סומלילנד
| |||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | |||
| מוטו לאומי | "צדק, שלום, חירות, דמוקרטיה והצלחה לכל" | ||
|---|---|---|---|
| המנון לאומי | אורך ימים בשלום | ||
| ממשל | |||
| משטר | רפובליקה | ||
| ראש המדינה |
נשיא סומלילנד  | ||
| נשיא סומלילנד | מוסא ביחי עבדי | ||
| ראש הרשות המבצעת |
נשיא סומלילנד | ||
| שפה רשמית | סומלית, ערבית | ||
| עיר בירה | הרגייסה 9°33′N 44°03′E / 9.550°N 44.050°E | ||
| רשות מחוקקת |
Parliament of Somaliland | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת | אפריקה | ||
| שטח יבשתי | 137,600 קמ"ר | ||
| אחוז שטח המים | לא ידוע | ||
| אזור זמן | UTC +3 | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | |||
| עצמאות מבריטניה | 28 ביוני 1960 | ||
| דמוגרפיה | |||
|
אוכלוסייה (2005) | 3,500,000 נפש | ||
| צפיפות | 25 נפש לקמ"ר | ||
| כלכלה | |||
| מטבע | שילינג סומלילנדי (SLSH) | ||
| בנק מרכזי |
בנק סומלילנד | ||
| שונות | |||
| חגים לאומיים |
| ||
| סיומת אינטרנט | אין | ||
| קידומת בין־לאומית | 252 | ||
|
www | |||
  | |||
הרפובליקה של סומלילנד (בסומלית: Soomaaliland; בערבית: جمهورية صوماليلاند) היא ישות מדינית באפריקה, המתפקדת דה פקטו כמדינה ריבונית, דמוקרטית, יציבה, אך אינה-מוכרת באופן מלא על ידי שום מדינה אחרת או ארגונים בין-לאומיים, מלבד טאיוואן (הרפובליקה הסינית) ואתיופיה.[2]
במאי 1991 הכריזו בני שבט עיסא על עצמאות סומלילנד, על שטחם של חמישה משמונה-עשר מחוזותיה של סומליה. שטח זה, שגודלו 137,600 קמ"ר, חופף לשטח החסות של סומלילנד הבריטית. הקהילה הבין-לאומית לא הכירה בהכרזת העצמאות של סומלילנד. למרות זאת, מאז פרישת החבל מסומליה, השלטון בסומלילנד יציב יחסית, עם מעט עימותים אלימים ביחס לסומליה.
סומלילנד גובלת באתיופיה, בג'יבוטי, ובפונטלנד, ובירתה הרגייסה.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סומלילנד נמצאת בחלקה המזרחי של קרן אפריקה בין קווי הרוחב 08°00'–11°30' צפון וקווי האורך 42°30'–49°00' מזרח. לסומלילנד גבול משותף עם ג'יבוטי למערבה, אתיופיה לדרומה ופונטלנד לצפונה ומזרחה וסומליה למזרחה. לסומלילנד קו חוף באורך כ-740 ק"מ לאורך ים סוף. שטחה של סומלילנד הוא 137,600 קמ"ר.
אקלימה של סומלילנד מעורב, גשום בחלקו ויבש בחלקו האחר. צפונה של הארץ הררי ובמקומות רבים גובה ההרים נע בין 900 ל-2,100 מטר מעל פני הים. הפסגה הגבוהה ביותר בסומלילנד היא בגובה 2,416 מטר מעל פני הים ושמה שימביר בריס (בסומלית "משכן הציפורים").
הודות למישורים הפוריים הקיימים בחלק מאזורי סומלילנד, קיימת במדינה אוכלוסייה עשירה של חיות בר נודדות. רבות מהן חיות מרעה (כגון זברות) הרועות ומתרבות במישורי הסוונה. חלק מחיות הבר קיימות בסומלילנד דרך קבע, כגון קודו, ערוד, חזיר הסבך, אנטילופת ביירה, דיקדיק, צבי ג'ירפי, כבש סומלי, עיזי בר וגמלים. בסומלילנד אף מגוון ציפורי בר ודגה עשירה לחוף המדינה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלתה של סומלילנד נמצאת עדיין בשלבי התפתחות ראשוניים. אף על פי שהשילינג של סומלילנד הוא מטבע יציב, לא נקבעים לו שערי המרה רשמיים אם כי ניתן להמיר בהרגייסה מט"ח לשילינגים בשער ידוע מראש. הבנק המרכזי של המדינה, הבנק של סומלילנד, נוסד מתוקף חוקתה של המדינה בשנת 1994.
עיקר היצוא של סומלילנד הוא חיות משק (מספרן של חיות המשק בסומלילנד הוערך ב-24 מיליון). בשנת 1996 ייצאה המדינה 3 מיליון חיות משק למזרח התיכון בלבד. ערב הסעודית אסרה על ייבוא בקר מסומלילנד. סומלילנד אף מייצאת עורות, מור ולבונה.
המכרות היחידים הפעילים במדינה הם מחצבות. במדינה זוהו מרבצי נפט, גז ומינרלים שונים, אף שאלה עדיין לא נוצלו.
שוד ים הוא ענף כלכלי בישות, שחופיה, כמו גם חופי האזור האוטונומי למחצה הסמוך, פונטלנד, מהווים מעגן לשודדי ים התוקפים את התעבורה הימית העוברת באזור, אם כי אינם תוקפים אוניות היוצאות מנמל ברברה. השלטון מנסה להילחם בתופעה, בשלב זה (2021) ללא הצלחה, אך המצב עם השנים משתפר.
מעמדה הבין-לאומי של סומלילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחלוקת בדבר מעמדה הבין-לאומי של סומלילנד היא על הלגיטימיות של הישות המכונה סומלילנד לפעול כמדינה עצמאית בנפרד ממדינת סומליה. סומלילנד מוכרת בימינו מבחינה חוקית ובין-לאומית כמחוז אוטונומי הפועל בתוך הרפובליקה הסומלית, אולם אף לא מדינה אחת בעולם הכירה דה יורה בסומלילנד כמדינה עצמאית, מלבד אתיופיה והרפובליקה הסינית, אשר בעצמה מדינה לא מוכרת.[3]
רקע היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף המאה ה-19, באמצעות רצף של הסכמים עם הממלכות המקומיות בקרן אפריקה, השיגו הבריטים והאיטלקים שליטה על חלקים של החוף הסומלי, והקימו את סומלילנד הבריטית וסומלילנד האיטלקית כמדינות חסות. במהלך מלחמת העולם השנייה כבשו הבריטים את שטחה של סומלילנד האיטלקית ואיחדו אותה לסומלילנד, אשר תפקדה כישות מעין-מדינית בעלת מוסדות ממלכתיים עצמאיים תחת הכתר הבריטי, עד אשר קיבלה את עצמאותה ב-1960 והוקמה כרפובליקה של סומליה.[4] הישות המדינית הבלתי מוכרת, סומלילנד, נמצאת בימינו על שטחה של סומלילנד הבריטית ההיסטורית.
מעמדה הבין-לאומי הנוכחי של סומלילנד
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי החוץ של סומלילנד
בשנת 1991 על רקע מלחמת האזרחים בסומליה ותוך ניצול האנרכיה השוררת במדינה, הכריזה סומלילנד על היפרדותה כחבל ארץ מסומליה ועל הפיכתה למדינה עצמאית. בשנת 1993, ערך הממשל של סומלילנד משאל עם, שבו הוא הציע מבנה ממשל עצמאי לחלוטין מהרפובליקה של סומליה. משאל עם נוסף שהתקיים ב-2001 אישר ברוב של 97% את החוקה ואת הכרזת העצמאות של סומלילנד מ-1991. ב-2003 התקיימו לראשונה בחירות דמוקרטיות לנשיאות וב-2005 לפרלמנט. ב-2010 התקיימו הבחירות השניות לנשיאות שבהן זכתה האופוזיציה, והעברת השלטון התקיימה בצורה חלקה. בשנת 2001 פרסם הממשל בסומלילנד מאמר בין-לאומי שבו הציג את הנימוקים לעצמאותה של סומלילנד, והטיעון המרכזי הוא שסומלילנד זכאית להכרה מתוקף היותה טריטוריה של מיעוטים אתניים שהיו נתונים לשלטון קולוניאלי בריטי.[5]
אולם עצמאותה והכרתה כמדינה ריבונית לא התקבלה מאז על ידי אף מדינה בעולם או ארגון בין-לאומי, מתוך שמירה על היציבות וכיבוד עקרון השלמות הטריטוריאלית של סומליה.[6] הזכות להגדרה עצמית של עמים אומנם מעוגנת באמנות רבות ואף בסעיף 2(1) למגילת האו"ם, אך עקרון השלמות הטריטוריאלית הקבוע בסעיף 2(4) למגילת האו"ם לרוב גובר על כך, ואוסר על פגיעה בשלמות הטריטוריאלית של מדינות קיימות לצורך הקמת מדינות חדשות, ואוסר גם על סיפוח שטח ללא הסכמה. בנוסף, הקהילה הבין-לאומית רואה בקיומן של ישויות אלה הפרה של סעיף 4 לאמנת מונטווידאו. האמנה קובעת שהתנאים הבסיסים לקיומה של מדינה ריבונית הם אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, ממשלה מתפקדת ויכולת לנהל יחסי חוץ עם מדינות אחרות. דו"ח של נציבות האו"ם לפליטים בנוגע לסומלילנד קבע שיש לה שליטה פונקציונלית על הצבא והמשטרה; קיומם של בתי משפט שאוכפים את החוק; קיומם של מכסים ומיסים בנמלים; שני בתי מחוקקים; חלק מהשרים מנסים לפעול בתחומי אחריותם; לסומלילנד יש מטבע ודרכונים משל עצמה אשר מתקבלים בכמה ממדינות העולם.[7] על אף שנראה שסומלילנד עומדת בארבעת התנאים הבאים לידי ביטוי באמנת מונטווידאו, הגישה הקונסטיטוטיבית מחייבת הכרה של מדינות אחרות כתנאי נוסף לריבונותה של מדינה, וכל עוד אף מדינה לא תכיר בריבונותה של סומלילנד, היא לא תזכה למעמד של מדינה.
הכרה בין-לאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כחלק מתפיסה של פתרון בעיית היציבות האזורית תחילה, ארצות הברית והאיחוד האירופי הטילו את האחריות להכרה בסומלילנד על האיחוד האפריקאי (AU), לפני שהם עצמם ישקלו להכיר בה כמדינה. עקב כך, סומלילנד משקיעה בימינו את מירב מאמציה להכרה בין-לאומית באמצעות הכרה על ידי האיחוד האפריקאי. ב-2005 הגישה סומלילנד בקשה לחברות באיחוד האפריקאי, אך עד היום אין כל הכרעה בנושא, וזאת על אף שמשלחת של האיחוד האפריקאי המליצה בשנת 2006 בחיוב על קבלתה סומלילנד לארגון, תוך מציאת פתרון ביניים שיאפשר את חברותה בארגון ללא הכרה בעצמאותה.[8] בשנת 2007 פנתה סומלילנד בבקשה לקבלת מעמד של משקיפה בארגון חבר העמים הבריטי, אך גם בקשה זו טרם נענתה על ידי הארגון. במקביל לכך סומלילנד מנסה לפתח מערכות יחסים בין-לאומיים בניסיון לקבל הכרה, וזאת באמצעות הסכמים שונים כמו הסכמי שיתוף פעולה וסחר עם שכנתה אתיופיה. בנוסף הקימה משרדי קישור באתיופיה, בג'יבוטי, בארצות הברית ובבריטניה. מכיוון שסומלילנד לא זכתה להכרה בין-לאומית, היא חברה בארגון האומות והעמים הלא מיוצגים (UNPO).[9]
בטרם ניסתה לקבל הכרה מהאיחוד האפריקאי, ניסתה סומלילנד לקבל הכרה באמצעות מועצת הביטחון של האו"ם, אך ללא הצלחה. מדיניות מועצת הביטחון של האו"ם העדיפה לפתור את מצב הכאוס בסומליה על ידי תמיכה בממשל מרכזי אחד למדינה, ולכן הכירה רק בממשלת המעבר הזמנית (TFG) כנציגי סומליה באו"ם. על אף היעדר הכרה ממועצת הביטחון, ארגונים שונים מטעם האו"ם פועלים בסומלילנד, למשל נציבות האו"ם לפליטים, ארגון הבריאות העולמי, ארגון המזון העולמי ותוכנית הפיתוח של האו"ם אשר פועלים אל מול גורמים רשמיים בממשלת סומלילנד.[10]
מהלכים דיפלומטיים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים האחרונות מתחילים להישמע קולות נוספים לגבי שינוי במעמדה הבין-לאומי של סומלילנד. כאמור, הממשל בסומלילנד החל לתקשר באופן לא מוכרז עם ממשלות נוספות. ממשלת אתיופיה נחשבת לממשלה המרחיקה ביותר ביחסיה עם סומלילנד ואף הביעה תמיכה במתן עצמאות למדינה, בנימוקים הבאים: ראשית, היותה של סומלילנד מדינה ששואפת לדמוקרטיה, שלווה ואינה מהווה איום. שנית, פיצולה של סומליה יחליש אותה, וכך ביטחונה של אתיופיה גובר.[11] שלישית, אינטרס ביחסים דיפלומטיים בשל רצועת הים הרחבה של סומלילנד. בינתיים, נראה כי אתיופיה מחכה לאישורו של האיחוד האפריקאי, אך היא עשויה להכיר בה באופן עצמאי אם הדבר לא יקרה בשנים הקרובות.
גם מדינות המערב מתחילות להכיר באופן לא פורמלי בהקמתה. דיפלומט בכיר בממשלת צרפת שנפגש עם ראש ממשלת סומלילנד, ציין כי המקרה מזכיר את קבלת עצמאותן של בוסניה והרצגובינה, קרואטיה וסלובניה מיוגוסלביה.[12] במקרה נוסף הצביעה מועצת העיר שפילד בבריטניה באפריל 2014 בעד הכרה בזכות להגדרה עצמית של סומלילנד, אך הכרה זו הייתה טקסית בלבד ולא נשאה שום משקל חוקי. בצעד דומה, כעבור כשנה, הכירה גם מועצת העיר קארדיף בעצמאותה של סומלילנד. עם זאת, ממשלת בריטניה מכירה באופן רשמי בסומלילנד כאזור אוטונומי של סומליה.[13]
ההשלכות הנובעות מאי ההכרה בסומלילנד מתבטאות בעיקר בהיעדר יכולת לקבל סיוע כלכלי בין-לאומי מארגונים בין-לאומיים כדוגמת קרן המטבע הבין-לאומית. בנוסף, אי-ההכרה בה כמדינה מונע ממנה לבצע סחר בין-לאומי, ומאלץ את סומלילנד לספק את צרכיה הפנימיים בעצמה.
חלוקה מנהלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מבחינה מנהלית סומלילנד מחולקת ל-6 מחוזות. חלוקה זו נכנסה לתוקף בשנת 2019[14]. כול מחוז מחולק לנפות.
| שם | בירה | שם בשפת המקור | אוכלוסייה | שטח, קמ"ר | הערות |
| אוודאל | בוראמה | Awdal | 576,543 (2022) | 16,294 (2022) | |
| סאחיל | ברברה | Sahil | 149,274 (1997) | 13,930 | |
| מרודי ג'ה | הרגייסה | Maroodi Jeeh | 334,953 (1997) | 57,429 | |
| תוגהיר | בוראו | Togdheer | 962,400 (2019) | 30,426 | |
| סול | לס אנוד | Sool | 618,600 (2019) | 39,240 | נמצא בשליטה חלקית |
| סאנאאג | אריגבב | Sanaag | 962,400 (2019) | 54,231 | נמצא בשליטה חלקית |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Eggers, A. K. (2007). When is a state a state the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review 30(1), 211–222
- Poore, B. (2009). Somaliland: Shackled to failed state. Stanford Journal of International Law 45(1), 117–150
- Farley, B. R. (2010). Calling a State a State: Somaliland and International. Emory International Law Review 24(2), 777–820
- Arieff, A. (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs 3(2), 60–79
- Kibble, S. (2001). Somaliland: Surviving without Recognition; Somalia: Recognized but Failing? International Relations, 15(5), 5–25
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של סומלילנד- אתר ממשלת סומלילנד
- סומלילנד באתר ארגון המדינות הבלתי מיוצגות (UNPO)
- דו"ח של ארגון Unicef על סומלילנד
- פרופיל סומלילנד באתר ה-BBC
- דיווחים שוטפים על מצב המדינה באתר CrisisWatch
- אתר האינטרנט הרשמי של סומלילנד
- השבועון Somaliland Times
- רצח שבט האיסק בסומליה, באתר "הוועד למאבק ברצח עם"
- תמר ברס, שלוש שעות עבודה - והביתה: יומן מסע ממדינה נסתרת, באתר וואלה, 20 באוגוסט 2015
- place/Republic-of-Somaliland סומלילנד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ סיומה ביוברמן, נשיאי אתיופיה וסומלילנד חתמו על מזכר הבנות ביניהם שקובע שאתיופיה תזכה לקבל גישה לחופי הים באדמת סומלילנד ובתמורה אתיופיה תכיר בעצמאותה של סומלילנד, באתר טוויטר (X), 1.1.2024
- ^ 1. Benjamin, Farley (2010) Calling a State a State: Somaliland and International Recognition. Emory International Law Review. pp. 777–778
- ^ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 212
- ^ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 64–67
- ^ Alison, Eggers K. (2007). When is a state a state: the case for recognition of Somaliland. Boston College International and Comparative Law Review. pp. 215
- ^ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 66
- ^ "Somaliland: AU Mission to Somaliland Says Recognition Overdue". UNPO. Retrieved 1 March 2006
- ^ "Somaliland". UNPO. Retrieved 1 February 2017
- ^ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 69
- ^ Alexis, Arieff (2008). De facto statehood the strange case of Somaliland. Yale Journal of International Affairs. pp. 70
- ^ Benjamin, Farley (2010) Calling a State a State: Somaliland and International Recognition. Emory International Law Review. pp. 812.
- ^ ,Mosalski, Ruth (26 March 2015) "Cardiff becomes only second UK council to recognize the Republic of Somaliland". walesonline.co.uk. Retrieved 21 March 2017
- ^ חלוקה מנהלית של סומלילנד
| מדינות שההכרה בהן מוגבלת | |
|---|---|
|
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |