ביל קוסבי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: עילג, הסבר בדף השיחה. | |
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | ||
ויליאם (ביל) הנרי קוסבי הבן (באנגלית: William Henry Cosby; נולד ב-12 ביולי 1937) הוא שחקן, קומיקאי, מפיק טלוויזיה ומחנך[דרוש מקור] אמריקאי.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
[עריכה] שנותיו הראשונות
ביל קוסבי נולד בפילדלפיה, פנסילבניה לאם מטפלת ולאב שהצטרף לחיל הים האמריקני כשביל היה בן 8. ביל, שהיה האח הבכור, היה אחראי על שני אחיו הקטנים, ריצ'רד וקארל (להם היה אח צעיר נוסף שמת משיגרון). למרות שאמו עבדה יותר מעשר שעות ביום, ואביו עבד בצבא, משפחתו לא הצליחה להחזיק את ביתם והם נאלצו למכור אותו עקב הקשיים הכלכליים, ולעבור לבית קטן בצפון פילדלפיה. למרות שהאזור היה קשה מבחינה חברתית, אימו של קוסבי הטיפה לו ולאחיו מסרים של שלום והקריאה להם מהתנ"ך ומספריו של מרק טוויין.
בבית הספר קוסבי היה אתלט מצטיין, קפטן נבחרת הכדורסל ונשיא ועד הכיתה. מורים רבים הבחינו כי למרות היותו אינטליגנטי, לא הייתה לו חיבה יתרה לספסל הלימודים עצמו, והיה עסוק בליצנות בזמן שחבריו למדו. בהגיעו לחטיבת הביניים נרשם לנבחרות הכדורסל, הפוטבול, בייסבול והריצה. עובדה זו הקשתה עליו ללמוד, גם עקב עבודותיו לפני ואחרי בית הספר בצחצוח נעליים, סידור סחורה, ומכירת סחורות למיניהן. בתיכון עבר קוסבי לבית ספר קרוב יותר לבית אך לא עבר את כיתה י'. בנשרו מבית הספר החל לעבוד אצל סנדלר, אך לא יכל לראות את עצמו בעבודה כזו במשך כל חייו, ולכן בהגיעו לגיל 18 הצטרף לחיל הים, שם שירת בבסיס ובבית החולים הצבאי במרילנד. בשירותו הצבאי טיפל בפצועים במצב קשה ששבו ממלחמת קוריאה, ואז הבין את הצורך בחינוך. כשעזב את הצבא, סיים את לימודיו התיכוניים וקיבל מלגה לאוניברסיטת פילדלפיה, שם היה חבר בנבחרת הריצה והיה מגן ימני בנבחרת הפוטבול. למרות זאת, עדיין היה עסוק בליצנות. בזמן לימודיו, למד להיות ברמן בבר מקומי, שם גם גילה את כישרון המשחק שלו. את תואר ה-MA שלו קיבל ב-1977 לאחר שהשלים את לימודיו האקדמיים.
[עריכה] קומדיה
הוריו לא היו מרוצים מכך שעזב את האוניברסיטה והחליט להיות אמן סטנד אפ בניו יורק. מ-1962 הקריירה של קוסבי החלה להמריא במהירות, במיוחד עקב הופעתו בתוכנית The Tonight Show ב-1963 ושחרור האלבום "Very Funny... Right!" ב-1964. בזמן שקומיקאים רבים השתמשו בפרובוקציות ובחופש הביטוי שנכנס יותר ויותר לתחום הסטנד אפ (בעיקר בזכות לני ברוס), קוסבי יצר הומור פשוט, נטול גסויות ומצליח, שכלל בעיקר חוויות מהילדות שלו. עובדה מפתיעה נוספת על ההומור של קוסבי היא שלמרות היותו קומיקאי אפרו-אמריקני (במיוחד בתקופה שהיו קומיקאים שחורים מעטים), הוא אינו משתמש בגזע כקלף לחיזוק הקומדיה, או לחלופין, הסאטירה.
מ-1965 עד 1968, שיחק קוסבי בסדרה "אני מרגל". על תפקיד זה, הוא זכה 3 פעמים ברציפות בפרס אמי.
עקב היותו מנחה אורח קבוע למדי בטונייט שואו, וכיכובו בתכניות שנתיות של רשת הטלוויזיה NBC, הרשת הציעה לו ליצור תוכנית משלו, והוא מיד קפץ על הרעיון והחל לכתוב ולככב בתוכנית "המופע של ביל קוסבי": קומדיית מצבים שרצה במשך שתי עונות. במהלך שנות ה-70 יצר מספר תכניות ילדים מצליחות. עבור מחקרו על אחת מהן (The Cosby Kids and fat Albert) קיבל ב-1976 תואר דוקטור לחינוך (.Ed.D) מאוניברסיטת מסצ'וסטס[1].
ההצלחה הטלוויזיונית הגדולה ביותר של קוסבי הגיעה בשנות ה-80 עם סדרת הקאלט "משפחת קוסבי" ששודרה מ-1984 עד 1992. את התוכנית יצר ביל קוסבי וגם כיכב בה. הצלחתה של התוכנית התאפיינה, בין היתר, בהופעות אורח של ענקי מוזיקה וקולנוע כגון: סמי דייויס ג'וניור, סטיבי וונדר, נעמי קמפבל, בי. בי. קינג, פלאסידו דומינגו ועוד. במשך 5 עונות סדרה ניצבה במקום הראשון בטבלת הרייטינג השנתית בארצות הברית. על משחקו בסדרה זו זכה קוסבי בשני פרסי גלובוס הזהב. מגזין פיפל כינה את יצירתו של קוסבי "מהפכנית".
ביל קוסבי ניצב במקום ה-8 בקומדי סנטרל 100.
[עריכה] מוזיקה, סרטים וסדרות אחרות
הצלחתו של קוסבי למעשה החלה עם סדרת פעולה-ריגול בה כיכב יחד עם רוברט קלפ, בשם "אני מרגל". הסדרה רצה מ-1965 עד 1968 וזכתה להצלחה מזערית, אך קידמה את הקריירה של קוסבי.
ב1969 עד 1971 קוסבי שחק בסיטקום משלו בשם "המופע של ביל קוסבי" שבאותה תקופה הוא היה האפרו האמרקאי הראשון שמשחק בתוכנית משלו, למרות שהתוכנית לא זכתה להצלחה רבה והתבטלה לאחר שתי עונות. הסדרה "משפחת קוסבי" הינה חידוש לסדרה זו שזכתה להצלחה רבה.
ב-2004 קוסבי חתם עם פוקס המאה ה-20 חוזה ליצירת סרט קומדיה על פי הדמות "אלברט השמן" מהסדרה "ילדי קוסבי ואלברט השמן" שיצר קוסבי בשנות ה-70 שקינן תופסון מגלם את דמותו.
מאז ילדותו, לקוסבי הייתה חיבה לג'אז, והוא אף אירח את חתונתו של חברו הטוב מיילס דייויס ב-1981.
כמו כן קוסבי הוציא 33 אלבומי קומדיה.
ב-2004 קוסבי הוציא סדרת אנימציה "בשם האבא" שמבוסס על ספרו, שמדברת על משפחה אפרו אמריקאית שמתמודדים עם בעיות חיים ובגרות, אבל אחרי שתי עונות הסדרה התבטלה ב-2005.
[עריכה] חייו האישיים
קוסבי פגש את אשתו, קמילה, כשהופיע בוושינגטון, ונישא לה ב-1964. נולדו להם 4 בנות ובן. ב-1997, במהלך שוד, נורה למוות בנו. ב-1998 ניסתה צעירה בת 22 לתבוע אותו בטענה שהוא אביה הביולוגי, אך הוא דחה את הטענה, למרות שהודה כי קיים יחסי מין עם אימה פעם אחת, ולמרות שלא היה אביה, שלח לה ולאימה כסף עד שהייתה בת 18. ב-2002 הוענקה לו מדליית החירות הנשיאותית.
[עריכה] עמדות פוליטית
- קוסבי מתנגד להעדפה מתקנת, בטענה שזה מזיק לקהילה האפרו אמריקנית בכך שזה מבדיל אותם מהלבנים.
- היה האמן הראשון שהחרים את העיר סינסנטי שבאוהיו עקב פרעות גזעניות שהתרחשו בעיר. בעקבותיו החלו אמנים רבים אחרים להחרים את העיר.
- הוא נשא את "נאום העוגה" שמוחה על האשמות השחורים כנגד החברה ומערכת החוק בארצות הברית בעוון גזענות.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ביל קוסבי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ראיון עם ביל קוסבי לאחר "נאום העוגה".
[עריכה] הערות שוליים
- ^ William Henry "Bill" Cosby, Jr., An integration of the visual media via "Fat Albert and the Cosby kids" into the elementary school curriculum as a teaching aid and a vehicle to achieve increased learning, University of Massachusetts Amherst, 1976.
| פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר בסדרת קומדיה או סדרה מוזיקלית | ||
|---|---|---|
| 1970-1980 |
פליפ וילסון (1970) • קרול או'קונור (1971) • רד פוקס (1972) • ג'ק קלוגמן (1973) • אלן אלדה (1974) • אלן אלדה (1975) • הנרי וינקלר (1976) • הנרי וינקלר (1977) • רובין ויליאמס (1978) • אלן אלדה (1979) • אלן אלדה (1980) |
|
| 1981-2000 |
אלן אלדה (1981) • אלן אלדה (1982) • ג'ון ריטר (1983) • ביל קוסבי (1984) • ביל קוסבי (1985) • ברוס ויליס (1986) • דאבני קולמן (1987) • מייקל ג'יי פוקס/ג'אד הירש/ריצ'רד מאליגן (1988) • טד דנסון (1989) • טד דנסון (1990) • ברט ריינולדס (1991) • ג'ון גודמן (1992) • ג'רי סיינפלד (1993) • טים אלן (1994) • קלסי גראמר (1995) • ג'ון לית'גאו (1996) • מייקל ג'יי פוקס (1997) • מייקל ג'יי פוקס (1998) • מייקל ג'יי פוקס (1999) • קלסי גראמר (2000) |
|
| 2001-היום |
צ'ארלי שין (2001) • טוני שלהוב (2002) • ריקי ג'רווייס (2003) • ג'ייסון בייטמן (2004) • סטיב קארל (2005) אלק בולדווין (2006) • אלק בולדווין (2007) • דייוויד דוכובני (2008) • אלק בולדווין (2009) • ג'ים פרסונס (2010) • מאט לה-בלאנק (2011) |
|
