רמת קולורדו

רמת קולורדו

מידע כללי
סוג	רמה
מיקום
מיקום	אריזונה
קואורדינטות	37°N 110°W

אתר ההנצחה ארבע הפינות שבו נפגשות המדינות אריזונה, יוטה, קולורדו וניו מקסיקו (הרשימה מסודרת עם כיוון השעון).

רמת קולורדו (באנגלית: Colorado Plateau) הקרויה גם "פרובינציית רמת קולורדו" (Colorado Plateau Province) היא אזור פיזיוגרפי בארצות הברית המשויך לאזור הפיזיוגרפי המכונה "הרמות שבין ההרים" (Intermontane Plateaus), שמרכזו בערך בארבע הפינות של דרום-מערב ארצות הברית. האזור משתרע על שטח של 337,000 קמ"ר במערב מדינת קולורדו, צפון מערב ניו מקסיקו, דרום ומזרח יוטה וצפון אריזונה. כ-90% משטח זה מנוקז על ידי נהר הקולורדו ויובליו העיקריים, הנהרות: גרין, סן חואן והקולורדו הקטן.

רוב שטחה של רמת קולורדו הוא מדברי, כשפה ושם יש חלקות יער. בפינה הדרום-מערבית של רמת קולורדו שוכן הגרנד קניון של נהר הקולורדו. חלק גדול מנוף הרמה מיוחס לגרנד קניון, הן מבחינת המראה והן מבחינת ההיסטוריה הגאולוגית. הכינוי הנוסף שקיבל החבל, "ארץ הסלע האדום", מתייחס לסלעים הצבעוניים שנחשפו בשל היובש ופעילות הסחיפה. כוחות הבליה והסחיפה יצרו צורות מגוונות: כיפות, יערות עמודונים, סנפירים, שוניות, גובלינים, נהרות מוּצָרִים, גשרים טבעיים, וקניוני חריץ הם רק חלק מצורות הנוף הנוספות הטיפוסיות לרמה.

ברמת קולורדו נמצא הריכוז הגדול ביותר של פארקים, שמורות ומונומנטים בפיקוח שירות הפארקים הלאומיים של ארצות הברית. עם עשרת הפארקים הלאומיים בשטח הרמה נמנים הגרנד קניון, ציון, ברייס קניון, מסה ורדה, היער המאובן, קפיטול ריף, קניונלנדס, הקניון השחור של הגניסון וארצ'ס. עם 17 המונומנטים הלאומיים נמנים: דינוזאור, הובנוויפ (Hovenweep), וופטקי (Wupatki), סנסט קרייטר וולקנו (Sunset Crater Volcano), גרנד סטרקייס-אסקלנטה (Grand Staircase-Escalante), נצ'ורל ברידגס (Natural Bridges), קניונס אוף דה אנשנטס (Canyons of the Ancients) וקולורדו (Colorado).

גאוגרפיה

אזור ארבע הפינות ורמת קולורדו. הקליקו על התמונה על מנת לראות את גבולות המדינות

נהר גרין זורם מצפון לדרום מויומינג, בחטף דרך קולורדו, ונשפך לנהר הקולורדו בדרום מזרח יוטה.

שקיעה באזור הטבע הבראשיתי אוג'יטו (Ojito Wilderness) בסמוך לאלבקרקי בניו מקסיקו

שטחה של רמת קולורדו הוא כ-337,000 קמ"ר, כאשר שליש משטח זה הוא שמורות אינדיאנים. היא תחומה בהרי הרוקי שבקולורדו ממזרח, ובהרי יואינטה ובהרי ווסאטץ' (רכסים שהם שלוחות של הרי הרוקי בצפון ובמרכז יוטה) מצפון. הרמה תחומה ממזרח גם על ידי בקע ריו גראנדה (Rio Grande Rift), מדרום מערב וממערב על ידי מתלול שולי מגיון, ומדרום ומדרום-מזרח על ידי פרובינציית אגן ורכס. שלוחות של הרי הרוקי הדרומיים, הרי לה סאל (La Sal Mountains) ביוטה והרי סן חואן בקולורדו חדרו לתוך האזורים המרכזיים והדרומיים של רמת קולורדו. מרבית האזור מדברי (ועם זאת הוא מכיל שניים מבין הנהרות הגדולים ביותר בארצות הברית) ומכוסה בצמחייה דלילה. את הרמה חורצים קניונים עמוקים שקירותיהם חושפים סלעים געשיים וסלעי משקע צבעוניים: אדומים, ורודים, צהובים, לבנים ואפורים. למעשה שמה של הרמה, קולורדו, פירושו "צבוע" בספרדית, והוא ניתן לנהר, שעל שמו קרויה גם הרמה כולה, בשל צבע המשקעים שסחף. לסלעים שנחשפו בתנאים הצחיחים ובקניונים העמוקים תרומה חשובה לקידום ההבנה על התהליכים הגאולוגיים ובכך הם גם תרמו לקידום מדע הגאולוגיה.

רמת קולורדו מתחלקת לשישה (או שבעה על פי חלוקה אחרת) אזורי משנה (באנגלית section).

• אגן יואינטה (Uinta Basin) - מבחינה מבנית זהו האזור הנמוך ביותר.
• הרמות הגבוהות (High Plateaus) - סדרה של רמות המופרדות על ידי העתקים
• גרנד קניון - מבחינה מבנית זהו האזור הגבוה ביותר.
• קניון לנדס (Canyon Lands) - קניונים עמוקים, מונוקלינות והרים לקוליתים גדולים
• אזור משנה נאוואחו (Navajo section) - רמות מחורצות פחות מקניון לנדס
• אזור משנה דטיל (Datil Section) - אזור געשי באופיו. יש המחלקים אזור משנה אחרון זה לאזור משנה נוסף:
  • אזור משנה אקומה-זוני (Acoma-Zuni Section)

גובהה של רמת קולורדו הוא בין 1,500 מטרים באזורים הנמוכים ועד 3,575 מטרים בחלקה המערבי-צפוני השייך למדינת יוטה והמכונה "הרמות הגבוהות". אזור הרמות הגבוהות מתחלק לכמה רמות דוגמת רמת אקווריוס, רמת סווייר (Sevier Plateau) ורמת פאונסאגנט (Paunsaugunt Plateau), שביניהן מפרידים העתקים נורמליים שכיוונם מצפון לדרום כדוגמת העתקי הוריקן (Hurricane), סווייר (Sevier), גרנד וואש (Grand Wash) ופאונסאגנט (Paunsaugunt). העתקים אלו נוצרו בתקופת השלישון כתגובה לאותם כוחות משיכה שפעלו בתקופה זו על פרובינציית אגן ורכס הסמוכה ממערב. משום כך נחשבות רמות אלו לאזור מעבר. הטופוגרפיה שלהן דומה לטופוגרפיה של רמת קולורדו, אבל הכוחות הטקטוניים שפעלו בה זהים לאלו שפעלו בפרובינציית אגן ורכס. בשולי הרמות הגבוהות יש שדות געשיים משמעותיים.

בנוסף לרמות, בולטים ברמת קולורדו רכסי ההרים שהם תוצאה של פעילות געשית דוגמת הרי אבאחו (Abajo Mountains), הרי הנרי (Henry Mountains) והר טיילור (Mount Taylor), הר געש שכבתי רדום בניו מקסיקו. קמרים (Uplifts) דוגמת קמר סן רפאל וקמר מונומנט, ואגנים דוגמת יואינטה, ופרדוקס (Paradox). שכבות הסלע ברמת קולורדו הן בדרך כלל אופקיות או בעלות נטייה קלה, למעט מונוקלינות המפרידות בין הרמות או קמרים באזור המשנה של הקניון לנדס.

אזור המשנה דטיל תופש את הפינה הדרום-מזרחית של רמת קולורדו. חלק זה מכוסה ברצף של שכבות לבה מאמצע השלישון (בין לפני 40 ל-26 מיליון שנים) עד שלהי הקנוזואיקון (מלפני 10 מיליון שנים ועד קרוב לתקופה המודרנית).

בשל התרוממות אזור המשנה של הגרנד קניון נוטות השכבות קלות לכיוון צפון-מזרח. ההתרוממות אפשרה סחיפה של שכבות הסלע מעידן המזוזואיקון (מלפני 245 מיליוני שנים ועד לפני 65 מיליוני שנים) וכך נוצרו צוקי אבן הגיר באזורי המשנה של הקניון לנדס ונאוואחו. סדרת המתלולים שכיוונם מזרח-מערב המשתרעים מצפון לגרנד קניון קיבלו את הכינוי "גרם המדרגות הגדול". גילם של המתלולים נעשה צעיר יותר ככל שמצפינים, וכל מתלול מכונה על פי הצבע של שכבת הסלע הדומיננטית: "צוקי השוקולד" (Chocolate Cliffs), "צוקי השני" (Vermillion Cliffs), "הצוקים הלבנים" (White Cliffs), "הצוקים האפורים" (Gray Cliffs) ו"הצוקים הוורודים" (Pink Cliffs).

משאבי טבע רבים חבויים בסלעי הרמה, בהם: אורניום, פחם, נפט וגז טבעי.

רכס הרי סיירה נבדה והרכסים של פרובינציית אגן ורכס חוסמים את ענני הגשם ממערב ולכן הרמה היא מדבר צל גשם והיא מקבלת בממוצע בין 150 ל-400 מ"מ גשם בשנה. האזורים הגבוהים יותר, כמו רמת קאיבאב, צפונית לגרנד קניון והרמות הגבוהות מקבלים כמות גבוהה יותר של משקעים והם מכוסים ביערות עצי אורן, אשוח ואשוחית. המקומות הנמוכים יותר מכוסים בדלילות בשיחים ובעשב.

גאולוגיה

הצוקים האדומים של רמת קולורדו מתנשאים מעל צפון מדבר מוהאבי

היסטוריה גאולוגית

הסטרטיגרפיה של רמת קולורדו מדרום מזרח יוטה מהפרם ועד היורה חושפת את מרבית תצורות הסלע הידועות משמורות הטבע דוגמת הפארק הלאומי קפיטול ריף והפארק הלאומי קניונלנדס. מלמעלה למטה: הכיפות השחמחמות המעוגלות של אבן חול נאוואחו (Navajo Sandstone), השכבה האדומה של תצורת קיינטה (Kayenta Formation), אבן החול וינגייט (Wingate Sandstone) האדומה יוצרת הצוקים, תצורת צ'ינלה הסגולה יוצרת המדרון, תצורת מואנקופי השכבתית שגונה אדום בהיר, ותצורת קטלר (Cutler Formation), אבן חול לבנה שכבתית. הצילום בוצע באזור הנופש הלאומי קניון גלן (Glen Canyon National Recreation Area) שביוטה

אבני חול עמידות לסחיפה מעידן המזוזואיקון יוצרות רצועות של צוקים רציפים במרכז רמת קולורדו

הגרנד קניון, אגם פאוול (שחור, משמאל למרכז) ורמת קולורדו. השטחים הלבנים מכוסים בשלג. צילום מלוויין Aqua בעזרת מכשיר MODIS

אחד המאפיינים הגאולוגיים המעניינים ביותר ברמת קולורדו הוא היציבות יוצאת הדופן שלה. במהלך 600 מיליון השנים האחרונות כמעט שלא התרחשו תהליכים מעוותי סלעים דוגמת העתקים וקמטים בשכבות סלעי הקרום העבים והגבוהים של הרמה. זאת בניגוד לאזורים המקיפים את הרמה שעברו תהליכי עיוות משמעותיים. האורוגנזה הלרמידית גרמה ליצירת הרי הרוקי שמצפון וממזרח ולמאמצי המתיחה האדירים שיצרו את פרובינציית אגן ורכס ממערב ומדרום. יחד עם זאת, רכסי משנה של הרי הרוקי הדרומיים מפוזרים ברחבי רמת קולורדו.

ההיסטוריה של רמת קולורדו בעידן העל של הפרקמבריון ובעידן הפלאוזואיקון נחשפת בצורה מיטבית בסמוך לגבולה הדרומי. שם, בגרנד קניון, חשף נהר הקולורדו רצף סלעים שגילם משתרע על כמעט 2 מיליארד שנים. הסלעים העתיקים ביותר הם בגובה פני הנהר כיום, והם מקובצים תחת השם "סלעי התשתית וישנו" (Vishnu Basement Rocks) או גם בשם "המערכת המותמרת של ערוץ הגרניט" (Granite Gorge Metamorphic Suite). רובם סלעים מותמרים (בעיקר גנייס) וחלקם סלע היסוד גרניט. הם מתוארכים בין לפני 1.8 מיליארד שנים ללפני 1.6 מיליארד שנים. שכבות אלו עברו סחיפה וכוסו בשכבות של סלעי משקע ובקילוחי בזלת בשלהי הפרקמבריון, בין לפני 1,250 מיליון שנים ללפני 1,070 מיליון שנים. אחר כך הופעלו עליהם לחצים שגרמו להרמתם ולשבירתם לרכסים של גושים מועתקים (fault-block mountain). סחיפה הנמיכה מאוד רכסים אלו לפני פלישת הים לאורך השוליים הסבילים של מערב היבשת בתחילת הפלאוזואיקון.

בשלהי הפלאוזואיקון התרוממו הרי אנקומפגרה (Uncompahgre Mountains), שלוחה גבוהה של הרי הרוקי הקדומים (Ancestral Rocky Mountains) לגובה שבין 3,700 מטרים ל-4,600 מטרים, ואגן פרדוקס (Paradox Basin) הסמוך שקע וכוסה במשקעים מההרים, בשכבה בעובי של כמעט 6.4 קילומטרים. מתוכה, שכבה בעובי של 1,800 עד 2,100 מטרים של סלעי התאדות מהים. לשכבה זו חלק חשוב בגאולוגיה של הפארקים הלאומיים קניונלנדס וארצ'ס.

מרבית התצורות הושקעו בימים חמימים ורדודים, ובסביבות קרובות לחוף (כמו חופים וביצות), כאשר הים התקדם ונסוג שוב ושוב מעל שולי קדם-היבשת הצפון אמריקנית (לפירוט ראו גאולוגיה של הגרנד קניון). אזור הרמה היה ככל הנראה על שולי היבשת לכל אורך שלהי הפרקמבריון ובמרבית עידן הפלאוזואיקון. סלעי יסוד שחדרו מיליוני שנים אחר-כך לתוך סדקים שבתוך סלעי התשתית המותמרים של רמת קולורדו יצרו רשת משוישת של עורקים בהירים בסלעי התשתית הכהים. לפני כ-600 מיליון שנים התיישרו פני השטח של אמריקה הצפונית למשטח חלק במידה ניכרת.

במהלך הפלאוזואיקון הציפו ימים טרופיים מדי פעם את אזור רמת קולורדו. שכבות עבות של אבן גיר, אבן חול, אבן טין ופצלים הושקעו במי הים הרדודים. בתקופות שבהן הים נסוג הושקעו בנהרות משקעים, חוליות התאבנו או ששכבות עתיקות יותר עברו סחיפה. יותר מ-300 מיליון שנים עברו כאשר הצטברה שכבה על גבי שכבה. שכבת הסלע העליונה ביותר בגרנד קניון, תצורת אבן גיר קאיבאב, היא אבן גיר שהושקעה בשלהי הפלאוזואיקון (פרם), לפני כ-270 מיליון שנים.

רק בתהפוכות שהתלוו ליצירת יבשת העל פנגיאה לפני כ-250 מיליון שנים הופסק תהליך יצירת המשקעים הימיים ונוצרו משקעים יבשתיים בלבד. בשלהי הפלאוזואיקון ובמשך מרבית המזוזואיקון הושפע האזור מסדרת אורוגנזות (תהליכים יוצרי הרים) שעיוותו את מערב אמריקה הצפונית וגרמו להתרוממות ניכרת. התפרצויות מרכסים של הרי געש במערב קברו אזורים נרחבים תחת מעטה אפר געשי. נהרות, אגמים וימים פנימיים קצרי ימים השאירו עדויות לקיומם באמצעות סלעי משקע. פלגים ואגמים יצרו תצורות כדוגמת צ'ינלה, קיינטה (Kayenta) ומואנאווה (Moenave). מאוחר יותר יצר מדבר נרחב את תצורות נאוואחו (Navajo) וטמפל קייפ (Temple Cap) וסביבות צחיחות בקרבת החוף גרמו ליצירת תצורת כרמל (Carmel).

האזור היה מכוסה שוב בים חמים רדוד כאשר נפתח הים הפנימי המערבי בתור הקרטיקון שבשלהי המזוזואיקון. אבן החול דקוטה (Dakota Sandstone) ופצלים טרופיים (Tropic Shale) הושקעו במים חמימים רדודים של ים מתקדם ונסוג לחליפין זה. כמה תצורות נוספות נוצרו גם כן, אבל רובן נסחפו לאחר שתי תקופות של התרוממות.

האורוגנזה הלרמידית סגרה את מעבר הים הפנימי המערבי וגרמה להתרוממות של רצועה גדולה של הקרום ממונטנה ועד מקסיקו, כשאזור רמת קולורדו היה הגוש הגדול ביותר. העתקי דחיקה נוצרו מתנועה קלה של האזור בכיוון השעון, שהגיב כגוש קרום נוקשה. רמת קולורדו התרוממה כגוש אחד, קרוב לוודאי בשל עוביה היחסי. עובי יחסי זה יכול להסביר מדוע כוחות הדחיסה מהאורוגנזה עברו דרך הרמה במקום לגרום לה עיוות. כוחות הדחיסה כן פעלו על נקודות חולשה בסלעי התשתית מהפרקמבריון, ולכן נוצרו תוואי הנוף בעלי השיפוע המתון (דוגמת קמרים, קערים ומונוקלינות) לאורך העתקים ומבנים אחרים עתיקים שבעומק הקרום. הליבה של כמה מרכסי ההרים המבודדים הבולטים של הרמה דוגמת הר יוטה (Ute Mountain) והרי קריזו (Carrizo Mountains), שניהם בסמוך לארבע הפינות, הם סלעי יסוד שהתמצקו לפני כ-70 מיליון שנים.

אירועי התרוממות שוליים המשיכו להתרחש בתחילת עידן הקנוזואיקון ואליהם התלוו כמה התפרצויות של לבה בזלתית ועיוותים קלים. תצורת קלרון (Claron Formation) הססגונית שבה נוצרו העמודונים (באנגלית הודוס (hoodoos)) השבריריים של האמפיתיאטרון של הפארק הלאומי קניון ברייס וסידר ברייקס (Cedar Breaks) הושקעה באגמים ובפלגים קרירים. לפני כ-34 מיליון שנים הושקעה אבן החול צ'וסקה (Chuska Sandstone), מחולות שהובאו בהשפעת הרוח בשכבה שעוביה מגיע ליותר מ-500 מטרים. אבן החול צ'וסקה מכסה את פסגת הרי צ'וסקה (Chuska mountains) והיא מונחת תוך אי התאמה על הסלעים מהמזוזואיקון שעברו עיוות באורוגנזה הלרמידית.

סלעי יסוד צעירים יותר יוצרים מאפייני נוף מרהיבים. שושלות הרי הנרי (Henry Mountains), רכס לה סאל (La Sal Range) והרי אבאחו (Abajo Mountains) השולטים על נופים רבים בדרום-מזרח יוטה, נוצרו מלבה של סלעי יסוד שחדרו בפרק הזמן מלפני 31 מיליוני שנים עד לפני 20 מיליוני שנים. כמה מחדרים פלוטוניים בהרים אלו יוצרים לקוליתים, סוג של מחדר שגרוב קרל גילברט (Grove Karl Gilbert, ידוע יותר כ-G.K. Gilbert‏; 1918-1843) תיאר וכינה בשם לראשונה במחקריו על הרי הנרי. הרים בודדים מפורסמים כדוגמת הר "שיפרוק" (Shiprock - "סלע הספינה") בצפון מערב ניו מקסיקו, ו"צ'רץ' רוק" (Church Rock - "סלע הכנסייה") ו"אל קפיטן" (El Capitan) או גם אגאתלה (Agathla), בסמוך למוניומנט ואלי, הם שרידים שנותרו לאחר סחיפה של סלעי היסוד עשירים באשלגן וסלעי הברקציה הקשורים אליהם בשדה הגעשי נאוואחו (Navajo Volcanic Field), שפעל לפני 25 מיליון שנים. את גבעות הופי (Hopi Buttes) בצפון מזרח אריזונה מחזקות יריעות של סלעים געשיים נתרניים שנפלטו לפני כ-7 מיליון שנים. סלעי יסוד צעירים עוד יותר מרוכזים קרוב לשולי רמת קולורדו. פסגות סן פרנסיסקו (San Francisco Peaks) סמוך לפלאגסטאף באריזונה, דרומית לגרנד קניון, הם צורות נוף געשיות שנוצרו מפעילות געשית שהחלה באזור לפני כשישה מיליון שנים ונמשכה עד שנת 1064, אז התפרצה בזלת ב"מונומנט הלאומי סנסט קרייטר" (Sunset Crater National Monument). הר טיילור בסמוך לעיירה גרנטס (Grants) בניו מקסיקו הוא מבנה געשי שההיסטוריה שלו דומה לזו של פסגות סן פרנסיסקו: קילוחי בזלת קרוב לגרנטס נפלטו לפני כ-3,000 שנים בלבד (El Malpais National Monument - המונומנט הלאומי אל מאלפאיס). ייתכן שסלעי יסוד צעירים אלו הם סימן לתהליכים בתוך מעטפת כדור הארץ שבהם נאכלים השוליים העמוקים של הסלעים היציבים יחסית של רמת קולורדו.

פעילות טקטונית התחדשה באמצע הקנוזואיקון וגרמה להתרוממות בלתי אחידה והטיה קלה של האזור כלפי מערב לפני כ-20 מיליוני שנים (התרוממות של עד כ-3 קילומטרים). הגדלת השיפוע של הנחלים גרמה להם להתחתר לעומק מהר יותר. סחיפה לאחור ותנועת בלית סייעו לסחוף את הצוקים לאחור אל הרמות הגובלות בהעתקים תוך הרחבת האגנים שביניהן. פעולת הסחיפה הייתה כל כך חזקה עד שחלק מהרמות הפכו להרי שולחן או להרי כפתור. מונוקלינות נוצרו כתוצאה מכוח התרוממות שכופף את שכבות הסלע. מונוקלינות שעברו סחיפה מותירות סלע עמיד המוטה בתלילות הקרוי מצלעות וגרסה תלולה פחות המכונה רבדה.

צוקי אבן חול נאוואחו בפארק הלאומי ציון

מתח רב התפתח בקרום, ככל הנראה משינוי בתנועת הלוחות רחוק מערבה. ככל שהקרום התמתח נשברה פרובינציית אגן ורכס להרבה עמקים והרים מוארכים. עקב כך התפתחו העתקים ראשיים, כדוגמת העתק הוריקן, שהפרידו בין שני האזורים. האקלים היבש ברמה הוא בעיקר מדבר צל גשם עקב התרוממות הרי סיירה נבדה רחוק מערבה. ועם זאת, מסיבה שאינה מוחוורת לגמרי, רמת קולורדו השכנה הצליחה לשמר את שלמותה המבנית ונשארה כגוש טקטוני יחיד.

תעלומה נוספת הייתה שבעוד שנראה שהחלקים הנמוכים של הרמה שוקעים, בסך הכל הרמה עצמה התרוממה. הסיבה לכך התגלתה תוך כדי ניתוח מידע מפרויקט USARRAY. נמצא כי האסתנוספירה פלשה לתוך הליתוספירה שמעליה. האסתנוספירה שחקה את החלקים הנמוכים של הרמה. באותו זמן, ככל שהיא מתקררת היא מתרחבת ומרימה את החלקים העליונים של הרמה. בסופו של דבר התרומם גוש הקרום הגדול של רמת קולורדו כקילומטר גבוה יותר מפרובינציית אגן ורכס. ככל שהקרקע התרוממה הגיבו הנהרות בהתחתרות עמוקה יותר בערוציהם. הנהר הידוע מכולם, נהר הקולורדו, החל לחצוב את הגרנד קניון לפני פחות מ-6 מיליון שנים בתגובה לשקיעה שגרמה לפתיחה מפרץ קליפורניה מדרום מערב.

בתקופת הפליסטוקן השתנה האקלים כמה פעמים וכלל תקופות של עידני קרח ותקופות קרירות וגשומות יותר מהאקלים הנוכחי. עקב כך התגברה הסחיפה בשל פעילות של קרחונים, בעוד שמקומות גבוהים פחות היו חשופים לבליה עקב קפיאה, והמקומות הנמוכים לשחיקה בשל זרימת המים. כמות המשקעים הגדולה יצרה אגמים חדשים. הקרחונים והאגמים נעלמו כשהאקלים התחמם והפך יבש יותר בתחילת תקופת ההולוקן.

משאבי טבע

מכרה אורניום סמוך למואב

תחנת הכוח קסל גייט (Castle Gate) המופעלת בפחם

נפט

סלעי רמת קולורדו מהווים מקור לנפט ומקור עיקרי לגז טבעי. מאגרי הנפט העיקריים מצויים ב"אגן סן חואן" (San Juan Basin) של ניו מקסיקו וקולורדו, "אגן יואנטה" (Uinta Basin) שביוטה, "אגן פיאנטס" (Piceance Basin) בקולורדו ו"אגן פרדוקס" (Paradox Basin) שביוטה, קולורדו ואריזונה.

אורניום

רמת קולורדו אוצרת מרבצי אורניום גדולים, ועקב כך הייתה קדחת כרייה של אורניום ברמה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. הכרייה יצרה בעיה של פסולת אורניום רעילה דוגמת ערימת פסולת האורניום בסמוך למואב (Moab uranium mill tailings pile) ביוטה, שעלות פינויה מוערכת ב-720 מיליון דולר.

פחם

כריית פחם מבוצעת ברמת קולורדו ממרבצים גדולים ביוטה, אריזונה, קולורדו וניו מקסיקו. היו גם הצעות למיזמי כריית פחם גדולים, דוגמת הכרייה ברמת קייפרוביץ (Kaiparowits Plateau), שבוטלו בלחץ פוליטי. מיזם תחנת הכוח של ITT הוצע בתחילה לקום בסולט ווש (Salt Wash) בסמוך לפארק הלאומי קפיטול ריף. לאחר שקמה התנגדות עזה לתוכנית היא הוקמה לבסוף במקום פחות פופולרי בליינדייל (Lynndyl), בסמוך לדלתה ביוטה. מרבצי הפחם הגדולים ביותר ביוטה מצויים במחוז המכונה בהתאם "מחוז קרבון" (Carbon County). מכרה הפחם הגדול ביותר באריזונה נמצא ב"בלק מסה" (Black Mesa) והוא מספק פחם לתחנת הכוח נאוואחו (Navajo Power Plant).

גילסוניט ואוינטאטיט

גילסוניט (Gilsonite) הוא שם מסחרי לסוג מיוחד של אספלט טבעי המצוי אך ורק ב"אגן יואנטה". השם הבלתי מסחרי הוא אוינטאטיט (uintatite). את החומר השחור, המבריק והפריך כורים במכרה סמוך לעיירה מייטון (Myton) בדרום מזרח יוטה. בחומר משתמשים ללכה, צבעים, דיו, רכיבים מוגני מים, חומרי בידוד לחשמל וחומרי קירוי.

פצלי שמן

מרבצים גדולים של פצלי שמן מצויים ברמת קולורדו, בעיקר בצפון מזרח הרמה.

יופיו של הנוף

כבר לפני סוף המאה ה-20 התברר שמשאב הטבע הרווחי של הרמה הוא הנוף הייחודי שלה. הרווח המסחרי מתיירות לארבע המדינות עולה על כל אחד ממשאבי הטבע האחרים.

היסטוריה אנושית

ארמון הצוק (Cliff Palace) בפארק הלאומי מסה ורדה

מבצר שנבנה ככל הנראה על ידי הנאוואחו בניו מקסיקו במאה ה-18

ג'ון וסלי פאוול יחד עם אינדיאני משבט פאיוט במסעו בגרנד קניון

תחילת ההתיישבות האנושית ברמת קולורדו מתוארכת לשלהי הפליסטוקן, לפני כ-12,000 שנים. אף שהעדויות לנוכחותם באזור קלושות (ראשי חניתות מאבן) מאמינים החוקרים כי האינדיאנים הקדומים, המכונים פלאו-אינדיאנים, מתרבויות פולסם וקלוביס התיישבו באזור, וכי בהיותם ציידים מומחים הם האחראים העיקריים להשמדה הגדולה של בעלי החיים הגדולים: ממותות, גמלים טיגריסים שנחרביים ועוד, שהוכחדו ברמה בתקופה זו.

מלפני 6,000 שנים ועד לפני 2,000 שנים נדדו על פני מרבית האזור שבטים מהתרבות הארכאית. הם חיו מציד חיות קטנות וליקוט צמחי מאכל. למרות התקופה הארוכה גם בני תרבות זו לא השאירו את חותמם על האזור.

את השבטים הארכאים החליפו בני עם האנסאזי שחיו באזור מלפני 2,000 שנים ועד לפני כ-700 שנים. האנסאזי השאירו אחריהם שרידים ארכאולוגיים מרשימים, דוגמת אלו שבפארק הלאומי מסה ורדה, שממחקרם התברר עד כמה היו בני תרבות זו מתקדמים בהשוואה לבני תקופתם באמריקה הצפונית. האנסאזי היו חקלאים ולהשלמת התזונה הם צדו איילים. הם פיתחו לוח שנה ייחודי שהוכיח כי עסקו בצפייה ובמעקב על גרמי השמים. האנסאזי הגיעו לשיאם במאה ה-13 ומשערים כי חיו אז כמיליון מבני האנסאזי ברמה, בערך כמספר התושבים המתגורר בה כיום. אז חלה התמוטטות של תרבותם שסיבותיה שנויות במחלוקת בין החוקרים. הם נטשו את היישובים ברמה ועברו להתגורר במקומות בהם מתגוררים אנשי הפואבלו כיום: יישובי ההופי והזוני והיישובים לאורך הריו גראנדה.

במקום האנסאזי התיישבו אינדיאנים משבטי ההוואסופאי, הוואלאפאי והפאיוט. שבטים שעסקו פחות בחקלאות דוגמת שבטי היוט והאפאצ'י המערביים גורשו מהרמה בתקופה המודרנית. אחרונים הגיעו בני עם הנאוואחו.

ב-1540 הגיע האירופי הראשון לאזור. היה זה הספרדי דון גרסיה לופס דה קרדנס כחלק ממשלחת הקונקיסטאדור פרנסיסקו וסקס דה קורונדו, שחיפש את שבע ערי הזהב האגדיות של סיבולה. בתקופה זו התגוררו ברמה כ-100,000 אינדיאנים בכ-100 יישובי פואבלו. הספרדים הביאו איתם מחלות שהאינדיאנים לא היו מחוסנים בפניהן, והאוכלוסייה הצטמצמה. הפעם הבאה המתועדת של ביקור אירופים היה של המיסיונר הספרדי פרנסיסקו גרסס (Francisco Garces) ב-1776. באותה שנה יצאה משלחת בראשות האבות הפרנציסקנים הספרדים פרנסיסקו אטנסיו דומינגס וסילבסטרה ולס דה אסקלנטה מסנטה פה שבניו מקסיקו במטרה להגיע לקליפורניה. המשלחת, שלא הגיעה בסופו של דבר למטרתה, שהתה באזור ומיפתה אותו במשך חמישה חודשים בשנים 1776–1777.

בתחילת המאה ה-19 הצליחו סוחרים בעבדים ובבקר לקבוע דרך מסנטה פה ללוס אנג'לס שעברה דרך רמת קולורדו, שכונתה השביל הספרדי הישן (Old Spanish Trail). הדרך שימשה בתפקיד זה מ-1813 ועד אמצע המאה ה-19, אז החליפה אותה דרך צפונית יותר המכונה "שביל המורמונים" (Mormon Trail). במקביל הגיעו לאזור ציידים, מחפשי זהב ומיסיונרים שיצרו קשר עם הילידים וסחרו איתם. באמצע המאה ה-19 הגיעו המורמונים ליוטה ובמקביל להקמת המרכז בסולט לייק סיטי החלו מתיישבים לחפש מקומות להתיישבות דרומית לעיר, וכך החלה ההתיישבות הקבועה של האירופים ברמת קולורדו. המורמונים ידעו לנצל את מי הנהרות להשקיה באזור הצחיח, והצלחתם הביאה אירופים אחרים לנסות להתיישב באזור כשהם מתפרנסים מחקלאות אינטנסיבית ומגידול חיות משק.

החל מאמצע המאה ה-19 פעלו ברמת קולורדו משלחות של חוקרים, לעיתים תוך סיכון חייהם, בהם: הקפטן ג'ון גניסון (John Williams Gunnison‏; 1853-1812) שנרצח ב-26 באוקטובר 1853 סמוך לאגם סווייר (במרכז מדינת יוטה של ימינו) יחד עם שמונה מבני משלחתו על ידי כנופיית אינדיאנים משבט יוט; ג'ון פרימונט שמשלחתו נקלעה בפברואר 1854 לסופת שלגים ברמת אקווריוס שגרמה לאובדן של אחד מחברי המשלחת בטרם הצליחו החוקרים להגיע ליישוב המורמוני הקטן פארוון (Parowan); וג'ורג' וילר (George Montague Wheeler‏; 1905-1842) שחקר את החלק המערבי והדרומי של הגרנד קניון ב-1869 וב-1871. החוקר הידוע ביותר היה הגאולוג והקצין האמריקני ג'ון וסלי פאוול, שחקר את האזור בשנים 1869 ו-1872 למרות שאיבד יד אחת במלחמת האזרחים האמריקנית. משלחת בראשותו הפליגה לכל אורך נהר הקולורדו, תוך כדי מיפויו, וסקירה ראשונית של שכבות המסלע העתיקות שנחשפו בקרקעית הערוץ. בין השנים 1875 ל-1877 מיפה הגאולוג האמריקני קלרנס דטון אזור ברמת קולורדו שהיה שייך למדינת יוטה.

מתחילת המאה ה-20 גדלה אוכלוסיית התושבים ברמת קולורדו פי שישה. בין 1960 ל-1990 היא גדלה ביותר מפי שניים, מספר הגבוה פי שניים וחצי מהגידול באוכלוסיית ארצות הברית באותן שנים. קצב הגידול במספר התושבים ברמה כיום גבוה מקצב גידול מספר התושבים במערב ארצות הברית, כאשר אנשים נוטשים את ערי החוף של האוקיינוס השקט ועוברים להתגורר בהרים. כרבע מכלל התושבים הם אינדיאנים. השבט הגדול ביותר, הן במספר אנשיו והן בשטחיו, הוא הנאוואחו. גידול מרשים עוד יותר חל במספר התיירים והנופשים הבאים לבקר באחד מ-27 פארקי טבע. בין 1981 ל-1994 גדל מספרם ב-94%.

הגידול במספר התושבים והתיירים משפיע על המשאבים הטבעיים. ניצול מקורות המים להשקיה ולהפקת חשמל, פעילות המכרות, בייחוד המכרות הפתוחים דוגמת מכרה הפחם הפתוח הגדול ביותר בעולם בבלק מסה (Black mesa), כל אלו יוצרים לחץ על הסביבה וחשש ממשבר אקולוגי. הדוגמאות הבולטות להשפעה של ניצול המים הן בניית סכר הובר בשנות ה-30 של המאה ה-20 וסכר קניון גלן בשנות ה-60 של המאה ה-20, שני סכרים ששינו את אופיו של נהר הקולורדו. צבעם של מי הנהר השתנה מחום אדמדם (המקור לשם קולורדו) למים צלולים (הצבע הירוק של הנהר הוא בעיקר מאצות הצומחות על הסלעים שבקרקעית הנהר, ולא מתרחיף). המחסור במשקעים גרם לדילול שרטוני החול והחופים שלאורך הנהר, אבל שיטפון מבוקר מסכר קניון גלן במשך 12 ימים ב-1996 הראה שיקום משמעותי לשרטוני החול ולחופים. שיטפונות דומים מתוכננים כל 5 עד 10 שנים.

לקריאה נוספת

צברים נפוצים ברחבי רמת קולורדו

• Donald L. Baars, Red Rock Country: The Geologic History of the Colorado Plateau, Doubleday (1972), hardcover, ISBN 0-385-01341-8
• Donald L. Baars, Traveler's Guide to the Geology of the Colorado Plateau, University of Utah Press (2002), trade paperback, 250 pages, ISBN 0-87480-715-8
• W. Scott Baldridge, Geology of the American Southwest: A Journey Through Two Billion Years of Plate-Tectonic History, Cambridge University Press (2004), 280 pages, ISBN 0-521-01666-5
• Crampton, C. Gregory, Standing Up Country: The Canyon Lands of Utah and Arizona, Rio Nuevo Publishers (September 2000), ISBN 1-887896-15-5
• Fillmore, Robert. Geological Evolution of the Colorado Plateau of Eastern Utah and Western Colorado. University of Utah Press (2011). ISBN 978-1-60781-004-9
• Geology of National Parks: Fifth Edition, Ann G. Harris, Esther Tuttle, Sherwood D., Tuttle (Iowa, Kendall/Hunt Publishing; 1997), pages 2–3, 19-20, 25 ISBN 0-7872-5353-7
• Physical Geology: Eight Edition, Plummer, McGeary, Carlson, (McGraw-Hill: Boston; 1999), page 320 ISBN 0-697-37404-1
• Earth System History, Steven M. Stanley, (W.H. Freeman and Company; 1999), pages 511-513, 537 ISBN 0-7167-2882-6
• USGS - Geologic Provinces of the United States: Colorado Plateau Province (some adapted public domain text)
• Annabelle Foos, Geology of the Colorado Plateau, National Park Service PDF Accessed 12/21/2005.
• Ward Roylance, Utah: A Guide to the State, Utah: A Guide to the State Foundation; Salt Lake City; 1982; 779 pp
• Look, Al, 1947, A Thousand Million Years on the Colorado Plateau, Golden Bell Publications, Fifth printing 1971, 300 pages.
• Stephen Trimble, The Bright Edge: A Guide to the National Parks of the Colorado Plateau." Museum of Northern Arizona Press, 1979.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רמת קולורדו בוויקישיתוף

• Geology Of The Colorado Plateau
• רמת קולורדו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)