למשטח מתאים להקרנת וידאו. על אף שנעשה שימוש במיפוי הקרנה כדי להציג את לוגו נוקיה לומיה ולהקרין תמונות של שחקני NBA על נהר ההדסון ב-2011, מעולם לא נעשה בו שימוש בקנה מידה כה גדול. השותף והמפיק בפועל של מומנט פקטורי, אריק פורנייה, אמר שמכיוון שהאולפן היה מזוהה עם עבודה טכנולוגית, ההכנות וההיענות לדרישות של מופע הסופרבול היו קלות. כשמומנט פקטורי החלו בהכנות, הצוות של מדונה כבר בחר את השירים, והאולפן פיתח אפקטים חזותיים המשלימים את הכוריאוגרפיה של השירים.[27] לדברי מנהל הקריאייטיב של מומנט פקטורי, סקצ'ין בסט, שימוש בהקרנות וידאו היה השיטה היעילה ביותר לאפקטים החזותיים, שכן הדבר דרש העברת פחות ציוד לשטח מאשר שיטות אחרות.[28] פורנייה אמר, "הכול הגיע מההחלטה לעשות מופע בלתי נשכח. מדונה פרפקציוניסטית, והיא רצתה לעשות משהו יוצא דופן, אז זו הייתה המטרה של כולם".[27]

הקונספט העיקרי של המופע כלל את שערי המגזינים המשתנים, התהלוכה בהשראת מצרים, הטייפים ה"אינטרגלקטיים" במהלך "Music" והאפקט שגרם ל"במה להיראות כמו זירת משחק אמיתית של אצטדיון פוטבול".[27] חלק מהאפקטים היו מסונכרנים עם הרקדנים ותנועותיה של מדונה.[27][28] כשהייתה הסכמה כוללת על האפקטים, צוותי מומנט פקטורי וסירק דו סוליי צפו מקרוב בהופעות כדי להתאים את התפאורות לכוריאוגרפיה. פורנייה נעזר בצוות "ממושמע" שגויס על ידי ה-NFL ומנוסה בעריכות והצגות הווידאו, שעשו שימוש ב-32 מקרני HD מדגם ברקו (אנ'). המקרנים הוצמדו לשמונה תרמילים של ארבעה מקרנים אחרים, כל אחד כדי למפות את כל האצטדיון. המקרנים מדגם ברקו שימשו להפעלת המסכים והצגת סרטוני המופע.[27][29] לדברי פורנייה, "בטלוויזיה היו הרבה קלוז-אפים של מדונה והרקדנים, אך מהקהל באצטדיון, המופע השתרע על פני 50 מגרשים. זה היה הרעיון: שהמופע, בעצם, חייב להאפיל על גודל האצטדיון".[27] 10 עד 12 אנשים עקביים עבדו על הפרויקט כדי ליצור, בעצם, שתי מערכות: אחת לאלו באצטדיון ואחת לקהל הצופים בטלוויזיה. מומנט פקטורי הייתה מתואמת למפיקי המופע כדי להביא לכליל שלמות השידור בטלוויזיה. בסט אמר שרזולוציית הווידאו של הסרטונים הייתה גבוהה מאוד (כמעט פי 18 מזו של ה-HD) והעברת קובצי הווידאו למיקומים מתאימים הייתה בעייתית: "היינו צריכים למצוא פתרון שיהיה מרהיב ושיתאים לפרמטרים האלה".[28][30]

רודג'רס השתמש במוצרי חברת LMG בע"מ עבור ציוד וידאו, אור ואודיו. LMG, בתורה, שיתפה פעולה עם חברת ההפקה לאירועי לייב, DWP Live, בהקרנה של המופע. לדברי מייסד DWP, דני ויטסטון, השימוש בטכנולוגיית ברקו עזר להביא לכך שהייתה הקרנה חלקה ובהירה: "היה זה חיוני שנתלה את המקרנים ישר למטה, 151 רגל באוויר, כל עדשה לכל שדה, כדי למפות את האזור החזותי העצום שהיה צריך למפות". לטכנולוגיית HD20 של ברקו יש יכולת תאורה של 20,000 לומן, המציגה תמונות בהירות וברורות עם ניגודיות גבוהה.[29]

תאורה וסאונד[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצטדיון לוקאס אויל צויד בגופי תאורה מדגם שארפיס של קליי פאקי (אנ') למופע המחצית.[31] מעצב התאורה אל גורדון מעיצובי הליבון גייס את קבוצת הקונסולות PRG כדי לעזור לו להתקין מספר גופי תאורה מדגם שארפיס 204 על הבמה המרכזית. לדברי גורדון, מדונה הגתה את הרעיון המרכזי; המופע מונע הכוריאוגרפיה, שבמרכזו הבמה המרכזית, היה פחות מאתגר מבחינה לוגיסטית מאשר בשנים קודמות. עם זאת, גורדון היה צריך להבטיח שהקהל יוכל ליהנות מהמופע מרחוק ושמדונה תודגש כראוי במצלמות.[31] הוא ומייק אוון קיימו סיעור מוחות באנגליה וניסו מספר שיטות תצוגה במשך שבוע עם תוכנת CAST.[32] כמו כן, ננקטה גישה "נקייה" יותר כדי למנוע הפרעות בין הקרנות הווידאו והתאורה. גורדון מיקם את גופי התאורה מדגם שארפיס יחד באזורים מלבניים, עם 16 עד 20 נורות בכל גוף תאורה אחד. הדבר הוביל לאור חזק במיוחד, קומפקטי ושאינו מרצד וככזה הניתן לפיצול למספר אורות קטנים יותר לפי הצורך.[31]

Stage, lit to look like a boombox
האורות הצבעוניים שהוקרנו במהלך "Music".

כיוון שהיה צריך להגדיר את הסידור תוך שבע דקות בלבד, פיתח גורדון מערכת דמוית אסדה באמצעותה היה יכול לשלוט בתאורה הן במהלך המשחק והן במהלך המופע. הוא הוביל ציוד תאורה לגג של לוקאס אויל, והצמיד אותו לגובה של 175 רגל (53.3 מטרים) כדי שהדבר לא יפריע לתנועת המצלמה במהלך המשחק. במהלך המחצית הוא הוריד את ציוד התאורה כדי להאיר את האצטדיון כולו. בהתחלה, אור מוזהב שימש לקטע הפתיחה של המופע, ואחריו השתנו הצבעים לשחור-לבן עבור "Vogue", בדומה לצבעים שאפיינו את הקליפ שלו. בהמשך לכך, צבעים ססגוניים הוקרנו במהלך "Music". הצבע האדום הוצג במהלך "Give Me All Your Luvin'". ל-"Like a Prayer" התווספו אורות מוזהבים, שדימו קרני שמש.[32]

ציוד סאונד מבית סנהייזר (אנ') שימש עבור השמע. לדברי מאט נאפייר, טכנאי הקול של מדונה, הם השתמשו בתוכנת "מנהל מערכות אלחוטיות" של סנהייזר כדי לכוונן את התדרים. מדונה השתמשה באוזניות מדגם HSP 4 בתחילת המופע, לאחר מכן עברה למשדר מדגם סנהייזר SKM 5200-II. המשדרים מבית סנהייזר שימשו גם את מינאז', M.I.A. ו-LMFAO, בעוד שהמיקרופון של גרין היה מדגם MD 5235. נאפייר התראיין למיקס (אנ') וטען שהם היו צריכים משדרים מצופים זהב עבור מדונה וגרין, שסופקו על ידי סנהייזר ביום המופע.[33] מערכות אלחוטיות מקצועיות (PWS), חברה בת של מאסק סאונד, הייתה אחראית על הסאונד האלחוטי; בסדרה של ניסויים, PWS בחרה בתדר שמבטל הפרעות ממערכות אחרות.[34]

לדברי קן גיי, טכנולוג הווידאו של LMG, צוותי התאורה, הסאונד והטלוויזיה נפגשו במרכז הכנסים של מחוז אורנג' (אנ') כדי להבין ולארגן את צורת ההתקנה. הם השתמשו בבדים פשוטים על הקרקע כדי לבדוק את התאמת התאורה לבמה. לסקצ'ין בסט היו דוגמאות לשימוש להקרנות, מה שעזר ל-LMG בבדיקות שלה. מארק סנפורד מהצוות עקב אחר המצלמות לאיתור השתקפויות מהבד שנגרמו מההקרנות, תוך שחישב את השפעתן במהלך המופע והתאים את מיקום המצלמה בהתאם. LMG בדקה את המקרנים שיצאו מהתקרות במטה שלה באורלנדו, פלורידה. המקרנים הוצבו בגובה 150 רגל (46 מטרים) מעל הקרקע, תוך שימוש בבד מהניסוי הקודם. בחשש שדשא האצטדיון ישפיע על ההקרנות, החברה השתמשה בבד מסוג Heavy Knit Bright White מבית אול אקסס.[35]

Critical response[עריכת קוד מקור | עריכה]

The halftime show was critically acclaimed.[36][37][38] Said Marc Schneider of Billboard: "It's Madonna Louise Ciccone's world, we're just living in it".[39] Randall Roberts of the Los Angeles Times wrote that although the choice of Madonna as halftime-show performer was a subject of discussion, the singer was "defiantly unconcerned with the more conservative red state wing of the football fanbase who'd never be caught dead singing along to one of her songs ... and her halftime show was pure spectacle by the Cleopatra of the game ... Madonna is Madonna for a reason. And we saw it firsthand Sunday."[40] Chicago Tribune critic Greg Kot called the show an "S&M party in Ancient Egypt". Along with reminding the audience of her older hits, Madonna had "important career-advancing work to do ... [The singer], after all, never does anything unless she's got something to sell, and with a new studio album due out in March and a tour to follow, she had plenty on her to-do list".[41] Jon Pareles of The New York Times wrote that although the singer was not as "indefatigable" as she had been, she was a "party girl turned regent: a queen on her throne, a homecoming queen strutting in the bleachers, a church singer fronting a choir". Pareles called Madonna "grown-up", and wrote that she put on a show appropriate for the NFL.[42]

Madonna, in high heels, dancing onstage with three other people
Madonna and LMFAO during the mash-up of "Music" and "Sexy and I Know It"

Ken Tucker of Entertainment Weekly said that Madonna delivered a "joyous, unironic, openhearted" show rather than a cautious performance. According to Tucker, the singer was in "full command"; although the visuals lacked flow, the song transitions meshed "perfectly".[43] Neil McCormick of The Daily Telegraph called the show a "tribute to Madonna" and a "shameless" promotion of the singer's return to the music scene after directing W.E.: "The message [of the show] is that she is back in business. I suspect she’d settle for a global number one over global harmony".[44] Troy Patterson of Slate wrote that Madonna retained her "greatest marketing agent" title with the show and praised its costumes, sets and the singer's repeated self-referencing.[45] Linda Holmes of NPR said, "What's curious, given how much 'ewww, she's too old' stuff went around on Twitter, is that everything she did Sunday night is exactly what it should mean to age gracefully".[46]

Miriam Coleman of Rolling Stone called the show a "serious spectacle",[47] and Mario Tarradell of The Dallas Morning News called it a "high-concept music video": "Madonna brilliantly manipulates the combined impact of visuals and sonics. The 13-minute performance was an eye-popping marvel".[48] A Huffington Post reviewer wrote, "Love her or hate her, there's no doubt that only Madonna can bring a certain level of pop flair to a performance".[49] Spencer Kornhaber of The Atlantic praised the show's choreography and cinematography: "With so, so much to look at, Madonna remained the center of attention. That is, until the end, when white light and smoke engulfed her and she dropped down through the stage, out of sight".[50] According to Joey Guerra of the Houston Chronicle, Madonna controlled her nerves and he liked her selection of songs.[51] Peter Robinson of The Guardian called the performance low-key for the singer, despite the large audience. Robinson wrote that the show's budget would "[make] your average James Cameron effort look like Homes Under the Hammer", and called Madonna's entrance and exit his favorite parts of the show.[52]

Cara Kelly of The Washington Post gave the show a mixed review; although it was "revolutionary" after Janet Jackson's wardrobe malfunction, it was a "pathetic attempt at a comeback".[53] According to Lou Harry of the Indianapolis Business Journal, Madonna lacked focus and energy and the audience response was lukewarm. Harry called the show an "awkward celebration", but praised its overall production.[54] USA Today's Elyssa Gardner wrote, "Madonna herself, stylish but hardly provocative in tailored tops and skirts that showed off her yoga-toned gams, delivered [the songs] and other flourishes with a winking sense of humor".[55] David Zurawik of The Baltimore Sun called the show "Madonna's zombie halftime", criticizing its song choices and overall concept: "[Madonna's] acting as if she's almost singing. I say almost, because there is not a whit of artistic aspiration in the star performer or the production as far I can tell. But hey, that's our sad-sack, super-sized, gross American culture these days, isn't it. And it is perfectly suited for empty Super Bowl half-time spectacle".[56]

Commercial impact[עריכת קוד מקור | עריכה]

Madonna performs "Open Your Heart" and "Express Yourself" with CeeLo Green and the Center Grove High School drum line

Like previous performers, Madonna was not paid for the show. According to Zack O'Malley Greenburg of Forbes, "Typically, the entertainers for the Super Bowl do not get a cash payment ... This is the kind of exposure that entertainers would give their right arm for; they could do 20 Leno and Letterman appearances and still not reach that [kind of] audience". Greenburg wrote that with 30-second commercial spots commanding over $3 million apiece, the 12 minutes of free television exposure had a total value of $84 million for Madonna's enterprises and the singer did not have to pay for accommodations, travel, backup dancers, stage setup, advertising and publicity: "Given all these benefits, playing the Super Bowl halftime show for free is more than worth the trouble. In fact, it's incredibly lucrative – and such a good deal for artists that some suspect a major change might be on the horizon".[57]

Madonna's performance was the most-watched Super Bowl halftime show in history, with 114 million viewers – more than the game itself, which had 111.3 million viewers.[2] It reached more than 47 million homes.[36] According to the Nielsen ratings, the show had a 47.4 household rating; among adults 18–49 it had a 41.5 rating, compared with the game average of 40.5. Tim Kenneally from Reuters noted that the half-hour from 9:30 to 9:58 ET peaked at a 50.7 household rating and a 72 share, with 117.7 million viewers.[58] The record was later broken by Bruno Mars in 2014 (115 million) and Katy Perry in 2015 (118 million).[59] Madonna set a record as the most-tweeted subject on Twitter (10,245 posts in one second, with an average of 8,000 tweets per second for five minutes) and was the most-searched term on Google during the show.[60] Wired CEO Mark Ghuneim tweeted that less than one-third of the tweets were negative, 59 percent were positive and 11 percent were neutral. According to Billboard, the day after the show its ratings and economic impact were discussed.[61]

The show's chief impact was on Madonna's music. Keith Caulfield of Billboard wrote that about 50,000 pre-orders for Madonna's 12th studio album, MDNA, were placed within three days of its availability on the iTunes Store. That week, according to Nielsen SoundScan, "Give Me All Your Luvinתבנית:'" had 115,000 digital downloads and the singer's catalog of older albums had a 410 percent increase in sales (from 5,000 to 26,000 copies). A week after the Super Bowl, "Give Me All Your Luvinתבנית:'" had an additional 165,000 digital downloads (a 44-percent increase) and her other songs sold a combined 166,000 copies (up from 94,000 the previous week).[62] "Give Me All Your Luvinתבנית:'" reached number ten on the Billboard Hot 100 singles chart; the singer's 38th top-ten hit, it increased her record as the artist with the most top-ten singles on the chart.[63] Madonna's back catalog of albums also had increased sales due to discounting and publicity generated by the single and her performance. Billboard estimated that her top-10 digital sales collectively increased over 1,700 percent.[64] Madonna's bestselling album was the 2009 greatest-hits collection, Celebration, which sold 16,000 copies (up 1,341 percent) and reentered the Billboard 200 album chart.[65] The following week Celebration fell 105 spots on the chart to number 157, with sales falling to 4,000 copies. "Give Me All Your Luvinתבנית:'" fell to number 39 on the Hot 100, with sales falling by 58 percent to 69,000 copies.[66] The show affected slacklining; The New York Times reported, "[Andy Lewis] and his sport had never appeared before an audience like the one commanded by Madonna at halftime of the Super Bowl". According to professional slackliner Frankie Najera, "That was by far the biggest thing that has happened for the sport".[67]

M.I.A. controversy[עריכת קוד מקור | עריכה]

Madonna and dancers, seen from behind
Madonna dancing with pom-poms during "Give Me All Your Luvinתבנית:'". M.I.A. (front) showed her middle finger to the camera near the end of her verse.

M.I.A. extended her middle finger to the camera near the end of her verse in "Give Me All Your Luvinתבנית:'" instead of singing the word "shit",[68][69] and the media compared the incident to Janet Jackson's 2004 wardrobe malfunction. According to People, "Call it a finger malfunction? Madonna was supposed to be the center of attention during the Super Bowl halftime show Sunday, but the Queen of Pop was upstaged by her collaborator M.I.A., who flipped off the camera at one point during the performance, prompting swift apologies from the NFL and NBC."[70][71][72] Madonna expressed her disappointment in an interview with host Ryan Seacrest on his talk show, On Air with Ryan Seacrest. She said that it was a "teenager ... irrelevant thing" for M.I.A. to do, and was "out of place" in the show:[73] "I was really surprised. I didn't know anything about it. I wasn't happy about it. I understand it's punk rock and everything, but to me there was such a feeling of love and good energy and positivity; it seemed negative."[74]

According to NFL spokesman Brian McCarthy, "Our system was late to obscure the inappropriate gesture and we apologize to our viewers. The NFL hired the talent and produced the halftime show. There was a failure in NBC's delay system. The obscene gesture in the performance was completely inappropriate, very disappointing, and we apologize to our fans". McCarthy said that the gesture was not made during rehearsals, and M.I.A. improvised it on stage.[75] The Federal Communications Commission received 222 complaints about the rapper's gesture, and Rolling Stone reported that the commission might "punish" the NFL and NBC despite their apologies. Any fine imposed on the NFL would be charged to M.I.A., since the rapper had signed a contract indemnifying the league against FCC fines.[76] A year later, it was reported that the NFL had filed a $1.5 million arbitration claim against M.I.A. for "breach of her contract and flagrant disregard for the values that form the cornerstone of the NFL brand and the Super Bowl". Her lawyer, Howard King, filed a counterclaim calling the NFL's action "hilarious in light of the weekly felonies committed by its stars". M.I.A. enlisted the help of fans in documenting objectionable actions by the NFL to refute the league's claim of damage to its reputation.[77]

In September 2013, M.I.A. released a video statement about the lawsuit. The rapper said, "They're basically [saying] it's OK for me to promote being sexually exploited as a female, than to display empowerment, female empowerment, through being punk rock. That's what it boils down to, and I'm being sued for it".[78] In March 2014, Rolling Stone reported that the NFL had added $15 million to its arbitration claim for a total of $16.6 million. M.I.A. said on Twitter that the NFL wanted a portion of her income, which lacked "any basis in law, fact, or logic", and blamed NBC for its "dereliction" in not blurring out the gesture during the live telecast.[79] M.I.A. tweeted Madonna with a request to borrow $16 million, later deleting the tweet.[80] In August 2014, ESPN reported that the NFL had reached a confidential agreement with M.I.A. Neither attorney Howard King nor the NFL provided any further details.[81]

Set list[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "Vogue"
  2. "Music" (featuring LMFAO, contains elements of "Party Rock Anthem" and "Sexy and I Know It")
  3. "Give Me All Your Luvin'" (featuring Nicki Minaj and M.I.A.)
  4. "Open Your Heart" / "Express Yourself" (featuring CeeLo Green, the Avon High School Drumline, the Center Grove High School Drumline, the Fishers High School Drumline and the Franklin Central High School Drumline)
  5. "Like a Prayer" (featuring CeeLo Green and a choir of 200 local Indianapolis singers)

Source for the set list performed at the show.[82]

Personnel[עריכת קוד מקור | עריכה]

תבנית:Div col

  • Hamish Hamilton – director
  • Madonna – performer
  • Maya Arulpragasam – performer (as M.I.A.)
  • Sofia Boutella – dancer
  • Darren Lee Cupp – gladiator
  • CeeLo Green – performer
  • Andy Lewis – slackliner
  • LMFAO – performers
  • Nicki Minaj – performer
  • Brahim Zaibat – dancer
  • Ricky Kirshner – executive producer
  • Bruce Rodgers – production
  • Anthony Bishop – art direction
  • Douglas Cook – art direction
  • Shelley Rodgers – art direction
  • Bea Akerlund – costumes
  • Rob Paine – executive in charge of production
  • Lindsey Breslauer – assistant art director
  • Robert T. Barnhart – lighting director
  • Kevin French – Jib camera operator
  • David Grill – lighting director
  • Alex Gurdon – lighting designer
  • Jay Kulick – camera operator
  • Michael Owen – lighting director
  • Matt Beckner – talent manager
  • Julia Blanford – production assistant
  • Rob Crawford – audience producer
  • Josh Hughes – production assistant
  • Jamie King – creative director / show director
  • Eric Mentis – production assistant
  • Troy Mosley – field choreographer
  • Angelo Ruzzo – production coordinator
  • Rod Wardell – technical director

תבנית:Div col end

Credits and personnel adapted from the halftime show's name reel.[82]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Atkinson, Katie (29 בספטמבר 2016). "Lady Gaga Will Be the 5th Woman to Headline Super Bowl Halftime Show". Billboard. נבדק ב-21 במאי 2021. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 "Super Bowl draws record 111.3 million viewers". CBS News. 6 בפברואר 2012. ארכיון מ-3 בפברואר 2015. נבדק ב-29 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Castillo, Michelle (3 באוקטובר 2011). "Madonna to perform during Super Bowl halftime?". CBS News. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-4 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Hanzus, Dan (3 באוקטובר 2011). "Report: Madonna booked to play halftime at Super Bowl XLVI". National Football League. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-4 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Schneider, Marc (3 באוקטובר 2011). "Report: Madonna to Light Up Super Bowl Halftime". Billboard. ארכיון מ-29 במאי 2013. נבדק ב-4 באוקטובר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Vena, Jocelyn (31 באוקטובר 2011). "Madonna 'Going Deep' On Next Album". MTV News. ארכיון מ-6 באפריל 2015. נבדק ב-31 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 3 Kaufman, Gil (5 בדצמבר 2011). "Madonna To Play Super Bowl XLVI Halftime Show". MTV News. ארכיון מ-4 באפריל 2015. נבדק ב-31 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ Caulfield, Keith (3 בספטמבר 2011). "Madonna Fans Rejoice: New Album Due in Spring 2012". Billboard. ארכיון מ-16 במאי 2013. נבדק ב-29 באוקטובר 2011. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ "Super Bowl XLVI Halftime show will feature Madonna". National Football League. 4 בדצמבר 2011. ארכיון מ-7 בינואר 2012. נבדק ב-5 בדצמבר 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 3 "Quebec companies team up with pop icon Madonna for Super Bowl". CBC News. 6 בדצמבר 2011. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-4 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ FM, m.fridaymoviez.com
  12. ^ "Madonna being 'brutal' at Super Bowl rehearsals". The New Zealand Herald. 1 בפברואר 2012. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-5 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  13. ^ Rolling Stone Staff (26 בינואר 2012). "Will.I.Am Says LMFAO Will Join Madonna at Super Bowl". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-26 בינואר 2012. נבדק ב-7 באוקטובר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ 1 2 3 Day, Patrick Kevin (30 בינואר 2012). "Super Bowl: Nicki Minaj to perform with Madonna in halftime show". Los Angeles Times. ארכיון מ-11 באפריל 2014. נבדק ב-5 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 "Super Bowl XLVI: Madonna promises no wardrobe malfunction in half-time 'dream' show". The Daily Telegraph. 3 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-5 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ "Super Bowl: Madonna gives 'shot of brass'". BBC. 6 בפברואר 2012. ארכיון מ-11 במאי 2022. נבדק ב-11 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ^ D'Addario, Daniel (22 בינואר 2015). "How the Super Bowl Became Pop's Biggest Stage". Time. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2022. נבדק ב-11 במאי 2022. {{cite journal}}: (עזרה)
  18. ^ Darling, Michael (30 בדצמבר 2012). "Celebrity wardrobe hits and misses of 2012". Los Angeles Times. אורכב מ-המקור ב-11 במאי 2022. נבדק ב-11 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Celebrity Stylist B. Akerlund Tells All on the Cinematic and Jaw Dropping Fashions of the Madonna Super Bowl XLVI Half Time Show" (Press release). PR Newswire. 6 בפברואר 2012. ארכיון מ-1 בדצמבר 2012. נבדק ב-7 באוקטובר 2013. {{cite press release}}: (עזרה)
  20. ^ 1 2 Ginsberg, Merle (6 בפברואר 2012). "Madonna Super Bowl Fashion: From Cleopatra to Choir Leader (Video)". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-27 באוגוסט 2012. נבדק ב-7 באוקטובר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Derschowitz, Jessica (6 בפברואר 2012). "Madonna dons Givenchy for Super Bowl performance". CBS News. ארכיון מ-24 בספטמבר 2015. נבדק ב-6 במרץ 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Cover Media (14 בפברואר 2012). "Madonna overwhelmed Givenchy designer". Yahoo!. ארכיון מ-1 ביוני 2018. נבדק ב-7 באוקטובר 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Kaufman, Gil (10 בפברואר 2012). "Madonna's 'Give Me All Your Luvin' Crashes The Charts". MTV News. ארכיון מ-3 באפריל 2015. נבדק ב-11 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ 1 2 Lake, Leslie (פברואר 1, 2012). "Wilton native sets the stage for Super Bowl halftime show". The Hour. ארכיון מ-מרץ 10, 2014. נבדק ב-אפריל 25, 2014.
  25. ^ Chapman, Sandra (7 בפברואר 2012). "Crew of hundreds nailed Madonna's halftime show". WTHR. ארכיון מ-1 בנובמבר 2014. נבדק ב-26 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Lampert-Gréaux, Ellen (8 בפברואר 2012). "Bruce Rodgers: Super Bowl XLVI Halftime Show". Live Design. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-5 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Berkowitz, Joe (7 בפברואר 2012). "Drawing Back The Curtain On Madonna's Super Bowl Halftime Show". Fast Company. אורכב מ-המקור ב-23 בינואר 2014. נבדק ב-28 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ 1 2 3 Kagansky, Julia (6 בפברואר 2012). "Meet The Team Behind The Projections At Madonna's Super Bowl 2012 Halftime Show". Vice. ארכיון מ-17 בפברואר 2015. נבדק ב-28 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 "Barco projectors enliven Bridgestone Super Bowl halftime show with large-scale projection mapping" (Press release). Barco. 22 במרץ 2012. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-28 באפריל 2014. {{cite press release}}: (עזרה)
  30. ^ Li, Anita (6 בפברואר 2012). "Montreal's Moment Factory designed Madonna's Super Bowl stage". Toronto Star. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-29 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 3 Barbetta, David (6 בפברואר 2012). "Sharpys Light Up Madonna's Stage at the Super Bowl Halftime Show". Clay Paky. ארכיון מ-1 בפברואר 2015. נבדק ב-25 באפריל 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ 1 2 Lampert-Gréaux, Ellen (6 במרץ 2012). "Halftime Lighting". Live Design. ארכיון מ-15 באוקטובר 2013. נבדק ב-30 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Hummingbird, Mac (8 במרץ 2012). "Reliable Sennheiser RF Equipment Supports Super Bowl XLVI". Mix. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-5 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Bishop, Vanessa (7 בפברואר 2012). "Professional Wireless Systems' Frequency Coordination Scores a Touchdown at Super Bowl XLVI". Mix. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-5 במאי 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Gay, Ken (1 במרץ 2012). "Halftime Lighting". Live Design. ארכיון מ-15 באוקטובר 2013. נבדק ב-30 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ 1 2 Khalaf, Hala (13 בפברואר 2012). "Madonna tickets for Abu Dhabi concert expected to sell out fast". The National. ארכיון מ-27 בנובמבר 2020. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ The Hollywood Reporter Staff (5 בפברואר 2012). "Madonna's Super Bowl Halftime Show: What Hollywood Is Saying". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-10 במאי 2022. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ "Madonna at Super Bowl: Fast recovery after slip". NDTV. 6 בפברואר 2012. ארכיון מ-10 במאי 2022. נבדק ב-10 במאי 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Schneider, Mark (5 בפברואר 2012). "Madonna Rocks Super Bowl Halftime Show with Old Hits, New Friends". Billboard. ארכיון מ-4 במרץ 2014. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  40. ^ Roberts, Randall (6 בפברואר 2012). "In her element for the world to see". Los Angeles Times. ארכיון מ-5 במרץ 2016. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ Kot, Greg (5 בפברואר 2012). "Madonna sells, sells, sells at Super Bowl halftime". Chicago Tribune. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-13 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Pareles, Jon (6 בפברואר 2012). "No Longer an Upset: Madonna Acts Her Age". The New York Times. ארכיון מ-8 בפברואר 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Tucker, Ken (5 בפברואר 2012). "Madonna at the Super Bowl review: A shockingly sincere, joyous performance". Entertainment Weekly. ארכיון מ-10 ביולי 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  44. ^ McCormick, Neil (5 בפברואר 2012). "Madonna's Super Bowl show deconstructed". The Daily Telegraph. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  45. ^ Patterson, Troy (5 בפברואר 2012). "Madonna Shakes Her Pomo Pompoms". Slate. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Holmes, Linda (6 בפברואר 2012). "Madonna At Halftime: What It Takes To Last". NPR. ארכיון מ-31 ביולי 2014. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  47. ^ Coleman, Miriam (5 בפברואר 2012). "Madonna's Glittering Super Bowl Spectacle". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2012. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite journal}}: (עזרה)
  48. ^ Tarradell, Mario (5 בפברואר 2012). "Review: Madonna's Super Bowl halftime show extravaganza played like a series of music videos". The Dallas Morning News. ארכיון מ-25 בדצמבר 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ "Madonna Super Bowl Halftime Show: Popstar Slips, Runs Through Hits And New Single". The Huffington Post. 5 בפברואר 2012. ארכיון מ-29 במאי 2014. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ Kornhabber, Spencer (10 בפברואר 2012). "Madonna's Super-Bowl Halftime: A Perfect Pep Rally for Pop Music". The Atlantic. ארכיון מ-8 באוגוסט 2014. נבדק ב-22 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ Guerra, Joey (5 בפברואר 2012). "Madonna reigns at Super Bowl halftime show". Houston Chronicle. ארכיון מ-2 בפברואר 2015. נבדק ב-25 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Robinson, Peter (6 בפברואר 2012). "Madonna's Super Bowl half-time show". The Guardian. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ Kelly, Cara (5 בפברואר 2012). "Madonna's Super Bowl halftime performance gets mixed reviews". The Washington Post. ארכיון מ-2 באפריל 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Harry, Lou (5 בפברואר 2012). "Review: Madonna's first Super Bowl show falls flat". Indianapolis Business Journal. ארכיון מ-3 באפריל 2015. נבדק ב-24 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Gardner, Elyssa (6 בפברואר 2012). "For Super Bowl, Madonna marches to her own drum". USA Today. ארכיון מ-29 באוגוסט 2014. נבדק ב-22 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  56. ^ Zurawik, David (5 בפברואר 2012). "Super Bowl TV: Good game, nasty ads, pathetic half-time show". The Baltimore Sun. ארכיון מ-8 באוגוסט 2014. נבדק ב-25 באוגוסט 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Greenburg, Zack O'Malley (3 בפברואר 2012). "Why Madonna Isn't Getting Paid For Her Super Bowl Halftime Gig". Forbes. ארכיון מ-4 במרץ 2016. נבדק ב-8 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  58. ^ Kenneally, Tim (6 בפברואר 2012). "Madonna's Super Bowl Halftime Show Edges Out the Game". Reuters. ארכיון מ-3 בפברואר 2016. נבדק ב-29 במרץ 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  59. ^ Kissell, Rick (2 בפברואר 2015). "Update: Super Bowl on NBC Draws Record U.S. Television Audience". Variety. ארכיון מ-3 בפברואר 2015. נבדק ב-2 בפברואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  60. ^ Foss, Mike (7 בפברואר 2012). "'Madonna' the most Googled term of Super Bowl XLVI". USA Today. ארכיון מ-27 בינואר 2016. נבדק ב-29 במרץ 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Peoples, Glenn (7 בפברואר 2012). "Madonna's Super Bowl Performance Was Twitter's Top Music Event". Billboard. ארכיון מ-28 במאי 2013. נבדק ב-29 במרץ 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  62. ^ Caulfield, Keith (30 בינואר 2014). "How Super Bowl Halftime Shows Sell Music: From MJ to Beyonce (1993–Present)". Billboard. ארכיון מ-1 בפברואר 2015. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  63. ^ Trust, Gary (12 בפברואר 2012). "Madonna Scores Record-Extending 38th Hot 100 Top 10". Billboard. ארכיון מ-5 במאי 2018. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  64. ^ Caulfield, Keith (6 בפברואר 2012). "Super Bowl Spurs Sales for Madonna's New (and Old) Material". Billboard. ארכיון מ-3 בפברואר 2015. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  65. ^ Trust, Gary (10 בפברואר 2012). "Chart Moves: Madonna's Sales Surge; Michael Jackson's 'Glee'-ful Impact, fun.'s 'We Are Young' Climbs". Billboard. ארכיון מ-31 במאי 2015. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  66. ^ Trust, Gary (23 בפברואר 2012). "Chart Moves: Whitney Houston's Album Sales Rise 144%; Madonna's Post-Super Bowl Slide; Adele's 'Rumour' Returns". Billboard. ארכיון מ-5 במאי 2015. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  67. ^ Longman, Jere (6 בפברואר 2012). "That Guy in the Toga? Call Him a Slackliner". The New York Times. ארכיון מ-4 בספטמבר 2015. נבדק ב-24 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ Jackson, Nate (31 בינואר 2012). "M.I.A. dishes on Super Bowl appearance with Madonna". Los Angeles Times. ארכיון מ-4 בפברואר 2012. נבדק ב-1 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ Gardner, Tim (5 בפברואר 2012). "M.I.A. flips middle finger during Super Bowl halftime show". USA Today. ארכיון מ-6 בפברואר 2012. נבדק ב-6 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ "M.I.A. Flips Off Cameras During Super Bowl Halftime Show". People. 5 בפברואר 2012. אורכב מ-המקור ב-9 בפברואר 2012. נבדק ב-6 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  71. ^ Cunningham, Todd (5 בפברואר 2012). "NBC Apologizes for M.I.A. Giving the Finger at Halftime (Updated)". TheWrap. ארכיון מ-8 בפברואר 2012. נבדק ב-11 בפברואר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  72. ^ Payne, Ed (6 בפברואר 2012). "M.I.A. has middle finger 'malfunction' at Super Bowl halftime show". CNN. ארכיון מ-11 בפברואר 2012. נבדק ב-11 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  73. ^ "Madonna: M.I.A.'s Super Bowl Middle Finger-Flip Was 'Negative', 'Out of This Place'". Access Hollywood. 11 בפברואר 2012. ארכיון מ-3 בפברואר 2016. נבדק ב-6 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  74. ^ Vena, Jocelyn (11 בפברואר 2012). "Madonna Thinks M.I.A. Super Bowl Finger-Flip Was 'Out Of Place'". MTV News. ארכיון מ-17 בינואר 2015. נבדק ב-6 בפברואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  75. ^ Carlson, Erin (5 בפברואר 2012). "NBC Apologizes For M.I.A. Flipping Middle Finger at Super Bowl Halftime Show". The Hollywood Reporter. ארכיון מ-6 בפברואר 2012. נבדק ב-6 בפברואר 2012. {{cite news}}: (עזרה)
  76. ^ Rolling Stone Staff (7 בפברואר 2012). "M.I.A. May Be Fined for Middle Finger at Super Bowl". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-8 בפברואר 2012. נבדק ב-6 בפברואר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  77. ^ Blistein, Jon (20 בספטמבר 2013). "M.I.A. Pushes Back Against NFL Over Super Bowl Bird". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-23 בספטמבר 2013. נבדק ב-6 בפברואר 2012. {{cite journal}}: (עזרה)
  78. ^ Makarechi, Kia (23 בספטמבר 2013). "MIA Releases Video On NFL Suit, Says Young Cheerleaders More Offensive Than Her Middle Finger". The Huffington Post. ארכיון מ-27 בספטמבר 2013. נבדק ב-24 בספטמבר 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  79. ^ Grow, Kory (24 במרץ 2014). "NFL Sues M.I.A. for $16.6 Million Over Super Bowl Middle Finger". Rolling Stone. אורכב מ-המקור ב-18 במרץ 2014. נבדק ב-27 בינואר 2015. {{cite journal}}: (עזרה)
  80. ^ Denham, Jess (18 במרץ 2014). "MIA begs Madonna for money as NFL demands $16.6m over Super Bowl middle finger". The Independent. אורכב מ-המקור ב-21 במרץ 2014. נבדק ב-27 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  81. ^ Rovell, Darren (22 באוגוסט 2014). "NFL settles with singer M.I.A." ESPN. ארכיון מ-3 בפברואר 2015. נבדק ב-27 בינואר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  82. ^ 1 2 Madonna (artist) (February 5, 2012). "Super Bowl XLVI halftime show". NFL Presents the Bridgestone Super Bowl halftime show. Season XLVI. Episode 1. Indianapolis, Indiana. Event occurs at 70:09–82:55. NBC. Comcast Corporation.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מופע המחצית של סופרבול XLVI בוויקישיתוף


מדונה
אלבומים • שירים (סינגלים • לא פורסמו) • קונצטרים • וידאו • סרטים • ספרים • מותגי אופנה • פרסים • הישגים • השפעה תרבותית
אלבומי אולפן Madonna • Like a Virgin • True Blue • Like a Prayer • Erotica • Bedtime Stories • Ray of Light • Music • American Life • Confessions on a Dance Floor • Hard Candy • MDNA • Rebel Heart • Madame X
פסקולים Who's That Girl • I'm Breathless • Evita
אלבומי הופעה I'm Going to Tell You a Secret • The Confessions Tour • Sticky & Sweet Tour • MDNA World Tour • Rebel Heart Tour • Madame X: Music from the Theater Xperience
אלבומי אוסף You Can Dance • The Immaculate Collection • Something to Remember • GHV2 • Remixed & Revisited • Celebration • Finally Enough Love: 50 Number Ones
מהדורות מוגבלות Like a Virgin & Other Big Hits! • The Complete Studio Albums (1983–2008)
הוצאות וידאו Madonna • Madonna Live: The Virgin Tour • Ciao Italia: Live from Italy • The Immaculate Collection • Blond Ambition World Tour Live • Madonna: Truth or Dare • The Girlie Show: Live Down Under • The Video Collection 93:99 • Drowned World Tour 2001 • I'm Going to Tell You a Secret • The Confessions Tour • Celebration: The Video Collection • Sticky & Sweet Tour • MDNA World Tour • Rebel Heart Tour
קונצרטים וסיבובי הופעות The Virgin Tour • Who's That Girl World Tour • Blond Ambition World Tour • The Girlie Show • Drowned World Tour • Re-Invention World Tour • Confessions Tour • Sticky & Sweet Tour • The MDNA Tour (מחלוקות) • Rebel Heart Tour • Madonna: Tears of a Clown • Madame X Tour • Madonna: The Celebration Tour
סרטים שביימה Filth and Wisdom • W.E. • secretprojectrevolution • Little Sparrow
סרטים תיעודיים "במיטה עם מדונה" • "אני הולכת לספר לכם סוד" • "אפריקה: אנושיות במבחן" • "מאדאם X"
טלוויזיה הריאיון של מדונה ב"לייט שואו עם דייוויד לטרמן" • מופע המחצית של סופרבול XLVI
ספרים "סקס" • "ארבע שושנים אנגליות" • "התפוחים של מר פיבודי" • "יקוב ושבעת הגנבים" • "הרפתקאותיו של עבדי" • "ימבה כסף"
חברות ומותגים מאבריק • עמותת קרן אור • להעלות את מלאווי • הרט קנדי פיטנס • אמת או חובה מאת מדונה
עבודות על מדונה גרסאות כיסוי • אלבומי מחווה (Madonna ‏• Through the Wilderness •‏ The Power of Madonna) • "פאנל של מומחים" • "Like a Surgeon" • "מדוזה: העז להיות ישר" • "If Madonna Calls" • "מדונה: ביוגרפיה אינטימית" • "מדונה" • "Do It with Madonna" ‏• "She's Madonna" • "מדונה: כמו אייקון" • "החיים עם אחותי מדונה" • "כוחה של מדונה" • "סטרייק א פוז" • "מדונהלנד" • "מדונה: התמימות אבדה"
השפעה ומורשת לימודים (ביבליוגרפיה • מאמרים מלומדים) • אמנויות עכשוויות • אכיניסקוס מדונה • פאנדום • אופנה • פמיניזם • כגיי אייקון • חקיינות • מדונה (כינוי) • מדונה וונאבי • פילנתרופיה • המחלוקת ברדיו 1 • דת • מיניות
ערכים קשורים ברקפסט קלאב • כריסטופר צ'יקוני • מדונה (שם) • שון פן • Pre-Madonna • גאי ריצ'י
מדונה – שירים
Madonna "Everybody" • "Burning Up" • "Holiday" • "Lucky Star" • "Borderline"
Like a Virgin "Like a Virgin" • "Material Girl" • "Angel" • "Into the Groove" • "Dress You Up"
True Blue "Live to Tell" • "Papa Don't Preach" • "True Blue" • "Open Your Heart" • "La Isla Bonita"
Who's That Girl "Who's That Girl" • "Causing a Commotion" • "The Look of Love"
Like a Prayer "Like a Prayer" (Music Video) • "Express Yourself" • "Cherish" • "Oh Father" • "Dear Jessie" • "Keep It Together"
I'm Breathless "Vogue" • "Hanky Panky" • "Sooner or Later"
The Immaculate Collection "Justify My Love" • "Rescue Me" • "Holiday"
Erotica "Erotica" • "Deeper and Deeper" • "Bad Girl" • "Fever" • "Rain" • "Bye Bye Baby"
Bedtime Stories "Secret" • "Take a Bow" • "Bedtime Story" • "Human Nature"
Something to Remember "This Used to Be My Playground" • "You'll See" • "One More Chance" • "Love Don't Live Here Anymore"
Evita "You Must Love Me" • "Don't Cry for Me Argentina" • "Another Suitcase in Another Hall"
Ray of Light "Frozen" (Music Video) • "Ray of Light" • "Drowned World/Substitute for Love" • "The Power of Good-Bye" / "Little Star" • "Nothing Really Matters" • "Sky Fits Heaven"
Music "Music" • "Don't Tell Me" • "What It Feels Like for a Girl" • "Impressive Instant"
American Life "American Life" • "Hollywood" • "Nothing Fails" • "Love Profusion" • "Nobody Knows Me"
Confessions on a Dance Floor "Hung Up" • "Sorry" • "Get Together" • "Jump" • "Forbidden Love"
Hard Candy "4 Minutes" • "Give It 2 Me" • "Miles Away"
Celebration "Celebration" • "Revolver"
MDNA "Give Me All Your Luvin'" • "Girl Gone Wild" • "Masterpiece" • "Turn Up the Radio" • "Gang Bang" • "Superstar"
Rebel Heart "Living for Love" • "Devil Pray" • "Ghosttown" • "Unapologetic Bitch" • "Illuminati" • "Bitch I'm Madonna" • "Hold Tight" • "Joan of Arc" • "Iconic" • "Holy Water"
Madame X "Medellín" • "I Rise" • "Crave" • "Future" • "Dark Ballet" • "God Control" • "I Don't Search I Find"
שירים אחרים "Crazy for You" • "Gambler" • "Santa Baby" • "Spotlight" • "I'll Remember" • "I Want You" • "Beautiful Stranger" • "American Pie" • "Time Stood Still" • "Die Another Day" • "Me Against the Music" • "Hey You" • "Levitating (The Blessed Madonna Remix)" • "Frozen" (Remixes) • "Break My Soul" (The Queens Remix) • "Back That Up to the Beat"
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מופע_המחצית_של_סופרבול_XLVI&oldid=36180393"