קפסולת זמן
קפסולת זמן (או כמוסת זמן) היא אמצעי מוגן להטמנת פריטים (חפצים או מידע) מזמן נתון מתוך כוונה מוצהרת שייפתח בתקופת זמן מאוחרת יותר ובכך יועבר לבני אנוש מהעתיד זיכרון אותנטי מאותה תקופה. אמצעי זה נועד לתקשר עם העתיד ובכך לסייע לארכאולוגים, אנתרופולוגים והיסטוריונים בעתיד ללמוד על מה שהתרחש באותה תקופת זמן של הטמנת הקפסולה ולכן, פעמים רבות היא מוטמנת במהלך תערוכה עולמית או אירועים חשובים אחרים המציגים הווי תקופתי. למרות שמה, קפסולת זמן אינה בהכרח בצורת קפסולה, אלא לפעמים היא מוטמנת בצורת קופסה או אפילו חדר אטום במרתף של בניין או חלק מיסודותיו. על קפסולת הזמן נרשם מועד הפתיחה המיועד, כך שידוע מראש לאיזו תקופת זמן היא מוטמנת וזאת בשונה מממצאים שמשתמרים באופן טבעי לאורך זמן ומגלים אותם לאחר זמן רב (למשל, המגילות הגנוזות).
טווח הזמן[עריכת קוד מקור | עריכה]
קפסולות הזמן מוטמנות לטווחים שונים של זמן, בהתאם לשני פרמטרים עיקריים:
- עמידות החומר - גם לקפסולה עצמה וגם לפריטים המאוחסנים בכל תנאי אחסון יש אורך חיים שלאחריו ואף במהלכו הם מתפוררים, נרקבים, מחלידים או נסדקים. במקרה כזה, אין משמעות לפריטים כי לא נשאר מהם זכר.
- מטרה - מועד היעד נקבע בהתאם לחשיבותם של אותם פריטים בראייה היסטורית, לאור תהליכים של התיישנות. לדוגמה, כתבים ספרותיים יכולים להיות רלוונטיים כזיכרון היסטורי-תרבותי בעוד כאלף שנים, אבל בעוד מאה שנים עדיין ידעו איזו ספרות הייתה מאה שנה לפני כן.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
אמנם כבר נמצאו אוצרות שמורים שהוטמנו בתקווה שיימצאו בעתיד, כגון קופסה שהוטמנה בבוסטון שבארצות הברית בשנת 1795[1], אבל תיעוד לקפסולות זמן עם ידוע על מועד פתיחה החל רק עם תחילת המאה ה-20.
המקרה הראשון הידוע שבו תוכננה קפסולת זמן למועד פתיחה מוגדר היה בעיר דטרויט שבמדינת מישיגן, ארצות הברית בשנת 1900[2], אז ביוזמת ראש העיר ויליאם סי. מייבורי (אנ') הוטמנה קופסת נחושת ובה מכתבים וצילומים המתארים את העיר באותה העת וכן תיאורים כיצד העיר לדעת אנשים אמורה להיות מאה שנים לאחר מכן. הקופסה הוטמנה ב-31 בדצמבר באותה שנה ונפתחה לפי התכנון בדיוק מאה שנים לאחר מכן, ב-31 בדצמבר בשנת 2000.
במסגרת התערוכה העולמית של ניו יורק (1939) יוצרה לראשונה קפסולת זמן מתוכננת לטווח ארוך. הקפסולה, שאורכה 2.3 מטר, קוטרה הפנימי 16 סנטימטר ומשקלה 360 קילוגרם, תוכננה על ידי חברת וסטינגהאוס במטרה להיות אטומה ולשמור על התכולה לאורך שנים ארוכות וזאת באמצעות נחושת, כרום וסגסוגת של כסף. בקפסולה הוכנסו מספר פריטים זעירים מחיי היומיום, דוגמאות של מוצרי יסוד כמו מזון אורגני וזרעים, מידע טכני על הקפסולה וכן קטעי חדשות ממוזערים במיקרופילם וקטעי טקסט. קפסולה זו מיועדת להחזיק מעמד 5,000 שנה[3]. הקפסולה הוטמנה בשנת 1965, יחד עם קפסולה דומה נוספת, בפארק פלאשינג מדוז, כאשר על שלט האבן המוצב מעליהן מוכרז כי הן אמורות להיפתח בשנת 6939. ג'ורג' אדווארד פנדריי (אנ'), בהיותו האחראי על יחסי הציבור של התערוכה העולמית ב-1939, הוא שטבע את המושג "קפסולת זמן" כמשהו שמשמר את חיי היומיום עבור היסטוריונים עתידיים.
"אולם תת-קרקעי של הציוויליזציה"[4] היה חדר שנבנה מתחת לאוניברסיטת אוגלת'ורפ בעיר ברוקהייבן, ג'ורג'יה ארצות הברית, בין השנים 1937 ל-1940. החדר, שמידותיו הן 6x3x3 מטר, הוסב מבריכת שחייה וקירותיו צופו אמייל ועוד מספר טכניקות שימור. הפריטים שהוצבו הם פריטים המייצגים את הציבילזציה, כולל פסלים היסטוריים (יחסית לימינו), כתבים דתיים כמו ספר תנ"ך והקוראן וגם יצירות ספרותיות. בנוסף, ישנן הקלטות של מנהיגי העולם באותם ימים - אדולף היטלר, בניטו מוסוליני, יוסיף סטלין ופרנקלין רוזוולט. החדר מיועד להפתח בשנת 8113 וזאת באמצעות פתיחת לוח מיוחד אשר ב-25 במאי 1940 רותך לדלת ועליו נכתב ”Message to the Generations of 8113” ("הודעה לדורות של 8113"). הסיבה לשנת היעד היא שסברו באותם ימים (טענה שהופרכה יותר מאוחר) כי התאריך המדויק הכי מוקדם שמופיע בספרות ההיסטורית הוא תחילתו של לוח השנה המצרי, 19 ביולי בשנת 4241 לפנה"ס, שהוא 6,177 שנה לפני שנת 1936 שבה התחילו לעבוד על הפרויקט. לקחו את אותו פרק זמן קדימה וקבעו בכך את שנת 8113 כמועד פתיחת החדר.
בנוסף, שתי הדיסקיות שנמצאות בחללית פיוניר 10 ופיוניר 11 וכן תקליט הזהב של וויאג'ר מהווים מסמכים אודות הציוויליזציה על פני כדור הארץ כפי שנחוותה באמצע המאה ה-20. אמנם אלה מכוונת עבור חוצנים, אך ייתכן שדווקא לדורות עתידיים של בני אדם תהיה יכולת לנוע בחלל החיצון ו"לצוד" את החלליות ובכך ללמוד על העבר. משימה נוספת מתוכננת היא לוויין בשם KEO (אנ')[5][6] אשר כולל מסר מן האנושות ומתוכנן לחזור לכדור הארץ בעוד כ-50,000 שנים.
בטיסת הבכורה של המשגר פאלקון כבד שוגר למסלול של מאדים סביב השמש מטען ובו מכונית הטסלה רודסטר של אילון מאסק, ספר של מדריך הטרמפיסט לגלקסיה ותקליט של השיר Space Oddity המתנגן ברצף[7]. לפי הערכתו של מאסק מטען זה ישרוד מיליארד שנים וייתכן שיגיע יום בו יהיה עדות על הטכנולוגיה של האנושות על פני כדור הארץ בתחילת המאה ה-21.
קפסולות זמן בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
קפסולת הזמן הישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתחת לפירמידת שיש בקרבת הפלנטריום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב-יפו קבורה קפסולת זמן[8][9]. הקפסולה הוטמנה על ידי מסע אחר ב-31.12.1999, סוף המאה העשרים, ונועדה להיפתח אחרי 100 שנים. בישראל ישנה סכנה של רעידת אדמה ולכן נדרשו הכנות מיוחדת להטמנת הקפסולה המיוחדת אשר נבנתה במיוחד במפעל ליד יקנעם עילית. הקפסולה, בגובה 130 ס"מ וקוטר 50 ס"מ, כוללת חפצים, קולות וטקסטים המייצגים את ישראל של סוף המאה ה-20.
- ביישוב הר אדר הטמינו תלמידי בית הספר התיכון קפסולת זמן בתאריך 27 ביוני 2014, היא מתוכננת להיפתח ב-27 ביוני 2031[10].
הקפסולה של הספרייה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליל המדענים בשנת 2017 עמד בסימן עתיד האנושות בשנת 2050[11]. באירועים אלה הכין משרד המדע והטכנולוגיה קפסולת זמן, אשר התגליות שנכנסו אליה נבחרו על ידי הציבור הרחב, והיא הוטמנה ביסודות בניינה החדש של הספרייה הלאומית בירושלים[12]. הקפסולה תיפתח ביום העצמאות של שנת 2048 לכבוד חגיגות המאה למדינת ישראל[13].
להלן רשימה חלקית של הפריטים שנבחרו להיכנס אל תוך הקפסולה[14]: מוטציה גנטית לאריכות ימים; תוכנת הניווט Waze; יוזמה להצלת מינים נכחדים; טיפול חדשני במחלות גנטיות; מורה רובוטי ללימוד מדעים; מובילאיי למניעת תאונות דרכים; שיטה חדשה להפעלת תאים חיסוניים בסרטן; רובוט לניתוחי עמוד השדרה ומוח; גלולה לאבחון מערכת העיכול; תפריט על בסיס פרופיל גנטי; טריליון רופאים רובוטיים בטיפת מים. כמו כן, נבחרו הישגים שהובילו מדענים ישראלים לזכייה בפרסים בינלאומיים נחשבים: פרס נובל לתגליות בנושא משחקים חוזרים; שיפוט וקבלת החלטות; גילוי מבנה הגבישים הקוואזי מחזוריים. כל אחד מהפיתוחים ייוצג באמצעות פריט סמלי כגון דגם, דף הנוסחה, פריט מטקס פרס נובל ועוד.
הקפסולה הישראלית על הירח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2019 שיגרה חברת SpaceIL אל הירח, על גבי הגשושית "בראשית", קפסולת זמן דיגיטלית ובה סמלים לאומיים, היסטוריים ותרבותיים כדוגמת מגילת העצמאות, שירים ישראלים, תפילת הדרך, תנ"ך, אוסף ציורים של ילדי ישראל וחומרים נוספים שנאספו מהציבור[15], אולם נחיתת הגשושית השתבשה והיא התרסקה על פני הירח וככל הנראה קפסולת הזמן ותוכנה לא שרדו.
ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה טענה כי חלק מהפריטים שמוכנסים לקפסולות הזמן הם חסרי ערך היסטורי מכיוון שהם מנסים לתאר דברים מאוד טכניים שקשורים בחיי היומיום, כמו מה אוכלים, איך משתמשים בטכנולוגיה וכיוצא בזה. הטענה היא כי עדיף לשים מכתבים וטקסטים אחרים שמעידים קשר אישי בין אנשים או על רוח התקופה. בנוסף, טוענים שהמוצגים, במיוחד אלה המכוונים לאלפי שנים קדימה, מציגים רק פרק זמן מאוד ספציפי בהיסטוריה ולא יהיה ניתן להכליל על כל ההיסטוריה באמצעות אותם פריטים.
עניין נוסף מתייחס לרלוונטיות של החומר. ככל הנראה שמדיה מוקלטים לא יוכלו להיות מפוענחים מאחר שאותה טכנולוגיה כבר תצא מכלל שימוש, לא כל שכן שחומר עלול להיהרס בגלל אורך חייו או בשל לחות, חדירת מי תהום או מצב טבעי אחר. גם שפות מתחלפות ומשתנות מדי כמה מאות שנים, או לכל היותר אלפי שנים; ייתכן מצב בו בעוד אלפי שנים השפה האנגלית כבר לא תהיה בשימוש ולכן לא יהיה מובן תוכן הפריטים.
שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנוסף לשימושים ארוכי טווח לצורכי חקר תרבויות והיסטוריה ישנן גם הצעות לקפסולות אישיות, כמו שמירת מחשבות של ילדים כדי לפתוח את הקפסולה בחגיגות הבר מצווה[16] או בשלב מאוחר יותר.
בתחום הכלכלי היה זה סטיב ג'ובס אשר הטמין קפסולת זמן בשנת 1983 במהלך כנס בו שטח את משנתו והציג את חזון האייפד, האפסטור ושירותי מיפוי הרחובות ("גוגל סטריט וויו")[17].
בתרבות ובאמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסרט הנבואה משנת 2009 מסופר על קפסולת זמן שהכינה ילדה בשם לוסינדה בשנת 1959 וילד אחר קיבל אותה בשנת 2009. מתברר מאותה קפסולה שהילדה לוסינדה חזתה באסונות שיקרו בעתיד.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קפסולת הזמן הישראלית
- תמונות של קפסולות זמן בויקישיתוף
הסבר על הקפסולה של חברת ווסטינהאוס משנת 1939, סרטון באתר יוטיוב (באנגלית)- סוכנויות הידיעות, קפסולת זמן נאצית נמצאה אחרי 80 שנה, באתר ynet, 18 בספטמבר 2016
עופר אדרת, בת כ-150 שנה, שמורה כחדשה: קפסולת זמן נמצאה במוזיאון היהודי במנצ'סטר, באתר הארץ, 24 בספטמבר 2020
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מה נמצא בקפסולת זמן שנקברה לפני 220 שנה?, באתר וואלה!, 09 בינואר 2015
- ^ ערך של ויקיפדיה האנגלית: Detroit Century Box
- ^ Westinghouse Electric and Manufacturing Company, The Story of Westinghouse Time Capsule of cupaloy (1939), public domain PDF, page 16 (באנגלית)
- ^ בוויקיפדיה באנגלית: Crypt of Civilization
- ^ שאלות ותשובות, באתר פרויקט KEO (באנגלית)
- ^ עמי בן בסט, יונת הדואר הקוסמית, באתר "הידען", 1 בינואר 2000
- ^ ההפתעה של spaceX לקראת שיגור הפלקון הכבד, באתר ynet, 6 בפברואר 2018
- ^ זהרה רון, הקפסולה הישראלית, חבלי לידה, באתר "מסע אחר".
- ^ עמי בן-בסט, קפסולת הזמן: הפירמידות של המאה העשרים , "מסע אחר", 100
- ^ קפסולת הזמן באתר של הר אדר.
- ^ ליל המדענים 2017, באתר של משרד המדע והטכנולוגיה, נצפה ב-14 בספטמבר 2017
- ^ משרד המדע, לרגל ליל המדענים: המדע נכנס לקפסולת זמן, באתר "הידען", 14 בספטמבר 2017
- ^ אילן גטניו, הוטמנה קפסולת זמן עם פיתוחים ישראליים, באתר ישראל היום, 12 במרץ 2018
- ^ ממוטציה גנטית לאריכות ימים ועד WAZE - אלו 23 הפריטים שהישראליים בחרו לשמור לדור הבא, באתר משרד המדע והטכנולוגיה, 24 בספטמבר 2017
- ^ החללית הישראלית לירח "בראשית" תישא בתוכה כמוסת זמן, באתר "הידען", 18 בדצמבר 2018
- ^ קפסולת הזמן שלנו, באתר "אחר צהריים קסום עם הילדים".
- ^ רפאל קאהאן, חזון העתיד של ג'ובס: עכבר, שישיית בירות, אייפד ואפסטור, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2014
