יחסי מקסיקו–קנדה
| יחסי מקסיקו–קנדה | |
|---|---|
|
|
| |
| מקסיקו | קנדה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,964,375 | 9,984,670 |
| אוכלוסייה | |
| 131,225,936 | 39,871,519 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,788,887 | 2,140,086 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 13,632 | 53,675 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | מונרכיה חוקתית פדרלית ודמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי מקסיקו–קנדה הם היחסים הדו-צדדיים שבין המדינות המקסיקניות המאוחדות לבין קנדה. אף על פי שהקשרים ההיסטוריים בין שתי המדינות היו רדומים, מסוף המאה ה-20 השתנו היחסים, רבות בזכות הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA). שתי המדינות חברות ב-APEC, הפורום לשיתוף פעולה כלכלי אסיה – האוקיינוס השקט, וכן ב-G-20, ארגון מדינות אמריקה וה-OECD.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה].JPG)
עוד לפני שקנדה קיבלה עצמאות, התקיימו קשרים בינה לבין מקסיקו במהלך המאה ה-19, ומוצרים מתוצרת קנדה נמכרו במקסיקו תחת סמליהן של חברות בריטיות[1]. מאז שקיבלה קנדה עצמאות מבריטניה בשנת 1867 ועד 1944, לא ניהלה קנדה יחסים דיפלומטיים עם מקסיקו; ב-30 בינואר 1944 ייסדו שתי המדינות יחסים דיפלומטיים, לאחר ששתיהן היו חלק מבעלות הברית. בשנת 1952 פתחה מקסיקו את הקונסוליה הכללית הראשונה שלה במונטריאול[1].
המפגש הראשון בין מנהיגי שתי המדינות התקיים במערב וירג'יניה בשנת 1956 בין ראש ממשלת קנדה לואי סן-לורן ונשיא מקסיקו אדולפו רואיס קורטינס, כשהשתתף בשיחה גם נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאואר. שלוש שנים מאוחר יותר ביקר נשיא מקסיקו, אדולפו לופס מטאוס לבקר בקנדה במסגרת הביקור הרשמי הראשון שלו מחוץ למקסיקו. בשנת 1960 ערך ראש ממשלת קנדה ג'ון דיפנבייקר לערוך ביקור גומלין במקסיקו. מאז, כמעט כל ראש ממשלה קנדי ביקר במקסיקו וכל נשיא מקסיקני ביקר בקנדה.
בשנת 1968 הוקמה ועדת שרים משותפת לשתי המדינות שמתכנסת מדי שנתיים כדי לדון ולנתח את האינטרסים ההדדיים של שתי המדינות לקידום ופיתוח היחסים ביניהן. בשנת 1974 נחתם הסכם בין שתי המדינות כדי לאפשר למהגרי עבודה זמניים ממקסיקו לעבוד בקנדה[1].
מאז NAFTA
[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בשנת 1990 החלו מנהיגי ארצות הברית, קנדה ומקסיקו לנהל משא ומתן על הסכם סחר חופשי שייקרא הסכם הסחר החופשי של צפון אמריקה (NAFTA). זמן קצר קודם לכן, בשנת 1988 חתמה קנדה על הסכם סחר עם ארצות הברית, כאשר ארצות הברית, בתקופת שלטונו של ג'ורג' בוש האב החלה לנהל משא ומתן להסכם סחר דומה עם מקסיקו. ממשלת קנדה חששה כי היתרונות שזכתה להם במסגרת הסכם הסחר עם ארצות הברית יתערערו, וביקשה להפוך לצד בשיחות בין מקסיקו וארצות הברית. תוצאת הבקשה הייתה ש-NAFTA החליפה את הסכם הסחר הקודם בין קנדה וארצות הברית. הסכם הסחר החדש נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1994. מאז כניסת ההסכם לתוקף, הפכו היחסים בין קנדה ומקסיקו לחשובים הרבה יותר, בעיקר כשהן מתמודדות מול דרישות אמריקאיות.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 היו היחסים בין שתי הממשלות חזקים במיוחד. באוקטובר 2006 ביקר הנשיא הנבחר של מקסיקו, פליפה קלדרון, באוטווה עוד טרם נכנס באופן רשמי לתפקיד, וראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר השתתף בהשבעתו. שני המנהיגים היו בעלי ברית אידאולוגיים, שמרנים, קלדרון מטעם מפלגת הפעולה הלאומית והרפר מטעם המפלגה השמרנית של קנדה.
בנובמבר 2012 בחר נשיא מקסיקו הנבחר החדש, אנריקה פניה נייטו, לבקר גם כן בקנדה עוד לפני השבעתו. במאמר שכתב אפיין פניה נייטו את מערכת היחסים בין המדינות שלפני 1994 כ"טובה אך מוזנחת" ושיבח את הגידול בסחר ובנסיעות בין שתי המדינות מאז החתימה על ההסכם. הוא קרא להגדיל את השקעות החוץ הישירות של קנדה במקסיקו, במיוחד בנפט, אם כי אמר שחברת הנפט הלאומית, פמקס, תישאר הבעלים של המשאבים. כמו כן כינה את הביטחון האנרגטי של צפון אמריקה "מטרה משותפת" של שתי המדינות. הוא גם התחייב לפעול להפחתת האלימות הקשורה לסמים במדינה ולהגן על תיירים קנדים בעת ביקורם. הוא גם ביקש מקנדה לשקול מחדש את הדרישה משנת 2009 שקובעת שכל מקסיקני חייב באשרה טרם כניסתו לקנדה[2]. ב-1 בדצמבר 2016 ביטלה קנדה את הדרישה לוויזה עבור תיירים מקסיקנים[3].
ב-30 בנובמבר 2018 חתמו נשיא מקסיקו אנריקה פניה נייטו, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו על הסכם סחר חדש במהלך פסגת ה-G-20 בבואנוס איירס, ארגנטינה.
סחר
[עריכת קוד מקור | עריכה]20 שנה לאחר NAFTA, הפכה מקסיקו ליצואנית והיבואנית הגדולה ביותר באמריקה הלטינית. היא מייצאת מוצרים יותר מכל שאר מדינות אמריקה הלטינית יחדיו. הייצוא העיקרי של מקסיקו לקנדה כולל: כלי רכב, טלוויזיות, טובין להרכבה או ייצור מטוסים בחלקים, חלקי מנועי בוכנה, טרקטורים, אלקטרוניקה לקבלת המרה והעברת משוב קולי ואבוקדו (בין היתר)[4]. לעומת זאת, הייצוא של קנדה למקסיקו כולל זרעים, סגסוגות אלומיניום, חיטה, חלקי רכב ואביזרים לרכב, סולר וטובין להרכבה.
בשנת 2017 השקיעו חברות קנדיות 2.7 מיליארד דולר במקסיקו, והפכו את קנדה למשקיעה הזרה השלישית בגודלה במקסיקו (אחרי ארצות הברית וספרד)[4].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 היסטוריה של היחסים הדיפלומטיים בין מקסיקו וקנדה, (בספרדית)
- ^ For Mexico and Canada, there’s room to grow, אנריקה פניה נייטו, The Globe and Mail
- ^ Canada to lift visa requirements for Mexico משרד ראש ממשלת קנדה
- ^ 1 2 הסכמים בילטרליים בין מקסיקו וקנדה (בספרדית)
