מחיקה ביסקסואלית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
NoyNoyAzu (שיחה | תרומות)
98 עריכות
←‏באקדמיה: הרחבת ספרות אקדמית במאה ה20 וה21
NoyNoyAzu (שיחה | תרומות)
98 עריכות
שורה 85: שורה 85:


בשנות השמונים החלו להגיח מחקרים שטענו כי למודלים הדיכוטומיים יש השפעה שלילית על תפיסת זהותם של הביסקסואלים בעיני עצמם. <ref>{{צ-מאמר|שם=Identity Conflict or Adaptive Flexibility?|קישור=https://doi.org/10.1300/J082v11n01_02|כתב עת=Journal of Homosexuality|שנת הוצאה=1985-09-25|עמ=7–20|כרך=11|doi=10.1300/J082v11n01_02|מחבר=Gary Zinik PhD}}</ref> בשנות ה90 של [[המאה ה-20]] התפתחה הבנה כי בעקבות הדרת הביסקסואליות מהשיח הציבורי ובעקבות [[ביפוביה|בי-פוביה]], רבים מגדירים עצמם כהטרוסקסואליים, כהומוסקסואליים או כמבולבלים, בעוד הם מקיימים פרקטיקות ובעלי רגשות או פנטזיות כלפי שני המינים. כמה שנים מאוחר יותר, בעקבות תוצאות מחקרים שהצביעו על הקשר בין מחיקת הזהות הביסקסואלית לבין [[הפרעה נפשית|פתולוגיות נפשיות]], החלה מגמה של העלאת המודעת לזהות הביסקסואליות בקרב מטפלים פסיכולוגיים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Bisexuality in Women|קישור=https://doi.org/10.1300/J015v07n02_19|כתב עת=Women & Therapy|שנת הוצאה=1988-11-23|עמ=235–252|כרך=7|doi=10.1300/J015v07n02_19|מחבר=Margaret Nichols}}</ref>
בשנות השמונים החלו להגיח מחקרים שטענו כי למודלים הדיכוטומיים יש השפעה שלילית על תפיסת זהותם של הביסקסואלים בעיני עצמם. <ref>{{צ-מאמר|שם=Identity Conflict or Adaptive Flexibility?|קישור=https://doi.org/10.1300/J082v11n01_02|כתב עת=Journal of Homosexuality|שנת הוצאה=1985-09-25|עמ=7–20|כרך=11|doi=10.1300/J082v11n01_02|מחבר=Gary Zinik PhD}}</ref> בשנות ה90 של [[המאה ה-20]] התפתחה הבנה כי בעקבות הדרת הביסקסואליות מהשיח הציבורי ובעקבות [[ביפוביה|בי-פוביה]], רבים מגדירים עצמם כהטרוסקסואליים, כהומוסקסואליים או כמבולבלים, בעוד הם מקיימים פרקטיקות ובעלי רגשות או פנטזיות כלפי שני המינים. כמה שנים מאוחר יותר, בעקבות תוצאות מחקרים שהצביעו על הקשר בין מחיקת הזהות הביסקסואלית לבין [[הפרעה נפשית|פתולוגיות נפשיות]], החלה מגמה של העלאת המודעת לזהות הביסקסואליות בקרב מטפלים פסיכולוגיים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Bisexuality in Women|קישור=https://doi.org/10.1300/J015v07n02_19|כתב עת=Women & Therapy|שנת הוצאה=1988-11-23|עמ=235–252|כרך=7|doi=10.1300/J015v07n02_19|מחבר=Margaret Nichols}}</ref>
===== המאה ה-21 =====
מחקרו של ג'רום ושותפיו הצביע על כך שגם בשנות האלפיים ביסקסואלים סובלים יותר מהפרעות בתחום [[בריאות הנפש]], ביחס למיעוטים מיניים אחרים. ההנחה היא שתופעה זו נובעת מחוסר ההבנה וההכרה הציבורית את הנטייה הביסקסואלית. נטען כי חברי קבוצת הביסקסואלים חווים רמות גבוהות יותר של [[לחץ דם|לחץ]], המחריף כשאינם מסוגלים לבטא את מכלול זהותם. החמרה נוספת נצפית אצל ביסקסואליים אשר מטפליהם בעלי השקפות [[סטראוטיפיות]] בנוגע לקיומה של זהות מינית ביסקסואליות. בנוסף, כתוצאה מסטראוטיפים אלו מטפלים יכולים להביא ל[[אבחון יתר]] של הפרעות כמו [[הפרעת אישיות גבולית|אישיות גבולית]] בקרב מטופלים ביסקסואליים. <ref>{{צ-מאמר|שם=Sexual orientation and mental health: results from a community survey of young and middle – aged adults|קישור=https://www.cambridge.org/core/journals/the-british-journal-of-psychiatry/article/sexual-orientation-and-mental-health-results-from-a-community-survey-of-young-and-middle-aged-adults/A01146646C789E694AD9F100ADACF2F1|כתב עת=The British Journal of Psychiatry|שנת הוצאה=2002/05|עמ=423–427|כרך=180|doi=10.1192/bjp.180.5.423|מחבר=Anthony F. Jorm, Ailsa E. Korten, Bryan Rodgers, Patricia A. Jacomb}}</ref>

מג ברקר ביצעה ניתוח עומק של ייצוגי המיניות ב[[פסיכולוגיה פופולרית|פסיכולוגיה הפופולארית]], ומצאה ששני שליש מהספרות הכתובה לא אזכרה ביסקסואליות כלל. נטייתו של המחקר הפסיכולוגי לניתוח דיכוטומי, להסברים ביולוגיים ולמחיקת הביסקסואליות. <ref>{{צ-ספר|שם=Out in Psychology|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/book/10.1002/9780470713099|מו"ל=John Wiley & Sons, Ltd|שנת הוצאה=2007|מהדורה=1}}</ref> השפיעה על [[תרבות פופולרית|התרבות הפופולארית]] ועל ההבנה הציבורית של הנושא. כך לדוגמה, מחקרם של ריגר, צ'יבאס וביילי <ref>{{צ-מאמר|שם=Sexual Arousal Patterns of Bisexual Men|קישור=https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1111/j.1467-9280.2005.01578.x|כתב עת=Psychological Science|שנת הוצאה=2005-08-01|עמ=579–584|כרך=16|doi=10.1111/j.1467-9280.2005.01578.x|מחבר=Gerulf Rieger, Meredith L. Chivers, J. Michael Bailey}}</ref> זכה לפומביות רחבה על אף פגמים ברורים בעיצובו ובניתוחיו, והוליד מאמר שגוי ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]] שדיווח על כך שכל הגברים הם 'סטרייטים, גייז או משקרים'. <ref>{{צ-מאמר|שם=Bi Youth Becoming Visible|קישור=https://doi.org/10.1300/J367v03n02_06|כתב עת=Journal of Gay & Lesbian Issues in Education|שנת הוצאה=2006-07-19|עמ=69–78|כרך=3|doi=10.1300/J367v03n02_06|מחבר=Loraine Hutchins PhD}}</ref>

מאז סוף שנות ה-90, המחקר המדעי בנושא בי-סקסואליות החל להתפתח. עליית [[אינטרנט|האינטרנט]] הקלה על שיתוף הפעולה בין חוקרים, קהילות ואינדיבידואליים ביסקסואליים. החלו לקום [[גופים לקידום וחקר הביסקסואליות]] כגון כתב העת הרשמי – ''"[[:en:Journal_of_Bisexuality|Journal of Bisexuality]]"'', אשר יצא לאור בשנת 2000 ומהווה במה מרכזית למחקר פסיכולוגי בתחום. בעקבות כך, במאה ה-21 הופיעו מגוון מחקרים ושיטות טיפול לפיתוח הזהות הביסקסואלית, אשר מתמקדים בהבנת החוויות של ביסקסואליים ותחושת השוליות הן בקרב החברה ההטרוסקסואלית והן בקהילת הלהט"ב. <ref>{{צ-ספר|שם=The Palgrave Handbook of the Psychology of Sexuality and Gender|קישור=https://doi.org/10.1057/9781137345899_11|מו"ל=Palgrave Macmillan UK|שנת הוצאה=2015|מקום הוצאה=London|ISBN=978-1-137-34589-9|עמ=166–182|מחבר=Meg John Barker, Christina Richards|שפה=en}}</ref> כך, התפתחה הבנה כי יש לשים דגש על ביסקסואליות כ[[נטייה מינית]]: מחקרים על טיפול בנשים מציעים כי בטרם הטיפול באישה ביסקסואלית, על המטפל לבדוק האם הביסקסואליות שלה היא אספקט בחייה הדורש התייחסות. במידה והיא מציגה זאת כסוגיה הדורשת טיפול, על המטפל לחקור את ההיסטוריה המינית או הזוגית שלה והאם קיימת תמיכה חברתית לזהות הביסקסואלית שלה. טיפול מסוג זה יכול לגרום לאותן הנשים לשנות את הדרך בה הן תופסות את ה[[אוריינטציה מינית|אוריינטציה המינית]] שלהן, ובעקבות ניתוח הנושא יחד בטיפול עשוי לקרות שינוי בהגדרתה את מיניותה; ישנן נשים אשר משנות את הגדרת האוריינטציה המינית שלהן מהטרוסקסואלית לביסקסואלית והגדרה זו נשארת יציבה, ולעומתן ישנן נשים שעבורן הביסקסואליות היא שלב מעבר בתהליך התייצבות ההעדפה המינית שלהן. בנוסף, נשים רבות מגדירות עצמן כהטרוסקסואלית, לאחר מכן כלסביות ולאחר מכן כבי-סקסואליות, חוויה שעלולה להוות [[מצוקה]] עבורן ולהביא לתחושת חוסר יציבות ועקביות. על כן, מטפלים כיום ממליצים להצביע על השינוי הזה ולהיעזר בחוויות מהעבר אשר מאופיינות בהמשכיות, כדרך להתמודד מול אותה תחושה של חוסר עקביות.<ref name=":9">{{קישור כללי|כתובת=https://content.apa.org/record/2006-11835-004|כותרת=APA PsycNet|אתר=content.apa.org|doi=10.1037/11482-004|תאריך_וידוא=2020-10-30}}</ref>

כחלק מהשינוי בתפיסת הפסיכולוגים, מטפלים כיום ממליצים לאשרר את קיומו של מושג הביסקסואליות ולמסור אודותיו מידע, גם עבור נשים שהביסקסואליות שלהם לא נתפסת כמרכיב חשוב בטיפול. זאת משום שמחיקת הביסקסואליות יכולה לגרום לכך שהמטפל\ת עשוי\ה להיות הגורם היחיד בחייה המאשש את הזהות מינית שלה, ולכך יש חשיבות רבה <ref name=":9" />

בשנים האחרונות מחקר אקדמי בחסות תנועות ביסקסואליות מקדם את הבנת הביסקסואליות במונחי '[[תאוריה קווירית|קוויריות]]': ראשית, ישנו מעבר מדיבור על משיכה לשני המגדרים, אל התייחסות למשיכה ללא קשר למגדר. <ref>{{צ-מאמר|שם=“All the World is Queer Save Thee and ME…”: Defining Queer and Bi at a Critical Sexology Seminar|קישור=https://doi.org/10.1080/15299710903316638|כתב עת=Journal of Bisexuality|שנת הוצאה=2009-11-13|עמ=363–379|כרך=9|doi=10.1080/15299710903316638|מחבר=Meg Barker, Christina Richards, Helen Bowes-Catton}}</ref> שנית, נראה כי ישנו תהליך לעבר ראיית המיניות והמגדר כנזילים וכבעלי יכולת השתנות בזמן. <ref name=":10">{{צ-מאמר|שם=British Bisexuality: A Snapshot of Bisexual Representations and Identities in the United Kingdom|קישור=https://doi.org/10.1080/15299710802143026|כתב עת=Journal of Bisexuality|שנת הוצאה=2008-09-01|עמ=141–162|כרך=8|doi=10.1080/15299710802143026|מחבר=Meg Barker, Helen Bowes-Catton, Alessandra Iantaffi, Angela Cassidy}}</ref>


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־12:15, 31 באוקטובר 2020
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
שיחה
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
דגל הגאווה הביסקסואלית

העלמה ביסקסואלית או מחיקה ביסקסואלית היא התגשמות של ביפוביה המאופיינת על ידי ביטול, התעלמות, החסרה או זיהוי לא נכון של התייחסויות אל ביסקסואלים ברשומות היסטוריות, מקורות אקדמיים, חדשות, מדיה ומקורות ראשוניים אחרים. צורתה הקיצונית ביותר של העלמה ביסקסואלית היא האמונה שנטייה מינית ביסקסואלית אינה קיימת כלל.

העלמה ביסקסואלית על ידי הומוסקסואלים עלולה להיות ההנחה שביסקסואלים אינם אלא הומוסקסואלים בארון, ומערכות היחסים ההטרוסקסואליות שלהם נועדו על מנת לשמר אשליה של קונפורמיזם והטרונורמטיביות. כאשר היא נעשית על ידי הטרוסקסואלים, היא נועדה על מנת לשמר את הקונפורמיזם המונוסקסואלי. בשני המקרים יש הנחה שביסקסואלים נמצאים בשלב שיעבור, אחריו הם יבחרו "צד" - הטרוסקסואליות או הומוסקסואליות.

תופעת העלמה ביסקסואלית עשויה להיות החסרת המילה "ביסקסואליות" או האות "B" המייצגת אותה משמותיהם של ארגונים, מועדים ותחומי דעת להט"ביים, או האמונה שאנשים ביסקסואלים אינם זכאים לסטטוס מלא בתוך הקהילה ההומו-לסבית או הסטרייטית.

מניעים

כללי

לפי החוקר קנג'י יושינו, ישנן שלוש מוטיבציות המניעות גם את המזדהים כהומוסקסואלים וגם את המזדהים כהטרוסקסואלים למחוק ביסקסואליות מהתרבות הלהט"בית: המוטיבציה הראשונה היא יציבות הנטייה המינית: הטרוסקסואלים והומוסקסואלים כאחד, חרדים מהאפשרות שנטייתם המינים תוטל בספק, ולכן התפיסה שנטייה מינית היא יציבה כלפי מגדר קבוע מקלה על אנשים את החרדה. מוטיבציה זו מחזקת את האמונה כי ביסקסואלים בבסיסם הם או הומוסקסואליים או הטרוסקסואליים, והם פשוט לא החלטיים מספיק בכל הקשור לנטייתם המינית. מוטיבציה זו תורמת לבידוד, החרגה והעלמה של הביסקסואלים מקהילת הלהט"ב. [1] המוטיבציה השנייה היא התחזוקה של חשיבות המגדר. מגדר נתפס עבור הומוסקסואלים והטרוסקסואלים כבעל משמעות ארוטית חשובה, וביסקסואליים, בכך שהם נמשכים לשני המגדרים, נתפסים כמאתגרים רעיון זה[2][3]. המוטיבציה השלישית היא תחזוקה של מונוגמיה. זוגיות, או קשר, נתפסים כדבר המקובל בתרבות המערבית, והומוסקסואלים והטרוסקסואלים כאחד מניחים כי ביסקסואליות היא לא-מונוגמית "במהותה". [4]

חואנה מראיה רודריגז מוסיפה לטענותיו של יושנו, וטוענת כי ביסקסואליות שוברת את ההבנה המסורתית של מיניות ומגדר בינארי. לפיכך, אנשים רבים, גם בתרבות המיינסטרים וגם בקהילה הקווירית, מתנגדים לביסקסואליות[5].

מניעים גבריים

ריצ'רד פרידמן, פסיכיאטר אקדמי המתמחה בפסיכודינמיקה של הומוסקסואליות, כותב בחיבורו "הכחשה בהתפתחות גברים הומוסקסואלים" כי גברים הומוסקסואליים רבים חוו פנטזיות מיניות על נשים או עסקו במין עם נשים, וגברים סטרייטים רבים חוו פנטזיות מיניות על גברים או עסקו במין עם גברים. למרות היותם ביסקסואלים בפנטזיה ובפעילות, גברים אלה מזדהים כ"הומואים" או "סטרייטים" ולא כביסקסואלים. מחיקה זו של ביסקסואליות נגרמת לעיתים על ידי הכחשת משמעותו של המפגש האירוטי, במטרה לתחזק את זהותו המינית של האדם ואת תחושת ההשתייכות שלו לקהילה. כך, גבר עשוי להמעיט בחשיבות פנטזיות מיניות על נשים או מפגשים מיניים עם נשים כדי לשמור על זהותו כ"גבר הומו" ועל חברותו בקהילה הגאה, או לחילופין, גבר עלול להמעיט בחשיבות פנטזיות מיניות על גברים או מפגשים מיניים עם גברים כדי לשמור על מעמדו כ"גבר הטרוסקסואלי" בחברה ההטרונורמטיבית.[6]

ב2016 זכרי קיין, מחבר ובעל טור ב-Bisexual.org, ציטט מחקר שמראה כי 20.7% מהגברים המזדהים סטרייטים צפו בפורנוגרפיה הומוסקסואלית, ו7.5% דיווחו כי קיימו יחסי מין עם גבר בחצי השנה האחרונה, בזמן ש55% מן המזדהים כהומואים צפו בפורנוגרפיה הטרוסקסואלית ו0.7% מהם דיווחו כי קיימו יחסי מין עם אישה בחצי השנה החולפת. לטענתו, חלק מהגברים המזדהים כסטרייטים הם למעשה הומואים או ביסקסואלים, אך מוחקים את הביסקסואליות שלהם עקב ביפוביה מופנמת והכחשה, זאת על מנת להיות מתיוגים כסטרייטים. בנוסף, דרך הצבעה על כך שרוב הגברים המזדהים כהומוסקסואלים צפו בפורנוגרפיה הטרוסקסואלית אך מעטים קיימו יחסי מין הטרוסקסואליים לאחרונה, הוא מציע הסבר לפיו לגברים המזדהים כהומואים יש פנטזיות מיניות על נשים; בעולם אידאלי הם היו מקיימים אורח חיים ביסקסואלי בצורה גלויה וחוקרים את המיניות שלהם עם נשים, אך החברה לוחצת על גברים הומוסקסואליים "לבחור צד". כתוצאה מכך, אותם גברים "בחרו להיות הומואים". [7]

הסופרת והפעילה הבי-סקסואלית רובין אוקס, טוענת כי קיומה של ביסקסואליות גברית יכולה לאיים על גברים הומוסקסואליים מסוימים משום שהיא מעלה את האפשרות שהם עצמם עשויים להיות ביסקסואליים, ומכיוון שהיציאה מהארון קשה כל כך עבור גברים הומוסקסואלים, רבים אינם רוצים לצאת בפעם השנייה כביסקסואלים. [8]

האקטיביסט ההומוסקסואל קרל וויטמן, שכתב ב"פליטים מאמריקה: מניפסט של גיי", טען שגברים הומוסקסואליים צריכים להזדהות כ"הומואים" ולא כ"ביסקסואליים", גם אם הם שוכבים עם נשים. לדבריו, רק ברגע שהחברה תקבל הומוסקסואליות, גברים הומוסקסואליים יוכלו להיות ביסקסואלים.[9]

בחברה ההטרוסקסואלית ובחברה הלהט"בית

על פי ג'ודית באטלר, היחס כלפי הקבוצות שונות בתוך הקהילה הגאה, בין אם הוא מגיע מאנשים שאינם חלק מהקהילה ובין אם מגיע מאנשים שהנם חלק מהקהילה, אינו שווה.[10] מחיקה ביסקסואלית קשורה לאמונה כי לקהילה הביסקסואלית לא מגיע מעמד שווה או הכללה בקהילות הומוסקסואליות ולסביות. [11]

הטרוסקסואלים והומואים שלוקחים חלק במחיקה ביסקסואלית עשויים לטעון כי ביסקסואלים הם או הומוסקסואלים (הומואים / לסביות) בלבד, או שהם הטרוסקסואליים בלבד[12] או שהם הומוסקסואלים/לסביות בארון המעוניינים להיתפס כהטרוסקסואלים, או שהם הטרוסקסואלים החוקרים את מיניותם. [12] [4]

מבחינה היסטורית, המיניות של נשים ביסקסואליות תויגה על ידי חוגים פמיניסטיים לסביים כ"התמודדות א-פוליטית". [13] נשים ביסקסואליות נתפסו כ"לא רדיקליות מספיק" בגלל משיכתן לגברים סיסג'נדרים. ג'אנה מריה רודריגס עומדת על כך שביסקסואליות נחשבה לאנטי-פמיניסטית על ידי לסביות רבות בגלל הרמיזה ל"רצונות לחדירה, דומיננטיות מינית והכנעה", ולתפקידים מגדריים. השמצה ומחיקה ביסקסואלית על ידי הקהילה אולי לא כל כך גלויה ונפוצה כיום, אך הזדהות כאישה ביסקסואלית עדיין יכולה להוביל להדרה ולמחיקה במרחבים לסביים רבים. [13]

בשנת 2013, מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Bisexuality סקר שלושים אנשים שהזדהו כחלק מהקהילות הלסבית, ההומוסקסואלית, הקווירית או הביסקסואלית ואת ההתנסויות האישיות שלהם ביציאה מהארון. עשרה מאנשים אלה דיווחו כי הם טענו תחילה כי הם ביסקסואלים, ומאוחר יותר יצאו מהארון שוב כלסבית, הומו או קוויר. התיאוריה שעלתה במחקר זה הציגה את המושג "queer apologetic" (התנצלות קווירית), לפיו אדם מנסה ליישב את משיכתו למגדר מסוים עם הנורמה החברתית שמסומנת כהטרוסקסואליות.[14]

הקבוצה הביסקסואלית זכתה להתעלמות במסגרת העימות סביב נישואין חד-מיניים. במקומות בהם נישואים מאותו המין אינם חוקיים, הנאבקים למענם אינם מבליטים באופן הראוי את אי-ההתאמה של חוקי הנישואין אל הביסקסואלים, אשר זכותם להינשא תלויה אך ורק בפרטנר מהמין ההפוך. שנית, כאשר נישואים בין בני אותו המין כן מתקיימים, יכונו בן/בת הזוג הביסקסואליים כהומואים או לסביות. לדוגמה, אחת מהאנשים הראשונים להינשא בנישואין חד-מיניים באמריקה היתה רובין אוקס, והיא תויגה בתקשורת באופן נרחב כלסבית על אף שזיהתה את עצמה בראיונות כביסקסואלית. [15]

במשך שנים רבות, לא היתה קטגוריה של ספרות ביסקסואליות בפרסי הספרות למדא. הקטגוריה הוקמה לבסוף בשנת 2006 לאחר לחצים שהפעילה האגודה BiNet USA. [16] לפני יצירת קטגוריות "עבודות ספרות ביסקסואליות", כמה יצירות הקשורות לביסקסואליות אשר היו מועמדות לפרסים ,כמו האנתולוגיה Bi Any Other Name: Bisexual People Speak Out, התחרו בקטגוריות המתאימות להומואים או לסביות. [17]

במדיה

כללי

הייצוג לקהילה הבי-סקסואלית באמצעי המדיה הושנים הוא נמוך. דמויות בדרך כלל יוצגו באופן דיכוטומי, כ"הטרוסקסואל" או "הומו\ לסבית". במידה ואדם היה הטרוסקסואל ובשלב מסוים החל להימשך אל בני מינו, הוא יוצג כהומו, או כמי שחווה שלב של ביסקסואליות כשלב מעבר, אחריו תתייצב נטייתו המינית המונוסקסואלית. אמנם בייצוגים עיתונאיים ניכרת עלייה בכמות המוצגים כביסקסואלים במהלך השנים, אך ייצוגם אמביוולנטי- מחד ייצוג נטייה מינית ביסקסואלית כלגיטימית, ומאידך הצגת בי-סקסואליות כ"אופנה", גחמה וחוסר החלטיות.[18]

פעמים רבות, דמויות ביסקסואליות הן בעלות תכונות אופי שליליות- ראוותנות, הדוניזם, דו פרצופיות, אי מוסריות והרסנות. אמנם דמויות אלו יכולות להיתפש כעגולות ועמוקות יותר, אך לפי תיאוריית הטיפוח ותיאוריית הזהות החברתית, כשייצוג של קהילה הוא בעיקרו שלילי, וכאשר מערבבים בין הנטייה המינית לבין הייצוג, נוצרת סלידה כלפי הקהילה, עד כי חברי הקהילה עצמם מתקשים לקבל את זהותם. בנוסף, המדיה משליכה על הנטייה המינית הביסקסואלית תכונות סטראוטיפיות הקשורות לחוסר החלטיות וחוסר יציבות. למשל, בסרט אינסטינקט בסיסי, ייצוגה של הדמות הנשית הביסקסואלית הייתה א-מוסרית, רוצחת בדם קר, והיפר-מינית.[19]

כלי תקשורת אחדים תיארו התנהגויות ביסקסואליות בתרבויות קדומות ולא מערביות, כמו  pederasty יוונית קדומה או Two-spirit אינדיאנית, כהוכחה לכך שהומוסקסואליות התקבלה באופן נרחב בתקופות ובתרבויות אחרות, [20] למרות שניתן היה לראות זאת גם כהוכחה לקיומה ולקבלה של ביסקסואליות.

נשים ביסקסואליות חשופות יותר גם לנראות-יתר ולמחיקה, ולמדיה תפקיד חשוב בכך. [13] נשים ביסקסואליות זוכות לייצוג יתר בפורנוגרפיה, בתוכניות ריאליטי ובקליפים, כחלק מהמבט הגברי. עם זאת, ייצוג נשים ביסקסואליות כסוכנות של מיניותן לוקה בחסר. מחיקת סוכנותן המינית של נשים ביסקסואליות בעלות צבע נפוצה גם בתקשורת גם כן. ביסקסואליות מרמזת באופן סטריאוטיפי על תחושת תשוקה מינית בלתי נשלטת, והדבר מועצם עבור נשים צבעוניות שמיניותן כבר מוגברת על ידי החברה הכללית.[13]

הן בתקשורת הגאה והן בתקשורת המיינסטרים, אנשים ששמרו על זהותם המינית לא ידועה הוצגו כהומואים (אם היו גברים) או סטרייטים (אם היו נשים) כאשר ניהלו יחסים רומנטיים או מיניים גם עם גברים וגם עם נשים. [21] אותו הדבר התרחש אפילו אצל אנשים שמזהים את עצמם בגלוי כביסקסואלים. נישואיה של אני דיפרנקו בשנת 1998 לאנדרו גילכריסט הוצגו הן בתקשורת הגאה והן בתקשורת המיינסטרים כמי שמכחישה את הלסביות שלה, למרות שהיא הייתה ביסקסואלית מאז תחילת הקריירה שלה. [22] מדונה כינתה את עצמה ביסקסואלית בראיונות ועסקה לעתים קרובות במעשים פומביים של אינטימיות חד-מינית עם ידועניות אחרות, אך בדרך כלל הצטיירה על ידי התקשורת כאישה הטרוסקסואלית שמתעסקת בדימוי הלסבי לשם הערך של יצירת הלם בלבד. כך, האפשרות שהיא ביסקסואלית כנה נמחקה לגמרי [23] ליידי גאגא מתויגת בתקשורת לעיתים כ"לסבית" ולעיתים כ"סטרייטית", וזאת על אף שהזדהתה בפומבי כביסקסואלית. [24] פרדי מרקיורי, שעל פי ההספד שלו היה "ביסקסואל בהודאה עצמית", מתואר לעתים קרובות כהומוסקסואל על ידי כלי התקשורת המרכזיים. [25] [26]

בשנת 2013, הצולל האולימפי הבריטי טום דיילי, יצא מהארון כביסקסואלי. כמה מקורות תקשורת תמכו בהחלטתו לספר לעולם על מיניותו, אך הם תייגו אותו כ"הומו" במקום ביסקסואל.[27]

התקשורת בשתי הקהילות (ההטרוסקסואלית וההומוסקסואלית) מתייחסת לעתים קרובות לקהילה "ההומוסקסואלית והלסבית", תוך התעלמות מביסקסואלים ו/או מטרנג'נדרים. ישנן גם עדויות להתייחסות כלי התקשורת לנושאי "לסביות, ההומואים והטרנסג'נדרים", תוך החרגה של ביסקסואלים או התעלמות מהם. [28]

בטלוויזיה

טלוויזיה ישראלית

בשנת 2016 עלתה לשידור סדרת טלוויזיה קומית ישראלית בשם האחיות המוצלחות שלי. דמותה של אורית קטן, שגולמה על ידי דנה אברהם-סמו, ניהלה מערכת יחסים עם אישה לאחר שניהלה מערכות יחסים עם גברים בעברה. אורית הוצגה בסדרה לעיתים כחוקרת את מיניותה ולעיתים כלסבית, ואף שהביעה חוסר נוחות תחת כל הגדרה, הזהות הביסקסואלית לא עלתה בסדרה באופן מפורש כפתרון לגיטימי והולם לקונפליקט.

טלוויזיה אמריקאית

ב- 30 בדצמבר 2009 הוקרנה בבכורה של MTV (לינק) העונה ה 23 בתוכנית העולם האמיתי, בהשתתפות שני משתתפים ביסקסואלים,[29][30] אמילי שרום, ומייק מאנינג[31]. אף על פי שמאנינג עצמו מזדהה כביסקסואל, [32]בלוגרים ומגיבים רבים בבלוגים טענו שהוא הומו. [33] [34] יתר על כן, בעוד שבתוכנית מאחורי הקלעים של MTV ובראיונות שנערכו לאחר התוכנית נחשף כי הן למנינג והן לשרום היו מפגשים עם גברים ונשים כאחד במהלך התוכנית, התוכנית נערכה כדי להיראות כאילו היו רק עם גברים. [35]

בשנים האחרונות עולות סדרות רבות מבית היוצר של אנשי ונשות הקהילה, אשר מטרתן ליצור דמויות ותדמיות שונות לאחר שנים של ייצוג לא הולם במדיה. היצירות מציגות את העולם של הקהילה הגאה באופן עגול, עמוק ומורכב יותר. למשל, בסדרה סיפורי סן פרנסיסקו, אשר מספרת על היסטוריה וחיי הקהילה הגאה בעיר, ישנן שלל דמויות מן הקהילה הגאה - טרנסג'נדרים, הומואים, לסביות, ביסקסואלים, ולכל דמות התמודדות שונה עם חווית ההשתייכות לקהילה. בנוסף קיים שיח אודות הזהות הגמישה והמשתנה של הדמויות[36]

באקדמיה

מסגרת תאורטית

גישות אלטרנטיביות למושג הביסקסואליות התפתחו באופן שמרחיב את ההגדרה של זהות מינית מעבר למנטליות של "זה או זה", אל עבר מנטליות של "זה וגם זה". במאמר שפורסם בכתב העת טיפול במיניות ומערכות יחסים, שמהווה מסגרת תאורטית בה מגדר הוא לא הגורם הראשי במשיכה מינית אלא הוא אחד מצירים רבים, ג'נה ווילד מציגה רעיון לו היא קוראת "מיניות ממדית" ("dimensional sexuality"). על פי רעיון זה, הצירים האחרים של המשיכה יכולים להכיל את התשוקה למונוגמיה או לפוליאמוריה ואת נזילות התשוקה למגוון מגדרים של הזוג לאורך הזמן. [37] ווילד משתמשת במסגרת התאורטית שלה על מנת להרחיב את סקאלת הזהויות המיניות ולבסס קשרים בין זהויות שונות אשר לא יגררו ניכור של אנשים חסרי "מושא קבוע" לתשוקה.

נקודת מבט כמו של ווילד יושמה על ידי חוקרים ואנשי אקדמיה כמו לורה אריקסון-שרוט וג'ניפר מיטשל[38] על עבודות תרבות הפופ וספרות. בנוסף, סטיבן אנג'לידס הוציא ספר על מקומה של הביסקסואליות במחקר ועל מודעות חברתית לביסקסואליות לאורך ההיסטוריה, ובו עשה שימוש במסגרת תאורטית דומה[39]. שתי היצירות שואפות להשיג קריאה כוללנית יותר של מיניות, ולאפשר תיאור מחדש של דמויות ספרותיות ואנשים אמיתיים כביסקסואלים, במקום להמשיך עם ההנחה שכל פעילות אינטימית חד-מינית, מפורשת או מרומזת, היא הומוסקסואליות, וכל פעילות אינטימית שמערבת את שני המינים היא הטרוסקסואלית [39][38]

דוגמא לנקודת מבט הדומה לזו של ויילד היא קריאתו של ד.ס. נף את הפואמה childe harold's pilgrimage של לורד ביירון, המוצאת כי השיר אינו חד משמעי בהזכרתם של "concubines and carnal companie", וכמוהו גם חלקים מאוחרים יותר של היצירה; נף מוצא כי אי-בהירויות אלה מרמזות כי לגיבור היו גם מאהבות וגם מאהבים. התיאור הביסקסואלי הזה נתמך באמצעות האינטראקציות האמיתיות של ביירון עם מאהבים ממינים מרובים, והתרבות של שותפיו הספרותיים בקיימברידג שסלחה והכילה את האינטראקציות הללו בעיצומה של פאניקה מוסרית שהתחוללה במאה ה-19 סביב תשוקות אל אותו המין. [40] מאמרם של אריקסון-שרוט ומיטשל בכתב העת Journal of Bisexuality משנת 2009 מבצע ניתוח דומה של Written on the Body מאת ז'נט ווינטרסון ו- Well of Loneliness (תהום הבדידות) מאת רדקליף הול; הקביעה שמאחורי עבודתם של חוקרים אלה היא שהחוויה הביסקסואלית התקיימה לאורך ההיסטוריה של האנושות, ולמרות שרק לאחרונה הוכרה אפילו במעגלים להט"ביים , אין זו תופעה מודרנית באופן בלעדי. [38]

ישנם גם פרשנויות לספרויות שהתרכזו בביטוי הסימבולי של הביסקסואליות ולא רק במשמעות המפורשת שלה. דוגמה לכך היא שימוש בפרקטיקות סאב-טקסטואליות וברמיזות הנפוצות של התקופה הוויקטוריאנית / המאה ה-19 שהתייחסו לביסקסואליות או הומוסקסואליות [41]. כך, ניתן היה להצביע על נוכחותם של נושאים ביסקסואלים בדרקולה של ברם סטוקר [42] ובThe Turn of the Screw של הנרי ג'יימס. [43]

בספרות האקדמית

מבחינה היסטורית, אקדמאים החלו את לימודי הביסקסואליות בהקשר לאיידס ולנגיף הHIV [44] [13]. מחקרים אלו הושפעו מהמיתוס לפיו לביסקסואלים יש סיכוי גבוה יותר להעביר את נגיף הHIV ואת מחלת האיידס, ובמקביל תרמו להתבססותו.

לימודים להט"בים והתיאוריה הקווירית

ישנם שני תחומי ידע שעוסקים בזהויות מיניות בשוליים: לימודים להט"בים, שבתחילתם היו לימודים הומו-לסביים, והתיאוריה הקווירית. עם זאת, הקבוצה הביסקסואלית לא היוותה מוקד מחקר משמעותי כלל ביחס לקבוצות האחרות המרכיבות את קהילת הלהט"ב.[45]

קליר המינגס טוענת שמחיקה ביסקסואלית היא הכרחית במסגרת לימודים קווירים, על מנת להשאיר את הגבר ההומו והאישה הלסבית כנושא העיקרי של המחקר[46]. כמו כן, אף שביסקסואלים נכללים לעיתים קרובות תחת מטריית לימודי הלהט"ב האקדמיים, ידע ספציפי על ביסקסואליים לוקה בחסר.[44] [13]

ספרות הפסיכולוגיה והסקסולוגיה

הגדרת הזהות הביסקסואלית בספרות הפסיכולוגיה והפסיכותרפיה עברה תמורות רבות במהלך השנים. כתוצאה מכך השתנתה גם הגישה לטיפול הפסיכולוגי בביסקסואליים.

המאה ה-19 והמאה ה-20

הפסיכיאטר וחוקר המיניות ריכרד פון קראפט-אבינג ראה את הבי-סקסואליות כחלק מהליך האבולוציה, והציע שהאבות הקדמונים של בני האדם היו ביסקסואליים, כך שבי-סקסואליות היא מצב טרום-התפתחותי או לא בוגר במהותה, ומסמלת נסיגה לשלב התפתחותי נמוך יותר [47] הפסיכולוג זיגמונד פרויד, אשר השפיע רבות על המעבר ממושגים ביולוגיים למושגים פסיכולוגיים בתחום האטיולוגיה של מיניות שאינה הטרוסקסואלית, טען כי בני האדם מטבעם ביסקסואליים, אך שבהיעדר תפקוד פסיכולוגי לקוי, רוב האנשים ידכאו את משיכתם לאותו המין בזמן השלב האדיפלי ויהפכו הטרוסקסואליים. כך, גם תחת השפעתו של פרויד, בי-סקסואליות נתפסה כפגם התפתחותי.[48]

הסקסולוג אלפרד קינסי טען שהמודל הבינארי של המשיכה המינית, שכלל שתי קטגוריות (הומוסקסואליות והטרוסקסואליות), לא הכיל את השונות העצומה בהתנהגויות מיניות אנושיות, והאמין שלכל האנשים יש פוטנציאל ביסקסואלי. בשנת 1948 הוא בנה סולם לטווח ההתנהגויות הללו שנע בין "הטרוסקסואליות בלבד" ועד "הומוסקסואליות בלבד" והניח שמיקומו של אינדיבידואל על הסולם יכול להשתנות עם הזמן. אולם, יחד עם זאת, הסולם נבנה כסולם 'סכום אפס' (הגברת המשיכה למגדר אחד מקטינה את המשיכה למגדר האחר), ובכך בוטל כל רעיון של משיכה לשני המינים באופן שווה.

על-אף פוטנציאל התאוריה של קינסי להיפטר מקטגוריות בינאריות, סקסולוגים שבאו אחריו המשיכו להסתכל על המיניות כדיכוטומית בעיקרה - בצידה האחד הומוסקסואליות ובצידה השני הטרוסקסואליות. כך שועתקה והונצחה ההדרה של ביסקסואליות כזהות בדיסציפלינת הפסיכולוגיה. בעקבות זאת, גם בתקופה בה מחקרים פסיכולוגיים נחשבו "גיי-אפירמטיביים", עדיין נמחקה הזהות המינית הבי-סקסואלית מן המחקר. המכשול המרכזי של הפסיכולוגיה בהכרה בביסקסואליות הוא העובדה שהומוסקסואלים ולסביות רבים מדווחים על שלב "מעברי", בו הם בוחנים את זהותם המינית ומתנסים עם בני מינם ועם בני המין השני עד שמגבשת זהותם המינית. הדבר הניב תוצאה של אי לגיטימציה עבור זהות בי-סקסואליות להוות זהות מוכרת בעלת ערך לאורך השנים [49]

בהתאם לתפיסת המיניות כדיכוטומיה, מחקר פסיכולוגי שתיעד קשרים "כמו-משפחתיים" בין אסירות רשם הבדל בין לסביות ו"מומרות כלא", כאשר מומרת היא אישה שהייתה הטרוסקסואלית לפני כליאתה והחלה להיות מעורבת בפעילות מינית עם נשים בכלא. פעילותן של המומרות הוסברה כתגובה לסביבה של מין יחיד, ובעקבות כך תויגו כהטרוסקסואלית המתנהגות כלסביות בסיטואציה הספציפית. [50] רק מאוחר יותר, בשנת 2000, רודריגז-רסט הצביעה על כך שהסיבות שאותן "מומרות הכלא" עסקו ביחסים עם נשים בכלא דומות לסיבות שנשים עוסקות בפעילות הטרוסקסואלית מחוץ לכלא, ועל כן לא ניתן לבטל את ערכן של אותן פעולות חד-מיניות בתחומי הכלא. [51]

בשנות השמונים החלו להגיח מחקרים שטענו כי למודלים הדיכוטומיים יש השפעה שלילית על תפיסת זהותם של הביסקסואלים בעיני עצמם. [52] בשנות ה90 של המאה ה-20 התפתחה הבנה כי בעקבות הדרת הביסקסואליות מהשיח הציבורי ובעקבות בי-פוביה, רבים מגדירים עצמם כהטרוסקסואליים, כהומוסקסואליים או כמבולבלים, בעוד הם מקיימים פרקטיקות ובעלי רגשות או פנטזיות כלפי שני המינים. כמה שנים מאוחר יותר, בעקבות תוצאות מחקרים שהצביעו על הקשר בין מחיקת הזהות הביסקסואלית לבין פתולוגיות נפשיות, החלה מגמה של העלאת המודעת לזהות הביסקסואליות בקרב מטפלים פסיכולוגיים. [53]

המאה ה-21

מחקרו של ג'רום ושותפיו הצביע על כך שגם בשנות האלפיים ביסקסואלים סובלים יותר מהפרעות בתחום בריאות הנפש, ביחס למיעוטים מיניים אחרים. ההנחה היא שתופעה זו נובעת מחוסר ההבנה וההכרה הציבורית את הנטייה הביסקסואלית. נטען כי חברי קבוצת הביסקסואלים חווים רמות גבוהות יותר של לחץ, המחריף כשאינם מסוגלים לבטא את מכלול זהותם. החמרה נוספת נצפית אצל ביסקסואליים אשר מטפליהם בעלי השקפות סטראוטיפיות בנוגע לקיומה של זהות מינית ביסקסואליות. בנוסף, כתוצאה מסטראוטיפים אלו מטפלים יכולים להביא לאבחון יתר של הפרעות כמו אישיות גבולית בקרב מטופלים ביסקסואליים. [54]

מג ברקר ביצעה ניתוח עומק של ייצוגי המיניות בפסיכולוגיה הפופולארית, ומצאה ששני שליש מהספרות הכתובה לא אזכרה ביסקסואליות כלל. נטייתו של המחקר הפסיכולוגי לניתוח דיכוטומי, להסברים ביולוגיים ולמחיקת הביסקסואליות. [55] השפיעה על התרבות הפופולארית ועל ההבנה הציבורית של הנושא. כך לדוגמה, מחקרם של ריגר, צ'יבאס וביילי [56] זכה לפומביות רחבה על אף פגמים ברורים בעיצובו ובניתוחיו, והוליד מאמר שגוי בניו יורק טיימס שדיווח על כך שכל הגברים הם 'סטרייטים, גייז או משקרים'. [57]

מאז סוף שנות ה-90, המחקר המדעי בנושא בי-סקסואליות החל להתפתח. עליית האינטרנט הקלה על שיתוף הפעולה בין חוקרים, קהילות ואינדיבידואליים ביסקסואליים. החלו לקום גופים לקידום וחקר הביסקסואליות כגון כתב העת הרשמי – "Journal of Bisexuality", אשר יצא לאור בשנת 2000 ומהווה במה מרכזית למחקר פסיכולוגי בתחום. בעקבות כך, במאה ה-21 הופיעו מגוון מחקרים ושיטות טיפול לפיתוח הזהות הביסקסואלית, אשר מתמקדים בהבנת החוויות של ביסקסואליים ותחושת השוליות הן בקרב החברה ההטרוסקסואלית והן בקהילת הלהט"ב. [58] כך, התפתחה הבנה כי יש לשים דגש על ביסקסואליות כנטייה מינית: מחקרים על טיפול בנשים מציעים כי בטרם הטיפול באישה ביסקסואלית, על המטפל לבדוק האם הביסקסואליות שלה היא אספקט בחייה הדורש התייחסות. במידה והיא מציגה זאת כסוגיה הדורשת טיפול, על המטפל לחקור את ההיסטוריה המינית או הזוגית שלה והאם קיימת תמיכה חברתית לזהות הביסקסואלית שלה. טיפול מסוג זה יכול לגרום לאותן הנשים לשנות את הדרך בה הן תופסות את האוריינטציה המינית שלהן, ובעקבות ניתוח הנושא יחד בטיפול עשוי לקרות שינוי בהגדרתה את מיניותה; ישנן נשים אשר משנות את הגדרת האוריינטציה המינית שלהן מהטרוסקסואלית לביסקסואלית והגדרה זו נשארת יציבה, ולעומתן ישנן נשים שעבורן הביסקסואליות היא שלב מעבר בתהליך התייצבות ההעדפה המינית שלהן. בנוסף, נשים רבות מגדירות עצמן כהטרוסקסואלית, לאחר מכן כלסביות ולאחר מכן כבי-סקסואליות, חוויה שעלולה להוות מצוקה עבורן ולהביא לתחושת חוסר יציבות ועקביות. על כן, מטפלים כיום ממליצים להצביע על השינוי הזה ולהיעזר בחוויות מהעבר אשר מאופיינות בהמשכיות, כדרך להתמודד מול אותה תחושה של חוסר עקביות.[59]

כחלק מהשינוי בתפיסת הפסיכולוגים, מטפלים כיום ממליצים לאשרר את קיומו של מושג הביסקסואליות ולמסור אודותיו מידע, גם עבור נשים שהביסקסואליות שלהם לא נתפסת כמרכיב חשוב בטיפול. זאת משום שמחיקת הביסקסואליות יכולה לגרום לכך שהמטפל\ת עשוי\ה להיות הגורם היחיד בחייה המאשש את הזהות מינית שלה, ולכך יש חשיבות רבה [59]

בשנים האחרונות מחקר אקדמי בחסות תנועות ביסקסואליות מקדם את הבנת הביסקסואליות במונחי 'קוויריות': ראשית, ישנו מעבר מדיבור על משיכה לשני המגדרים, אל התייחסות למשיכה ללא קשר למגדר. [60] שנית, נראה כי ישנו תהליך לעבר ראיית המיניות והמגדר כנזילים וכבעלי יכולת השתנות בזמן. [18]

ראו גם

עיינו גם בפורטל:
פורטל להט"ב

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ערך זה הוא קצרמר בנושא להט"ב. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
  1. ^ James A. Roffee, Andrea Waling, Rethinking microaggressions and anti-social behaviour against LGBTIQ+ youth, Safer Communities 15, 2016-01-01, עמ' 190–201 doi: 10.1108/SC-02-2016-0004
  2. ^ Milaine Alarie, Stéphanie Gaudet, “I Don't Know If She Is Bisexual or If She Just Wants to Get Attention”: Analyzing the Various Mechanisms Through Which Emerging Adults Invisibilize Bisexuality, Journal of Bisexuality 13, 2013-04-01, עמ' 191–214 doi: 10.1080/15299716.2013.780004
  3. ^ Adam Key, A Girl Worth Fighting For: A Rhetorical Critique of Disney Princess Mulan's Bisexuality, Journal of Bisexuality 15, 2015-04-03, עמ' 268–286 doi: 10.1080/15299716.2015.1018658
  4. ^ 1 2 Kenji Yoshino, The Epistemic Contract of Bisexual Erasure, Stanford Law Review 52, 2000, עמ' 353–461 doi: 10.2307/1229482
  5. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :3
  6. ^ Richard C. Friedman, Denial: A Clarification of Concepts and Research, Boston, MA: Springer US, 1989, עמ' 219–230, ISBN 978-1-4613-0737-2. (באנגלית)
  7. ^ 1 in 5 Straight-Identifying Men Watch Same-sex Porn: Are They All Closeted?, Biorg (באנגלית)
  8. ^ Biphobia: It Goes More Than Two Ways, Robyn Ochs, ‏2015-03-11 (באנגלית)
  9. ^ Wittman, Carl, Refugees from Amerika: A Gay Manifeso, San Francisco Free Press
  10. ^ Butler, Judith, "Critically queer.", GLQ: A journal of Lesbian and Gay Studies, 1993
  11. ^ Jillian Todd Weiss, GL vs. BT, Journal of Bisexuality 3, 2003-04-12, עמ' 25–55 doi: 10.1300/J159v03n03_02
  12. ^ 1 2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :0
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 J. M. Rodriguez, Queer Politics, Bisexual Erasure: Sexuality at the Nexus of Race, Gender, and Statistics, 2016
  14. ^ Nicholas A. Guittar, The Queer Apologetic: Explaining the Use of Bisexuality as a Transitional Identity, Journal of Bisexuality 13, 2013-04-01, עמ' 166–190 doi: 10.1080/15299716.2013.781975
  15. ^ Bisexuals Overlooked in the Debate on Equal Marriage Rights | TaskForce, web.archive.org, ‏2014-07-20
  16. ^ Chuck Stewart, Proud Heritage, People, Issues, and Documents of the LGBT Experience, ABC-CLIO, עמ' 84
  17. ^ Writers Gone Wild: Lambda Literary Awards Spark Debate on the Future of Gay Books, Autostraddle, ‏2011-05-31 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ 1 2 Meg Barker, Helen Bowes-Catton, Alessandra Iantaffi, Angela Cassidy, British Bisexuality: A Snapshot of Bisexual Representations and Identities in the United Kingdom, Journal of Bisexuality 8, 2008-09-01, עמ' 141–162 doi: 10.1080/15299710802143026
  19. ^ Sarah Corey, All Bi Myself: Analyzing Television's Presentation of Female Bisexuality, Journal of Bisexuality 17, 2017-04-03, עמ' 190–205 doi: 10.1080/15299716.2017.1305940
  20. ^ Veronica E. Bloomfield, Marni E. Fisher, LGBTQ Voices in Education: Changing the Culture of Schooling, Routledge, 2016-04-14, ISBN 978-1-317-28591-5. (באנגלית)
  21. ^ glbtq >> literature >> Bisexual Literature, web.archive.org, ‏2012-11-06
  22. ^ Jennifer Baumgardner, Look Both Ways: Bisexual Politics, Farrar, Straus & Giroux, 2008, ISBN 0-374-53108-0.
  23. ^ J. Randy Taraborrelli, Madonna: An Intimate Biography., Sidgwick & Jackson, 2001, ISBN 978-1-4165-8346-2
  24. ^ The rise of Lady Gaga, Star Tribune
  25. ^ "1991: Giant of rock dies" (באנגלית בריטית). 1991-11-24. נבדק ב-2020-10-30.
  26. ^ Queen Archives :: Interviews, Articles, Reviews – Freddie Mercury, Brian May, Roger Taylor, John Deacon (באנגלית אמריקאית)
  27. ^ Rory Magrath, Jamie Cleland, Eric Anderson, Bisexual Erasure in the British Print Media: Representation of Tom Daley's Coming Out, Journal of Bisexuality 17, 2017-09-05, עמ' 300–317 doi: 10.1080/15299716.2017.1359130
  28. ^ Juan Castillo, Church marking 20 years of welcoming lesbian, gay, transgender parishioners, Austin American-Statesman (באנגלית)
  29. ^ Editor Editor, Forget the Token Gay: Tonight’s Real World: DC Premiere Has 2 Bisexuals, Queerty, ‏2009-12-30
  30. ^ "The Real World" Recap: Washington DC, Show Me Your Bisexuals!, Autostraddle, ‏2009-12-31 (באנגלית אמריקאית)
  31. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים         {{{מחבר}}}, Mike C. Manning, Wikipedia, 2020-10-28
  32. ^ Greg Hern, ez on Feb 19, 2010 11:07 am | Comments|, “Real World: DC” star Mike Manning talks to AfterElton about what it’s like to be a bisexual
  33. ^ Editor Editor, The Entire Bi-Sexual History of Real World: D.C.‘s Mike Manning, Queerty, ‏2009-12-31
  34. ^ Bi now-Gay Later? Real World D.C.’s Mike Manning, Blogwing, ‏2010-01-05 (באנגלית)
  35. ^ Interview with Emily Schromm of "The Real World: Washington, D.C." | AfterEllen.com, web.archive.org, ‏2010-04-01
  36. ^ Hannah J. Johnson, Bisexuality, Mental Health, and Media Representation, Journal of Bisexuality 16, 2016-07-02, עמ' 378–396 doi: 10.1080/15299716.2016.1168335
  37. ^ Jenée Wilde, Dimensional sexuality: exploring new frameworks for bisexual desires, Sexual and Relationship Therapy 29, 2014-07-03, עמ' 320–338 doi: 10.1080/14681994.2014.919377
  38. ^ 1 2 3 Laura Erickson-Schroth, Jennifer Mitchell, Queering Queer Theory, or Why Bisexuality Matters, Journal of Bisexuality 9, 2009-11-13, עמ' 297–315 doi: 10.1080/15299710903316596
  39. ^ 1 2 Angelides, Steven, A History of Bisexuality, Chicago: University of Chicago Press, 2001
  40. ^ David Sprague Neff, Bitches, Mollies, and Tommies: Byron, Masculinity, and the History of Sexualities, Journal of the History of Sexuality 11, 2002, עמ' 395–438 doi: 10.1353/sex.2003.0019
  41. ^ Jan Löfström, The Birth of the Queen/the Modern Homosexual: Historical Explanations Revisited:, The Sociological Review, 2017-01-25 doi: 10.1111/1467-954x.00052
  42. ^ Marjorie Howes, The Mediation of the Feminine: Bisexuality, Homoerotic Desire, and Self-Expression in Bram Stoker's Dracula, Texas Studies in Literature and Language 30, 1988, עמ' 104–119
  43. ^ Helen Killoran, The Governess, Mrs. Grose and "The Poison of an Influence" in "The Turn of the Screw", Modern Language Studies 23, 1993, עמ' 13–24 doi: 10.2307/3195031
  44. ^ 1 2 Christian Klesse, Shady Characters, Untrustworthy Partners, and Promiscuous Sluts: Creating Bisexual Intimacies in the Face of Heteronormativity and Biphobia, Journal of Bisexuality 11, 2011-04-01, עמ' 227–244 doi: 10.1080/15299716.2011.571987
  45. ^ Monro, Surya, Bisexuality: Identities, politics, and theories, Springer, 2015
  46. ^ Clare Hemmings, What's in a Name? Bisexuality, Transnational Sexuality Studies and Western Colonial Legacies, The International Journal of Human Rights 11, 2007-03-01, עמ' 13–32 doi: 10.1080/13642980601176258
  47. ^ Steven Angelides, A History of Bisexuality, University of Chicago Press, 2001-09-15, ISBN 978-0-226-02090-7. (באנגלית)
  48. ^ Stephanie Fairyington, Kinsey, Bisexuality, and the Case Against Dualism, Journal of Bisexuality 8, 2008-12-04, עמ' 265–270 doi: 10.1080/15299710802501876
  49. ^ Christina Richards, Walter Pierre Bouman, Leighton Seal, Meg John Barker, Non-binary or genderqueer genders, International Review of Psychiatry 28, 2016-01-02, עמ' 95–102 doi: 10.3109/09540261.2015.1106446
  50. ^ Rose Giallombardo, Social Roles in a Prison for Women, Social Problems 13, 1966, עמ' 268–288 doi: 10.2307/799254
  51. ^ Paula C. Rodríguez Rust, Bisexuality: A Contemporary Paradox for Women, Journal of Social Issues 56, 2000, עמ' 205–221 doi: 10.1111/0022-4537.00161
  52. ^ Gary Zinik PhD, Identity Conflict or Adaptive Flexibility?, Journal of Homosexuality 11, 1985-09-25, עמ' 7–20 doi: 10.1300/J082v11n01_02
  53. ^ Margaret Nichols, Bisexuality in Women, Women & Therapy 7, 1988-11-23, עמ' 235–252 doi: 10.1300/J015v07n02_19
  54. ^ Anthony F. Jorm, Ailsa E. Korten, Bryan Rodgers, Patricia A. Jacomb, Sexual orientation and mental health: results from a community survey of young and middle – aged adults, The British Journal of Psychiatry 180, 2002/05, עמ' 423–427 doi: 10.1192/bjp.180.5.423
  55. ^ Out in Psychology, 1, John Wiley & Sons, Ltd, 2007
  56. ^ Gerulf Rieger, Meredith L. Chivers, J. Michael Bailey, Sexual Arousal Patterns of Bisexual Men, Psychological Science 16, 2005-08-01, עמ' 579–584 doi: 10.1111/j.1467-9280.2005.01578.x
  57. ^ Loraine Hutchins PhD, Bi Youth Becoming Visible, Journal of Gay & Lesbian Issues in Education 3, 2006-07-19, עמ' 69–78 doi: 10.1300/J367v03n02_06
  58. ^ Meg John Barker, Christina Richards, The Palgrave Handbook of the Psychology of Sexuality and Gender, London: Palgrave Macmillan UK, 2015, עמ' 166–182, ISBN 978-1-137-34589-9. (באנגלית)
  59. ^ 1 2 APA PsycNet, content.apa.org
  60. ^ Meg Barker, Christina Richards, Helen Bowes-Catton, “All the World is Queer Save Thee and ME…”: Defining Queer and Bi at a Critical Sexology Seminar, Journal of Bisexuality 9, 2009-11-13, עמ' 363–379 doi: 10.1080/15299710903316638
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מחיקה_ביסקסואלית&oldid=29726010"