אלון חרזי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלון חרזי
חרזי במסיבת עיתונאים כמאמן הפועל עכו, 2015
חרזי במסיבת עיתונאים כמאמן הפועל עכו, 2015
מידע אישי
לידה 13 בפברואר 1971 (בן 53)
רמת גן שבישראל
גובה 1.79 מטר
עמדה בלם, מגן
מועדוני נוער
1984–1989 הכח רמת גן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1989–1990
1990–2009
1997–1998
הכח רמת גן
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים

495 (29)
32 (5)
נבחרת לאומית כשחקן
1992–2006 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 89 (1)
קבוצות כמאמן
2014–2015
2017–?
2021–
2022–
הפועל עכו
נבחרת ישראל הצעירה (עוזר מאמן)
מכבי חיפה (נוער)
נבחרת ישראל (עוזר מאמן)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אלון חרזי (נולד ב-13 בפברואר 1971) הוא כדורגלן עבר ישראלי, מונה לתפקיד במחלקת הסקאוטינג של מועדון הכדורגל מכבי חיפה ובתור מאמן מחלקת הנוער במועדון, וכיום משמש בתור עוזר-מאמן נבחרת ישראל הבוגרת.

ברוב הקריירה שלו שיחק בעמדות ההגנה במכבי חיפה, ובמהלך הקריירה זכה בתשע אליפויות ישראל, בשלושה גביעי מדינה ובחמישה גביעי טוטו, ובהם דאבל אחד. ככדורגלן, מדורג במקום הרביעי בשיאי ההופעות בנבחרת ישראל בכל הזמנים, וכן במקום הרביעי בכל הזמנים במספר ההופעות בליגת העל הישראלית. הוא שיאן ההופעות בליגה בכל הזמנים של מכבי חיפה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצלחה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרזי נולד ברמת גן, למשפחה שעלתה מתימן. החל את הקריירה שלו בקבוצת הנוער של הכח רמת גן בשנת 1984. בעונת 1989/1990 התקדם לקבוצה הבוגרת של המועדון, ששיחקה בליגה א' (הליגה השלישית בחשיבותה בישראל דאז), ושיחק לרוב בעמדת החלוץ. לאחר שהפגין את כישרונו, עבר חרזי ב-1990 למכבי חיפה, קבוצה בכירה בליגה העליונה. את הופעת הבכורה שלו בקבוצה ערך ב-6 באוקטובר 1990 במשחק מול הפועל תל אביב.

בעונתו הראשונה בחיפה, 1990/1991, תחת המאמן שלמה שרף, שיחק חרזי במגוון עמדות במגרש, בהתקפה, בקישור ובהגנה.[1] חרזי תרם לקבוצה בכל התפקידים שבהם שיחק, אך התבלט במיוחד כשחקן הגנה וכקשר. הוא היה שותף בעונה זו בחוליית הקישור יחד עם מספר צעירים מצטיינים נוספים, בהם ראובן עטר, אייל ברקוביץ' וטל בנין. חרזי כבש חמישה שערים ובישל שניים נוספים בעונתו הראשונה בליגת העל, והיה חלק חשוב בזכיית הקבוצה בדאבל הראשון בתולדותיה – אליפות ישראל וגביע המדינה.[1]

עונת 1991/1992 הייתה מוצלחת פחות עבור חרזי וקבוצתו, שאיבדה את האליפות למכבי תל אביב. מעונת 1992/1993, תחת המאמן גיורא שפיגל, החל חרזי לבסס יותר ויותר את תפקידו כשחקן הגנה. הוא כבש שער אחד בלבד בעונה זו, אך הצטיין כבלם, וזכה עם מכבי חיפה בגביע המדינה השני בקריירה שלו, לאחר ניצחון בגמר הטורניר על מכבי תל אביב.

בעונת 1993/1994 חברו לחרזי כמה שחקנים בולטים נוספים בחוליית ההגנה, כדוגמת אריק בנדו, שהפך בהמשך לאחד השחקנים הוותיקים במועדון לצדו, ורומן פץ האוקראיני. בעונה זו שיחק חרזי לסירוגין בעמדות הבלם הקדמי והבלם האחורי והצטיין בשתיהן, ותרם אף למשחק ההתקפה. שיתוף הפעולה בין שחקני ההגנה היה מוצלח, והקבוצה ספגה במהלך העונה 27 שערים בלבד. בעונה זו זכתה מכבי חיפה באליפות הליגה, תוך שהיא משלימה עונה ללא הפסד, לראשונה בתולדות המועדון. באותה עונה הוא זכה לראשונה בקריירה גם בגביע הטוטו, במה שנחשב ל"מיני דאבל". כמו כן, היה חרזי שותף לאחד מההישגים הגדולים ביותר של קבוצה ישראלית באירופה, העפלה לשמינית גמר גביע אירופה למחזיקות גביע.

הפציעה והמעבר לבית"ר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הבאה, 1994/1995, זכה חרזי עם מכבי חיפה בגביע המדינה בפעם השלישית בקריירה שלו, כאשר פתח בהרכב הקבוצה בניצחון בגמר על היריבה העירונית, הפועל חיפה. עם זאת, בתחילת עונת 1995/1996 הוא סבל מפציעה בשריר הירך, שהשביתה אותו ממשחק למשך תקופה ארוכה. לאחר שחזר לשחק הוא התקשה להפגין את יכולתו הטובה מהעונות שלפני הפציעה, מה שהוביל את גיורא שפיגל להעמיד אותו למכירה. לאחר שנשאר לבסוף במכבי חיפה בשל מחיר כרטיסו הגבוה, הוא קיבל דקות משחק מועטות בעונה זו ובעונה שלאחריה. הוא היה הבלם הקדמי השלישי בלבד בסגל הקבוצה, כאשר אריק בנדו וצבר דניאל בעדיפות גבוהה ממנו. גם הגעתו של אבישי ז'אנו לקבוצה ערערה את מעמדו של חרזי.[1]

בשתי עונות אלה סבלה גם מכבי חיפה מחוסר הצלחה, כאשר הגנת הקבוצה התאפיינה בחוסר יציבות. לאחר סכסוך עם שפיגל, שלבסוף הוציאו מסגל הקבוצה, עזב חרזי לקבוצת בית"ר ירושלים לפני פתיחת עונת 1997/1998. בדומה לשנות ההצלחה שלו בחיפה, גם בבית"ר היה חרזי משחקני הקבוצה המובילים, הציג יכולת טובה בהגנה תחת המאמן דרור קשטן ורכש את אמון אוהדיה של בית"ר ירושלים.[2] הוא סייע לה לזכות באליפות, שהייתה שנויה במחלוקת בשל פרשת משחק השרוכים. אליפות זו הייתה השלישית בקריירה של חרזי.

החזרה למכבי חיפה וזכייה באליפויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שהוכיח את יכולתו בבית"ר ירושלים, חזר חרזי למכבי חיפה בעונת 1998/1999, תחת המאמן דושאן אוהרין. לאחר חזרתו לחיפה הפך שוב לשחקן מוביל בקבוצה, ושיחק בעיקר כבלם אחורי. הוא שיתף פעולה באופן מוצלח עם עמיתיו להגנה, אריק בנדו הבלם והמגנים אבישי ז'אנו ואדורם קייסי, שהגיע לקבוצה ב-1996. בעונה זו פתח חרזי בכל משחקי קבוצתו במסגרת גביע אירופה למחזיקות גביע, וסייע לה להעפיל עד לרבע הגמר של הטורניר – הישג שיא של קבוצה ישראלית במפעל זה – תוך ניצחונות על קבוצות כפריז סן-ז'רמן הצרפתית וריד האוסטרית.[2] חרזי אף הציג יכולת התקפית בעונה זו כאשר כבש שלושה שערי ליגה, אך לא עזר למכבי חיפה לזכות באליפות, שבה זכתה הפועל חיפה.

בעונת 1999/2000 (שהייתה הראשונה תחת השם החדש של הליגה הישראלית הבכירה, "ליגת העל") שיחק חרזי לרוב בעמדת הבלם, וכבש שער ליגה אחד. הוא העפיל עם הקבוצה עד לגמר גביע הטוטו, ופתח בהרכב במשחק הגמר מול מכבי פתח תקווה, אך הובס יחד עם קבוצתו במשחק זה בתוצאה 4:1. בעונה זו כשל חרזי פעם נוספת לזכות באליפות עם מכבי חיפה, שסיימה במקום השני אחרי הפועל תל אביב. לקראת סיום העונה הוא סבל מפציעה נוספת, הפעם ברגלו,[1] ונעדר עד לסיום משחקי אותה עונה.

בתחילת העונה הבאה, 2000/2001, חרזי קיבל דקות משחק מועטות תחת המאמן אברהם גרנט, אך ככל שהלכה והתקדמה העונה הוא רכש את אמונו של גרנט, ומעמדו בקבוצה השתדרג. תחת גרנט שיחק חרזי בעיקר בעמדת המגן הימני, אך לעיתים שיחק גם כבלם אחורי, כמחליפו של אנדריי אוסטרובסקי בעמדה.[1] הייתה זו עונה מוצלחת נוספת עבור מכבי חיפה מבחינת ההגנה, שבה ספגה 28 שערים בלבד, ובסופה זכתה הקבוצה באליפות לראשונה מזה שש עונות. היה זה תואר האליפות הרביעי של חרזי בקריירה, בהיותו בן 30. הוא נמנה עם קבוצה בת ארבעה שחקנים בלבד, שכללה גם את אריק בנדו, ראובן עטר ומרקו בלבול, שהיו שותפים לאליפות האחרונה של הקבוצה עד עונה זו, ב-1994, וגם לאליפות זו ב-2001.

בעונת 2001/2002 זכה חרזי עם מכבי חיפה באליפות השנייה שלה ברציפות, הרביעית שלו עם הקבוצה והחמישית שלו בסך הכול. בניגוד לעונה הקודמת, הפעם פתח בקביעות בהרכב הקבוצה במשך כל העונה, ושיחק שוב תחת גרנט בעמדת המגן הימני. לקראת סיום העונה הוא החל לשחק גם כבלם אחורי, לאחר שאנדריי אוסטרובסקי איבד את מקומו בהרכב. מלבד יכולת טובה בהגנה תרם חרזי תרומה משמעותית גם בהתקפה, עם שלושה שערים ושלושה בישולים במסגרת הליגה. חרזי העפיל עם קבוצתו עד לגמר גביע המדינה, אך הפסיד עמה בגמר למכבי תל אביב בדו-קרב בעיטות עונשין, ובכך נמנעה ממנו זכייה שנייה בקריירה בדאבל.

חרזי היה שותף בתחילת עונת 2002/2003, עם המאמן החדש יצחק שום, להעפלתה של מכבי חיפה לשלב הבתים של ליגת האלופות – בכך הפכה חיפה לקבוצה הישראלית הראשונה שמגיעה להישג. חרזי, במרכז ההגנה, היה חלק מחוליית הגנה מצטיינת יחד עם בנאדו, אריק אג'יופור, אבישי ז'אנו ואדורם קייסי, ובשילוב עם שחקני התקפה טובים כדוגמת יעקובו איגביני, מיכאל זנדברג, ג'ובאני רוסו ויניב קטן, הגיעה הקבוצה להישג. חרזי פתח בהרכב בכל ששת משחקיה של קבוצתו גם בשלב הבתים, וסייע לה לסיים במקום השלישי בבית. אף על פי כן, איבדה חיפה את האליפות באותה עונה למכבי תל אביב בשל הפרש שערים נחות. חרזי היה אחראי במידת מה לאיבוד התואר – הוא כבש שער עצמי בהפסד קריטי לבית"ר ירושלים כאשר מסר כדור לשוער דודו אוואט, שעבר בין רגליו של אוואט ונכנס לשער.[3] חרזי התנחם בזכייה עם הקבוצה בגביע הטוטו השלישי שלו.

בגיל 32, לאחר שהגיע להישגים גדולים בקריירה, הוצע לחרזי לפרוש ממשחק פעיל, אך הוא החליט להמשיך ולשחק.[1] על אף גילו המתקדם, הוא רכש בעונות הבאות גם את אמונו של המאמן רוני לוי. בעונת 2003/2004 הוא היה חלק מהגנת חיפה שספגה 25 שערים בלבד ותרם לקבוצתו שני בישולים, וסייע לה לזכות באליפות הליגה. לאחר עונה זו התעורר ספק בקרב הציבור והתקשורת האם הוא עדיין מתאים לקבוצה בגילו המבוגר יחסית לכדורגלן, אך לבסוף הושאר במועדון. הוא זכה עם הקבוצה באליפות גם בעונה הבאה, 2004/2005, תוך שהוא משחק בכל עמדות ההגנה בהצטיינות. בכך הוא השיג את האליפות השביעית בקריירה, והפך לכדורגלן הישראלי הראשון שמגיע לכמות כזו של אליפויות.[4]

סיום הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 באוקטובר 2005, במשחק מול הפועל כפר סבא באצטדיון לויטה בתחילת עונת 2005/2006, שבר חרזי את שיא ההופעות בליגה לשחקן במדי מכבי חיפה, שהיה שייך עד לאותה עת לאברהם אבוקרט, והעמיד אותו על 396 הופעות. העובדה שחרזי, בניגוד לאבוקרט, לא גדל במכבי חיפה ולא שיחק בה לאורך כל הקריירה, הופכת את שיאו למרשים אף יותר. חברו של חרזי לקבוצה, עידן טל, הקדיש לחרזי את השער שכבש במשחק זה לכבוד המאורע.[4] במהלך עונה זו רבים פקפקו ביכולתו של חרזי להמשיך ולשחק גם בגילו המבוגר, אך חרזי זכה להוקרה מנשיא המועדון יעקב שחר על תרומתו לקבוצה, והוחתם על ידו בינואר 2006 על חוזה חדש עד לסיום עונת 2008.‏[2] חרזי כבש בעונה זו שני שערים ובישל שלושה נוספים, וסייע לקבוצתו לזכות באליפות השלישית ברציפות, והחמישית בשש שנים.

בסיום עונה זו עזב חברו הוותיק של חרזי לקבוצה, אריק בנדו, את מכבי חיפה. בעקבות כך, קיבל חרזי את סרט הקפטן של מכבי חיפה, והחזיק בתפקיד במשותף עם יניב קטן. בעונת 2006/2007 היה שותף להצלחה נוספת של הקבוצה באירופה, העפלה לשמינית גמר גביע אופ"א, לאחר שגברה על צסק"א מוסקבה מבלי לספוג שער בשני המשחקים. בכך שברה מכבי חיפה שיא כקבוצה הישראלית הראשונה שעוברת את שלב הבתים במפעל זה. בליגה תרם חרזי לקבוצה מבחינה התקפית עם שני שערים ושלושה בישולים, אך היה חלק מהגנה חדירה של הקבוצה, שאיבדה את האליפות לבית"ר ירושלים. במהלך העונה, במשחק מול מכבי תל אביב ב-18 בפברואר 2007, שבר חרזי שיא כשחקן המבוגר ביותר שמשחק במדי מכבי חיפה, בגיל 36.‏[5]

בדצמבר 2007, תחילתה של עונת 2007/2008, זכה חרזי עם מכבי חיפה בגביע הטוטו בפעם החמישית בקריירה שלו, לאחר ניצחון בגמר על איחוד בני סכנין. היה זה הגביע הראשון שאותו הניף, יחד עם קטן, כקפטן של מכבי חיפה. עם זאת, חרזי לא הצליח למנוע את כישלונה של קבוצתו בעונה זו במסגרת הליגה, כשסיימה במקום החמישי בלבד ולא העפילה לאף מפעל אירופי או לגביע האינטרטוטו. חרזי הצהיר על נאמנותו למכבי חיפה, כאשר חשף כי סירב להצעה מקבוצה ישראלית בכירה, שהייתה משתלמת עבורו מבחינה כספית יותר מהישארות במועדון.[6] בסיום העונה הוחתם חרזי על ידי שחר לחוזה חדש לעונה נוספת בקבוצה.

במהלך עונת 2008/2009 שבר חרזי את שיא ההופעות לשחקן בליגת העל, שהיה שייך עד לאותה עת לגדעון דמתי ורפי כהן, והעמידו על 520 הופעות.[7] חרזי ניצל את ניסיונו הרב ואת יכולתו ההגנתית על מנת לשמש מנהיג של הקבוצה, ובגילו המבוגר המשיך להפגין יכולת טובה ויעילות בהגנה, גם כאשר נקלעה הקבוצה לבעיה מבחינה הגנתית.[2] בשל גילו המתקדם חרזי לא שותף על ידי המאמן אלישע לוי בחלק מסוים של העונה, אך גם אז שיחק ב-23 משחקי ליגה שברובם פתח בהרכב, וסייע לקבוצה לזכות באליפות. הייתה זו האליפות התשיעית בקריירה של חרזי, והוא הניף את צלחת האליפות בתור קפטן הקבוצה. חרזי סייע לקבוצה להעפיל גם לגמר גביע המדינה, טורניר שבו הבקיע שער אחד. חיפה הפסידה בגמר לבית"ר ירושלים, וחרזי החמיץ שוב זכייה שנייה בדאבל.

לאחר אותה עונה, סיכם חרזי עם נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, על סיום דרכו כשחקן בקבוצה לאחר סיום משחקיה בליגת האלופות בעונה שלאחר מכן. בנוסף מינה שחר את חרזי לתפקיד סקאוט במועדון לאחר פרישתו. ב-5 בדצמבר 2009 הוא ערך את הופעתו האחרונה מתוך 526 בליגת העל, נגד בני סכנין. שלושה ימים לאחר מכן, חרזי נכנס כמחליף במחצית השנייה במשחק נגד בורדו בשלב הבתים של ליגת האלופות, שאליו העפילה חיפה בשנית באותה עונה. לאחר אותו משחק, חרזי פרש סופית ממשחק פעיל.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו שיחק חרזי בנבחרות הנוער של ישראל בגילאים שונים. לאחר שהובא על ידי שלמה שרף למכבי חיפה, הוא זומן על ידו לנבחרת הצעירה של ישראל, ושיחק במדיה במסגרת מוקדמות אליפות אירופה לנבחרות צעירות.[3]

את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת של ישראל ערך חרזי במשחק ידידות מול נבחרת פולין ב-9 בספטמבר 1992. המסגרת הרשמית הראשונה שבה שיחק במדי הנבחרת הייתה קמפיין מוקדמות מונדיאל 1994, בו שיחק לראשונה בהפסד הנבחרת 5:2 לאוסטריה. במהלך קמפיין זה הציג חרזי יכולת טובה והיה חלק חשוב בנבחרת, כאשר שותף כמעט בכל משחקיה, אך ישראל לא נחלה הצלחה וסיימה במקום האחרון בלבד בבית. לקראת סיום הקמפיין היה חרזי שותף לניצחון המפתיע 2:3 על נבחרת צרפת החזקה בפארק דה פראנס, במה שמנע בסופו של דבר מהצרפתים להעפיל למונדיאל עצמו. חרזי היה אחד משמונה שחקנים של מכבי חיפה ששיחקו בהרכב הנבחרת במשחק זה.

במוקדמות יורו 1996 היה חרזי שוב שותף פעיל, ושיחק בשבעה מתוך עשרת משחקי הנבחרת. הקמפיין היה לא מוצלח לישראל, שכשלה להעפיל לטורניר היורו. במוקדמות מונדיאל 1998 הוא לא זומן לרוב המשחקים, מאחר שמיעט לשחק באותה תקופה במכבי חיפה תחת גיורא שפיגל. בשניים מתוך המשחקים ששיחק ישראל ניצחה, אך הוא היה שותף להפסדה של ישראל לרוסיה, שהיה גורם מכריע בכישלון ההעפלה למונדיאל. ב-25 בפברואר 1998 כבש חרזי את שערו היחיד במדי נבחרת ישראל, במשחק ידידות נגד פולין.

חרזי חזר להיות שחקן מרכזי בנבחרת במוקדמות יורו 2000. בקמפיין זה הוא שיחק בשבעה משחקים, והיה שותף למספר ניצחונות של ישראל בתוצאות גבוהות. הניצחון הגדול ביותר היה הניצחון 0:5 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן, שבו הפגין חרזי יכולת גבוהה יחד עם שאר שחקני הנבחרת, שהביאה לניצחון שנחשב לאחד מהגדולים בתולדותיה.[2] חרזי שותף גם בשני משחקי הפלייאוף מול נבחרת דנמרק, שבהם הפסידה ישראל בתוצאות גבוהות ושוב לא הצליחה להעפיל למשחקי היורו.

במוקדמות מונדיאל 2002, לאחר פיטוריו של שרף מתפקיד מאמן הנבחרת, מיעט חרזי לשחק. במוקדמות יורו 2004, תחת המאמן אברהם גרנט, הוא לקח חלק פעיל יותר במשחקי הנבחרת. במהלך משחקי מוקדמות מונדיאל 2006 שבר חרזי יחד עם אריק בנדו את שיא ההופעות של כל הזמנים בנבחרת ישראל.[4] משחקו האחרון של חרזי עם נבחרת ישראל היה בהפסד 2:0 לדנמרק ב-1 במרץ 2006.

בתחילת עונת 2006/2007 זומן חרזי על ידי המאמן דרור קשטן למחנה האימונים של הנבחרת, אך לא נכלל בסגל באף משחק במסגרת מוקדמות יורו 2008 ומוקדמות מונדיאל 2010 בשל גילו המבוגר. בסך הכול רשם חרזי 89 הופעות ושער אחד במדי נבחרת ישראל, והוא מדורג במקום הרביעי בדירוג שיאני ההופעות של הנבחרת בכל הזמנים. לאורך השנים הפגין חרזי את יכולתו הטובה ממכבי חיפה גם בנבחרת, ונעשה לאהוד מאוד על האוהדים הישראלים.[2]

סגנון משחק ומורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרזי בחליפה של מכבי חיפה לקראת משחק בליגת האלופות, 2007

,מאחר שחרזי החל את דרכו כחלוץ ובהמשך כשחקן רב-תפקידי במכבי חיפה של שלמה שרף, הוא מסוגל היה לשחק בכל העמדות על המגרש. עם זאת, הוא שיחק לרוב בעמדות הבלם הקדמי, הבלם האחורי והמגן הימני. חרזי, משחקני ההגנה המובילים בכדורגל הישראלי, תרם רבות לקבוצתו בתחום ההגנה, אך היה מסוגל גם לתרום להתקפה ולקישור, וכראיה לכך הוא כבש לאורך הקריירה שלו 43 שערים במדי מכבי חיפה בכל המסגרות. לזכות חרזי נזקפו גם לא מעט בישולים לחבריו לקבוצה, מאחר שהיה מצטרף לעיתים להתקפה ומסייע במשחק האגפים. לאורך הקריירה התבלט חרזי בכל עמדה שבה שיחק במגרש, ומילא בהצלחה גם תפקידים שאותם לא היה רגיל לקחת, בעקבות פציעות או הרחקות של שחקנים אחרים. בעקבות כך הוא רכש אמון רב ממאמניו במכבי חיפה בתור אחד מהשחקנים היעילים בקבוצה.[2] בשנות השיא שלו ניחן חרזי במהירות גבוהה בריצתו ובכושר גופני עילאי, מה שהוסיף ליעילותו.[1]

בשנים האחרונות של הקריירה שלו הפגין חרזי כושר מנהיגות, תרם לחבריו לקבוצה מניסיונו הרב והשרה ביטחון בקבוצה, גם כאשר היא נתקלה בקשיים.[2] הוא אף נחשב לאחד מהשחקנים ההגונים ביותר בישראל, ומיעט מאוד לקבל כרטיסים אדומים אף על פי ששיחק לאורך מרבית הקריירה שלו כשחקן הגנה. גם כשהורחק, נהג חרזי לכבד את החלטת שופט המשחק ומקרה זכור במיוחד אירע במשחק גביע המדינה בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים בעונת 1998/1999: חרזי ספג כרטיס אדום על נגיעת יד שעצרה התקפה מתפרצת. הוא החל לרדת מהמגרש בשקט כמקבל בהכנעה את החלטת השופט ואז שב חזרה למגרש, לחץ את ידו של השופט ועשה דרכו לחדר ההלבשה. חרזי תרם לאווירה הטובה במועדון מכבי חיפה גם כאשר שרר בו לחץ.[2] נאמנותו הגדולה למכבי חיפה הביאה לאמון בו מצד הנהלת המועדון, שהבטיחה לו תפקיד במועדון לאחר פרישתו ממשחק פעיל.

בעקבות הקריירה הארוכה והמצליחה שלו חרזי נערץ מאוד בקרב אוהדי מכבי חיפה, הרואים בו כ"סמל" במועדון, ואף בקרב אוהדי הכדורגל הישראלים בכלל. חרזי זכה גם להישגים אישיים רבים: הוא מדורג רביעי בדירוג ההופעות של כל הזמנים בליגת העל, עם 526 הופעות (שיא ההופעות שלו נשבר לאחר פרישתו על ידי רפי כהן, אריק בנדו וואליד באדיר). הוא שיאן ההופעות של מכבי חיפה במשחקי הליגה עם 495 הופעות, בגביע המדינה עם 64 הופעות ובגביע הטוטו עם 91 הופעות. עם הופעתו בגמר גביע המדינה ב-2009 הוא השתווה לאיתן אהרוני כשיאן ההופעות של חיפה במעמד זה, עם חמש הופעות. כמו כן, היה שיאן ההופעות הישראלי במפעלים האירופיים של אופ"א עם 65 הופעות (59 במדי חיפה), שיא שנשבר על ידי ואליד באדיר. חרזי שיחק 19 עונות במדי מכבי חיפה, ומשום כך הוא שחקן הרכש הפעיל ביותר בתולדות המועדון.[7]

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 מונה חרזי למנהל המקצועי של הפועל עכו. ב-25 במאי 2014 מונה למאמן הפועל עכו. ב-5 בינואר 2015, לאחר אי-הצלחה, סיים חרזי את תפקידו כמאמן הפועל עכו.

ב-31 ביולי 2017 מונה חרזי לעוזרו של מרקו בלבול, מאמן נבחרת ישראל הצעירה, ולאחר שהאחרון מונה למאמן מכבי חיפה, החל לשמש כסקאוט הראשי של המועדון, ובכך שב לתפקיד הראשון שאותו מילא לאחר שפרש ממשחק פעיל.

בפברואר 2022 מונה חרזי לעוזרו של מרקו בלבול, מאמן נבחרת ישראל הבוגרת הזמני, לקראת צמד משחקי הידידות מול נבחרות גרמניה ורומניה. חרזי נבחר לעוזר המאמן לצד עוזר מאמן נוסף, פול גרובס.[8] לאחר מכן, המשיך במינויו כעוזר-המאמן גם עם הגעתו של המאמן הלאומי הקבוע של הבוגרים של נבחרת ישראל, אלון חזן שמונה החל מ-2022.

מחוץ לכדורגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרזי נשוי לאודליה ואב לשני ילדים.

חרזי הוא נכד לניצולי השואה. סבו שיחק כדורגל בקבוצת מכבי יהודה בפולין, והיה מעורב בקהילה היהודית בפולין באותה תקופה.[דרוש מקור]

בעקבות הצלחתו כספורטאי, חרזי מהווה גם מודל לחיקוי. ב-2007 הוא לקח חלק, יחד עם מספר אנשי ספורט ידועים נוספים, באירוע מיוחד למניעת האלימות בספורט, שנערך בבית הנשיא שמעון פרס.[9] ב-2008 הוא השתתף בטורניר כדורגל מיוחד בין ישראלים וערבים, במסגרת פרויקט של מרכז פרס לשלום.[10]

משנת 2015 שימש לסירוגין פרשן כדורגל במחלקת הספורט של רדיו חיפה וב-2016 הצטרף לצוות הפרשנים של התוכנית "שירים ושערים" ברשת ב' של קול ישראל.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון למשחקי הליגה בלבד‏[11][12]

עונה קבוצה הופעות שערים בישולים הישגים
1989/1990 הכח רמת גן
1990/1991 מכבי חיפה 32 5 2 אליפות, גביע המדינה
1991/1992 מכבי חיפה 29 3 1
1992/1993 מכבי חיפה 29 1 0 גביע המדינה
1993/1994 מכבי חיפה 38 1 2 גביע המחזיקות (שמינית גמר), אליפות, גביע הטוטו
1994/1995 מכבי חיפה 30 1 0 גביע המדינה
1995/1996 מכבי חיפה 22 1 0
1996/1997 מכבי חיפה 29 2 3
1997/1998 בית"ר ירושלים 32 5 3 אליפות, גביע הטוטו
1998/1999 מכבי חיפה 27 3 0 גביע המחזיקות (רבע גמר)
1999/2000 מכבי חיפה 31 1 0
2000/2001 מכבי חיפה 27 1 0 אליפות
2001/2002 מכבי חיפה 27 3 3 אליפות
2002/2003 מכבי חיפה 25 2 1 ליגת האלופות (שלב הבתים), גביע הטוטו
2003/2004 מכבי חיפה 18 0 2 אליפות
2004/2005 מכבי חיפה 27 1 0 אליפות
2005/2006 מכבי חיפה 27 2 3 אליפות, גביע הטוטו
2006/2007 מכבי חיפה 28 2 3 גביע אופ"א (שמינית גמר)
2007/2008 מכבי חיפה 21 0 3 גביע הטוטו
2008/2009 מכבי חיפה 24 0 3 אליפות
2009/2010 מכבי חיפה 3 0 0 ליגת האלופות (שלב הבתים)
סך הכול 526 34 29 17 תארים

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חרזי הוא אחד מהכדורגלנים המעוטרים בישראל, ולזכותו מאזן של 17 תארים קבוצתיים, ברובם זכה במדי מכבי חיפה.

מכבי חיפה
בית"ר ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלון חרזי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]