מיכאל זנדברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאל זנדברג
Michael Zandberg.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 16 באפריל 1980 (בן 35)
מקום לידה רמת גן שבישראל
כדורגלן
גובה 1.80 מטר
עמדה קשר שמאלי
מועדוני נוער
הפועל רמת גן
הפועל פתח תקווה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1997 - 2002
2002 - 2006
2006 - 2009
2009 - 2010
2010
2010 - 2011
2011 - 2012
2012 - 2013
2013 -
הפועל פתח תקווה
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים
הפועל תל אביב
בני יהודה
מכבי פתח תקווה
הפועל חיפה
הפועל רמת גן
הפועל רמת השרון
109 (14)
116 (33)
86 (10)
14 (1)
12 (0)
29 (2)
11 (0)
21 (2)
52 (1)
נבחרת לאומית כשחקן**
2002 - 2008 ישראל 20 (4)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד
ומעודכן ל-1 ביוני 2015
** מספר ההופעות והשערים בנבחרת מעודכן ל-1 ביוני 2014

מיכאל זנדברג (נולד ב-16 באפריל 1980 ברמת גן) הוא כדורגלן ישראלי, המשחק בעמדת הקשר בקבוצת הפועל רמת השרון. זנדברג, ששיחק בעבר גם בקבוצות הפועל פתח תקווה, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים, הפועל תל אביב, בני יהודה, מכבי פתח תקווה, הפועל חיפה והפועל רמת גן, זכה בקריירה שלו בחמש אליפויות ישראל. כמו כן, הוא שיחק בעבר בנבחרת הלאומית של ישראל.

קריירת המועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדותו וראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג נולד ברמת גן. בילדותו רצו הוריו שיהיה פסנתרן, אך הוא עצמו העדיף את תחום הספורט. ענף הספורט הראשון שלו היה כדורסל, והוא שיחק כרכז בקבוצת כדורסל מקומית. הוא שוכנע על ידי חבריו לעבור למשחק הכדורגל, והחל לשחק בקבוצת הנערים של הפועל רמת גן גבעתיים בעמדת המגן השמאלי. הוא למד בתיכון בליך, ושיחק עבור קבוצת הכדורגל של בית הספר.

כשרונו של זנדברג נחשף לראשונה על ידי זאב זלצר, מנהל נבחרות הנוער של ישראל דאז. הוא זימן את זנדברג ל"נבחרת נוער ב'" של ישראל. זנדברג שיחק גם תקופה קצרה בקבוצת הנוער של הפועל רמת גן. בשנת 1996, בהיותו בן 16, הוא עמד בפני מעבר למכבי חיפה שהתעניינה בשירותיו, אך נמנע מלשחק בקבוצה על מנת שיוכל להשלים את לימודיו. בשנת 1997 הוא הצטרף למועדון הפועל פתח תקווה ושיחק בקבוצת הנוער שלו, ובאמצע עונת 1997/1998 הצטרף לקבוצה הבוגרת.

זנדברג שיחק חמש עונות בהפועל פתח תקווה, עד לעונת 2001/2002, שבמהלכן היה אחד השחקנים הבולטים בקבוצה. בתקופתו בקבוצה הוא שיחק ב-109 משחקים וכבש 14 שערים. הישגו הטוב ביותר במדי הקבוצה היה העפלה לחצי גמר גביע המדינה בעונתו האחרונה בה. בקיץ 2002 החליטה הנהלת הפועל פתח תקווה לוותר על זנדברג ולהעבירו למכבי חיפה, בגלל קשיים כלכליים, ופעולה זו נתקלה בכעס רב מצד האוהדים שראו בזנדברג את אחד מסמלי הקבוצה. ביולי סיכם זנדברג עם ראשי מכבי חיפה על המעבר לקבוצה, אך חזר להפועל פתח תקווה בשל חילוקי דעות שנותרו עימם; בסופו של דבר חילוקי הדעות נפתרו והוא חתם במכבי חיפה, ששילמה תמורתו כ-270,000 דולרים[1].

מכבי חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת עונת 2002/2003, עונתו הראשונה בחיפה, שיחק זנדברג עם קבוצתו בשלב הבתים של ליגת האלופות. מכבי חיפה הייתה הקבוצה הישראלית הראשונה שמגיעה להישג זה. במהלך העונה הוא היה אחד מהשחקנים המרכזיים בקבוצה, וסייע לה לזכות בגביע הטוטו. הוא כבש 14 שערים בליגה, אך לא הצליח לזכות עם מכבי חיפה באליפות, בשל הפרש שערים נחות מזה של מכבי תל אביב.

בעונת 2003/2004 החליף רוני לוי את יצחק שום בתפקיד מאמנה של מכבי חיפה. בתחילה, זנדברג לא הרבה לשחק תחת רוני לוי, אך בעונת 2004/2005 חזר לפתוח בקביעות בהרכב. הוא היה חלק מאחת הקבוצות הגדולות בהיסטוריה של מכבי חיפה. הוא שימש כאחד מהשחקנים המובילים שלה, וזכה עמה שלוש פעמים ברציפות באליפות ליגת העל הישראלית, בין העונות 2003/2004 ו-2005/2006. בנוסף, הוא היה קרוב מספר פעמים להעפיל עם חיפה שנית לליגת האלופות.

זנדברג שיחק ב-116 משחקים עבור מכבי חיפה, וכבש במהלכם 33 שערים. מלבד יכולת הבקעת שערים, הוא נודע יותר ביכולתו לארגן את מצבי ההבקעה ולבשל שערים. בעונתו האחרונה בקבוצה הוא נחשב לאחד מהשחקנים המצטיינים בליגה, והיה מועמד לפרס כדורגלן העונה.

בית"ר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 עבר זנדברג לבית"ר ירושלים[2], כחלק מפרויקט שיפור הקבוצה, על מנת להפוך אותה לקבוצה הגדולה בכדורגל הישראלי. בעונתו הראשונה בקבוצה, 2006/2007, הצטיין זנדברג רבות והרבה לבשל לחלוצי הקבוצה. הוא סיים את העונה עם 13 בישולים בליגה, וכמו כן כבש תשעה שערים, ארבעה מהם בליגה. הוא זכה עם בית"ר ירושלים באליפות בעונה זו, ולפיכך הייתה זו האליפות הרביעית האישית שלו ברציפות, לאחר שלוש האליפויות בהן זכה עם מכבי חיפה. הוא כבש גם ארבעה שערים בגביע הטוטו, וסייע רבות לקבוצתו להגיע לחצי הגמר. בעקבות הצטיינותו, הוא זכה בסיום העונה בפרס כדורגלן העונה של מעריב.

זנדברג המשיך להצטיין גם בעונת 2007/2008, היה מלך הבישולים של בית"ר ירושלים, וזכה עם בית"ר באליפות הליגה גם הפעם. לפיכך, השלים זנדברג חמש זכיות רצופות באליפות ליגת העל, הישג נדיר בכדורגל הישראלי, שרק מעטים זכו לו בעבר. בנוסף, הוא זכה עם בית"ר לראשונה בקריירה שלו בגביע המדינה, בזכות ניצחון במשחק הגמר על הפועל תל אביב בבעיטות הכרעה. היה זה הדאבל הראשון בהיסטוריה של המועדון. בעונת 2008/2009 ירד מעמדו של זנדברג בבית"ר, והוא מיעט לשחק ביחס לעונות הקודמות. בתום העונה שוב זכה בגביע המדינה עם הקבוצה, לאחר ניצחון 1-2 על מכבי חיפה במשחק הגמר.

הפועל תל אביב, בני יהודה, מכבי פתח תקווה והפועל חיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיץ 2009, עם סיום חוזהו של זנדברג בבית"ר ירושלים והפיחות במעמדו בקבוצה, התעניינו מספר קבוצות במעברו של השחקן לשורותיהן. לאחר משא ומתן מתמשך, חתם זנדברג בקבוצת הפועל תל אביב. ב-6 באוגוסט כבש את שערו הראשון במדי הקבוצה, במשחק מול גטבורג באצטדיון בלומפילד במסגרת מוקדמות הליגה האירופית, וסייע לקבוצה להעפיל לשלב הבתים. ב-13 בספטמבר נכנס כמחליף במשחק מול הפועל באר שבע, וכעבור דקה כבש את שערו הראשון בליגה, אך באותו משחק נפצע והחמיץ מספר משחקים חשובים של קבוצתו.

לאחר חזרתו מהפציעה מיעט זנדברג לקבל דקות משחק בהפועל תל אביב, ובעקבות כך עבר בינואר 2010 לקבוצת בני יהודה תל אביב[3], שם שיחק עד לסיום העונה. בעונת 2010/2011 עבר זנדברג לשחק במכבי פתח תקווה[4], ובתחילת עונת 2011/2012 עבר להפועל חיפה, אך נפצע במהלך העונה והחמיץ משחקים רבים.

חזרתו להפועל רמת גן והמעבר לרמת השרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-8 ביולי 2012, חזר זנדברג למועדון נעוריו כאשר חתם בשורות הפועל רמת גן[5]. ברבע גמר גביע המדינה כבש זנדברג את שער הניצחון מול הפועל אסי גלבוע ותרם לזכייתה של הקבוצה בגביע, על אף שלא שותף במשחק הגמר עקב פציעה, אך בתום העונה ירד עם הקבוצה לליגה הלאומית.

לקראת עונת 2013/2014 חתם זנדברג בקבוצת הפועל רמת השרון. בעונה זו כבש זנדברג שער אחד בליגה ושער אחד בגביע המדינה, ובתום העונה ירד עם הקבוצה לליגה הלאומית. בעונה שלאחר מכן המשיך בקבוצה ושיחק לראשונה מחוץ לליגה הבכירה. זנדברג שותף ב-26 משחקים בליגה הלאומית בעונה זו, אך לא כבש.

נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג שיחק בצעירותו בנבחרת ישראל עד גיל 19, והשתתף עימה במוקדמות אליפות אירופה בכדורגל עד גיל 19.

בשנת 1999 הוא התקדם לנבחרת הצעירה של ישראל, וערך את הופעת הבכורה שלו במדיה במשחק מול הולנד עד גיל 21 ב-7 באוגוסט 1999, שהסתיים בהפסד 1-0 של ישראל. הוא שיחק בסך הכול 10 פעמים במדי הנבחרת, וכבש ארבעה שערים. את כל ארבעת שערים אלו כבש במסגרת משחקי מוקדמות אליפות אירופה עד גיל 21 2002, ביניהם שני שערים בניצחון 1-5 על הנבחרת הצעירה של אוסטריה.

זנדברג ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל במשחק מול נבחרת ליטא ב-21 באוגוסט 2002, ואף כבש בו שער. הוא שיחק בשבעה משחקים במסגרת מוקדמות יורו 2004, תחת המאמן אברהם גרנט, אך לא הגיע להישגים משמעותיים במשחקים אלו. בקמפיין הבא של הנבחרת, מוקדמות מונדיאל 2006, זנדברג זומן על ידי גרנט לשני משחקים בלבד. באחד מהם, מול נבחרת איי פארו, הוא כבש שער בניצחון 1-2.

תחת המאמן דרור קשטן, זנדברג היה פעיל יותר במוקדמות יורו 2008 מאשר בקמפיין בקודם. הוא השתתף עם הנבחרת בארבעה משחקים במסגרת הקמפיין, כאשר את כל שלושת המשחקים הראשונים בהם השתתף, מול נבחרות אסטוניה, מקדוניה ואנדורה, ישראל ניצחה. במשחקו הרביעי, מול נבחרת אנגליה, הפסידה ישראל בתוצאה 3-0. הקמפיין היה מכובד עבור ישראל, שהעפילה בעקבותיו לדרג השני בדירוג פיפ"א. המשחק מול אנגליה היה האחרון של זנדברג בנבחרת, על אף הצטיינותו במדי בית"ר ירושלים.

זנדברג שיחק 20 פעמים במדי הנבחרת הבוגרת של ישראל וכבש בסך הכול ארבעה שערים, מרביתם במשחקי ידידות.

סגנון משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג משחק בעמדות הקישור, והוא מרבה לפעול במרכז במגרש ולמסור כדורים לחלוצים, ולהביא אותם למצבים נוחים להבקעת שערים. למרות שניחן גם ביכולת הבקעה טובה, הוא מרבה יותר לבשל שערים, ודרך קבע הוא היה אחד מהמבשלים המובילים של קבוצותיו. הוא נחשב לאחד מהשחקנים הטובים ביותר בעמדתו בליגת העל. כמו כן, הוא ידוע כשחקן שיכולתו וסגנון משחקו משפיעים על יכולת קבוצתו.

זנדברג הוא שחקן בעל טכניקה טובה, ויכולת גבוהה בארגון המשחק של קבוצתו. משום כך, הוא נחשב לאחד מהשחקנים הטובים ביותר בליגה, וזכה בתואר כדורגלן השנה בשנת 2007. הוא בועט בדרך כלל ברגלו השמאלית, שבה הוא ניחן ביכולות גבוהות של מסירה ושליטה בכדור.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זנדברג הוא בנה של העיתונאית ומבקרת האדריכלות של עיתון הארץ, אסתר זנדברג; ואחיה של חברת הכנסת מסיעת מרצ תמר זנדברג.

בשנת 2010 נישא זנדברג לשרון, ובשנת 2012 נולד לזוג בן.

סטטיסטיקות קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה ליגה הופעות שערים בישולים
1997/1998 הפועל פתח תקווה ליגת העל 5 1 -
1998/1999 הפועל פתח תקווה ליגת העל 9 1 -
1999/2000 הפועל פתח תקווה ליגת העל 36 3 7
2000/2001 הפועל פתח תקווה ליגת העל 33 5 3
2001/2002 הפועל פתח תקווה ליגת העל 27 4 3
2002/2003 מכבי חיפה ליגת העל 32 14 9
2003/2004 מכבי חיפה ליגת העל 25 5 2
2004/2005 מכבי חיפה ליגת העל 28 5 2
2005/2006 מכבי חיפה ליגת העל 31 9 1
2006/2007 בית"ר ירושלים ליגת העל 32 4 12
2007/2008 בית"ר ירושלים ליגת העל 29 4 5
2008/2009 בית"ר ירושלים ליגת העל 25 2 4
2009/2010 הפועל תל אביב ליגת העל 14 1 1
בני יהודה תל אביב ליגת העל 12 0 0
2010/2011 מכבי פתח תקווה ליגת העל 29 2 2
2011/2012 הפועל חיפה ליגת העל 11 0 1
2012/2013 הפועל רמת גן ליגת העל 21 2 2
2013/2014 הפועל רמת השרון ליגת העל 26 1 2
2014/2015 הפועל רמת השרון הליגה הלאומית 26 0

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכבי חיפה
בית"ר ירושלים
הפועל רמת גן
אישיים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גור מוטולה, מיכאל זנדברג חתם במכבי חיפה, באתר ynet‏, 1 בספטמבר 2002
  2. ^ תומר גנור, בית"ר ירושלים: מיכאל זנדברג חתם ל-4 שנים, באתר ynet‏, 6 ביוני 2006
  3. ^ רענן ברנובסקי‏, מיכאל זנדברג חתם בבני יהודה, באתר וואלה! NEWS‏, 26 בינואר 2010
  4. ^ איציק יצחקי‏, מיכאל זנדברג חתם במכבי פתח תקוה, באתר וואלה! NEWS‏, 21 ביולי 2010
  5. ^ אבי נעים, סוגר מעגל: זנדברג חתם בהפועל ר"ג, באתר ynet‏, 8 ביולי 2012


כדורגלן העונה בישראל

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר  •  2014: זהבי  •  2015: זהבי