אן של אלף הימים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אן של אלף הימים
Original movie poster for the film Anne of the Thousand Days.jpg
שם במקור: Anne of the Thousand Days
בימוי: צ'ארלס ג'ארוט
הפקה: האל ווליס
תסריט: בריז'ט בולנד לפי מחזה מאת מקסוול אנדרסון
שחקנים ראשיים: ז'נבייב בוז'ולד
ריצ'רד ברטון
אנתוני קווייל
אירן פאפאס
מוזיקה: ג'ורג' דלרו
צילום: ארתור איבטסון
חברת הפצה: יוניברסל
מדינה: בריטניה
הקרנת בכורה: 18 בדצמבר 1969
משך הקרנה: 145 דקות
שפת הסרט: אנגלית
פרסים: עשר מועמדויות לאוסקר, פרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר
דף הסרט ב-IMDb

אן של אלף הימיםאנגלית: Anne of the Thousand Days) הוא סרט קולנוע מסוג דרמה היסטורית משנת 1969 המגולל את סיפור יחסיהם של הנרי השמיני, מלך אנגליה ואן בוליין, אשתו השנייה במשך פחות משלוש שנים (כ-1000 ימים), מהיכרותם ועד הוצאתה להורג, תוך התמקדות בדמותה של אן בוליין. הסרט הוא עיבוד קולנועי של מחזה מאת מקסוול אנדרסון, שהועלה בברודוויי בכיכובו של רקס הריסון ב-1948. את הסרט הפיק האל ווליס וכיכבו בו ז'נבייב בוז'ולד בתפקיד אן (הייתה מועמדת לפרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר וזכתה עבור התפקיד בגלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר), ריצ'רד ברטון בתפקיד הנרי (מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר) ואנתוני קווייל בתפקיד הקרדינל תומאס וולזי (מועמד לפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר). הסרט היה מועמד לעשרה פרסי אוסקר, בהם פרס אוסקר לסרט הטוב ביותר וזכה באחד - על התלבושות. כן זכה בפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נפתח ב-1536, ערב הוצאתה של אן בוליין להורג, וכמעט כולו פלאשבק בו נזכר הנרי השמיני בהשתלשלות האירועים מפגישתו הראשונה עם בוליין ועד אותו רגע.

הנרי חוזר בזכרונו לפגישתו הראשונה עם בוליין, ב-1527. הוא היה אז בעלה של קתרין מאראגון (בגילומה של אירן פאפאס), אותה שנא ופילגשו הייתה מרי בוליין. בנשף בארמון פגש הנרי באחותה הצעירה של מרי, אן בת ה-18, ששבה מלימודים בצרפת והתאהב בה. למרות שנודע לו שהיא מאורסת להנרי פרסי, הרוזן השישי מנורת'מברלנד נחוש המלך להשיגה לעצמו. אן מציגה דמות חצופה ועצמאית מול המלך ואינה נענית לחיזוריו המגושמים. הנרי דורש מהקרדינל וולזי (אנתוני קווייל) לבטל את האירוסין ומביא את אן לארמונו.

למרות התנגדותה, נכנעת אט אט אן לקסמיו של המלך ומכריזה באזני אחיה שהכוח והשררה קוסמים לה לא פחות מאהבה ואושר. אן מסרבת להיות פילגשו של המלך ודורשת להנשא לו. כך מקדם הנרי את גירושיו מקתרין מאראגון, תוך שהוא מפר ברית חשובה עם ספרד וסקרמנט מקודש בכנסייה הקתולית. מקורבו של המלך, הקרדינל וולזי, שרואה בפרשת בוליין התאהבות חולפת, מפציר בו לנטוש את רעיון הגירושין, אך מסורב ואף נדרש לקדם את הנושא מול האפיפיור.

כאשר אן מציגה להנרי את הרעיון לפיו וולזי מתמהמה מדי ואינו מקדם את הגירושין, מדיח הנרי את וולזי ממשרתו כלורד צ'נסלור ומנשל אותו מארמון המפטון קורט. אן והנרי נישאים בחשאי ואן מוכתרת כמלכה לצידו, לקול מחאתם של בני העם הפשוט שאהבו את קתרין ומכנים את אן "זונה" ו"נואפת".

כאשר אן בהריון עולה מעמדה בארמון והנרי בטוח שהנה-הנה נולד לו בן ויורש, שקתרין מאראגון לא סיפקה לו. בתה של אן, אליזבת נולדת לאחר מסר חודשים, לאכזבתו הרבה של המלך שציפה לבן. נקודה זו מהווה את התפנית לרעה ביחסיהם של בני הזוג. המלך מגלה עניין גובר והולך בנערתה של אן, ג'יין סימור והופך אותה לפילגשו. כאשר אן מגלה זאת היא מגרשת אותה מפמלייתה ומן הארמון. בהמשך היא מסרבת לשכב עם המלך עד שלא יסיר את ראשו של הוגה הדעות ההומניסטי תומאס מור, שסירב לקבל את נישואיו של הנרי עם אן ולהכיר בעליונות המלך על האפיפיור שהתבטאה בהם. לאחר מותו של מור נכנסת אן להריון, המסתיים בלידתו של ולד מת.

לאחר שהתאכזב מיכולתה של אן להביא לו יורש זכר, מנסה הנרי למצוא דרך להפטר מאן. הוא מבקש מהלורד צ'נסלור החדש שמינה, תומאס קרומוול, למצוא דרך לטפול עליה אשמת בגידה. קרומוול ממציא ראיות לניאוף של אן עם ארבעה מאנשי חצרו ומשליך אותה למצודת לונדון. לאחר מכן היא מואשמת אף בקיום יחסי מין עם אחיה. למשמע ההאשמות מבינה אן השמלך נחוש להוציאה להורג.

במשפטה של אן היא מצליחה להוכיח שההאשמות אינם אלא שקרים. בערב לפני גזר הדין מבקר אותה הנרי בתאה ומציע לה את חירותה וחייה אם תסכים לביטול הנישואין, תוך הפיכתה של אליזבת לממזרה. אן מסרבת ומבינה שבסירובה חתמה את הגולל על חייה.

אן מוצאת להורג בעריפת ראש. הסרט מסתיים בצילום של אליזבת העוללה המטיילת בחצר מצודת לונדון ובצלילי יריית התותח המבשרת את מותה של אן בוליין.

אי-דיוקים היסטוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גילה של בוליין כאשר נפגשה לראשונה עם הנרי השמיני אינו ידוע
  • אין הכרעה האם בוליין הייתה גורם מכריע או משכנע בהחלטתו של הנרי להוציא להורג את תומאס מור
  • שיחתם האחרונה של הנרי ואן ערב הוצאתה להורג לא התקיימה ולא יכלה להתקיים כפי שהיא מוצגת בסרט ובמחזה
  • לאן בוליין לא הותר לחקור את העדים נגדה במשפטה

הערכה ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם צאתו לאקרנים נקטל הסרט על ידי הביקורת כ"סרט תלבושות חלול", עם זאת כזה לאהדת הקהל ואף לפרסים רבים בבריטניה ובארצות הברית. מעמדו של הסרט וההערכה כלפיו עלו עם השנים. גם המבקרים שקטלו את הסרט העלו על נס את הופעת הבכורה באנגלית של השחקנית הקנדית-צרפתיה ז'נבייב בוז'ולד.

פרסי אוסקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס אוסקר לתלבושות - זכייה

מועמדויות:

פרסים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זכיות:

מועמדויות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]