אורנה בן דור
 | |
| בן דור, 2010 | |
| לידה |
12 בדצמבר 1954 (בת 69)  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | יוצרת קולנוע וטלוויזיה |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
אורנה בן דור (נולדה ב-12 בדצמבר 1954) היא במאית קולנוע וטלוויזיה ישראלית. יוצרת תוכניות מציאות תיעודית "מעושרות" ו-"פריפריה אימפריה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן דור היא בוגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. סרט הגמר שלה "תמונת מצב" זכה לפרס ביכורים בשנת 1982 והוקרן בערוץ הראשון באותה שנה.
בתחילת דרכה המקצועית ביימה שתי דוקו דרמות על שתי נשים מרכזיות בהיסטוריה הארצישראלית, מניה שוחט ושרה אהרנסון. שני הסרטים שודרו בערוץ הראשון. הסרט "יומן מסע" המגולל את סיפורה של מניה שוחט זכה בפרס הסרט התיעודי של המכון הישראלי לקולנוע ב-1986. הוא גם שודר בטלוויזיה האוסטרלית בערוץ הציבורי, והוקרן במספר פסטיבלים בעולם, ביניהם פסטיבל שיקגו ופסטיבל סידני.
בן דור ביימה ארבעה סרטים בנושא ניצולי השואה והדור השני לשואה, שזכו לתשומת לב בינלאומית רבה. ב-1988 ביימה את הסרט הדוקומנטרי "בגלל המלחמה ההיא" שעסק במוזיקאים יהודה פוליקר ויעקב גלעד והוריהם ניצולי השואה. הסרט זכה לשבחים ולפרסים חשובים, בהם פרס הביקורת הישראלי פרס הביקורת בפסטיבל ברלין ופרס ראשון בפסטיבל לנינגרד. הסרט הוקרן בבתי קולנוע בישראל ובגרמניה בהצלחה רבה וכן בניו יורק, סן פרנסיסקו ולוס אנג'לס בארצות הברית, ושודר ברשתות טלוויזיה אחדות בישראל וברחבי העולם, בהן ה-BBC הבריטי, הערוץ הציבורי באוסטרליה והערוץ הציבורי בארצות הברית. באותה שנה יצרה בן דור את הסרט "שבר ענן", שעסק באופן שבו קיבלו את ניצולי השואה בישראל בשנותיה הראשונות. הסרט שודר בערוץ הראשון.
ב-1989 הייתה בין צוות מייסדי בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה ושימשה בו כמורה לבימוי במשך כ-16 שנים[1].
ב-1991 ביימה בן-דור את הדרמה התיעודית הטלוויזיונית "שרה", על שרה אהרנסון. בהוראת מנכ"ל הטלוויזיה, יוסף בראל, נמחקו מתוך הסרט 40 שניות של תמונות סטילס שתיעדו את רצח העם הארמני. בעקבות האשמתה על ידי עיתונאים, על כך שהסכימה למחוק את התמונות, הבטיחה בן-דור שתכין בעתיד סרט שיעסוק בשאלה הארמנית[2].
ב-1993 יצרה את דרמת הטלוויזיה "שואה טובה" לפי סיפור של גבריאל דגן. ב-1995 ביימה את סרט הקולנוע "ארץ חדשה", שהביא את סיפורם של שני ילדים ניצולי שואה בשנותיה הראשונות של המדינה. הסרט זכה בפרס הקהל בפסטיבל מונפלייה ופרס ראשון בפסטיבל כלכותה והשתתף בפסטיבלים רבים בעולם. הסרט הוקרן בערוץ ארטה, ויצא להקרנה מסחרית בצרפת. בשנה זו זכתה בן דור בפרס שר החינוך ליוצרי קולנוע בישראל.
בשנים 1994–1999 הקימה ושימשה כמנהלת הראשונה של הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. במסגרת התפקיד סייעה בן דור להפיק עשרות סרטים מצליחים כגון: "בית שאן: סרט מלחמה" של דורון צברי ורינו צרור, "באבא לובה" של ג'ולי שלז ו"איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב את אריאל שרון" של אבי מוגרבי.
בשנים 1997–1998 הגישה וערכה את התוכנית "מבט נשי", שעסקה בנושאים פמיניסטיים שעל סדר היום הישראלי. התוכנית הופקה על ידי הטלוויזיה החינוכית ושודרה בערוץ 2[3]. בשנת 1999 הנחתה בערוץ 2 את התוכנית היומית "עם הרוח" ששודרה לזמן קצר, אשר בה אירחה שחקנים ואורחים. בשנת 2000 השתתפה במכרז לערוץ 10 כחלק מקבוצת תום תקשורת וביימה כתבות לאולפן שישי בערוץ 2.
בשנים 2001–2007 ניהלה בן דור את המחלקה הדוקומנטרית באולפני הרצליה. במסגרת התפקיד יצרה בן דור תוכניות טלוויזיה דקומנטריות רבות. היא ערכה וביימה את תוכנית התרבות "דו"ח אינטימי" בערוץ 2[4]; את סדרת התחקיר על מיניות בישראל "סקס ישראלי" בערוץ 8 שהייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית[5]; ואת "בלונד: סדרה עם שורשים" (2006) בערוץ 8, על ההיסטוריה ומשמעויותיו התרבותיות ואף הפוליטיות של השיער הזהוב[6].
בשנת 2003 כתבה וביימה את הסרט "אחד אלמנה פעמיים שכול" לערוץ 2, שהוקרן בפסטיבלים שונים בעולם. ב-2005 כיהנה כמנהלת תחום התעודה בקבוצת התקשורת "כאן", שהתמודדה במכרז ערוץ 2, אך הקבוצה לא זכתה במכרז ופורקה ב-2007.
בשנת 2007 שודרה בערוץ 10 "אשם במותו", סדרה בת 3 פרקים בהגשת בן דור על תאונות צבאיות[7]. הסדרה קיבלה ביקורת חריפה על בן דור, בין היתר מצד רשויות צה"ל. למרות הדרישה לצנזרו, הסרט שודר לבסוף כמתוכנן[דרוש מקור]. הסדרה הופקה בתמיכת קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב. הסדרה הייתה מועמדת לפרס האקדמיה הישראלית לטלוויזיה[8].
ביולי 2007 יצא סרטה של בן דור, "אמא, לא הרגתי את הבת שלך", המביא את סיפורם של בני הזוג ליאור ויובל, טרנסג'נדר F2M (מנקבה לזכר). הסרט הופק בהשקעה של ערוץ 10 והקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה. הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל הקולנוע הבינלאומי בירושלים, והיה מועמד לפרס וולג'ין בתחרות הסרטים הדוקומנטריים. זכה בציון לשבח בפסטיבל סרטי נשים ברחובות באותה שנה. הוא הוקרן בשורה של הקרנות מסחריות ובסינמטקים בחיפה, תל אביב, ירושלים ושדרות, ושודר בערוץ 10 באפריל 2008. הסרט מוקרן עד היום ברחבי העולם בפסטיבלים ובכינוסים הומו-לסביים.
בשנים 2007–2008 ניהלה את המחלקה הדוקומנטרית בערוץ 10[9]. בקיץ 2008 שודרה בערוץ 10 סדרה שיצרה עם רפי קרסו על הסכנות הבריאותיות שבאורח החיים העכשווי – "מה הורג אותנו". פרקה הראשון של הסדרה, "חיסון גורלי", עסק בנושא החיסונים ספג ביקורת חריפה על שהציג את החיסונים כמסוכנים ואחראים לתופעות קשות, ללא הצגת ראיות וללא ביסוס מקצועי[10].
ב-2009 יצרה את הסרט "אמא תגידי", העוסק ביחסי הבמאית עם אמה, שהוקרן בפסטיבל "דוקאביב". הסרט שודר גם ביס דוקו ובערוץ 10 בקיץ 2009, והופק בעזרת קרן מקור, בבימויים של בן דור ועמי טיר[11].
במאי 2009 הצטרפה כשותפה לחברת התוכן וההפקות של נועה מימן "אדד ווליו" והיא מנהלת את המחלקה הדוקומנטרית בחברה. השותפות פורקה לאחר שנה וחצי עקב חילוקי דעות בין השניים[12]. את מימן פגשה בעבודה על סרטה האישי של מימן "אוי מאמא". סרט המספר את סיפור השואה של סבתה ואם אביה של מימן, פירה רפופורט מימן. בשנת 2009–2010 יצרה בן דור בהפקת מימן את "כשהכאב גדול מנשוא", סדרה בת 3 פרקים העוסקת באובדנות, ששודרה בערוץ 8 במאי 2010, והוקרנה בפסטיבל דוקאביב של אותה שנה. כמו כן כתבה וביימה את הסרט "השיבה הביתה", שודר בערוץ 10, המתאר מסע לחיפוש זהות של שלושה ילדי מהגרי עבודה אשר נולדו בישראל ויצאו לבדוק את השורשים שהותירו הוריהם בארצות המוצא[13]. ביולי 2010 הייתה חברה בצוות השיפוט של פסטיבל הקולנוע ירושלים בתחום הדוקומנטרי. במהלך 2010 יצרה בן דור יחד בהפקת חברת Added Value סדרת סרטי תחקיר בנושאי בריאות עבור ערוץ 10, וכן סדרה קומית בהנחיית אביעד קיסוס, "המסע לארץ הציצים"[14].
בחצי השנה האחרונה של 2011 ובתחילת 2012 שודרה הסדרה "מעושרות" אשר יצרה וביימה בהפקת mytv; הסדרה זכתה לרייטינג גבוה ולהיקף חשיפה גדול בתקשורת[15]. הסדרה עוסקת ב-6 נשים עשירות והתנהלותן אל מול כסף וסמלי סטטוס. הסדרה שהייתה משעשעת וביקורתית הפכה לאייקון תרבותי[16].
בשנת 2016 שודרה בערוץ 10 הסדרה ״דיני נפשות״, אותה יצרה כתבה וביימה בן דור, שעסקה בפרקליטות ובמערכת המשפט הישראלית. הסדרה חשפה פרשות שחיתות, עינוי דין ועיוות דין בתוך מערכת המשפט[17]. היא יצרה סערה ציבורית עצומה וזכתה לביקורות חיוביות לצד שאלות על מידת הדיוק וחוסר האובייקטיביות של הסדרה[18]. בתגובה לסדרה אמר פרקליט המדינה שי ניצן: "שלושת פרקי הסדרה הראשונים כללו השמצות קשות נגד הפרקליטות, הן בכל הנוגע לתיקים ספציפיים והן בצורה של טענות כלליות וסיסמאות חסרות שחר, שהופרחו לחלל האוויר, לרבות בידי עבריינים מורשעים וגם שר שהורשע והוא בגדר עבריין מורשע. מדובר באסופת סילופים ועיוותים המשווקים לציבור בצורת תחקיר טלוויזיוני, שבמהלכו אבד כל קשר בין הסדרה לבין האמת והעובדות״. ניצן הוסיף כי ״שפל — בעיניי אולי חסר תקדים — שכלי תקשורת מרכזי בישראל איפשר שידורה של סדרה מעין זו״[19].
בשנת 2016 עלתה לשידור סדרה נוספת בבימויה של בן דור שעסקה במורי בתי הספר התיכוניים בישראל. הסדרה ניסתה להביא לידיעת הצופים את מורכבות העבודה בהוראה ואת חוסר הנכונות של המדינה לתגמל את המורים כראוי. במאי 2018 החלה להיות משודרת בערוץ רשת הסדרה שיצרה "הזדמנות אחרונה לאהבה".
בשנת 2020 עלתה לשידור בכאן 11 הסדרה בבימויה של בן דור "מתחילים מאפס", במסגרתה משתתפים נפרדים למשך שבועיים מכל החפצים בביתם[20]. בשנת 2020 כתבה תסריט לסדרת דרמה על המאפיה היהודית בדרום אמריקה שפעלה בתחילת המאה העשרים ועל האשה, רחל ליברמן, שהצליחה להפיל את ארגון הפשע אחרי שנים של ניצול מיני ונפשי. הסדרה נמכרה לחברת ״ענני תקשורת״ טרם הופקה.
בשנת 2021 יצרה בן דור את הסדרתה פריפריה אימפריה״ ששודרה בערוצי יס וב״רשת״. הסדרה הופקה על ידי אנדמול שיין ישראל ו-NMC יונייטד אנטרטיינמנט. הסדרה הביאה את סיפורן של 6 נשים מן הפריפריה, אשר בנו קרירה מפוארת בתחום האופנה והיופי והפכו לחבורה מלוכדת ססגונית ומשעשעת. 6 הנשים הפכו השראה לנערות בפריפריה שחולמות בגדול ולא נכנעות לדעות הקדומות ולסטראוטיפים שהסביבה הגדירה אותן דרכה[21]. הסדרה הייתה נבחרה בין חמשת תוכניות הטלוויזיה בתחום הדוקו ראליטי בתחרות פרסי הטלוויזיה 2022[דרוש מקור]. העונה השנייה של הסדרה עלתה בערוצי יס ב-2023. בעונה זו מחפשות הגיבורות את השורשים האותנטיים והמשפחתיים שלהן במרוקו משם עלו בני משפחתן בשנות החמישים. מסע מטלטל שממנו הן חוזרות מחוברות ומודעות יותר לסיפור המשפחתי והחברתי שלהן.
בשנת 2022, בן דור נכנסה לבית האח הגדול. עקב האירוע של הצדעה במועל יד, על מנת להרצות לדיירי הבית על מה שעברו הוריה בשואה[22].
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לבן דור בן ובת מנישואיה הראשונים.
בן דור בזוגיות עם שימי גת[23].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אורנה בן דור, ברשת החברתית פייסבוק
אורנה בן דור, ברשת החברתית אינסטגרם- אורנה בן דור, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
אורנה בן דור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- אורנה בן דור, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
אורנה בן דור, באתר AllMovie (באנגלית)- אורנה בן דור, דף שער בספרייה הלאומית
- אורנה בן דור, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים
- גבי בר-חיים, אם כל המלחמות: אורנה בן דור סוגרת חשבון משפחתי, באתר nrg, 20 ביוני 2009
- רוגל אלפר, הינשופים - רוגל אלפר מראיין את אורנה בן דור
- טלי חרותי-סובר, אורנה בן דור מציגה: טקסט חתרני, באתר TheMarker, 29 במרץ 2012
- שירה קדרי-עובדיה, שרטוט של צלם אנוש - ריאיון עם אורנה בן דור על "בגלל המלחמה ההיא, באתר בית אבי חי, 7 באפריל 2013
- חגית גינזבורג, "להיות עני זה להיות לוזר" - אורנה בן דור כבר לא מתנצלת על "מעושרות", באתר וואלה, 3 במאי 2013
- נעמה תורן, "אצל האמריקאים הכל סובב סביב הכסף, כאן עסקנו גם בבעיות כמו שואה ומוות", באתר אייס, 30 באוגוסט 2013
יהודה נוריאל, הרמתי ידיים, באתר "ידיעות אחרונות", 1 במאי 2018- אורית מרלין-רוזנצוייג, אורנה בן דור חושפת את פרק ב' שלה: "חיים בשני בתים נפרדים", באתר Xnet, 28 ביוני 2018
- איתי שטרן, אורנה בן־דור: "בדוקומנטרי אפשר לעשות את השקרים הכי גדולים", באתר הארץ, 13 במאי 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניר בכר, הצגת הקולנוע הראשונה - לבית־הספר החדש לקולנוע יש כבר בית, מורים, קפטריה ותוכנית הוראה. נותרו עדיין כרטיסים בודדים לשנת הלימודים הבאה, כל העיר, 4 באוגוסט 1989
- ^ יאיר אורון, הכחשה : ישראל ורצח העם הארמני, עמ' 170.
- ^ אביבה קרול, אורנה בן-דור תחליף את אורלי יניב, באתר גלובס, 23 בפברואר 1997
- ^ עונה שנייה לתוכנית התרבות "דו"ח אינטימי" בערוץ 2, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2002
רותה קופפר, עונה שלישית ל"דו"ח אינטימי", שעברה מערוץ 2 לערוץ 10, באתר הארץ, 13 בינואר 2005 - ^ רותה קופפר, בגידה לעולם חוזרת, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2002
- ^ רינת אבולעפיה, מסע שורשים, באתר גלובס, 23 בפברואר 2006
- ^ רותה קופפר, לא לומדים לקח, באתר הארץ, 15 בינואר 2007
- ^ נירית אנדרמן, המועמדים לפרסי הקולנוע התיעודי הישראלי, באתר הארץ, 14 במאי 2007
- ^ אופיר בר-זהר, אורנה בן דור פרשה מתפקידה בערוץ 10, באתר הארץ, 16 ביולי 2008
- ^ יקי מנשנפרוינד, לא לעולם חוסן, באתר העין השביעית, 4 בספטמבר 2008
- ^ ניר קיפניס, אמא יקרה לי, באתר גלובס, 24 ביוני 2009
- ^ לי-אור אברבך, אורנה בן-דור ונועה מימן פירקו את השותפות בחברת ההפקות, באתר גלובס, 27 באוקטובר 2010
- ^ גילי איזיקוביץ, זרים בביתם, באתר הארץ, 30 במאי 2010
- ^ בן פרץ, עכבר העיר, המסע לארץ הציצים: דרושה השתלת פואנטה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2010
- ^ לי-אור אברבך, "שלוש" בראש הטבלה השבועית; "מעושרות" מובילה את ערוץ 10, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2011
- ^ זיו יצחקי, עכבר העיר, להיות מעושרות: השואה בשירות אורנה בן דור, באתר הארץ, 5 בינואר 2012
- ^ רוגל אלפר, הגם אתה, אביגדור פלדמן?, באתר הארץ, 17 במרץ 2016
- ^ רוגל אלפר, כשאורנה בן דור עסוקה בדמוניזציה, היא רואה שדים ולא בני אדם, באתר הארץ, 3 במרץ 2016
רן בוקר, אורנה בן דור: "אין צדק ואין אמת במערכת המשפט הישראלית", באתר ynet, 29 בפברואר 2016
ברוך קרא, סרט אימה במסווה של תחקיר עיתונאי, באתר הארץ, 24 במרץ 2016
קובי סודרי, ממה ברוך קרא מפחד, באתר הארץ, 3 באפריל 2016 - ^ איתי שטרן, יוצרים דוקומנטריים מגיבים להאשמות פרקליט המדינה ונשיאת בית המשפט העליון נגד יוצרי "צל של אמת", באתר הארץ, 4 באפריל 2016
אלכסנדר כץ, פרקליט המדינה: "שפל שערוץ 10 שידר את 'דיני נפשות' ואפשר זריית חול בעיניי הציבור", באתר אייס, 4 באפריל 2016 - ^ רותה קופפר, בעירום מלא: סדרת דוקו-ריאליטי חדשה של אורנה בן דור, באתר כלכליסט, 29 ביולי 2020
- ^ נועה לימונה, "פריפריה אימפריה" מציגה נשיות עוצמתית, ושהבלינג לא יטעה אתכם, באתר הארץ, 31 במרץ 2022
- ^ "יש דברים שפשוט אסור לעשות": "האח הגדול" מכנס את הדיירים לשיחה, באתר חדשות 13, 30 ביולי 2022
- ^ אורית מרלין-רוזנצוייג, אורנה בן דור חושפת את פרק ב' שלה: "חיים בשני בתים נפרדים", באתר Xnet, 28 ביוני 2018
| בקרת זהויות |
|
|---|