שמורת קנה וסמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קנה וסמר
מבט עילי על השינויים בעינות קנה בעקבות ירידת מפלס ים המלח
מבט עילי על השינויים בעינות קנה בעקבות ירידת מפלס ים המלח
מידע
אזור ים המלח
מאפיינים עיקריים השמורה סגורה ולא ניתן לבקר בה
כניסה אסורה למטיילים
שטח 1,100 דונם
תאריך הכרזה ה-22 ביוני, 1988
קואורדינטות 31°36′38″N 35°23′46″E / 31.610611111111°N 35.396111111111°E / 31.610611111111; 35.396111111111
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בריכה בשמורת הטבע עם זוג של תמירון מצוי

שמורת קנה וסמר ידועה גם בשם שמורת עינות קנה, היא שמורת טבע המשתרעת בין ים המלח ממזרח לכביש 90 ממערב לאורך כ- 5 ק"מ, בקטע הכביש שבין נחל תמרים למצוקי דרגות. שטח השמורה הוא 1100 דונם, והיא הוכרזה ב-22 ביוני 1988 ביחד עם שמורת עינות צוקים.

השמורה סגורה למטיילים ולא ניתן לבקר בה, בעקבות סכנת בולענים.

המעיינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשמורה שתי קבוצות של מעיינות: עינות קנה (בערבית: אין אלע'ויר שמשמעותו מעיין העמק הקטן) הנובעים בסמוך לשפך נחל קנה בצפון, ועינות סמר (בערבית: עין א-תוראבה) בסמוך לשפך נחל סמר בדרום השמורה.

המעיינות בשמורה הם מעיינות העתק הנובעים בין מצוק ההעתקים לים המלח. שפיעתן של עינות קנה מוערכת בכ-1.5 מיליון מ"ק מים בשנה, ועינות סמר בכמה מיליוני מ"ק מים בשנה.

בנוסף, ליד עינות סמר יש מכון שאיבה המנצל חלק ממי המעיינות.

החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם החי בשמורה דומה לשמורת עינות צוקים הסמוכה, וכולל מגוון חסרי חוליות, דגי נאווית המלחות, עופות ויונקים שונים, שחלקם שוכנים גם בשמורת מצוק ההעתקים השכנה, אך מרחב מחייתם כולל גם את שמורה זו.

בשטח סביב המעיינות שולט הצמח קנה מצוי שעל שמו נקראת קבוצת הנביעות הצפונית. בנוסף צומחים בשמורה עצי אשל אברהם ועבקנה שכיח וצמח הסמר ליד עינות סמר.

כמו כן, בתחום השמורה נמצאת האוכלוסייה הגדולה בישראל של הסחלב בן-חורש גדול.

שרידים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטח השמורה נמצאו שרידים ארכאולוגים שונים. ליד עינות קנה נמצאו שרידי יישוב של כת ים המלח הכולל מבנים ובית קברות גדול, וכן שרידי יישוב מתקופת הברזל. אחת ההשערות היא שאלה שרידי היישוב הנִּבְשָן, אחת משש ערי המדבר בנחלת שבט יהודה (יהושע, טו, סב). ליד עינות סמר נמצאו שרידים של מצודה גדולה בגודל 15 על 13 מטר, המתוארכת למאות ה-7-8 לפנה"ס. הראשון שחפר את המצודה היה ג"ס בליק שחפר אותה בשנת 1935. בין השנים 1968-1967 היא נחפרה שוב על ידי פסח בר אדון. תפקיד המצודה היה לשמור על המעיין ועל הדרך המובילה להר חברון.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

{{#coordinates:}}: אי־אפשר שיהיה יותר מתג ראשי אחד בכל דף