יואש (מלך ישראל) – הבדלי גרסאות
עדיין דמות מקראית |
|||
שורה 31: | שורה 31: | ||
|יורש העצר=[[ירבעם השני]] |
|יורש העצר=[[ירבעם השני]] |
||
|בת זוג=[[יהועדן]]}} |
|בת זוג=[[יהועדן]]}} |
||
'''יְהוֹאָשׁ''' (או '''יוֹאָשׁ''') הוא [[דמות מקראית]], מלך על [[ממלכת ישראל]] בשנים 800 עד [[המאה ה-7 לפנה"ס|784 לפנה"ס]]. מוזכר גם בכתובת ה[[אשור]]ית של [[אדד-ניררי השלישי]], שנכתבה על גבי [[אסטלה]] שנמצאה ב[[תל א-רימאח]], כמעלה מס לאשור, {{ציטוטון|1=הוא (=אדד-נררי) קיבל את המנחה של יואש מ[[שומרון]] (Iu'ash Samirināya)}}.{{הערה|מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית [[האנציקלופדיה המקראית]], [[מוסד ביאליק]] ירושלים. כתובת 6, עמ' 27 - 29}} |
'''יְהוֹאָשׁ''' (או '''יוֹאָשׁ''') הוא [[דמות מקראית]], לפי [[הכרונולוגיה המקראית והמסורתית|הכרונולוגיה המסורתית]] מלך על [[ממלכת ישראל]] בשנים 800 עד [[המאה ה-7 לפנה"ס|784 לפנה"ס]]. מוזכר גם בכתובת ה[[אשור]]ית של [[אדד-ניררי השלישי]], שנכתבה על גבי [[אסטלה]] שנמצאה ב[[תל א-רימאח]], כמעלה מס לאשור, {{ציטוטון|1=הוא (=אדד-נררי) קיבל את המנחה של יואש מ[[שומרון]] (Iu'ash Samirināya)}}.{{הערה|מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית [[האנציקלופדיה המקראית]], [[מוסד ביאליק]] ירושלים. כתובת 6, עמ' 27 - 29}} |
||
יהואש מלך לאחר ימי השפל של ממלכת ישראל בימי אביו [[יהואחז (מלך ישראל)|יואחז]]. על המפנה במצבה המדיני של ישראל שחל בימי יהואש נכתב ב[[ספר מלכים]]: |
יהואש מלך לאחר ימי השפל של ממלכת ישראל בימי אביו [[יהואחז (מלך ישראל)|יואחז]]. על המפנה במצבה המדיני של ישראל שחל בימי יהואש נכתב ב[[ספר מלכים]]: |
גרסה מ־23:12, 7 באוקטובר 2020
איור משנת 1553 | |||||||||
מדינה | ממלכת ישראל | ||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
784 לפנה"ס שומרון, ממלכת ישראל | ||||||||
בת זוג | יהועדן | ||||||||
שושלת בית יהוא | |||||||||
| |||||||||
|
יְהוֹאָשׁ (או יוֹאָשׁ) הוא דמות מקראית, לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 800 עד 784 לפנה"ס. מוזכר גם בכתובת האשורית של אדד-ניררי השלישי, שנכתבה על גבי אסטלה שנמצאה בתל א-רימאח, כמעלה מס לאשור, ”הוא (=אדד-נררי) קיבל את המנחה של יואש משומרון (Iu'ash Samirināya)”.[1]
יהואש מלך לאחר ימי השפל של ממלכת ישראל בימי אביו יואחז. על המפנה במצבה המדיני של ישראל שחל בימי יהואש נכתב בספר מלכים:
וַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם לָחַץ אֶת-יִשְׂרָאֵל כֹּל יְמֵי יְהוֹאָחָז. וַיָּחָן ה' אֹתָם וַיְרַחֲמֵם וַיִּפֶן אֲלֵיהֶם לְמַעַן בְּרִיתוֹ אֶת-אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְלֹא אָבָה הַשְׁחִיתָם וְלֹא-הִשְׁלִיכָם מֵעַל-פָּנָיו עַד-עָתָּה. וַיָּמָת חֲזָאֵל מֶלֶךְ-אֲרָם וַיִּמְלֹךְ בֶּן-הֲדַד בְּנוֹ תַּחְתָּיו. וַיָּשָׁב יְהוֹאָשׁ בֶּן-יְהוֹאָחָז וַיִּקַּח אֶת-הֶעָרִים מִיַּד בֶּן-הֲדַד בֶּן-חֲזָאֵל אֲשֶׁר לָקַח מִיַּד יְהוֹאָחָז אָבִיו בַּמִּלְחָמָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים הִכָּהוּ יוֹאָשׁ וַיָּשֶׁב אֶת-עָרֵי יִשְׂרָאֵל.
חוגי הנביאים ובראשם אלישע הנביא (שהיה אז זקן מופלג) עודדו את מלך ישראל למסע שחרור לאומי ולמלחמת חורמה בארם. אלישע הזקן קרא ל"חֵץ-תְּשׁוּעָה לַיהוָה וְחֵץ תְּשׁוּעָה בַאֲרָם וְהִכִּיתָ אֶת-אֲרָם בַּאֲפֵק עַד-כַּלֵּה" (ספר מלכים ב', פרק י"ג, פסוק י"ז). באורח סמלי תבע הנביא ממלך ישראל "לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ-שֵׁשׁ פְּעָמִים" (שם, יט). מפנה מדיני זה כרוך כנראה בתבוסת ארם בידי מלך אשור אדד-ניררי השלישי בשנת 804 לפנה"ס.
על עוצמתה החדשה של ישראל מעידה העובדה שאמציה מלך יהודה שכר מיואש 100,000 חיילים על מנת לשתפם במסעו נגד אדום: "וַיִּשְׂכֹּר מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל בְּמֵאָה כִכַּר-כָּסֶף" (דבה"ב כה, ו). לפי המסורת המובאת בספר דברי הימים, ויתר אמציה בסופו של דבר על השימוש בחיל זה ושילחם לישראל בחזרה, מה שעורר את כעסם של החיילים המוחזרים ובתגובה לכך הם פשטו על ערי יהודה, בזזו ביזה והרגו הרג רב: "וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶׁר הֵשִׁיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְׁטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּׁמְרוֹן וְעַד-בֵּית חוֹרוֹן וַיַּכּוּ מֵהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וַיָּבֹזּוּ בִּזָּה רַבָּה (שם, יג). כנראה בתגובה על כך נאמר במלכים ובדברי הימים שאמציה, לאחר ששב ממסעו באדום שלח למלך ישראל הכרזת מלחמה. מלך ישראל ניסה אמנם להניאו מצעד זה אך המלחמה פרצה בסופו של דבר וצבא יהודה הובס. צבא ישראל פרץ את חומת ירושלים ולקח את כל הזהב והכסף שבאוצרות המקדש ובאוצרות בית המלך.
אחריו שלט בנו ירבעם השני שבימיו הגיעה ממלכת ישראל לשיא גודלה.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מרדכי כוגן, אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ, בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. כתובת 6, עמ' 27 - 29
מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
מלכי ישראל ויהודה | ||
---|---|---|
מלכי ישראל המאוחדת | שאול • אשבעל • דוד • שלמה | |
מלכי יהודה | רחבעם • אביה • אסא • יהושפט • יורם • אחזיהו • עתליה • יהואש • אמציהו • עוזיהו/עזריהו • יותם • אחז • חזקיהו • מנשה • אמון • יאשיהו • יהואחז • יהויקים • יהויכין • צדקיהו | |
מלכי ישראל | ירבעם בן נבט • נדב • בעשא • אלה • זמרי • תבני • עמרי • אחאב • אחזיהו • יורם • יהוא • יואחז • יואש • ירבעם השני • זכריהו • שלום • מנחם • פקחיה • פקח • הושע | |
בית חשמונאי | ||
מלכי בית הורדוס | הורדוס • ארכלאוס • הורדוס אנטיפס • פיליפוס • אגריפס הראשון • אגריפס השני |