סקרנות

‏

חתול סקרן

סקרנות היא התנהגות של בעלי חיים ובני אדם, אשר מניעה מחקר ולמידה.

אצל האדם, סקרנות היא היפוכה של אדישות. היא אופיינית לגיל הילדוּת, ובתרבויות רבות, ובכללן החברה המערבית, נחשבת כתכונה שראוי לעודדה ולטפחה בקרב ילדים. למעשה, העדרה של סקרנות וחוסר עניין בסביבה מעידים על פתולוגיה.

הסקרנות נחשבת תופעה מולדת. לא ניתן לסווג את הסקרנות כאינסטינקט, משום שאינה דפוס פעולה קבוע ובלתי גמיש, אלא יכולה לבוא לידי ביטוי בדרכים שונות ורבות.

סקרנות ומחקר

הסקרנות קיימת גם אצל בעלי חיים

לאדם יש צורך לדעת ולהבין. הסקרנות האינטלקטואלית היא מאפיין הכולל אינטליגנציה, התלהבות ורעב לידע ולחידושים. סקרנות היא גורם מרכזי לחקרנות ולכן היא נמצאת בין התכונות שתרמו תרומה מכרעת להתפתחות המדע.

לחלק ניכר של היונקים יש רצון ואמצעים לחקור את סביבתם המיידית והרחוקה, לאגור את המידע, לעבד אותו ולתת לו משמעות. איסוף המידע מתבצע על ידי החושים. חקרנות היא פעילות שמבצעים בעלי חיים אף על פי שאינה מתגמלת על ידי סיפוק מיידי של צורך פיזיולוגי. דוגמה להתנהגות חקרנית היא חקר הסביבה שמבצע בעל חיים, לצורך סיפוק הסקרנות (מה יש מעבר לפינה), חקרנות זו והממצאים שבעקבותיה גורמים לסיפוק יצר הסקרנות לגבי הנושא הנחקר.

סקרנות בחינוך ולמידה

הסקרנות היא תכונה שקיימת באדם מילדות

להורים יש השפעה על התפתחות הסקרנות של ילדם

ילדה סקרנית.

בתחום החינוך הסקרנות באה לידי ביטוי במידה שבה הלומד להוט ונרגש לדעת ולהבין את חומר הלימוד. מקורה של סקרנות זו הוא בתכונה טבעית המתפתחת כבר בילדות המוקדמת.

בגיל הרך הפעוטות חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת נכונותם להתנסות בנסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה. ניתן לראות את הסקרנות כרכיב משמעותי בהתפתחות קוגניטיבית. זאת משום שהסקרנות מתחילה כמצב תודעתי של רעב לידע המעורר את הצורך לחקור ומתגבשת בהדרגה לבגרות אינטלקטואלית.

עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה. עם הזמן מחליטים המבוגרים שעליהם להתערב ולקבוע במה על הילד לעסוק. בתחילה מדובר בהורים ולאחר מכן בגגנות והמורים. כאשר מטילים על הילד לעסוק במה שאינו מעניין אותו הוא לומד עד מהרה שהלמידה היא טורח שאינו מפצה ומתנהג בהתאם. מהתנהגותו האפאטית של הילד המבוגרים עלולים להסיק שאין לסמוך על סקרנותו, אלא יש להכריחו ללמוד בין אם הוא מעוניין בכך ובין אם הוא לא. ככל שאמצעי הענישה מופעלים בתדירות ובעוצמה רבה יותר, כך הולכת ומתמעטת סקרנותו של הילד. דבר זה מוכיח למבוגרים את צידקת הנחתם כי אין להשתית את הלמידה על הסקרנות לבדה וכי יש להשתית משמעת ולהחדיר את רגש החובה, עד שהם תופסים את מקומה של הסקרנות.

היבט נוסף הוא שבעוד שהסקרנות יכולה להוביל להישגים אקדמיים גבוהים, הביטוי ההתנהגותי שלה בכיתה עשויה להתקבל בהתנגדות מצד המורים. זאת משום שבמקרים רבים הסקרנות גורמת לכך שאותו תלמיד אשר יגיש עבודה מבריקה, יהיה גם זה שישאל הרבה שאלות מטרידות ומאתגרות במהלך השיעור. אחד הפתרונות לכך הוא שילוב מידענות בתהליכי ההוראה של כל אחד מתחומי הדעת הנלמדים בבית הספר. זאת משום שבמידה ועולה בכיתה בעיה או דילמה, שאינה מבין נושאי הלימוד שבתכנית הלימודים, היא יכולה לעורר סקרנות ולשמש כנקודת מוצא לתהליך מידעני.

מוח וסקרנות

מבחינת הפעילות המוחית, נמצא כי אנשים מפעילים גרעינים ואזורים מוגדרים בשתי אונות המוח, למשל הן את אזור ברוקה באונה השמאלית והן את גרעיני הבסיס באונה הימנית.^{[דרוש מקור]} הסקרנות מעוררת פעילות גם באזורי זיכרון במוח, בעיקר בהיפוקמפוס.^{[דרוש מקור]}

ראו גם

• הסקרנות הרגה את החתול

קישורים חיצוניים

• קופסת המסתורין של ג'יי ג'יי אברמס – הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• אנדרו סטנטון: איך כותבים סיפור גדול – הרצאה באנגלית על התפקיד של הסקרנות לצורך יצירת עניין בעלילה. מאתר TED עם כתוביות בעברית
• בו לוטו + איימי או'טול: מדע זה לכולם, כולל ילדים – כיצד הסקרנות הטבעית של ילדים יכולה לקדם את המדע. הרצאה באנגלית מאתר TED עם כתוביות בעברית
• Ramsey Musallam: 3 rules to spark learning – הרצאה מאתר TED