שנת שמיטה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:51, 14 בנובמבר 2018

ערך זה עוסק בחישוב השנים בהם חלה השמיטה. אם התכוונתם למצוות השמיטה, ראו שמיטה.

שנ

ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים. בשנה זו מצווה עם ישראל לקיים את מצוות השמיטה - לשבות מחלק גדול מהמלאכות בשדות חקלאיים בארץ ישראל ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם. שנת השמיטה מלווה גם במצוות שמיטת כספים ובמצוות הקהל. במשנה ישנה מסכת העוסקת בשנת השמיטה והלכותיה - מסכת שביעית.

שנת השמיטה הראשונה

אף על פי שבני ישראל צוו על השמיטה כבר במתן תורה, מכיוון שהשמיטה היא מצווה התלויה בארץ, כפי שנאמר ”כִּי תָבֹאוּ אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם--וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ, שַׁבָּת לַ-ה'” (ספר ויקרא, פרק כ"ה, פסוק ב'), לא ניתן היה לקיים אותה לפני הכניסה לארץ ישראל. על פי המדרש, השמיטה הראשונה שישראל קיימו נעשתה בשנה ה-21 לכניסתם לארץ ישראל, מכיוון שנדרשו 14 שנה של הכרת הקרקעות, לפני שהתחילו את מחזור השמיטה^[1]. על פי חשבונו של הרמב"ם היא חלה בשנת 2510 לבריאת העולם^[2].

חישוב שנת השמיטה

חישוב שנת השמיטה יכול להעשות באופן תאורטי, על פי החשבון של מספר השנים בלוח העברי וחלוקתו לשבע ללא שארית, במידה ונמצא כי הפעם הראשונה של שמירת השמיטה על ידי עם ישראל לאחר כניסתם לארץ התלכדה עם תאריך זה. עם זאת, הרב זוין מציין כי ישנן שתי בעיות עיקריות בחישוב השמיטה.

חישוב שמיטות ויובל

הבעיה הראשונה בחישוב שנת שמיטה נעוצה במחלוקת הלכתית-עקרונית בין האמוראים, כיצד לבצע את החישוב של שמיטה ויובל ביחד^[3]. האם לכלול את שנת היובל בשמיטה, כך שבכל 98 שנים יהיו 14 שמיטות כדעת רבי יהודה, או לא לכלול את שנת היובל בכלל השמיטות, שיצא שבכל מאה שנים יהיו 14 שמיטות בדיוק, כדעת חכמים, שלה נוטה דעת הרמב"ם בניגוד לדעת הגאונים^[4]. הרב זוין מציין שעל כל פנים לאחר חורבן בית שני ברור כי ההלכה הייתה כמו רב יהודה (למרות היותו בדעת מיעוט), על פי פסיקת הגאונים, בעלי התוספות, רש"י ושאר ראשונים.

קוים ירוקים אופקיים מציינים שנת שמיטה
והקוים האופקיים את המחזור השמיני של השמיטה
לפי רב יהודה השנה הראשונה של השמיטה השמינית היא גם שנת היובל (קו כחול)
ולפי דעת חכמים מחזור השמיטה השמיני מתחיל לאחר שנת היובל (קו ירוק).

לאחר חורבן בית שני

הבעיה השנייה בחישוב שנת השמיטה נעוצה במחלוקת חישובית-היסטורית בין פרשני התלמוד הראשונים. המחלוקת נוגעת לשנה המדויקת של חורבן בית שני, שעל פי המסורת נחרב במוצאי שביעית - כלומר בשנה הראשונה למחזור השמיטה. המחלוקת היא מחלוקת בין פרשנים התלמוד הראשונים: רש"י (שלחשבונו נחרב הבית בשנת ג' אלפים תתכ"ט לבריאה - 3829 לבריאה) ובין רבינו תם ושאר פרשנים ראשונים כמו הרמב"ן, הר"ן, התרומה ועוד (שלחשבונם נחרב הבית בשנת ג' תת"ל לבריאה - 3830 לבריאה).

מחזור השמיטה לשיטת רבינו תם והרמב"ם, ושעל פיו נוהגת הרבנות הראשית לישראל מסונכרן עם התאריך העברי של בריאת העולם המקובל ביהדות, כך שלמשל שנת ה'תשס"ח (5768) שהייתה שנת שמיטה, יצאה בדיוק השמיטה ה-824 לפי התאריך העברי של בריאת העולם.

שנות שמיטה החל מהעלייה הראשונה

ה'תרמ"ב • ה'תרמ"ט • ה'תרנ"ו • ה'תרס"ג • ה'תר"ע • ה'תרע"ז • ה'תרפ"ד • ה'תרצ"א • ה'תרצ"ח • ה'תש"ה • ה'תשי"ב • ה'תשי"ט • ה'תשכ"ו • ה'תשל"ג • ה'תש"ם • ה'תשמ"ז • ה'תשנ"ד • ה'תשס"א • ה'תשס"ח • ה'תשע"ה

תורת השמיטות הקבלית

ערך מורחב – תורת השמיטות

על בסיס מחזור שנות השמיטה ומצוות שנת היובל התפתחה בקבלה תורה קוסמולוגית וקוסמוגנית המתארת את העולם כנברא ונחרב במחזורי שמיטות בני 7,000 שנה, שהם חלק ממחזור של יובל גדול בן 50,000 שנה. תורה קבלית זו הייתה מקובלת במאות ה-13 וה-14 בקרב חוג תלמידי ומפרשי הרמב"ן, וזכתה לגרסתה המפורסמת ביותר בספר האנונימי "ספר התמונה".

ראו גם

קישורים חיצוניים

תבנית:אתר פניני הלכה
אתר האינטרנט של מנהלת השמיטה הארצית, מנהלת השמיטה,
חשבון שנת השמיטה על פי הרמב"ם, אתר דעת
ח. י. בורנשטיין, חשבון שמיטים ויובלות, באתר דעת
הרב שלמה יוסף זוין, שמיטה, סיני מד תשי"ט, אתר דעת
תני גולדשטיין, שנת שמיטה: לא רק בחקלאות, באתר ynet, 14 בספטמבר 2007
שי ואלטר, חשבון השמיטה והיובל
שנת שמיטה, סרטון באתר יוטיוב ערוץ יהדותון
קביעת שנת השמיטה על פי הרמב"ם - הרב יהודה עמיחי, קישור לאתר הYouTube, אוניברסיטת בר-אילן.

הערות שוליים

^ תו"כ, בהר; תוספתא מנחות, פ"ו, רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ב
^ "ועשו שנת עשר וחמש מאות ליצירה, שהיא שנת אחת ועשרים משנכנסו לארץ, שמטה." רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ב
^ דעת חכמים כי יובל אינו עולה למניין שבוע (=שבע שנים), לעומת רבי יהודה שיובל עולה למניין שבוע". בבלי, נדרים סא א, ובבלי, ראש השנה ט א
^ משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל, פ"ד ה"ד וה"ז

[1] תו"כ, בהר; תוספתא מנחות, פ"ו, רמב"ם הלכות שמיטה ויובל י ב

[2] "ועשו שנת עשר וחמש מאות ליצירה, שהיא שנת אחת ועשרים משנכנסו לארץ, שמטה." רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק י הלכה ב

[3] דעת חכמים כי יובל אינו עולה למניין שבוע (=שבע שנים), לעומת רבי יהודה שיובל עולה למניין שבוע". בבלי, נדרים סא א, ובבלי, ראש השנה ט א

[4] משנה תורה, הלכות שמיטה ויובל, פ"ד ה"ד וה"ז

[1]

[2]

[3]

[4]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=חישוב השנים בהם חלה השמיטה|אחר=מצוות השמיטה|ראו=[[שמיטה]]}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=חישוב השנים בהם חלה השמיטה|אחר=מצוות השמיטה|ראו=[[שמיטה]]}} שנ
 [[קובץ:Hefker Shmita Jerusalem 2014.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה וכל אדם רשאי לקחתם]]
 ב[[יהדות]], '''שנת שמיטה''' הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים. בשנה זו מצווה עם ישראל לקיים את מצוות ה[[שמיטה]] - לשבות מחלק גדול מהמלאכות בשדות חקלאיים ב[[ארץ ישראל]] ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם. שנת השמיטה מלווה גם במצוות [[שמיטת כספים]] וב[[מצוות הקהל]]. ב[[משנה]] ישנה מסכת העוסקת בשנת השמיטה והלכותיה - [[מסכת שביעית]].

שמיטה ויובל
מצוות השביעית	שמיטת קרקעות • מלאכות שביעית • שמיטת כספים • פרוזבול • מצוות הקהל • שביעית בזמן הזה
פירות שביעית	איסור ספיחין • איסור סחורה • איסור שמור • איסור נעבד • דמי שביעית • חובת הביעור
מצוות היובל	ספירת שנות היובל • שנת היובל • גאולת קרקע • בתים ושדות בתקופת היובל • מצוות הענקה
פתרונות הלכתיים	יבול שישית • זריעה מוקדמת • יבול חו"ל • מצע מנותק • אוצר בית דין • היתר מכירה • יבול נוכרי • פח שמיטה
ארגונים	קרן השביעית • אוצר הארץ • ועדת שמיטה • שמיטה ישראלית
טקסטים	מסכת שביעית • תורת השמיטות • שבת הארץ • ספרות על שנת השמיטה