בולי קרן קיימת לישראל
בולי קרן קיימת לישראל הם בולים המונפקים על ידי קרן קיימת לישראל ואינם משמשים כבולי דואר, אלא כאמצעי להפצת רעיונות ציוניים ולאיסוף כספים למטרות קרן קיימת לישראל. הבול הראשון יצא לאור ב-1902 ונקבע שמחירו יהיה בכל מדינה המטבע הנמוך ביותר של אותה מדינה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז הופעתם בולי הדואר היוו, בנוסף לתפקידם במערך הדואר, גם סמלים לאומיים. ליהודים לא הייתה מדינה, לכן גם לא היו להם בולים משלהם - כדי לפצות על חוסר זה החליטה קרן קיימת לישראל להפיק בולים ולעודד את היהודים להדביקם, לצד הבולים הרשמיים של מדינתם, על מכתביהם. בהמשך שימשו בולי קרן קיימת לישראל גם לביול תעודות שניתנו על ידי מוסדות יהודים, למשל תעודות בית ספר.
לפני הקמת מדינת ישראל. המניעים שקבעו את תוכני הבולים היו:[1]
- בולים "לכיבוש לבבות"
- בולים להנצחת הארגון
- בולים לצרכים דידקטיים
- בולים עבור תעודות בתי הספר
- בולים למחאה פוליטית
בולים "לכיבוש לבבות"
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקבוצה הראשונה שייכים בולים שהופעתם יועדה לקהל מגוון, כגון בולים בעלי תכנים קלסיים (שהונפקו מספר פעמים) - בולי "מגן דוד" ו"בולי הרצל". בולים אלה משדרים מסרים ציוניים-יהודיים, שקל להמונים להזדהות איתם. שילוב שני סוגי התכנים (הציוני והיהודי) יצרו בולים בעל מסר סמלי, כפי שקרה בבול "הרצל על הריין" המבוסס על תצלומו המפורסם של אפרים משה ליליין: דמותו של אבי התנועה הציונות המדינית, משקיף מעל הגשר של הנהר בבזל, רואה בעיני רוחו את המוני העם עולים לציון, לבירת הנצח של העם היהודי, ושמש התקווה שולחת קרניה ממעל. בעיצוב הבול הנ"ל משולבים איפוא אלמנטים רבים: עבר-והווה, אדם-ומקום, גולה וארץ ישראל, המנהיג והעם, האור והתקווה. יש להניח כי הנפקת בולים כאלה לוותה בצפיית אנשי התעמולה של הקק"ל לכיבוש לבבות המוני העם היהודי. לקבוצה זו יש לשייך גם בולי אישים שונים שנטלו חלק באתוס הציוני כברון רוטשילד או דיזנגוף.
בולים נוספים, שניתן לשייכם לקטגוריה הנידונה, אלה בולים שבאו להנציח את הגבורה היהודית. מוטיב הגבורה, הופך להיות נושא מוביל בעיצוב האתוס הציוני, ואין לתמוה על הקרן הקיימת שראתה בו אלמנט חשוב להנצחה בבולים. ברוב המקרים הבולים הופיעו כחלק מתהליך ההנצחה הכולל של היישוב היהודי בארץ כגון לאחר מלחמת העולם השנייה (בולי הצנחנים, הבריגדה, מרד גטו ורשה). להנצחה מיוחדת זכתה פרשת תל-חי, וגיבורה יוסף טרומפלדור, שדמותו הפכה להיות אחד הסמלים הבולטים ביותר באתוס הגבורה הארץ ישראלית ואמנם הקק״ל הפיקה מספר פעמים בולי תל-חי בשנים שונות.
בולים להנצחת הארגון
[עריכת קוד מקור | עריכה]המניע הנ"ל קשור ברצון לבטא בבולי הקק"ל את הארגון, ראשיו, מייסדיו ומפעליו השונים. תחילה הונפקו למטרה זו בולים בודדים, ביניהם בולים לזכרו של הרמן שפירא, (1917) המופיע בקבוצת בולי אישים נוספים. בהמשך, לאחר מלחמת העולם הראשונה, התחילו בולי הקק"ל להנציח את מפעליה בארץ ישראל, והנושא המועדף בשלב זה, היו מוסדות שהוקמו בסיועה: כטכניון בחיפה והאוניברסיטה העברית בירושלים. בולים בנושאים אלה הופיעו מספר פעמים, בסדרה משותפת עם בולים אחרים, כגון מבנים היסטוריים עתיקים - יד אבשלום או מגדל דוד (1927). לקטגוריה זו אפשר לשייך את כל הבולים שהנציחו את "גאולת אדמת הארץ" על ידי הקק"ל: כבולי העמקים - יזרעאל, חפר, זבולון או ירדן, וכן בולי מפות הארץ, שהופיעו במספר רב של צורות וגוונים, ואף הונפקו לצרכים דידקטיים שונים.
כאשר נפטרו בשנה אחת (1940) שניים מראשיה, מוציאה הקק"ל, את סדרת בולי נשיאיה: ה. שפירא, מ. בודניימר, נ. דה-לימה, וי. קרמנצקי. משנפטרו מנחם אוסשקין (1941) והרמן שטרוק (1944) הופיעו הבולים להנצחתם המשלימים למעשה את סדרת בולי נשיאי וראשי הארגון, עד לאותם תקופה.
בולים לצרכים דידקטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנוכחו אנשי התעמולה בלשכה הראשית ובמשרדים הארציים בחשיבות הבולים לצורכי תעמולה בקרב תלמידים, הם החלו להנפיק סדרות בולים שיעדם המוגדר היה דידקטי. הבולים הופיעו בסדרות המציגות מספר גדול של איורים, כפי שהיה בסדרת "בולי הא"ב" (שהופיעה ב-1940). סדרות דידקטיות עתירות בולים ורעיונות, הופיעו בארצות הברית כבר ב-1938. הגורם שדרבן את הופעתם, היה "מועצת המורים העבריים" שפעלה למען הקק"ל בניו יורק. סדרות אלה כללו בולי מפות מחולקות, ובעיקר התפרסמה הסדרה שנקראה "הידעת?", בעלת 99 בולים, הכוללים נושאי תעמולה מובהקים של הקק"ל - נופי הארץ, אישים ועוד. בולים אלה הודבקו בחוברת מיוחדת כחלק מפתרון חידון בנושא ידיעת ארץ ישראל וקרן הקיימת.
יש לשייך לקטגוריה זו של בולים דידקטיים, את הסדרה הידועה בשם "בולי הגולה" (1943), בה הופיעו ארבעים בולים, ומטרתה הייתה לקרב את הילדים בארץ למורשת הגולה, ולגורל חיי היהודים. סידרה זו היוותה אנטיתיזה לכל השקפת העולם שהונצחה בבולי הקק"ל עד לאותה העת - ההשקפה שדגלה בשלילת הגולה על מנת "לקרב את הילד בגולה למולדת הרחוקה". היינו, הצגת תכנים להגברת ההזדהות של ילדי הגולה עם נופי הארץ הנכספת. סדרת בולי הגולה באה לקרב את ילדי הארץ, אל גורל העולם היהודי ותרבותו בניכר.
בולים עבור תעודות לבתי הספר
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת המאמצים שעשתה הקק"ל לבייל את כל המסמכים במוסדות הציבור הציוניים בכלל ובמערכת החינוך בפרט, היא הגיעה אף לתעודות בתי הספר - תעודות גמר ותעודות מעבר משנה לשנה. מאחר שכל תלמיד במערכת החינוך העברית היה מקבל מספר תעודות בשנה, הרי נדרשו לכך עשרות אלפי יחידות בולים. כבר בראשית שנות העשרים היה קיים נוהג הדבקת הבולים על תעודות בית הספר, כיוזמה מקומית, ובצורה בלתי מאורגנת מרכזית.
מועצת המורים שליד הקרן הקיימת קיבלה את ההחלטה, לאמץ את הנוהג של הדבקת הבול על תעודות ולחייבו בבתי הספר, תוך הבחנה בסוגי התעודות: בתעודות המעבר (מכיתה אחת לשנייה) הם הציעו להדביק את "בול שפירא" בערך הכספי של 1 מיל, ועל תעודות הגמר של בית הספר המליצו להדביק את "בול הרצל", בערך הכספי של 50 מיל.
מאחר, והיה צורך להנפיק עשרות אלפי יחידות בולים להדבקה על תעודות, נראה כי בולים שונים הותאמו לייעוד זה. התאמת הבולים לצורכי בית הספר התבטאה לא רק בפורמט אלא גם בכתובות ובערכים הכספיים של הבולים.
בולים למחאה פוליטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בקבוצה זו הכוונה למספר קטן של בולים שהוצאו בעקבות אירועים פוליטיים, או התרחשויות שונות, שבהם הקק"ל סייעה ותמכה בעמדות פוליטיות וחברתיות. הבולים שימשו אמצעי תעמולתי, קל להפקה, ומהירות התגובה בעזרתם, על אירועים פוליטיים, הייתה יכולה להיות גבוהה. כך לדוגמה, בעקבות פרסום "הספר הלבן", בחודש מאי 1939, הציעו להדפיס את בול ירושלים או בול מפת ארץ ישראל, עם הפסוק - 'אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני'. אושרה, האיור שנבחר היה צילום של הכותל, המעוטר בכתובת הנ"ל - שילוב אלמנטים קלסי, שחשיבותו הסמלית נותרה עצומה. המחאה הפוליטית והסמליות, שעמדו מאחורי הנפקת הבול, בולטים לאור העובדה כי זו לא הפעם הראשונה שהכותל המערבי הופיע על בול, אך הפעם הוא לווה בכתובת "אם אשכחך ירושלים“.
לקטגוריה הנידונה אפשר לשייך גם את "בול המפה", שהופיע מספר פעמים, והפך להיות אחד הבולים הנפוצים ביותר על גבי מסמכים שונים שהפיקו מוסדות וארגונים בארץ באותם ימים. נושא - "מפת ארץ ישראל", בעצוב גרפי נקי, איפשר הזדהות של כל שדרות העם עם הבול הנידון.
הנפקת הבולים של הקק"ל פותחה לצורכי גיוס כספים למען קניית אדמות הארץ, ולמימון פעילותו של הארגון. כבר לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה ברור לראשי הארגון, כי לא יצליחו לגייס כספים רבים בעזרתם, אך הבינו את חשיבותו לתחום התעמולה, ולפיכך התמידו "בעבודת הבולים", במשך התקופה כולה. מאחר שהבולים היוו כרזות מיניאטוריות, המשקפות מדיניות ואידאולוגיה, ניתן דרכם להציץ אל העולם הפנימי של הקק"ל. בתקופה שבה התקשורת החזותית הייתה רק בראשיתה, ואף אינציקלופדיות ועיתונים מאוירים לא היו נפוצים בקרב אוכלוסייה יהודית דלת האמצעים ברחבי העולם, היוו הבולים חידוש תקשורתי מרתק שהציג ליחיד (בתפוצה נרחבת ובמחיר זול יחסי) מראות נוף הארץ ואישים מפורסמים שונים.
דואר מנהלת העם, שפעל בארץ ישראל בתקופת המעבר[2] בין הפסקת פעילות דואר המנדט הבריטי ותחילת פעילותו של דואר ישראל, לקח מן הקרן הקיימת בולים שהיו באותה עת במחסני הארגון והסב אותם לשימוש כבולי דואר באמצעות החתמה של הדפס רכב עם המילה "דאר".
במהלך השנים הפיקה קרן קיימת לישראל מעל 5,200 בולים שונים, במסגרת כ-1,500 סדרות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
-
הרצל על המרפסת בווינה מול מגדל דוד ירושלים -
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
המוסדות הלאומיים בירושלים -
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
בולים -
אוסף בולי קרן הקיימת לישראל
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]