ישעיהו – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:43, 20 במאי 2020

ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם לספר נבואות בשם זה, ראו ספר ישעיהו. למשמעויות אחרות, ראו ישעיהו (פירושונים).

יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו נחשב לאחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים בנבואה הישראלית הקלאסית. הוא פעל בתקופת הגדולה של ממלכת אשור ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה, ורבות מנבואותיו מתייחסות למהלכים המדיניים בתקופה זו.

ישעיהו התנבא רבות על עמי האזור ועל חורבנם העתידי, זאת בנוסף לנבואותיו על ממלכת ישראל. מספר הסברים ניתנו לסיבה להתנבאות זו על הממלכות, כאשר יש הטוענים כי מדובר בנבואות שנועדו לרומם את רוחו של עם ישראל באמירה כי עמי האזור יפלו בעוד ישראל ישרדו, לעומתם יש הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה.^[1] מספר חוקרים אף טוענים כי חלק מהנבואות כלל לא נתחברו על ידי ישעיהו.^[2] לפי הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה, ייתכן שהיה נביא מוכר בעמי האזור ולא רק בישראל.

תולדות חייו

אין בידינו מידע שלם על סיפור חייו של ישעיהו אלא רק קטעים נפרדים שניתן ללמוד מתוך נבואותיו. עיקר המידע מגיע מספר ישעיהו ומספר מלכים ב' (בחלק העוסק ביחסיו עם המלך חזקיה).

לאביו של ישעיהו קראו אמוץ ועל פי התלמוד הוא היה בנו של יהואש ואחיו של אמציה שהיו ממלכי יהודה.^[3] מנבואותיו של ישעיהו עולה כי היו לו אישה ולפחות שלושה ילדים ששמותיהם (הסמליים) היו שאר ישוב, עמנו אל ומהר שלל חש בז, אולם על פי חלק מהפרשנים עמנו אל ומהר שלל חש בז הם שני שמות שניתנו לילד אחד, כשהראשון מביניהם ניתן על ידי אשתו של ישעיהו והשני על ידי ישעיהו עצמו. לפי המסופר בגמרא, הייתה לישעיהו גם בת, שחזקיהו מלך יהודה רצה להינשא לה.^[4] שמה של אשתו לא מופיע בתנ"ך והיא מופיעה בשני כינויים - עלמה^[5] ונביאה.^[6] ייתכן שכינויים אלו התייחסו לאשה אחת וייתכן שהתייחסו לשתי נשים.

לפי המסופר בגמרא, גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא, וכן עירו היתה ירושלים לפי הכלל האומר שנביא שנזכר שמו ולא שם עירו הרי שעירו היא ירושלים^[7].

משמעות שמו של ישעיהו היא כנראה צירוף של השורש יש"ע עם סיומת "יה", המציינת את שם השם.^[8] שם זה נראה כמרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים שמדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו.^[9]

ישעיהו היה מעורה במדיניות יהודה וייעץ לבית המלוכה.^[10]

בשנת 2018, נמצאה בחפירה ארכאולוגית בעופל, בולה הנושאת את הכיתוב "לישעיה[ו] נבי", על פי אחת ההשערות, זוהי חותמתו של ישעיהו הנביא.^[11]

תקופת נבואתו

תחילת נבואתו

בפסוק הראשון של ספר ישעיהו מופיע שהוא התנבא בזמנם של ארבעת המלכים: עזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו.^[12] למרות הפירוט של ארבעת המלכים, שאלת תחילת נבואתו של ישעיהו נתקלה בשתי בעיות קשות. הבעיה הראשונה היא שהנבואה הראשונה אשר מתוארכת במדויק היא בימי אחז^[13] ומתרחשת בזמן עליית רצין מלך ארם על מלכות יהודה, בשנת 735 לפנה"ס, בעוד המלך עזיהו הפסיק למלוך בשנת 788 לפנה"ס בקירוב.^{[דרושה הבהרה]} בנוסף לבעיה זו בנוגע לתחילת נבואתו של ישעיהו קיימת בעיה נוספת, והיא שפרק ו' של ישעיהו מעוצב כפרק תחילת נבואה טיפוסי, ובו קריאת האל לנביא להינבא על עם ישראל ותשובת הנביא.^[14] בפרק זה מופיע תאריך - ”בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ”.^[15]

לבעיות אלו הוצעו שני פתרונות עיקריים. הפתרון הראשון הוא פתרון המדרש^[16] הטוען כי תחילת נבואתו של ישעיהו היא בפרק ו'. בפרק ו' מתואר שהוא היה בשנת מות המלך עזיהו, אך שנה זו היא שנה בה כבר מלך אחז, כיוון שעזיהו ננגע בצרעת והורד ממלכותו עוד לפני מותו. לפי מידע זה יוצא שישעיהו לא התנבא בתקופתם של עזיהו ויותם אלא בתקופת מלכותם של אחז וחזקיהו בלבד. כתשובה לקושייה זו מציע התרגום הירושלמי מיוחס ליונתן את הפתרון האומר ששנת מות המלך עזיהו פירושה השנה בה חלה המלך עזיהו והורד ממלכותו.^[17] שיטה זו אומצה במלואה על ידי מספר פרשנים, כגון רש"י ורבי יוסף קרא. רבי אברהם אבן עזרא אימץ את הטענה שישעיהו החל להתנבא בשנת מות המלך עזיהו, אולם הוא טוען כי מדובר בשנת מותו ממש ולא בשנת מחלתו. תשובתו לשאלה מדוע מופיעים שמות ארבעת המלכים היא שישעיהו התנבא בתקופת חייהם של ארבעה מלכים ולא בתקופת מלכותם.^[18] שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים כגון פרופ' יאיר הופמן וד"ר גרשון גליל.

התשובה השנייה לשאלת זמן תחילת נבואתו של ישעיהו היא שישעיהו החל להתנבא בזמן כלשהו בתקופת ימי עזיהו, שלא תוארך. הראשון שהציע שיטה זו הוא הרד"ק^[19] שכהוכחה לטענתו מביא פסוק בדברי הימים ”וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא”.^[20] לטענתו על מנת שישעיהו יוכל לכתוב את דברי ימי עזיהו היה עליו לחיות בתקופה זו. לשאלת ניסוחו של פרק ו', הנשמע כפרק פתיחת נבואה, מציע הרד"ק תשובה - ישעיהו נתנבא עוד לפני "ההצהרה הרשמית", אולם הפך לנביא העיקרי בממלכה רק לאחריה. זו גם הסיבה שנבואותיו המוקדמות של ישעיהו לא תוארכו, כי הוא לא דיבר כנגד מקרים ספציפיים הנוגעים לממלכה אלא רק בנוגע לעוולות כלליות. עם שיטה זו הלכו מספר פרשני מקרא וחוקרים כגון רבי אליעזר מבלגנצי, שד"ל ושי"ר.

פסלו של **ישעיהו בן אמוץ**, שפיסל אלייז'דיניו בראשית המאה ה-19 בבזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס שבברזיל

סוף נבואתו

הנבואה האחרונה המתוארכת בדיוק של ישעיהו ניתנה ב-701 לפנה"ס והיא מתייחסת למצור סנחריב. כיוון שמרבית נבואותיו של ישעיהו לא מתוארכות אלא קוראות לתיקון כללי בלי ציון שם ומקום, נראה שישעיהו המשיך להתנבא גם לאחר תקופה זו.

המדרש מספר שנמצאה בירושלים מגילה ובה כתוב שמנשה הרג את ישעיהו: ”תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים... וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה.”^[21] המדרש אף מביא סיפור אגדה על מותו של ישעיהו. על פי המתואר, המלך מנשה שעליו נאמר שחטא והחטיא את ישראל הוכיח את הנביא ישעיהו על כך שחלק מנבואותיו סותרות את נבואות משה. בין השאר, הנבואה שבה הוא "רואה" את ה', בניגוד לדברי משה "כי לא יראני האדם וחי". אם כי משה עצמו במעמד הר סיני ראה את האלוהים, שנאמר "ויראו את האלוהים ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר" (שמות כד י). וישעיהו, במקום לענות לו, ביודעו שמעשה זה יביא להריגתו המיידית כמורד במלכות, החליט לברוח. לפי אגדה מופלאה זו במהלך מנוסתו ראה הנביא עץ ארז, ועל ידי שהזכיר שם קדוש נבלע בתוכו. מנשה המלך ציווה לנסר את העץ ובכך להרוג את הנביא, אולם באורח פלא העץ לא התנסר, עד שהגיעו למקום שבו היו שפתיו של הנביא, ושם נגמר הפלא והעץ התנסר והנביא נרצח. חז"ל מסבירים כי עונש זה היה מידה כנגד מידה על דבריו "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב". ובכך מתחוור כי אגדה זו איננה מטפורה. מנשה מלך מיד לאחר חזקיהו, אולם שמו אינו מופיע ברשימת המלכים שישעיהו התנבא בזמנם ומדובר בקושיה על שיטה זו. לקושיה זו הוצעו מספר פירושים. מדרש אחר^[22] מציע כי ישעיהו אמנם התנבא בימי מנשה, אולם מחמת רשעותו של מנשה, אשר לפי המתואר בתנ"ך היה מהמלכים האכזריים ביותר ששלטו בירושלים, הוא לא נמנה ברשימת השמות אותם הזכיר הנביא.

שיטה זו לתקופת מותו של ישעיהו אומצה על ידי מספר פרשני מקרא, כגון רש"י ואברבנאל^[23] שהציעו פירושים חלופיים לשאלה זו. רש"י מציע כי ישעיהו חזה במותם של ארבעה מלכים וזו משמעות הרשימה. שיטה זו פותרת את הבעיה אולם מסתדרת בקושי עם הפסוקים – הכתוב מציין כי ישעיהו חזה "בימי", לא במותם. האברבנאל מציע פירוש חלופי לשאלה זו ואומר כי ישעיהו אמנם חי בימי מנשה, אך לא התנבא בימיו ולכן מנשה לא מופיע ברשימה המציינת את המלכים שישעיהו התנבא בימיהם.

לעומת המדרש, מציע אבן עזרא^[24] שישעיהו מת בימי חזקיה. על מנת להתמודד עם המדרש טוען אבן עזרא שהמדרש שאומר כי מנשה הרג את ישעיהו הוא דעת יחיד ולכן אנו לא מחויבים לקבלו. אמנם, אבן עזרא מציין שייתכן שהמדרש הוא "קבלה"^[25] ולכן אין לנו ברירה אלא לקבלו. שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים מודרניים.^[26]

תוכן נבואותיו

חזון מדיני בנבואותיו

בנבואותיו של ישעיהו, נמצא ביטוי למתח בין המגמה הלאומית למגמה האוניברסלית^[27];

שלוש נבואות מרכזיות בספר ישעיהו, "והיה באחרית הימים" (פרק ב', פסוקים א'–ד'), "חוטר מגזע ישי" (פרק י"א, פסוקים א'–י') ו"חזון ביטול המוות" (פרק כ"ה, פסוקים ו'–ט') עוסקות כולן ב"תיקון עולם" אוניברסלי, וניתן לראותן כ"היבט האוניברסלי של אמונת ישראל".^[27]

מבחינה מדינית, המצב האוטופי המתואר בנבואותיו של ישעיהו כולל מחד שיתוף פעולה בין העמים תוך ריכוז העוצמה במקום אחד - מרכז הכובד הרוחני בהר בית ה', אך מאידך העמים יישארו בזהותם הלאומית הרבגונית ובגבולותיהם הראשונים. כניגוד מוחלט לכך מציג ישעיהו את החטא הכבד של אשור שהתבטא בגישתה (חסרת התקדים בעולם העתיק) לשבור את המסגרות הלאומיות של המדינות אותם כבשה: "וְהָיָה כִּי־יְבַצַּע אֲדֹ-נָי אֶת־כָּל־מַעֲשֵׂהוּ בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִָם אֶפְקֹד עַל־פְּרִי־גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ־אַשּׁוּר וְעַל־תִּפְאֶרֶת רוּם עֵינָיו. כִּי אָמַר, "בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי וּבְחָכְמָתִי כִּי נְבֻנוֹתִי וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים".^[27]

הפילוסוף מייקל וולצר רואה גם בנבואת "משא מצרים"^[28] כמבטאת את תפיסתו הייחודית של ישעיהו ביחס ללאומיות כתופעה אוניברסלית בעלת מאפיינים פרטיקולריים: ”"אין גאולה שמימית אחת ולא שחרור אחד לכלל האנושות… חירות היא חוויה ייחודית החוזרת על עצמה באופנים שונים עבור כל עם החי תחת דיכוי. כל עם משוחרר באופן שונה בידי אל אחד… אלוהי ישראל דואג גם לרווחתם של עמים אחרים"”.^[27]

בחזון אחרית הימים^[29] מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשנאה בין עמים ואנשים. מצב זה יגיע כאשר ימשול בישראל המלך המשיח, מצאצאי בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי". ישעיהו מוסיף לנבא כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הנסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

היבטים ספרותיים: סגנון נבואותיו

נבואותיו עוסקות במלחמה בעוולות החברתיים, בעבודה זרה ובתפיסה שפולחן הקורבנות, אף ללא תשובה, יכול לכפר על החטאים. נבואותיו מגוונות וכוללות התייחסות לעם ישראל ולאומות העולם. לפי הפירוש המקובל, סיפור הקדשתו מופיע בפרק ו' בספרו, שם מתואר כי הוא רואה את האל ושרפיו, וכאשר הוא שומע את אלוהים שואל את מי אשלח, והוא מתנדב ואומר "הנני שלחני". בניגוד למשה שהתנגד וסירב לשליחותו בתחילה, ישעיהו מתואר כמי שהולך ברצון לשליחות הלא קלה.

בחזיונותיו הוא מתאר כמי שרואה את אלוהים:

"ואראה את ה' ישב על כיסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:"^[30]

חז"ל השוו את חזיונו של ישעיהו לחזון המרכבה של הנביא יחזקאל, וקבעו שכל מה שראה יחזקאל ראה גם ישעיהו, אלא שישעיהו (או דורו) היה מורגל במחזות כאלו ולכן הוא לא טרח לתאר את כל פרטי החזון, בניגוד ליחזקאל.

מבחינה ספרותית, לספר ישעיהו זיקה רבה לפרשת האזינו בספר דברים: בפסוקי השני בישעיהו נכתב "שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי ה' דִּבֵּר" הדומה מאוד לפסוק "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי" בתחילת פרשת האזינו. גם הנבואה הארוכה על האימפריה האשורית כוללת דימויים רבים כהנגדה ל"שירה" שבפרשת האזינו; כנגד "יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים" בשירת האזינו, נאמר על אשור "וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים", כנגד "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף" מתואר אשור "וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת כָּל-הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף".^[27]

חוקרי המקרא המודרניים סוברים שספר ישעיהו מכיל דרשות בשני סגנונות שונים לחלוטין ולכן הוא ככל הנראה קיבוץ דרשותיהם של שני נביאים שונים. החוקרים מכנים את הדורש של חלקו השני של הספר בשם "ישעיהו השני".

ישעיהו בנצרות

ישעיהו הוא דמות חשובה בנצרות. ספר ישעיהו מצוטט בהרחבה בברית החדשה ורואים בו את מבשרו של ישו, בפרט את שירי עבד ה' הנוצרים מפרשים כמתייחסים לישו. ישעיהו נחשב קדוש בנצרות האורתודוקסית ויומו הוא ה-9 במאי.

מסורות בעניין מיקום קברו

קבר המיוחס לישעיהו הנביא נמצא בגליל (אם כי אין עדות שפעל באזור זה), ליד שפך נחל ברעם אל נחל דישון, כ-1.5 ק"מ ממזרח לקיבוץ ברעם.

הנוסע מבורדו תיאר את אחת ממצבות נחל קדרון כקבר ישעיהו.^[31]

ציון קבר נוסף של הנביא נמצא בעיר אספהאן והוא משמש אתר תפילה ליהודים ומוסלמים.^[32]

ראו גם

ספר ישעיהו

לקריאה נוספת

יואל בן-נון, בנימין לאו, ישעיהו - כציפורים עפות, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2013.
דב קמחי, "אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך", הוצאת יהושע צ'צ'יק ,1969, כרך א', עמוד 490–496.

קישורים חיצוניים

ספר ישעיהו, באתר ויקיטקסט

רשימת מאמרים על ישעיהו הנביא באתר רמב"י
חנוך רביב, ישעיהו הנביא ומיכה בן דורו
צילום דיגיטלי של מגילת ספר ישעיהו
על ישעיהו חלק שני באתר "האקדמיה ליהדות"
'נחמו נחמו עמי' מילות הנחמה מתוך ספר ישעיהו באתר הזמנה לפיוט
דוד סבתו, כי מציון תצא אוניברסליות עולמית: חזונו המדיני של ישעיהו, השילוח 6, ספטמבר 2017

הערות שוליים

^ דעת מקרא על ישעיהו, מבוא, עמ' 22
^ אשר גולדנברג, מחקרים בפרשנות נביאים אחרונים - ישעיהו, פרק יג' א
^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב'
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד א'
^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד
^ ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ג'
^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'
^ דעת מקרא על ישעיהו, הקדמה, עמוד 2
^ עולם התנ"ך - ישעיהו, הקדמה
^ לפי מספר נבואות, כגון ספר ישעיהו, פרק ז'
^ תבנית:מאמר
^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'
^ ספר ישעיהו, פרק ז'
^ בעיקר לפי ”וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ” (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.
^ ספר ישעיה, פרק ו', פסוק א'
^ מכילתא (בשלח) פרשת שירה, ז
^ מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א
^ פירוש הראב"ע לישעיהו א', א ולישעיהו ו', ו
^ הקדמתו לספר ישעיהו
^ ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק כ"ב
^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב'
^ סדר עולם רבה פרק כ'
^ פירושם לישעיהו א
^ פירושו לפרק א'
^ כלומר מסורת מסיני (ולא במובן בו משמשת המילה בימינו).
^ עולם התנ"ך על ישעיהו א'
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ דוד סבתו, ‏כי מציון תצא אוניברסליות לאומית: חזונו המדיני של ישעיהו, השילוח, 6, ספטמבר 2017
^ ספר ישעיהו, פרק י"ט
^ ספר ישעיהו, פרק י"א
^ ו, א
^ רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2007
^ אורלי אזולאי, "14 יום באיראן", ידיעות אחרונות, 9 באפריל 2015

[1] דעת מקרא על ישעיהו, מבוא, עמ' 22

[2] אשר גולדנברג, מחקרים בפרשנות נביאים אחרונים - ישעיהו, פרק יג' א

[3] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב'

[4] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף י', עמוד א'

[5] ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד

[6] ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ג'

[7] תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ט"ו, עמוד א'

[8] דעת מקרא על ישעיהו, הקדמה, עמוד 2

[9] עולם התנ"ך - ישעיהו, הקדמה

[10] לפי מספר נבואות, כגון ספר ישעיהו, פרק ז'

[11] תבנית:מאמר

[12] ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'

[13] ספר ישעיהו, פרק ז'

[14] בעיקר לפי ”וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ” (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.

[15] ספר ישעיה, פרק ו', פסוק א'

[16] מכילתא (בשלח) פרשת שירה, ז

[17] מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א

[18] פירוש הראב"ע לישעיהו א', א ולישעיהו ו', ו

[19] הקדמתו לספר ישעיהו

[20] ספר דברי הימים ב', פרק כ"ו, פסוק כ"ב

[21] תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב'

[22] סדר עולם רבה פרק כ'

[23] פירושם לישעיהו א

[24] פירושו לפרק א'

[25] כלומר מסורת מסיני (ולא במובן בו משמשת המילה בימינו).

[26] עולם התנ"ך על ישעיהו א'

[סבתו-27] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ דוד סבתו, ‏כי מציון תצא אוניברסליות לאומית: חזונו המדיני של ישעיהו, השילוח, 6, ספטמבר 2017

[28] ספר ישעיהו, פרק י"ט

[29] ספר ישעיהו, פרק י"א

[30] ו, א

[31] רון פלד, נחל קדרון: הנקרופוליס של ירושלים, באתר ynet, 29 במרץ 2007

[32] אורלי אזולאי, "14 יום באיראן", ידיעות אחרונות, 9 באפריל 2015

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

[32]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 לאביו של ישעיהו קראו [[אמוץ]] ועל פי התלמוד הוא היה בנו של [[יואש (מלך יהודה)|יהואש]] ואחיו של [[אמציה]] שהיו ממלכי יהודה.{{הערה|{{בבלי|מגילה|י|ב}}}} מנבואותיו של ישעיהו עולה כי היו לו אישה ולפחות שלושה ילדים ששמותיהם (הסמליים) היו [[שאר ישוב (בן ישעיה)|שאר ישוב]], [[עמנו אל (בן ישעיה)|עמנו אל]] ו[[מהר שלל חש בז]], אולם על פי חלק מהפרשנים עמנו אל ומהר שלל חש בז הם שני שמות שניתנו לילד אחד, כשהראשון מביניהם ניתן על ידי [[אשת ישעיהו|אשתו של ישעיהו]] והשני על ידי ישעיהו עצמו. לפי המסופר בגמרא, הייתה לישעיהו גם בת, [[חזקיהו|שחזקיהו]] מלך יהודה רצה להינשא לה.{{הערה|{{בבלי|ברכות|י|א}}}} שמה של אשתו לא מופיע בתנ"ך והיא מופיעה בשני כינויים - עלמה{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ז|יד}}}} ונביאה.{{הערה|{{תנ"ך|ישעיה|ח|ג}}}} ייתכן שכינויים אלו התייחסו לאשה אחת וייתכן שהתייחסו לשתי נשים.
-לפי המסופר בגמרא, גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא.
+לפי המסופר בגמרא, גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא, וכן עירו היתה ירושלים לפי הכלל האומר שנביא שנזכר שמו ולא שם עירו הרי שעירו היא ירושלים{{הערה|{{בבלי|מגילה|טו|א}}}}.
 משמעות שמו של ישעיהו היא כנראה צירוף של השורש יש"ע עם סיומת "יה", המציינת את [[שם השם]].{{הערה|'''[[דעת מקרא]] על ישעיהו''', הקדמה, עמוד 2}} שם זה נראה כמרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים שמדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו.{{הערה|'''עולם התנ"ך - ישעיהו''', הקדמה}}

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים על ישעיהו הנביא
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ישעיהו