המותג ג'יפ נולד בשנת 1941, אז הפיץ הצבא האמריקאי מכרז בקרב 135 יצרנים וחברות לבניית רכב צבאי קל שיוכל להוביל כוחות וציוד בתנאי שטח מאתגרים.
האמריקנים בחנו שלושה אבות טיפוס לרכב שטח, ובחרו בדגם שיוצר בחברת בנטם, הג'יפ הראשון קיבל את השם BRC, קיצור של Bantam Reconnaissance Car (רכב סיור).
אלא שבנטם הייתה חברה קטנה ולא הייתה מסוגלת לייצר מספר גדול כל כך של כלים לפי דרישת הצבא האמריקאי ולכן הועבר היצור למפעלי ויליס שהיו סגורים מספר שנים בגלל הליך פירוק ונפתחו מחדש עבור ייצור הג'יפ. גם מפעלי ויליס לא היו גדולים מספיק ולכן חברת פורד השתתפה אף היא בייצור הרכב. החל משנת 1941 ועד לסיום מלחמת העולם השנייה (1945), יוצרו יותר מ-600 אלף ג'יפים.
על אף העובדה שהדגם שנבחר על ידי הצבא האמריקאי היה של Willys, סמל הגריל האנכי שהפך לסימן ההיכר המובהק של ג'יפ נלקח דווקא מהתכנון של יצרנית הרכבים Ford.
הג'יפ יוצר גם במדינות נוספות, בהן צרפת והולנד, וסופק גם לצבא רוסיה.
הצרכנים הפרטיים האמריקאים זיהו מהר מאוד את הפוטנציאל של הרכב וכבר ב-1944 פיתחו בחברה את הג'יפ האזרחי הראשון. הוויליס ג'יפ נחשב כאבי-אבות רכבי השטח, והג'יפ סטיישן וואגן מ-1946 נחשב לאבי ה-SUV.
הסטיישן וואגן צויד תחילה בהינע אחורי בלבד וכלל אבזור מפואר, ומקום רב למטען או לשבעה נוסעים. הסטיישן המוגדל הגיע למהירות של 105 קמ"ש ואיתו פנה היצרן לקהל חדש.
ב-1949 התווספו הינע כפול ומנוע 6 צילינדרים, וכך נולד אביו הקדום של ג'יפ הצ'ירוקי. בעקבות הצלחת המותג, ב-30 ביוני 1950 הפך השם ג'יפ לסימן מסחרי רשום.
יש הטוענים כי שם המותג גיפ [1] מבוסס על דמות קומיקס של גיבור על שהייתה חביבה על החיילים האמריקאים.
נשיא ארצות הברית לשעבר, רונלד רייגן, החזיק בזמן כהונתו ג'יפ מדגם 8CJ ואהב לנהוג בו ברחבי החווה שלו. [2]:
לאחרונה הוצגה גרסה חשמלית פלאג-אין היברידית לרנגלר, הדגם הנמכר של החברה. האסטרטגיה של ג'יפ היא להציג עד סוף שנת 2022 גרסאות הנעה מחושמלות לכל אחד מדגמי המותג. זאת באמצעות פיתוח מערכות הנעה כפולות וחשמליות.
