בן-הדד השלישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בֶּן הֲדַד בֶּן חֲזָאֵל (קרוי גם מרא) היה מלך ארם דמשק ובנו של המלך חזאל. הוא מלך בתחילת המאה ה-8 לפנה"ס בתקופת יהואחז ויהואש מלכי יהודה וישראל. אחריו מלך רצין, אחרון מלכי ארם.

כשבן הדד ירש את חזאל אביו ועלה על כס המלוכה, ארם כבר נחלה מספר ניצחונות על ישראל, ובן הדד המשיך בהם. הוא הכה קשות את הצבא הישראלי[1], וצר על הבירה שומרון, אולם נסוג בעקבות שמועה על כוונת מלכי החתים ומצרים לסייע לישראל[2].

בן הדד יצא למלחמה גם כנגד זַכֻּר מלך חמת על השליטה במחוז לעש שבצפון סוריה שזכר סיפח לממלכתו. בן הדד צר על חדרך בירתו של זכר אולם הובס בסופו של דבר על ידיו. הסיפור על המצור מופיע בכתובת זכור.

ארם סבלה מעלייתה מחדש של אשור. אדד-ניררי השלישי מלך אשור פלש לממלכה תוך שהוא זורע הרס ופוגע פגיעה אנושה בכוחה. הוא הטיל בשנת 806 לפנה"ס מצור על דמשק, הביס את בן הדד והכריח אותו לשלם לו מס כבד. לאחר נסיגתו של אדר ניררי יצא בן הדד למלחמה חדשה כנגד ישראל ויהודה והצליח להטיל מצור על ירושלים. אולם, תוכניותיו השתבשו כשאדר ניררי חזר ופלש לארם.

הפלישות של אשור החלישו את ארם ואיפשרו ליואש מלך ישראל יואש לפתוח בסדרת מלחמות שבהם הצליח להביס את בן-הדד להחזיר את כל השטח שארם כבשה מממלכת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב, וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי. כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ." (ספר מלכים ב', פרק ג', פסוק ז')
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק ו', פסוק כ"ד, עד סוף ספר מלכים ב', פרק ז'



הקודם:
חזאל
מלך ארם דמשק הבא:
רצין