אמציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמציה
Amasias.jpg
איור משנת 1553
מדינה ממלכת יהודה
שושלת בית דוד
תואר מלך יהודה
אב יהואש
אם יהועדין
יורש העצר עוזיהו
מלך יהודה ה-9
תקופת כהונה 798 לפנה"ס - 769 לפנה"ס (כ־29 שנים)
הקודם בתפקיד יואש
הבא בתפקיד עוזיהו

אֲמַצְיָה היה מלך יהודה בין השנים 798 לפנה"ס עד 769 לפנה"ס. בנו של יהואש.

אמציה עלה לשלטון על רקע קשר שקשרו אנשי הארמון נגד אביו יואש. אמציה הוציא להורג רק את רוצחי אביו אך לא העניש את בני משפחותיהם והנלווים להם, עובדה הנזקפת לזכותו בספרי התנ"ך מלכים ודברי הימים, אשר ראו בכך עדות לרצונו של אמציה לנהוג לפי חוקי התורה: "וְאֶת בְּנֵי הַמַּכִּים לֹא הֵמִית כַּכָּתוּב בְּסֵפֶר תּוֹרַת מֹשֶה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת כִּי אִם אִיש בְּחֶטְאוֹ יוּמָת" (מל"ב יד, ו; המקבילה בדה"ב כה, ד). יש מקום לספק אם הימנעות זו נבעה מחסידותו של אמציה או מחולשת הקבוצה שתמכה בו. רמז לחולשתו בעת עלייתו לכס נמצא בכך שהוא הוציא להורג את הקושרים רק כאשר שלטונו התבסס דיו: "וַיְהִי כַּאֲשֶר חָזְקָה הַמַּמְלָכָה בְּיָדוֹ וַיַּךְ אֶת עֲבָדָיו הַמַּכִּים אֶת הַמֶּלֶךְ אָבִיו" (מל"ב יד, ה; דה"ב כה, ג).

מלבד אירוע זה, ופרטים על נסיבות מותו של אמציה, הרי שלגבי 29 שנות מלכותו מסופר בספר מלכים בהרחבה רק על מלחמתו ביהואש מלך ישראל, בסמוך לבית שמש, ואילו בספר דברי הימים נוסף פירוט על מלחמתו באדום, בה היו טמונות הסיבות שהביאו אותו למלחמה עם ישראל.

המלחמה נגד אדום[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז מרידת אדום ביהודה בימי שלטונם המשותף של יהושפט ויורם מלכי יהודה (סביב 848 לפנה"ס) ועד לאמצע ימי מלכותו של אמציה, היינו במשך כ-60 שנה, הייתה אדום עצמאית, ולפחות לא הייתה כפופה לממלכת יהודה. ארץ אדום נזכרת בכתובת מכלח של אדד-ניררי השלישי (812 לפנה"ס עד 783 לפנה"ס), כמלך שהעלה מס למלך אשורי זה לצד ממלכת ישראל ופלשת.
במטרה להחזיר לעצמו שליטה באדום, ערך אמציה מפקד של יוצאי הצבא. הצורך בעריכת המפקד מוסבר באירועים המדיניים הקודמים: הסכסוכים הפנימיים בימי עתליה ויהואש, השיעבוד לחזאל, וכעת הנסיון להחזיר את השליטה על אדום לידי יהודה. ככל הנראה במרוצת תקופה זו (842-798) הוזנחו ענייני הצבא. הנחה זו מתבססת על רקע השוואת גודל צבאו של אמציה לזה של יהושפט: לעומת המספר המיוחס לצבאו של יהושפט - מיליון ו-160 אלף, לרשות אמציה עמדו רק 300 אלף: "וַיִּקְבֹּץ אֲמַצְיָהוּ אֶת יְהוּדָה... וַיִּמְצָאֵם שְלֹש מֵאוֹת אֶלֶף בָּחוּר יוֹצֵא צָבָא אֹחֵז רֹמַח וְצִנָּה" (דבה"ב כה, ה). אמציה סבר שאין מספר זה מספיק ושכר ממלך ישראל 100 אלף חיילים: "וַיִּשְׂכֹּר מִיִּשְׂרָאֵל מֵאָה אֶלֶף גִּבּוֹר חָיִל בְּמֵאָה כִכַּר כָּסֶף" (שם, ו).

ספר דברי הימים מספר על איש האלוהים שבא אל אמציה והורה לו שלא לשתף בקרב עם אדום את החיל ששכר מישראל: "וְאִיש הָאֱלֹהִים בָּא אֵלָיו לֵאמֹר הַמֶּלֶךְ אַל יָבֹא עִמְּךָ צְבָא יִשְׂרָאֵל כִּי אֵין ה' עִם יִשְׂרָאֵל כֹּל בְּנֵי אֶפְרָיִם. כִּי אִם בֹּא אַתָּה עֲשֵׂה חֲזַק לַמִּלְחָמָה יַכְשִילְךָ הָאֱלֹהִים לִפְנֵי אוֹיֵב כִּי יֶש כֹּחַ בֵּאלֹהִים לַעְזוֹר וּלְהַכְשִיל" (דה"ב כה, ז-ח). פרשה זו תמוהה, שכן קשה להניח שהתנגדות זו הייתה קשורה בהתנגדות לישראל מצד "בני הנביאים" על רקע דתי: הרי בישראל שלט באותה עת יואש נכדו של יהוא, המלך שטיהר את ממלכת ישראל מפולחן הבעל הצורי, בעוד שביהודה היו עדיין קיימות הבמות. אפשרות אחת היא להניח, שההתנגדות הייתה אכן על רקע דתי, אך היא באה על רקע שעיקרו אינו ידוע, לפיו בימי יהואחז מלך ישראל שב הכל לקדמותו - זאת על סמך הנאמר במל"ב יג, ב: "וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' וַיֵּלֶךְ אַחַר חַטֹּאת יָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֲשֶר הֶחֱטִיא אֶת יִשְׂרָאֵל לֹא סָר מִמֶּנָּה". הנחה זו מוצאת תמיכה בנבואתו של הושע, בן דורו של ירבעם ב'. אפשרות אחרת להבין התנגדות זו מובנת על רקע יחסם השלילי של מלכי ישראל כלפי המקדש בירושלים. היינו - לא עצם הפילוג בין הממלכות הוא שהיווה חטא, שהרי על פי מל"א, יב, כב-כד מנע איש האלוהים את רחבעם מלעלות למלחמה נגד ישראל בטענה שהפילוג הוא רצון ה': "וַיְהִי דְּבַר הָאֱלֹהִים אֶל שְמַעְיָה אִיש הָאֱלֹהִים לֵאמֹר. אֱמֹר אֶל רְחַבְעָם בֶּן שְלֹמֹה מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶל כָּל בֵּית יְהוּדָה וּבִנְיָמִין וְיֶתֶר הָעָם לֵאמֹר. כֹּה אָמַר ה' לֹא תַעֲלוּ וְלֹא תִלָּחֲמוּן עִם אֲחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שוּבוּ אִיש לְבֵיתוֹ כִּי מֵאִתִּי נִהְיָה הַדָּבָר הַזֶּה וַיִּשְמְעוּ אֶת דְּבַר ה' וַיָּשֻבוּ לָלֶכֶת כִּדְבַר ה'". החטא של מלכי ישראל היה בכך שהם לא הכירו במקדש בירושלים. ואכן הנביאים לא חלקו באופן מפורש על זכות קיומה העצמאי של ממלכת ישראל; טענותיהם מכוונות אך ורק נגד ההיבט הפולחני-דתי.

תוצאת המסע נגד אדום מסוכמת בקצרה במל"ב יד, ז: "הוּא הִכָּה אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה". "סלע" היא ככל הנראה א-סלע, כ-3 ק"מ דרומית לא-טפילה בדרך בין טפילה לבצירה ופונון בערבה. מסתבר על-כן, שהמלחמה התנהלה על מבואות ארץ אדום מצד הערבה (גיא מלח נמצאת אולי בוואדי שמתחת לג'בל מוליח). כיבוש סלע, שהיא גבעה מבוצרת החולשת על סביבותיה וקרובה לבצרה (בוצירה), שהייתה בימי בית ראשון העיר הראשית בצפונה של אדום, נתן ביד אמציה את השלטון על צפון אדום, אך כנראה לא עלה בידו לכבוש את אדום כולה, שכן עוזיהו בנו הוא שהשלים את ההשתלטות על אדום.

ספר דברי הימים מוסיף פרטים שאינם נזכרים בספר מלכים על עניין הניצחון על אדום: "וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים חַיִּים שָבוּ בְּנֵי יְהוּדָה וַיְבִיאוּם לְרֹאש הַסָּלַע וַיַּשְלִיכוּם מֵרֹאש הַסֶּלַע וְכֻלָּם נִבְקָעוּ. וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶׁר הֵשִיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּמְרוֹן וְעַד בֵּית חוֹרוֹן וַיַּכּוּ מֵהֶם שְלֹשֶת אֲלָפִים וַיָּבֹזּוּ בִּזָּה רַבָּה. וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר. וַיִּחַר אַף ה' בַּאֲמַצְיָהוּ וַיִּשְלַח אֵלָיו נָבִיא וַיֹּאמֶר לוֹ לָמָּה דָרַשְתָּ אֶת אֱלֹהֵי הָעָם אֲשֶׁר לֹא הִצִּילוּ אֶת עַמָּם מִיָּדֶךָ. וַיְהִי בְּדַבְּרוֹ אֵלָיו וַיֹּאמֶר לוֹ הַלְיוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ נְתַנּוּךָ חֲדַל לְךָ לָמָּה יַכּוּךָ וַיֶּחְדַּל הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי כִּי יָעַץ אֱלֹהִים לְהַשְחִיתֶךָ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת וְלֹא שָמַעְתָּ לַעֲצָתִי" (דה"ב כה, יב-טז).

המלחמה נגד ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי התאור בספר מלכים - עניין הכרזת המלחמה מצדו של אמציה על ישראל אינו מובן, שכן בספר מלכים לא הובא פרשת הביזה וההרג שביצעו בערי יהודה הגדוד הישראלי ששוחרר לחזור לביתו ולא שותף במסע נגד אדום. בספר דבה"י מובא עניין זה והדברים הופכים לברורים יותר: "וּבְנֵי הַגְּדוּד אֲשֶר הֵשִיב אֲמַצְיָהוּ מִלֶּכֶת עִמּוֹ לַמִּלְחָמָה וַיִּפְשְטוּ בְּעָרֵי יְהוּדָה מִשֹּמְרוֹן וְעַד בֵּית חוֹרוֹן וַיַּכּוּ מֵהֶם שְלֹשֶת אֲלָפִים וַיָּבֹזּוּ בִּזָּה רַבָּה" (דה"ב כה,יג).

יש להניח שמעשה זה חולל סערת רגשות וזעם רב ביהודה. וזה מה שהביא את מלך יהודה לצעדו הבא ולמלחמה:
"וַיִּוָּעַץ אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּשְלַח אֶל יוֹאָש בֶּן יְהוֹאָחָז בֶּן יֵהוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר לְכָה נִתְרָאֶה פָנִים. וַיִּשְלַח יוֹאָש מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה לֵאמֹר הַחוֹחַ אֲשֶר בַּלְּבָנוֹן שָלַח אֶל הָאֶרֶז אֲשֶר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה אֶת בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת הַחוֹחַ. אָמַרְתָּ הִנֵּה הִכִּיתָ אֶת אֱדוֹם וּנְשָׂאֲךָ לִבְּךָ לְהַכְבִּיד עַתָּה שְבָה בְּבֵיתֶךָ לָמָּה תִתְגָּרֶה בְּרָעָה וְנָפַלְתָּ אַתָּה וִיהוּדָה עִמָּךְ. וְלֹא שָמַע אֲמַצְיָהוּ כִּי מֵהָאֱלֹהִים הִיא לְמַעַן תִּתָּם בְּיָד כִּי דָרְשוּ אֵת אֱלֹהֵי אֱדוֹם. וַיַּעַל יוֹאָש מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בְּבֵית שֶמֶש אֲשֶר לִיהוּדָה. וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִיש לְאֹהָלָיו. וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה בֶּן יוֹאָש בֶּן יְהוֹאָחָז תָּפַשׂ יוֹאָש מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָמֶש וַיְבִיאֵהוּ יְרוּשָלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָלִַם מִשַּׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַעַר הַפּוֹנֶה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה. וְכָל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בְּבֵית הָאֱלֹהִים עִם עֹבֵד אֱדוֹם וְאֶת אֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָב שֹמְרוֹן" (דה"ב כה,יז-כד; והמקבילה במל"ב יד,ח-יד).

15 שנותיו האחרונות של אמציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

15 שנותיו האחרונות של אמציה (לאחר תבוסתו נגד יואש מלך ישראל) לוטות בערפל ומעוררות חילוקי דעות. אמציה המשיך לשלוט ביהודה 15 שנה אחר מות יואש מלך ישראל (ולדעת חז"ל, כמו לדעת היסטוריונים רבים, 14 שנה אחרי מותו יואש וכ-15 שנה לאחר מלחמתו ביואש): "וַיְחִי אֲמַצְיָהוּ בֶן יוֹאָש מֶלֶךְ יְהוּדָה אַחֲרֵי מוֹת יְהוֹאָש בֶּן יְהוֹאָחָז מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל חֲמֵש עֶשְׂרֵה שָנָה" (מל"ב יד, יז). אולם, אין לדעת האם כשלונו במלחמה נגד יואש גרם להדחתו מכס המלוכה (ראו להלן). גם אמציהו, בדומה לאביו, מת בסופו של דבר בקשר חצר: "וַיִּקְשְרוּ עָלָיו קֶשֶר בִּירוּשָלִַם וַיָּנָס לָכִישָה וַיִּשְלְחוּ אַחֲרָיו לָכִישָה וַיְמִתֻהוּ שָׁם. וַיִּשְׂאוּ אֹתוֹ עַל הַסּוּסִים וַיִּקָּבֵר בִּירוּשָׁלִַם עִם אֲבֹתָיו בְּעִיר דָּוִד" (מל"ב יד, יט-כ; דה"ב כה, כז-כח). גם פסוק זה מעורר חילוקי דעות באשר לסופו (ראו להלן), כמו גם הפסוק: "ומעת אשר סר אמציהו מאחרי ה' ויקשרו עליו בירושלים וינס לכישה, וישלחו אחריו לכישה וימיתהו שם" (דבהי"ב כ"ה, כז) – כלומר, אין לדעת האם הכוונה היא לאחר עבודת האלילים המוזכרת לעיל שלאחר מלחמתו באדום, או התנהגותו בתחום הדתי מספר שנים לאחר מכן.

לפי מסורת חז"ל, לאחר תבוסתו מול יואש מלך ישראל, קשרו נגדו בירושלים ומשם נס ללכיש ומלך עליה ועל סביבותיה עוד 15 שנה (ומכאן, לדעתם הפסוק "ויחי... אחרי מות..." ולא פסוק כגון "מלך אחרי מות...", שהינו גם השוואה סינכרונית יחידה במינה בתנ"ך בין זמן מותו של מלך אחד לזמן מותו של מלך אחר), כל זאת בעוד שבנו עוזיהו מלך באותן 15 שנה על כל יהודה. אולם, אין בין חז"ל הסכמה האם מת בלכיש מידי קושרים, או האם מת לאחר מנוסתו ללכיש ממכאובי גוף שספג מידי מתנגדיו.

לזכר המאורע הזה , נקרא מושב בחבל לכיש בשם אמציה.

בעיני רוב ההיסטוריונים המודרניים הייתה תקופת 15 השנה שלאחר מלחמת אמציה ביואש תקופה של חפיפה שלטונית בין אמציה לעוזיה, אך קיימים חילוקי דעות האם אמציה מלך בשארית ימיו על כל יהודה או רק על לכיש וסביבותיה והאם נקשר נגדו קשר רק בסוף ימיו או לאחר תבוסתו נגד יואש וכתוצאה מכך. ייתכן אף, כי במידה ונקשר קשר נגד אמציה רק 15 שנה לאחר תבוסתו, נבע הקשר מסיבות אחרות.

לפי מסורת חז"ל אחיו של אמציה היה אמוץ, אביו של הנביא ישעיהו[1].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי מגילה י' ע"ב: "ואמר רבי לוי: מסורת בידינו מאבותינו אמוץ ואמציה אחים היו"
מלכי יהודה ושנת עלייתם לכס המלוכה (לפני הספירה)
רחבעם אביה אסא יהושפט יהורם אחזיהו עתליה יהואש אמציה עוזיהו
928 911 908 867 846 843 842 836 798 769
יותם אחז חזקיהו מנשה אמון יאשיהו יהואחז יהויקים יהויכין צדקיהו
758 733 726 698 641 639 609 608 597 596–586