לדלג לתוכן

טיטאנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טיטאן)
הטיטאנים
Τiτᾶνες
"נפילת הטיטאנים", ציור מאת Cornelis van Haarlem‏, 1588
"נפילת הטיטאנים", ציור מאת Cornelis van Haarlem‏, 1588
"נפילת הטיטאנים", ציור מאת Cornelis van Haarlem‏, 1588
תרבות יוון העתיקה
מקום מגורים הר אותריס
אב אורנוס
אם גאיה

הטיטאנים במיתולוגיה היוונית היו דור האלים שקדם לאלים האולימפיים. ביוונית הם נקראים: Τῑτᾶνες, בלטינית: Titanes. על פי התאוגוניה להֵסְיוֹדוֹס היו הם שנים־עשר ילדיהם של ההורים הראשיתיים אוּראנוֹס (השמיים) וגַאיָה (הארץ): שישה טיטאנים (זכרים) – אוֹקיינוֹס, קוֹיוֹס, קְרִיוֹס, הִיפֶּריוֹן, יַפֶּטוֹס וקְרוֹנוֹס, ושש טיטאנידוֹת (נקבות) – תֵיָה, רֵיָה, תֵמיס, מְנֵמוֹסִינֵה, פוֹיבֵּה וטֵתיס.[1] קרונוס שכב עם אחותו הגדולה רֵיָה, שילדה את הדור הראשון של האלים האולימפיים: זֵאוּס, הַאדֵס, פּוֹסֵיידוֹן, הֶסְטִיָה, דֵמֵטֵר והֶרָה. צאצאים אחדים של הטיטאנים, כמו פְּרוֹמֵתֶאוּס, אַטְלַס, הֶלְיוֹס ולֵטוֹ, נחשבים גם הם לפעמים לטיטאנים.

הולדת הטיטאנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היוונים האמינו כי תחילה נוצרו כאוס (החלל), גאיה (הארץ) וארוס (היצר. לעיתים האהבה). גאיה ילדה את אורנוס (השמיים) שהיה לבן זוגה. מזיווגם של אורנוס וגאיה נולדו ארבעה עמי ענקים – הענקים, הטיטאנים, הקיקלופים ובעלי מאה הידיים (הקאטונכרים).

כליאת אחיהם ונפילת אורנוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונח טיטאנים הוא כינוי גנאי בו כינה אורנוס את יוצאי חלציו.[2]

אוראנוס תיעב את ילדיו המעוותים, הקיקלופים ובעלי מאה הידיים ולכן זרק אותם אל מעמקי האדמה. גאיה יצרה חרמש מאבן[3] וביקשה מילדיה שישתמשו בו על מנת לחלץ עצמם מבטנה. כולם פחדו[4] ולא העזו, חוץ מבן הזקונים קרונוס שלקח את החרמש[5] וקצץ את איבר מינו של אורנוס. למרות זאת, אחיהם המעוותים נשארו בכלאם.

עלייתם ונפילתם של הטיטאנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נפילתם של הטיטאנים מאת פטר פאול רובנס במוזיאונים המלכותיים לאמנויות יפות של בלגיה

שליט הטיטאנים היה קרונוס (סטורנוס). הטיטאנים, בראשותו של קרונוס, היו במשך דורות רבים שליטי היקום. קרונוס ועוד כמה מאחיו התחתנו עם אחיותיהם התאומות לו. קרונוס התחתן עם אחותו ריאה. על פי נבואה, אחד מילדיו של קרונוס ינשל אותו ממלכותו כפי שהוא עצמו נישל את אביו. לפי זה נהג לבלוע את ילדיו זה אחר זה, לאחר שנולדו, עד שהשישי חולץ בידי ריאה והוחלף באבן. בבגרותו הבן השישי, זאוס, מתחזה לאחד מעובדיו של קרונוס ונותן לו סם הקאה, ומצליח לשחרר את חמשת אחיו. הוא גייס לצידו כמה מהטיטאנים, בעוד שרובם, בעיקר טיטאנים גברים, נשארו נאמנים לצבאו של קרונוס. זאוס צירף אליו בעלי ברית שונים – האוקיינידים, כמה אלים שונים, ועוד, אפילו כמה טיטאנים, ששיתפו איתו פעולה במלחמה. פעולתו הבאה של זאוס הייתה להרוג את קאמפה, סוהרת הטיטאנים, ששמרה על הקיקלופים ובעלי מאה הידיים. הם חישלו לו את הברק ואת הרעם הראשונים. לעומתם, קרונוס חילק את המלחמה לארבע מערכות שאליהם מונו אחיו לפי 4 הכיוונים הראשיים בשושנת הרוחות. האח הבכור, אוקיינוס, סירב להשתתף במלחמה. בעוד שהענקים המעוותים סוקלים את הטיטאנים באבנים עד למותם, זאוס מחסל את קרונוס עצמו במכת ברק. זה היה סוף עידן הטיטאנים ותחילת עידן האלים האולימפיים, ילדיו של קרונוס, בראשותו של זאוס.

עונשי הטיטאנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית האלים האולימפיים לגדולה, הושלכו חלק מן הטיטאנים למעמקי טרטרוס, שם נכלאו ונשמרו על ידי הקיקלופים. חלק מן הטיטאנים הורשו להישאר בעולם, אולם מאז ואילך סרו למרות האלים האולימפיים, וירדו לדרגה פחותה יותר בהיררכיה של האלים.

טיטאנים מפורסמים שלא גורשו לטרטרוס עם הגעתו של זאוס:

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיטאנים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הסיודוס, תאוגוניה, 133–138, בתרגום שלמה שפאן: "עִם אוּרָנוֹס אָז שָׁכְבָה וְיָלְדָה אֶת עֲמֹק הַמְּעַרְבֹּלֶת, / אֶת אוֹקְיָנוֹס, יַפֶּטוֹס, הִיפֶּרִיוֹן וְקוֹיאוֹס וּקְרִיאוֹס, / תֵּיָה וְרֵיָה וְתֶמִיס וְאֶת הָאֵלָה מְנֵמוֹסִינֵי, / פוֹיְבֵּי עִם זֵר הַזָּהָב וְטֵתִיס הָאֵלָה הַנֶּחְמֶדֶת. / אַחֲרֵיהֶם הִיא אֶת קְרוֹנוֹס יָלְדָה, הַצָּעִיר בְּבָנֵיהָ, / רַב־נְכָלִים וְאָיֹם, הוּא שָׂנֵא אֶת אָבִיו רַב הַזֹּהַר."
  2. ^ הסיודוס, תאוגוניה, שורה 207
  3. ^ הסיודוס, תאוגוניה, שורה 161
  4. ^ הסיודוס, תאוגוניה, שורה 167
  5. ^ הסיודוס, תאוגוניה, שורה 180