לדלג לתוכן

סנור

סָנוּר
صانور
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה ג'נין
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 5,055[1] (2016)
קואורדינטות 32°21′25″N 35°14′45″E / 32.356922°N 35.245711°E / 32.356922; 35.245711
אזור זמן UTC +2
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סָנוּרערבית: صانور, צאנוּר) היא עיירה פלסטינית בנפת ג'נין, כ-25 ק"מ צפונית לשכם ובסמוך לכביש שכם - ג'נין (כביש 60). בסמוך לכפר נמצאים חורבות היישוב שא-נור שפונה במהלך תוכנית ההתנתקות. הכפר ממוקם בפתחה של בקעה רחבת ידיים, (בקעת סנור) המוצפת בחורף במי גשמים. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית העיירה מנתה 5,055 תושבים בשנת 2016[1].

כפריים מעבדים את אדמות הכפר, ברקע מצודת סנור. 1908
ואדי סנור, כפי שצולם מסנור, 1968

בסקר הארכאולוגי שנערך בארץ אפרים ומנשה לאחר מלחמת ששת הימים, נמצאו בסנור חרסים מהתקופות הכנענית התיכונה, הישראלית I ו-II, הפרסית, ההלניסטית, הרומית-ביזנטית, ימי הביניים והעות'מאנית.[2]

במאה ה-18 הפך הכפר לאחד מ-24 כפרי הכס שבהם ישבו מוח'תארים בארמון, או מצודה ושלטו על האזור.[3] בשנת 1785 הקים הש'יח יוסוף אל ג'ראר מצודה בכפר על מנת לשלוט על הגישה והדרך לשכם מכיוון צפון. נראה שבניית המצודה החלה כבר על ידי אביו של אל ג'ראר, מוחמד זבין.

תושבי האזור מרדו במושל הטורקי שישב בעכו - עבדאללה פאשא. בני ג'ראר מעבר הירדן - המשפחה השלטת בכפר ובאזור - סירבו לשלם מיסים. בעזרת סיוע שקיבל עבדאללה פאשא מלבנון הוא הכניע את המורדים. בשיר השני, אמיר הדרוזים, שלח כוחות מלבנון ובהם גם מאה לוחמים יהודים מהכפרים הלבנוניים חצביה ודיר אל-קמר, שכבשו את הכפר, ובאותה הזדמנות הרסו ובזזו עוד כפרים בסביבה. משפחת ג'ראר עברה לג'בע הסמוכה מדרום. הכפר התפרסם בעקבות מרידה זאת ובמרכזו מצויה עד היום מצודה עתיקה שעל חומותיה טבועים שרידי פגיעות הפגזים[4].

בצומת המוביל אל הכפר מצוי בניין משטרה, שנבנה על ידי ממשל המנדט הבריטי על מנת לאכוף את החוק והסדר באזור, בימי המרד הערבי הגדול. המפקד הראשי של המרד הערבי, עבד אל-רחים חאג' מוחמד, נהרג בכפר במרץ 1939, במהלך חילופי אש עם הכוחות הבריטים, ונקבר באופן זמני במקום.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות של 1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר מלחמת ששת הימים העביר צה"ל בסיסי טירונים ליהודה ושומרון. בסיס האימונים של חטיבת הצנחנים הוקם מדרום לסנור במחנה נטוש של הלגיון הערבי. המטרה הייתה לחזק את הביטחון השוטף באזורים בהם יש אוכלוסייה ערבית, ולנצל את השטחים הפנויים לאימונים. בשנת 2003 החליט צה"ל להעביר את בסיס הצנחנים למקום אחר, בשל בידודו של הבסיס באזור ערבי צפוף, ופיגועי ירי ומטענים בדרך אליו[5].

בשנת 1977 התיישב בבניין המשטרה הסמוך לסנור גרעין התיישבות יהודי והקים את היישוב שא נור, שפונה במסגרת תוכנית ההתנתקות. גם גרעין מבוא דותן התיישב בתחילת דרכו במצודת סנור[6].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנור בוויקישיתוף
מבט על עמק סנור מהמצודה בכפר סנור

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 215
  3. ^ Macalister, R. A. Stewart; Masterman, E. W. G.., "Occasional Papers on the Modern inhabitants of Palestine, part I & part II"., Quarterly Statement - Palestine Exploration Fund., 1905, עמ' 356-343
  4. ^ אפרים תלמי ומנחם תלמי, כל ארץ ישראל, עמ' 216
  5. ^ עמיר רפפורט, סוף עידן: טירוני הצנחנים עוזבים את מחנה סנור, באתר ynet, 11 בפברואר 2002
  6. ^ יותם פלדמן, ישראל ביתנו, באתר הארץ, 28 במאי 2008