טבל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־11:09, 10 בנובמבר 2015

בהלכה היהודית טבל הוא כינוי לתבואה בשר או פירות שעדיין לא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה.

מקור המושג הוא בספר ויקרא: ”וְאִישׁ כִּי יאכַל קדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכּהֵן אֶת הַקּדֶשׁ: וְלא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה': וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲון אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשָׁם” ( פרק כב, פסוקים יד-טז). הנאמר בפסוק "ולא יחללו" הוא מלשון חולין, שאין לעשות בו מעשה חולין ולכן אסור לאכול ממנו.

בפסוקים אלה מוזכר הטבל במילה "קודש" (מלשון קדוש) אך זה אותו הדבר, כמו שכותב הרמב"ם: ”כל אוכל שהוא חייב להפריש ממנו תרומה ומעשרות, קודם שיפריש ממנו נקרא טבל.” (משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות, פרק י הלכה יט)

הטבל אסור באכילה עד שיפרישו ממנו את כל מתנות הכהונה והלווייה (מלשון לוי), שאז הוא נעשה לחולין ומותר.

דרשו את ההשם טבל הוא צירוף של שתי המלים "טב-לא", כלומר לא-טוב, בלתי מתוקן.

עונש של האוכל טבלים

בתוספתא^[1]מצוין עונש חמור לחלוטין לעובר ואוכל טבלים "ואלו הן שבמיתה האוכל טבל..", וכעין זה מופיע דעה זו בתלמוד בבלי^[2] "אמר שמואל מנין לאוכל את הטבל שהוא במיתה..שנאמר "ולא יחללו את קדשי בני ישראל..^[3]".

בתוצאה החמורה הזו הביע רבי יוחנן מאמר-אזהרה לזרז הקהל לתת מתנת זרוע לחיים וקיבה כהלכתה ואמר "כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים".^[4]

קישורים חיצוניים

הערך "טבל", באתר ויקישיבה

הערות שוליים

^ תוספתא קרבנות פרק יב סעיף ח, תוספתא כריתות פרק א סעיף ב‏
^ תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י"א, עמוד ב'
^ ויקרא כב
^ אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים -מסכת חולין דף קלב:

ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

תבנית:הלכה

[1] תוספתא קרבנות פרק יב סעיף ח, תוספתא כריתות פרק א סעיף ב‏

[2] תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף י"א, עמוד ב'

[3] ויקרא כב

[4] אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים -מסכת חולין דף קלב:

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 ב{{ה|הלכה היהודית}} '''טבל''' הוא כינוי ל[[תבואה]] בשר או [[פירות]] שעדיין לא הופרשו מהם [[תרומות ומעשרות]], וכן עיסה שלא הופרשה ממנה [[הפרשת חלה|חלה]].
-מקור המושג הוא בספר [[ויקרא]]: {{הדגשה|וְאִישׁ כִּי יאכַל קדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכּהֵן אֶת הַקּדֶשׁ: וְלא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה': הִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲון אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשָׁם| פרק כב, פסוקים יד-טז}}.
+מקור המושג הוא בספר [[ויקרא]]: {{הדגשה|וְאִישׁ כִּי יאכַל קדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכּהֵן אֶת הַקּדֶשׁ: וְלא יְחַלְּלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְרָאֵל אֵת אֲשֶׁר יָרִימוּ לַה': וְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲון אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי ה' מְקַדְּשָׁם| פרק כב, פסוקים יד-טז}}.
 הנאמר בפסוק "ולא יחללו" הוא מלשון [[חולין (הלכה)|חולין]], שאין לעשות בו מעשה חולין ולכן אסור לאכול ממנו.

כשרות
כשרות הבשר	אבר מן החי • טרפה • סירכא • גיד הנשה • צומת הגידים • סימני הכשרות • עופות טמאים • זרוע, לחיים וקיבה • איסור אכילת חֵלֶב • שחיטה • הכשרת בשר • איסור אכילת דם • בשר שנתעלם מן העין
מצוות התלויות בארץ	שמיטה • יובל • טבל • תרומות ומעשרות • חלה • איסור חדש • איסור ערלה • נטע רבעי • כלאי הכרם • פאה •מתנות עניים • ביכורים
הלכות הרחקה מגויים	חלב נוכרי, גבינת נוכרי וחמאת נוכרי • יין נסך • פת עכו"ם • בישולי גויים
הכשרת כלים	טבילת כלים • הגעלת כלים • ליבון • נעיצה
איסורי תורה	בשר בחלב • חמץ בפסח • איסור אכילת תולעים
איסורי דרבנן ומנהגים	איסור לינת לילה • משקים שנתגלו • איסור אכילת קטניות בפסח • איסור שתיית מים בחילופי תקופות • אכילת דג עם בשר • אכילת דג עם חלב • אוכלים ומשקים שתחת המיטה
דינים כלליים	איסור והיתר • תערובת • מיעוט המצוי • טעם כעיקר • נותן טעם • נותן טעם לפגם • נ"ט בר נ"ט • דבר דעביד לטעמא • מעמיד • ביטול איסור לכתחילה • איסורים מבטלים זה את זה • כבוש כמבושל • עבירה מטמטמת
כשרות בעת החדשה	ירקות ללא חרקים • ג'לטין • משגיח כשרות • שטירל • בראקל