אוליבר טוויסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אוליבר מבקש עוד דייסה

אוליבר טוויסטאנגלית: Oliver Twist), רומן משנת 1838 מאת צ'ארלס דיקנס, פורסם לראשונה באנגליה בהמשכים חודשיים. הספר עובד פעמים רבות לטלוויזיה ולקולנוע, העיבוד הידוע והמצליח ביותר הוא המחזמר "אוליבר!", והסרט שנעשה בעקבותיו.

דיקנס מעורר בספר זה, כמו בספריו האחרים, את תשומת-לב הציבור לבעיות חברתיות של תקופתו, כגון בתי המחסה לעניים, העסקת ילדים, ועבריינות של ילדים. הרומן שופע סרקאזם והומור שחור, גם כשהוא עוסק בנושאים רצינים, ומגלה את הצביעות של החברה.

עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוליבר טוויסט נולד בשנת 1797 בבית מחסה לעניים בעיר כפר ששמה אינו ידוע. אמו מתה בלידתה אותו. בגיל תשע הוא עובר על כללי בית המחסה ומבקש תוספת מזון (במשפט המפורסם "בבקשה אדוני, אני רוצה עוד" "Please sir, I want some more"), הוא נמכר על ידי שמש הקהילה מר באמבל כשוליה לקברן. בעקבות התנהגותו האכזרית של הקברן ושל חניך נוסף העובד אצלו, נח קלייפול, בורח אוליבר ללונדון.

בלונדון פוגש אוליבר את הילד העבריין ג'ק דוקינס, המוכר יותר בשמו דודג'ר (באנגלית: The Artful Dodger). דודג'ר מציג את אוליבר בפני חבריו ובראשם פייגין, פושע יהודי, המוצג בצורה סטריאוטיפית כנוכל מכוער בבגדים מוזנחים ושיער פרוע. פייגין הוא מנהיגה של כנופיית ילדים כייסים, והוא מצרף את אוליבר לשורותיו. אוליבר יוצא עם דודג'ר ועם נער נוסף, צ'רלי בייטס, לכייס אדון ברחוב. אוליבר נתפס על ידי המשטרה והוא חש ברע, אך האדון שאותו ניסו לכייס, מר בראונלו, מרחם עליו ומביא אותו לביתו כדי לטפל בו. פייגין ושותפו לפשע, הפורץ האכזרי ביל סייקס, מנסים להחזיר את אוליבר לכנופיה, ובעזרת חברתו של סייקס, נערה בשם ננסי, הם חוטפים אותו אליהם. סייקס מתכנן פריצה בבית אחוזה כפרי, והוא לוקח איתו את אוליבר.

ביל סייקס נמלט מרודפיו - איור מאת ג'ורג' קרוקשנק

השוד משתבש ואוליבר נורה בידי משרתי האחוזה ונעזב מאחור. הוא נכנס לבית המשפחה שאליה ניסה לפרוץ, ומתעלף. המשרתת, הגברת מיילי, מרחמת עליו ומטפלת בו בעזרת בתה המאומצת, רוז והרופא ידיד המשפחה מר לוסברן. בינתיים אנו רואים את המיילדת הזקנה של אוליבר, המספרת על ערש דווי לאם הבית שלה, שהיא גנבה חפץ יקר ערך מאמו של אוליבר כשזו מתה בלידה. אם הבית, שהתחתנה בינתיים עם השמש באמבל, מספרת את הדברים לבעלה.

אדם זר בשם מונקס פונה לפייגין, וגם הוא מגלה עניין באוליבר. הם יוצאים שוב בעקבות הילד, כשבכוונתם לחטוף אותו או להרוג אותו. ננסי, שחוששת לשלומו של אוליבר, נפגשת עם רוז מיילי ומר בראונלו, ומזהירה אותם מפני התוכניות של הצמד. היא מצליחה להסתיר את הפגישות שלה אתם עד שנח קלייפול (אותו שוליה שאוליבר ברח ממנו, והגיע אף הוא ללונדון) עוקב אחריה ומגלה את מעשיה לפייגין. מר באמבל ואשתו נפגשים עם מונקס, ומספרים לו את שידוע להם. הוא מגלה להם שהוא אחיו למחצה של אוליבר, ושהילד הוא יורש של הון רב. סייקס מגלה את בגידתה של ננסי ורוצח אותה. כשהוא נמלט מאנשי החוק ומהמון הזועם, הוא נהרג בעצמו. פייגין נתפס ומושלך לכלא, ואוליבר מקבל את חלקו בירושה, ומסכים לחלוק אותה עם אחיו למחצה, מונקס, כדי שיתחיל בחיים חדשים. רוז מגלה שהיא אחות אמו של אוליבר, ומתחתנת עם אהוב לבה הארי, בנה של גברת מיילי. אוליבר חי באושר עם מושיעו הראשון, מר בראונלו.

דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מר באמבל - השמש הקהילתי בעיר הולדתו של אוליבר. אדם שמן וצבוע, שעניי העיר הנמצאים תחת אחריותו מפריעים לו לנהל את חייו. הוא מתחתן מאוחר יותר עם אם הבית בבית המחסה.
  • פייגין - נוכל יהודי ומנהיג של חבורת ילדים כייסים. הוא מתואר בצורה בוטה ביותר כנבל מרושע ותככן, ומוזכר פעמים רבות לא בשמו הפרטי, אלא בכינוי "היהודי".
  • ביל סייקס - פורץ העובד בשיתוף פעולה עם פייגין. הוא מתעלל בכלבו ובחברתו ננסי, ומתואר כאדם האלים והמסוכן ביותר בספר.
  • דודג'ר - שמו האמיתי הוא ג'ק דוקינס. משמעות הכינוי באנגלית The Artful Dodger - אשף התחבולות, וכשמו כן הוא, כייס מיומן המצליח להתחמק מהמשטרה וממעצר.
  • ננסי - נערה בת 17 היא חברתו של ביל סייקס. שלא כמו דמויות אחרות ברומן, בננסי יש מיזוג של טוב ורע. מצד אחד היא אוהבת את סייקס ואינה מוכנה להסגיר אותו למשטרה, ומצד שני היא מרחמת על אוליבר ומצילה אותו.
  • רוז מיילי - בתה המאומצת של גברת מיילי. בסוף הספר מתברר שהיא אחות אמו של אוליבר. דמותה אינה מופיע במחזמר אוליבר!
  • מר בראונלו - מטפל באוליבר במחלתו,דמותו של אוליבר מזכירה לו מישהו מהעבר.

עיבודים לתיאטרון לקולנוע ולטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך הסרט "אוליבר טוויסט" משנת 1948

ב-IMDb מופיעים יותר מ-20 עיבודים לרומן, הידועים שבהם  :

בישראל

העיבודים לרומן נטו לפשט את סיפור העלילה. בדרך כלל על המסך ביל סייקס הוא זה שבולט כפושע העיקרי, ולא ברור שסייקס הוא תלמידו של פייגין. המסר של דיקנס הוא שאם אוליבר היה נשאר עם פייגין וחבורתו, הוא היה יכול להפוך לפושע כמו סייקס.

הקומיקסאי ויל אייזנר שהוטרד מהנימה האנטישמית בדמותו הסטריאוטיפית של פייגין, יצר ב-2003 רומן גרפי בשם "פייגין היהודי". בספר תיאור הסיפור מנקודת מבטו של פייגין.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר תורגם פעמים רבות לעברית, לעתים בעיבודים מקוצרים לילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]