מערת מלח"ם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

31°07′19″N 35°23′00″E / 31.12194°N 35.38333°E / 31.12194; 35.38333

מערת המלח"ם - כניסה

מערת מלח"ם היא מערת מלח בהר סדום, הקרויה על שם המרכז לחקר מערות בישראל (מלח"ם).

זוהי המערה הארוכה ביותר בישראל, ומערת המלח הארוכה ביותר בעולם: אורכה מגיע ל-10,000 מטר[1]. במערה מצויים קירות, נטיפים וזקיפים רבים עשויים מלח טהור[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה נתגלתה על ידי עמוס פרומקין, מנהל המרכז לחקר מערות בישראל, והיא נחשבת לאחת מן התגליות החשובות ביותר של המרכז. במדידות שנערכו מלפני יותר מעשור, ונעשו באמצעות אמצעי מדידה מיושנים יותר, נמצא שאורכה 5.5 ק"מ, ועד ל-2006 נחשבה למערת המלח[3] הארוכה בעולם. ב-2006 נמצא שאורך מערת נמקדאן (​בפרסית - نمکدان , ומכונה גם מערת 3N) באי קשם שבאיראן הוא 6.5 ק"מ ואז היא הייתה במקום הראשון. אולם במרץ 2019, לאחר מיפוי מחודש[4] של מערת המלח"ם באמצעים חדישים תוך שת"פ בין לאומי, התברר שאורכה מגיע ל-10 ק"מ, ובכך חזרה להיות מערת המלח הארוכה בעולם.

מערת המלח"ם בפנים

מבנה המערה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערה מהווה נחל תת-קרקעי המורכב מחמישה יובלים עיקריים, ששמותיהם: סיס, דרומי, מרכזי, צפוני וסנדביץ'. לתוך כל אחד מתנקז ערוץ עילי שנשפך לתוך פיר המוליך למחילה. כל המחילות מתחברות זו לזו ויוצאות אל פני השטח כערוץ אחד בקרבת כביש 90. למערה 24 פתחים, רובם אנכיים. ברוב חלקי המערה שתי קומות עיקריות: קומה תחתונה, שבה זורמים כיום מי השטפונות, וקומה עליונה. הקומה העליונה רחבה יותר מן התחתונה. הקומה העליונה נוצרה לפני כ-5000 שנה בתקופה לחה שבה זרמו מים רבים במערה, ומפלס בסיס הניקוז, הוא ים המלח, היה גבוה יותר[5]. התיארוך בוצע בעזרת פחמן 14[6]. עם התרוממות הר סדום[7] הולכת המערה ומתחתרת ונוצרות קומות נמוכות יותר.

המים מגיעים מגשמים שפוקדים את אזור צפון הנגב המזרחי וים המלח , לפיכך זוהי מערה פעילה, אשר ערוציה ומסדרונותיה עדיין משתנים. הכניסה למערה אסורה, והסיורים בתוכה מורכבים, ומחייבים הדרכה מוסמכת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נאוה מרקו, ‏מערת המלח הארוכה בעולם התגלתה בישראל, באתר ‏mako‏‏, ‏27 במרץ 2019‏
  2. ^ עמוס פרומקין, מערכת הקרסט במחדר המלח של הר סדום, ירושלים: מלח"ם, האוניברסיטה העברית, 1992 – עבודת דוקטורט.
  3. ^ Frumkin, A, 2013. Salt Karst. in: Frumkin, A., volume ed., Shroder, J., ed. in chief,, Treatise in Geomorphology, Karst Geomorphology, vol. 6, San Diego, Academic Press., עמ' 208–424
  4. ^ רעות הדר, מערת המלח הארוכה בעולם אותרה בישראל, באתר ערוץ 7, 28 במרץ 2019
  5. ^ עמוס פרומקין, מפלס ים המלח, בתוך: נגה סטמבלר (עורכת). הוד הים: יציבות ושינוי במערכות הימיות של ישראל, העמותה הישראלית למדעי הים, 2014 (מהדורה שנייה), עמ' 477–494
  6. ^ Frumkin, A., Magaritz, M., Carmi, I. and Zak, I.,, The Holocene climatic record of the salt caves of Mount Sedom, Israel, Holocene, v. 1, 3, p. 191-200., 1991
  7. ^ Weinberger, R., Begin, Z.B., Waldmann, N., Gardosh, M., Quaternary rise of the Sedom diapir, Dead Sea basin, Special Paper 401: New Frontiers in Dead Sea Paleoenvironmental Research
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל ובנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.