אוסביו
| אוסביו | ||
|---|---|---|
 פסלו של אוסביו באצטדיון האור בליסבון |
||
| מידע אישי | ||
| שם מלא | אוסביו דה סילבה פריירה | |
| תאריך לידה | 25 בינואר 1942 | |
| מקום לידה | לורנזו מרקש (מפוטו) שבמוזמביק | |
| עמדה | חלוץ | |
| מועדונים מקצועיים | ||
| 1957 - 1960 1960 - 1975 |
ספורטינג לורנזו בנפיקה ליסבון |
301 (317) |
| נבחרת לאומית | ||
| 1961 - 1973 | פורטוגל | 64 (41) |
|
* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה |
||
אוסביו דה סילבה פריירה (בפורטוגזית: Eusébio da Silva Ferreira, יש להגות "אֶאוּזֵבּיוֹ דָה סילְבָה פֶהֵייִרָה", נולד ב-25 בינואר 1942) הוא כדורגלן פורטוגזי, הנחשב לאחד משחקני הכדורגל הטובים בכל הזמנים. הוא ידוע בתור אוסביו, יוזביו, או בכינויים "הפנינה השחורה", "היהלום השחור" והפנתר השחור.[1]
אוסביו נולד בלורנזו מרקש (כיום מפוטו), מוזמביק, שהייתה אז מושבה פורטוגזית. עד גיל 12, כפי שכתב בזכרונותיו, לא ראה קורה, משקוף או רשת, אלא רק שערים משתי אבנים. היכולת שהפגין במגרשי החול והאדמה של עיר הולדתו הביאה אותו לקבוצת החובבים המקומית - ספורטינג לורנזו. באותן שנים נהגו הקבוצות הפורטוגליות הגדולות לאמץ קבוצת-בת במושבות אפריקה, מהן שאבו כשרונות גדולים. לורנזו הייתה קבוצת-בת של ספורטינג ליסבון.
כבר בגיל 18 הוליך אוסביו את לורנזו לאליפות המקומית ולמשחק ראווה נגד המועדון הברזילאי סאו פאולו, שהגיע למוזמביק. כמה שבועות אחרי אותו משחק, פגש מנהלה הנודע של בנפיקה ליסבון, בלה גוטמן, את מאמן סאו פאולו. מאמנה של סאו פאולו סיפר לגוטמן על הכשרון שראה במוזמביק, וגוטמן לא היסס: הוא טס למוזמביק, בחן את אוסביו התלהב והביא אותו לליסבון תמורת 15,000 דולר.
בהופעת הבכורה שלו, במשחק ידידות נגד סנטוס של פלה בטורניר שנערך בפריז, הוא עלה למגרש בדקה ה-60 כשקבוצתו בפיגור 0:5. הוא הבקיע שלושער. המשחק הסתיים בהפסד 3:6 ויוזביו קנה את מקומו בהרכב לתמיד. עונה לאחר מכן, בשנת 1962, הוליך יוזביו את בנפיקה לזכייה בגביע אירופה לאלופות עם ניצחון בגמר על ריאל מדריד 5:3, כשהוא מבקיע צמד.
בכל 13 השנים שבהן שיחק יוזביו במדי בנפיקה, היו רק שנתיים שבהן לא זכה בתארים (1966, 1975). הוא הוליך את בנפיקה לזכייה בעשר אליפויות ובחמישה גביעים, היה מלך השערים בליגה הפורטוגלית מ-1964 ועד 1968 ושוב ב-1973, זכה לתואר "שחקן השנה באירופה" ב-1965 ולתואר "נעל הזהב" (מלך השערים של אירופה) בשנים 1968 (42 שערים) ו-1973 (40 שערים), והבקיע במסגרות האירופאיות 46 שערים, שני רק לאלפרדו די סטפנו.
אוסביו היה מלך השערים של הליגה הפורטוגזית כל שנה מ-1964 עד 1973, עזר לבנפיקה לזכות ב-10 אליפויות ו-5 גביעים וכמו כן, עזר לה לזכות גם בליגת האלופות פעם אחת.
הוא עשה את בכורתו בנבחרת פורטוגל ב-1961, נגד לוקסמבורג, היה מלך השערים במונדיאל 1966 כשכבש תשעה שערים, כולל ארבעה נגד צפון קוריאה. אוסביו הוא מלך השערים בכל הזמנים בנבחרת פורטוגל, עם 41 שערים ב-64 משחקים.
בגיל 32 נאלץ אוסביו לפרוש מהמשחק בשל פציעה חמורה בברך, ב-1975 ו-1976. אוסביו שיחק בשני מועדונים פורטוגזים קטנים וכבש 773 שערים בסך הכול בליגה הפורטוגזית. הוא שיחק גם בארצות הברית כשנתיים, בשלוש קבוצות שונות.
על אף שפרש, אוסביו נראה פעמים רבות בסביבת הנבחרת הפורטוגזית שבה השחקנים רואים בו כסוג של השראה.
הוא נבחר על ידי פלה לאחד מ-125 שחקני הכדורגל החיים הטובים בעולם.
[עריכה] הערות שוליים
| זוכי פרס כדורגלן השנה באירופה | ||
|---|---|---|
|
| זוכי נעל הזהב האירופית | ||
|---|---|---|
|
