נחל סמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל סמר
אין תמונה חופשית
מוצא עין א-תראבה
שפך ים המלח
מדינות באגן הניקוז ישראל

נחל סמר הוא נחל הממוקם בצפון מדבר יהודה בתחום שמורת קנה וסמר. מקור שמו בא מהשפה הערבית ואדי א-תראבה (בעברית: "נחל העפר"), ומקור שמו העברי הוא צמח הסמר. צמח זה גדל במעיינות סמר (עין א-תראבה), וזורמים לים המלח.

תוואי הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנחל מתחיל ליד הקצה הצפוני-מערבי של עין א-תראבה, צפונית מערבית למצוקי דרגות. ערוצו של הנחל יורד לכיוון מזרח ממצוקי דרגות לכיוונם של מצוק ההעתקים במדבר יהודה. הנחל חוצה את אפיקו במזרחו של מדבר יהודה, ממצוקי דרגות אל ראש צוקים (בערבית: ראס אלפשח'ה) ואל ג'בל חרמון. כ-100 מטר מזרחית מגיע הנחל אל מצוק העתקים ושם ניתן לצפות במפלים גבוהים אך צרים. מניפת הסחף שהנחל יוצר קטנה לאורכה מעיינות מים (עין א-תוראבה).[1]

מעיינות סמר, הם מעיינות העתק. זרימת המים מרובה לאורך כל השנה. זרימת המים נאמדת בכמה מיליוני מ"ק בשנה. במקום נמצא מתקן קידוח ומכון שאיבה, אשר מנצל את מימי המעיינות. מעיינות המים המתוקים מרוכזות דרומית למכון השאיבה.[1]

סביבות הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1935 גילה הארכאולוג ג.ס. בלייק את המצודה. בסמוך לנחל חפר הארכאולוג פסח בר אדון שוב בשנות ה-60 של המאה ה-20. המבנה שהתגלה מתוארך למאה השמינית-שביעית לפני הספירה.[2]

הצמחייה בסביבת הנחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסביבת הנחל ניתן לחזות בקנה מצוי שעל שמו נקראת קבוצת הנביעות הצפונית. בנוסף צומחים באזור הנחל עצי אשל אברהם, עבקנה וצמח הסמר ליד עינות סמר. כמו כן, בתחום השמורה נמצאת האוכלוסייה הגדולה בישראל של הסחלב בן-חורש גדול.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול - כרך 13: מדבר יהודה ובקעת ים המלח, ספי בן-יוסף עורך, ירושלים, כתר הוצאה לאור, ידיעות אחרונות ישראל, משרד הביטחון, 2001, עמ' 177
  2. ^ מרדכי נאור, ים המלח ומדבר יהודה : 1900-1967 : מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר, ירושלים, בן צבי, 1990, עמ' 41