נחל מפלט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נחל מפלט
אין תמונה חופשית
שפך ים המלח עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינות באגן הניקוז ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

נחל מפלט הוא אחד מנחלי מדבר יהודה הדרומי אשר נשפכים אל ים המלח. הנחל הוא נחל אכזב, אשר מקבל שיטפונות לעיתים רחוקות מאוד, עקב אגן היקוות קטן יחסית[1], ואשר נשפך אל ים המלח בחלקו המרכזי. נחל מפלט הוא נחל קצר, כ-10 ק"מ אורכו, והוא יורד הפרש גבהים של כ-675 מטרים מתחילתו ועד סופו בים המלח. נחל מפלט ממוקם כ-10 ק"מ דרומית לשמורת עין גדי ונחל דוד, וכ- 7 ק"מ צפונית לגן הלאומי מצדה, והוא ממוקם בין שניים מהנחלים המשמעותיים במדבר יהודה: נחל משמר מצפון ונחל צאלים מדרום. הנחל זורם בתחומן של שתי שמורות טבע שונות, שמורת מדבר יהודה בחלקו העליון של הנחל הזורם על גבי רמת המדבר עצמה, וחלקו התחתון של הנחל, אשר זורם במורד מצוק ההעתקים נמצא בתחומה של שמורת עין גדי (אפילו שהשמורה עצמה ממוקמת מספר ק"מ צפונה). בנחל מפלט עצמו לא קיימים שבילי הליכה מסומנים ורשמיים, אך ניתן להגיע מכיוון ים המלח בדרכי עפר אל תחתיתו של מצוק ההעתקים ולצפות מלמטה על המפל הגבוה בנחל שגובהו כ-100 מטרים. בנוסף, ניתן לעלות בשביל מסומן אשר מטפס את מעלה צאלים ומגיע מים המלח אל חניון הלילה נחל משמר עליון ואשר מספק תצפית אל נחל מפלט.

גאוגרפיה וגאולוגיה של אזור נחל מפלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבר יהודה - מדבר בצל גשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחל מפלט זורם בשטחו של מדבר יהודה ונשפך אל ים המלח. מדבר יהודה איננו חלק מרצועת המדבריות העולמית אשר ממוקמת סביב קווי רוחב 20°-°30 צפון ואשר נוצרת עקב התמוככות, תופעה שבה אוויר חם בעולה בקו המשווה, נדחס לשכבות אוויר קרות וגבוהות ונדחק חזרה לקרקע באזור קווי רוחב אלו. באזור זה ממוקמים בין היתר הנגב ומדבר סהרה. מדבר יהודה הוא לחלופין מדבר "בצל גשם" הנוצר בצילה של שדרת ההר המרכזית ובו ממוצע משקעים של בין 50 ל-200 מ"מ גשם בשנה. מדבר "בצל גשם" נוצר עקב עלייתם של ענני גשם מלאים בלחות מעל הר כלשהו, תוך כדי הטיפוס העננים מתקררים ומתכווצים ולכן ממטירים את הלחות האגורה בתוכם בצורת גשם. לאחר שיא הגובה של ההר, העננים יורדים בחזרה, מתרחבים ומתחממים ולא מורידים כלל גשם בצידו "המוצל" של ההר[2].

מצוק ההעתקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצוק ההעתקים הוא שמו של רצף של צוקים המצוי בשולים המערביים של בקע ים המלח ומתמשך מרכס רמים בצפון (הרי נפתלי) ועד הרי אילת בדרום. בשונה ממקבילו בצד המזרחי והירדני של הבקע, המצוק בצד הישראלי איננו בולט או משמעותי לכל אורכו ובולט במיוחד רק בקצה המזרחי של מדבר יהודה, ממערב לים המלח . הפרש הגבהים בין ראש המצוק לבסיסו נע בין 670 ל-250 מטר, ובאזור נחל מפלט גובהו כ-330 מטר. המצוק נוצר יחד עם הבקע הסורי-אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב, ואשר התרחקותם זה מזה יצרה את השבר כולו. המונח "העתק" הוא מונח גאולוגי המקביל במשמעותו למונח "שבר", והשם ניתן למצוק זה מכיוון שהוא נוצר על ידי שבר או העתק ים המלח או שברי המשנה הרבים שלו[3].

החי והצומח באזור נחל מפלט[עריכת קוד מקור | עריכה]

צמחיית מצוקי מדבר יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדבר יהודה מהווה נקודת מפגש בין ארבעה אזורים פיטוגאוגרפיים (הים-תיכוני במערב, הסהרו-ערבי והאירנו-טורני במדבר עצמו, והסודני בנאות המדבר), ולכן קיימות בו חברות צומח מגוונות. באזור הגבוה של נחל מפלט צומחים זוגן השיח, יפרוק המדבר, ערטל וצמחים סהרו-ערביים אחרים. ובמורד ערוץ הנחל צומחים רותם, אטד, מלוח, ורכפתן מדברי, וכן עצי שיטה סלילנית, שיטת הסוכך, אשל ושיזף מצוי[4].

החי במצוקי מדבר יהודה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמת המדבר ובתחומי מצוק ההעתקים חיים עדרי יעל נובי, זאבים וקבוצות של שפני סלע. בעבר הלא רחוק חיו באזור גם נמרים, שנכחדו. ציפורים אופייניות לאזור הן עורב קצר-זנב, שחור-זנב, טריסטרמית, סיס, סנונית, זנבן ועוד. במדבר יהודה חיים זוחלים רבים ביניהם נחשים ארסיים כמו אפעה ושרף עין גדי[4].

מקור השם "נחל מפלט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

אז מהי בעצם מערת מפלט?

מערות מפלט הן מערות קשות-גישה או לא נגישות שימשו למקלט בעיקר בתקופות לחימה ארוכות, כפי שאירע במרד החורבן ובעיקר במרד בר כוכבא. חלק מאותן מערות קשות-גישה אף הוכנו כ"מקלטי מצוקים" מבעוד מועד, ולעיתים גם נעשו שינויים ממשיים במבנה המעברות על ידי חציבה כגון הרחבתן או בניית מתקני מים[5].

תפרוסת מערות המפלט

רוב מערות המפלט המוכרות נמצאות באזור מדבר יהודה ובאזור יריחו, כאשר בהתחלה הכירו רק מערות במפנה המזרחי של הרי יהודה, אך בעשור האחרון אותרו גם מערות מפלט במורדות המערביים של הרי יהודה לכיוון השפלה.

במפות סקר ה-Palestine Exploration Fund משנת 1880, ובשונה מנחל צאלים (Wadi Sufeisif בשמו הערבי) או נחל משמר (Wadi el Khasheibeh בשמו הערבי) הסמוכים, הנחל הקצר כלל לא קיבל התייחסות ולא מצוין במפה שמו הערבי, ייתכן שכלל לא היה לו שם או שהסוקרים הבריטים פשוט בחרו לא להתייחס אליו.

ההשערה היא שנחל מפלט נקרא כך על שם עשרות מערות המפלט המוכרות בנחלים סביבו ובשאר מדבר יהודה, למרות שבנחל עצמו לא מוכרות מערות כלל.

מערות מפלט משמעותיות באזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ע"פ ראיון טלפוני עם מנהל השמורה האחראית על האזור, שמורת עין גדי, מר דודי גרינבאום בחודש מאי 2018
  2. ^ אלישע אפרת, מילון לגיאוגרפיה, ידיעת הארץ ואיכות הסביבה, רמות, 2002, פרק הגדרת מדבר "צל גשם", עמ' 128
  3. ^ מנחם מרקוס, מדבר יהודה הדרומי: סקר נוף ומסלולי טיולים, רשות הטבע והגנים, 1984, עמ' 40
  4. ^ 1 2 רשות הטבע והגנים, אתר שמורת עין גדי
  5. ^ חנן אשל ודויד עמית, מערות המפלט מתקופת מרד בר כוכבא, החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה, 1998, עמ' 13-14
  6. ^ עמוס פרומקין (עורך), אטלס מערות מדבר יהודה וספר המדבר, מאגנס, 2015, עמ' 354-355
  7. ^ עמוס פרומקין (עורך), אטלס מערות מדבר יהודה וספר המדבר, מאגנס, 2015, עמ' 368
  8. ^ עמוס פרומקין (עורך), אטלס מערות מדבר יהודה וספר המדבר, מאגנס, 2015, עמ' 370-372