נחל קומראן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עיצוב
מ זוטות
שורה 15: שורה 15:
}}
}}
[[קובץ:PikiWiki Israel 28412 Vadi Qumran and Qumran caves.JPG|250px|ממוזער|שמאל|נחל קומראן-מבט ממזרח למערב על הנחל, המפלים ומערות קומראן]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 28412 Vadi Qumran and Qumran caves.JPG|250px|ממוזער|שמאל|נחל קומראן-מבט ממזרח למערב על הנחל, המפלים ומערות קומראן]]
'''נַחַל קוּמְרָן''' ([[ערבית]]: '''وادي قمران''') ב[[מדבר יהודה]], יורד מ[[הר מונטר]] ברמת המדבר, ונשפך ל[[ים המלח]] בצפונו, מדרום ל[[נחל אוג]] ומצפון ל[[נחל קדרון]], סמוך לקיבוץ [[קלי"ה]]. אורכו של הנחל כ-13 ק"מ, שטח [[אגן ניקוז|אגן ההיקוות]] שלו כ-45 ק"מ.
'''נַחַל קוּמְרָן''' ([[ערבית]]: '''وادي قمران''') הוא [[נחל אכזב]] ב[[מדבר יהודה]], יורד מ[[הר מונטר]] ברמת המדבר, ונשפך ל[[ים המלח]] בצפונו, מדרום ל[[נחל אוג]] ומצפון ל[[נחל קדרון]], סמוך לקיבוץ [[קלי"ה]]. אורכו של הנחל כ-13 ק"מ, שטח [[אגן ניקוז|אגן ההיקוות]] שלו כ-45 ק"מ.


בתחילת דרכו של נחל קומראן ברמת המדבר, הוא רדוד וזורם לצפון-מזרח. עם כניסת הנחל לתחום המסלע הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משנה הנחל את כיוונו לדרום-מזרח, ומתחתר ל[[קניון (גאולוגיה)|קניון]]. הקניון אינו עמוק, יש בו שלושה מפלים שגובה הגדול שבהם כ-40 מטר. בין מפלים אלו יש עשרות גבים המתמלאים ממי השיטפונות. אורך הקניון כולו כ-2 ק"מ והוא משמש מטיילים רבים ב[[סנפלינג]].
בתחילת דרכו של נחל קומראן ברמת המדבר, הוא רדוד וזורם לצפון-מזרח. עם כניסת הנחל לתחום המסלע הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משנה הנחל את כיוונו לדרום-מזרח, ומתחתר ל[[קניון (גאולוגיה)|קניון]]. הקניון אינו עמוק, יש בו שלושה מפלים שגובה הגדול שבהם כ-40 מטר. בין מפלים אלו יש עשרות גבים המתמלאים ממי השיטפונות. אורך הקניון כולו כ-2 ק"מ והוא משמש מטיילים רבים ב[[סנפלינג]].
שורה 22: שורה 22:


סמוך למוצא הנחל נתגלו שרידי ישוב עתיק - [[קומראן]]. במערות במצוקי הנחל נמצאו מגילות הידועות בשם [[מגילות ים המלח]]. החפירות במקום בוצעו על ידי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] הצרפתי [[רולאן דה וו]] בין השנים [[1947]]–[[1956]], ואת הממצאים מקובל לשייך לכת ה[[איסיים]] שחיה באזור מדבר יהודה.
סמוך למוצא הנחל נתגלו שרידי ישוב עתיק - [[קומראן]]. במערות במצוקי הנחל נמצאו מגילות הידועות בשם [[מגילות ים המלח]]. החפירות במקום בוצעו על ידי ה[[ארכאולוגיה|ארכאולוג]] הצרפתי [[רולאן דה וו]] בין השנים [[1947]]–[[1956]], ואת הממצאים מקובל לשייך לכת ה[[איסיים]] שחיה באזור מדבר יהודה.

הנחל נקרא על שם [[קומראן|אתר קומראן]] הסמוך. יובליו העיקריים של הנחל הם [[נחל סככה]] (ואדי אבו שעלה - נחל אבי הלהבה - כינוי ל[[אליהו הנביא]]) וואדי חשנה (שמצויות בו [[מאגורה|מאגורות]]).
הנחל נקרא על שם [[קומראן|אתר קומראן]] הסמוך. יובליו העיקריים של הנחל הם [[נחל סככה]] (ואדי אבו שעלה - נחל אבי הלהבה - כינוי ל[[אליהו הנביא]]) וואדי חשנה (שמצויות בו [[מאגורה|מאגורות]]).


ב-[[17 באוקטובר]] [[1997]], נספתה מטיילת ואחרים נפצעו בעת טיול לילי שארגנה חברת "מצוקי דרגות". הטיול היה טיול [[גלישת מצוקים|סנפלינג]], ובמהלכו פקד את האזור [[שיטפון במדבר|שיטפון]].
ב-[[17 באוקטובר]] [[1997]], נספתה מטיילת ואחרים נפצעו בעת טיול לילי שארגנה חברת "מצוקי דרגות". הטיול היה טיול [[גלישת מצוקים|סנפלינג]], ובמהלכו פקד את האזור [[שיטפון במדבר|שיטפון]].
ב-[[12 במאי]] [[2007]], נספו ארבעה מטיילים ישראלים שעסקו ב[[גלישת מצוקים|סנפלינג]] בזמן ש[[שיטפון במדבר|שיטפון]] פקד את המקום{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת, יהונתן ליס|ארבעה בני אדם נהרגו בשיטפונות בצפון מדבר יהודה|1.1408851|12 במאי 2007}}}}.
ב-[[12 במאי]] [[2007]], נספו ארבעה מטיילים ישראלים שעסקו ב[[גלישת מצוקים|סנפלינג]] בזמן ש[[שיטפון במדבר|שיטפון]] פקד את המקום{{הערה|{{הארץ|צפריר רינת, יהונתן ליס|ארבעה בני אדם נהרגו בשיטפונות בצפון מדבר יהודה|1.1408851|12 במאי 2007}}}}.

==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

{{ים המלח}}
{{ים המלח}}

[[קטגוריה:נחלי מדבר יהודה|קומראן]]
[[קטגוריה:נחלי מדבר יהודה|קומראן]]
[[קטגוריה:יהודה ושומרון]]
[[קטגוריה:יהודה ושומרון]]

גרסה מ־22:58, 7 במרץ 2019


שגיאות פרמטריות בתבנית:נהר

פרמטרים [ שטח, גובה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

נחל קומראן
נחל קומראן - מבט ממערב למזרח. משמאל-מערות קומראן
נחל קומראן - מבט ממערב למזרח. משמאל-מערות קומראן
מידע כללי
אורך 13 ק"מ
ספיקה ממוצעת 0 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז 45 קמ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה מוצא הנהר 650 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
יובלים נחל סככה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפך ים המלח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
נחל קומראן-מבט ממזרח למערב על הנחל, המפלים ומערות קומראן

נַחַל קוּמְרָן (ערבית: وادي قمران) הוא נחל אכזב במדבר יהודה, יורד מהר מונטר ברמת המדבר, ונשפך לים המלח בצפונו, מדרום לנחל אוג ומצפון לנחל קדרון, סמוך לקיבוץ קלי"ה. אורכו של הנחל כ-13 ק"מ, שטח אגן ההיקוות שלו כ-45 ק"מ.

בתחילת דרכו של נחל קומראן ברמת המדבר, הוא רדוד וזורם לצפון-מזרח. עם כניסת הנחל לתחום המסלע הקשה של במת השוליים המזרחיים של מדבר יהודה, משנה הנחל את כיוונו לדרום-מזרח, ומתחתר לקניון. הקניון אינו עמוק, יש בו שלושה מפלים שגובה הגדול שבהם כ-40 מטר. בין מפלים אלו יש עשרות גבים המתמלאים ממי השיטפונות. אורך הקניון כולו כ-2 ק"מ והוא משמש מטיילים רבים בסנפלינג.

לאורך הקניון עוברת אמת מים שהייתה מעבירה מים מהשטפונות, ליישוב שהיה במוצא הנחל.

סמוך למוצא הנחל נתגלו שרידי ישוב עתיק - קומראן. במערות במצוקי הנחל נמצאו מגילות הידועות בשם מגילות ים המלח. החפירות במקום בוצעו על ידי הארכאולוג הצרפתי רולאן דה וו בין השנים 19471956, ואת הממצאים מקובל לשייך לכת האיסיים שחיה באזור מדבר יהודה.

הנחל נקרא על שם אתר קומראן הסמוך. יובליו העיקריים של הנחל הם נחל סככה (ואדי אבו שעלה - נחל אבי הלהבה - כינוי לאליהו הנביא) וואדי חשנה (שמצויות בו מאגורות).

ב-17 באוקטובר 1997, נספתה מטיילת ואחרים נפצעו בעת טיול לילי שארגנה חברת "מצוקי דרגות". הטיול היה טיול סנפלינג, ובמהלכו פקד את האזור שיטפון. ב-12 במאי 2007, נספו ארבעה מטיילים ישראלים שעסקו בסנפלינג בזמן ששיטפון פקד את המקום[1].

הערות שוליים

  1. ^ צפריר רינת, יהונתן ליס, ארבעה בני אדם נהרגו בשיטפונות בצפון מדבר יהודה, באתר הארץ, 12 במאי 2007