פת עכו"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פת עכו"ם הוא לחם שנעשה מאחד מחמישה מיני דגן, שנאפה על ידי אדם שאינו יהודי.

מתקנותיהם של חז"ל הם התקנות להרחקת יהודים מגויים שבכלל שמונה עשר דבר. אסרו את הלחם שלהם, את השמן, ואת היין, כדי שלא יתקרבו יותר מדי אחד לשני, כדי שלא יגיעו למצב של חתונה עם בנותיהם ואחר כך יעבדו עבודה זרה (שבת יז, עבודה זרה לו, א-ב).

האיסור תקף גם במקומות שבהם נראה שאין חשש של נישואין, כך, לדוגמה, גם כאשר לגוי אין בת, איתה קיימת אפשרות שיבוא היהודי להינשא.‏[1]

גזירה זו לא התפשטה בכל המקומות, ולכן יש כאלה שנוהגים לקנות פת מאופה גוי במקום שאין מאפייה של יהודים משום שהדבר נחשב כשעת הדחק.

על פי הרבנות הראשית היתר זה הוא קולא בעת הצורך בלבד ולכן בארץ ישראל אין סיבה להתיר פת עכו"ם והרבנות אינה מאשרת יבוא כזה, גם אם נאפה בכשרות מוסמכת בחו"ל, שהרי בארץ ישראל יש שפע של פת ישראל.[2]

פת שנאפתה על ידי יהודי מכונה פת ישראל. כדי שתוגדר ככזו על פי ההלכה, מספיק שיהודי ידליק את התנור שבאמצעותו אופים את הפת, יכניס את הפת לתנור או יבצע כל פעולה שתגדיל את האש כמו הכנסת קיסם לתנור (בתנור המוסק באמצעות עץ, בתנור גז מספיק שיהודי יגביר קצת את הלהבות כדי שהפת תיקרא פת ישראל). הגברת האש על ידי יהודי עוזר רק במקרה של נחתום נכרי ולא בלחם ביתי.‏[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בפוסקים מובא כדוגמה לכך לחְמם של הכמרים שכן הכמרים האורתודוקסים והקתולים נמנעו מלהינשא.
  2. ^ מתוך: מדיניות הרבנות הראשית במוצרי חלב נוכרי/הרב אליהו בקשי דורון
  3. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן קי"ב, סעיף י"'

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

Stub judaism.png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.