עידן טל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עידן טל
Idan Tal.jpg
מידע אישי
תאריך לידה 13 בספטמבר 1975
מקום לידה באר שבע שבישראל
גובה 1.80 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
הפועל ירושלים
מועדונים כשחקן
1994- 1997
1997 - 1999
1999
1999 - 2000
2000
2000 - 2003
2003
2003 - 2006
2006 - 2007
2007 - 2011
2011 - 2013
הפועל ירושלים
מכבי פתח תקווה
הפועל תל אביב
מרידה
מכבי פתח תקווה
אברטון
ראיו ואיקאנו
מכבי חיפה
בולטון וונדררס
בית"ר ירושלים
הפועל ירושלים
2 (0)
71 (10)
14 (2)
36 (5)
7 (1)
29 (2)
6 (0)
109 (30)
16 (0)
111 (17)
53 (3)
נבחרת לאומית כשחקן
1998 - 2007 ישראל 69 (5)
קבוצות כמאמן
2013 הפועל ירושלים

* מספר ההופעות (השערים) במועדון מתייחס למשחקי הליגה בלבד

עידן טל (נולד ב-13 בספטמבר 1975) הוא כדורגלן עבר ישראלי, ששיחק בעמדת הקשר, וכיום מאמן כדורגל.

קריירת משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל נולד בבאר שבע וגדל ביישוב מעלה אפרים, משם עבר עם משפחתו לגבע בנימין והתחנך בירושלים. בגיל 11 החל לשחק כדורגל במחלקת הנוער של מועדון הפועל ירושלים, ולאחר מכן עלה לקבוצת הבוגרים והחל את הקריירה המקצוענית שלו.

בינואר 1997 עבר לשחק בקבוצת מכבי פתח תקווה מליגת העל, ובאמצע עונת 1998/1999 הושאל לחצי עונה להפועל תל אביב. במחזור ה-20 כבש את שער הניצחון מול בית"ר ירושלים, שהיה לשערו הראשון בקבוצה. טל הבקיע 2 שערים בליגה במדי הפועל תל אביב, והוסיף 2 שערים במסגרת גביע המדינה, כולל ברבע הגמר מול הפועל כפר סבא, ובתום העונה זכה עם הקבוצה בתואר ראשון בקריירה, לאחר ניצחון על בית"ר ירושלים בגמר הגביע.

בשנת 1999 החל טל לשחק באירופה, כאשר עבר למרידה מהליגה השנייה בספרד, למשך עונה אחת. לאחר מכן עבר לאנגליה, וחתם בקבוצת אברטון מהפרמייר ליג, שם שיחק במשך שנתיים וחצי, ולאחר מכן חזר לספרד וחתם בקבוצת ראיו ואיקאנו מהליגה הראשונה, שם שיחק כחצי עונה ולא הצליח לסייע לקבוצה להינצל מירידה לליגה השנייה.

לקראת עונת 2003/2004 שב לשחק בליגה הישראלית ועבר למכבי חיפה, עמה זכה בשלוש אליפויות רצופות. בשנייה מביניהן, בעונת 2004/2005, כבש 13 שערים וזכה בתואר כדורגלן העונה מטעם עיתון מעריב. לקראת עונת 2006/2007 חתם בבולטון וונדררס מהפרמייר ליג, ושם שיחק במשך עונה אחת.

ב-7 ביולי 2007 חזר שוב לישראל, וחתם בבית"ר ירושלים, ובכך עורר כעס מצידם של אוהדי קבוצת מכבי חיפה, כיוון ששבועות לפני הצטרפותו לבית"ר התאמן עם מכבי חיפה והודיע כי הוא מעוניין לשוב ולשחק בקבוצה. באותה עונה זכה טל עם בית"ר בדאבל, ובעונה שלאחר מכן זכה עמה בגביע המדינה, לאחר שהצטיין במשחק הגמר מול מכבי חיפה. בעונה שלאחר מכן זכה עם הקבוצה גם בגביע הטוטו.

ב-8 ביולי 2011 חתם טל על חוזה לשלוש שנים בקבוצת נעוריו הפועל ירושלים[1], העולה החדשה לליגה הלאומית. סוכם כי בתום תקופת החוזה יצטרף טל לצוות המקצועי בקבוצה. ב-8 באפריל 2012 נקנס והושעה על ידי קבוצתו עד לסיום העונה בעקבות תקרית במהלך אימון בה התחצף למאמנו לופא קדוש[2]. טל המשיך לשחק עוד עונה אחת בהפועל ירושלים, ובקיץ 2013 פרש ממשחק פעיל ומונה למאמן הקבוצה.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזכותו של טל 69 הופעות במדי נבחרת ישראל, בהן כבש חמישה שערים. ב-19 בפברואר 1998 ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת, במשחק ידידות מול נבחרת טורקיה. טל השתתף במשחקי הפלייאוף מול נבחרת דנמרק על העלייה ליורו 2000, ולאחר מכן היה שחקן קבוע בסגל הנבחרת במשחקי מוקדמות מונדיאל 2002, מוקדמות יורו 2004, מוקדמות מונדיאל 2006, ואת משחקו האחרון בנבחרת ערך ב-8 בספטמבר 2007, במשחק מול נבחרת אנגליה באצטדיון ומבלי, במסגרת מוקדמות יורו 2008.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 ביוני 2013 מונה טל למאמן קבוצת נעוריו, הפועל ירושלים. כעבור פחות מחצי שנה, ב-4 בדצמבר, סיים טל את תפקידו בקבוצה.

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב
מכבי חיפה
בית"ר ירושלים

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‫גלעד שוברט, עידן טל חתם לשלוש שנים בהפועל ירושלים, באתר ynet‏, 8 ביולי 2011‬
  2. ^ אופיר סער, הפועל ירושלים: עידן טל הושעה עד לתום העונה, באתר וואלה!, 8 באפריל 2012


כדורגלן העונה של מעריב

1965: היימן  •  1966: רוזנטל & שפיגלר  •  1969: שפיגלר  •  1970: שפיגלר  •  1971: שפיגלר  •  1975: בנימין  •  1976: מלמיליאן  •  1977: טופולנסקי  •  1978: מכנס  •  1979: אבי כהן  •  1980: ויסוקר  •  1981: סיני  •  1982: מכנס  •  1983: מכנס  •  1984: אוחנה  •  1985: סלקטר  •  1986: רן  •  1987: מלמיליאן  •  1988: אלי כהן  •  1989: קלינגר  •  1990: סיני  •  1991: לוין & בנין  •  1992: אבי כהן (הירושלמי)  •  1993: חרזי  •  1994: ברקוביץ'  •  1995: רביבו  •  1996: רביבו  •  1997: אוחנה  •  1998: אבוקסיס  •  1999: רוסו  •  2000: אלימלך  •  2001: בניון  •  2002: רוסו  •  2003: דגו  •  2004: דוידוביץ'  •  2005: טל  •  2006: בוקולי  •  2007: זנדברג  •  2008: אלברמן  •  2009: אניימה  •  2010: ורמוט  •  2011: רפאלוב  •  2012: סבע  •  2013: עטר