בסלו
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
בֶּסַלוּ (בספרדית: Besalú) היא עיר בצפון מזרח ספרד, בשטח מחוז ז'ירונה אשר בחבל קטלוניה ונמצאת 571 קילומטרים מהבירה מדריד ו-31 קילומטרים מבירת המחוז ז'ירונה.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
האזור יושב בידי שבטים קלטים ואיברים במהלך המאה ה-6 ובמהלך המאה ה-9 מתועדת הקמתה של מצודה אשר נשאה את השם הלטיני בִּיסוֹלְדוּנוּם וממנה נגזר שמה של העיר. בשלהי המאה ה-9, בעיצומה של הרקונקיסטה, הפכה בסלו ליישוב ספר ושלטו בה לחלופין הקרולינגים מפרנקיה המערבית והמוסלמים מאל אנדלוס. בראשית המאה ה-10 הפכה העיר לבירתה של רוזנות בסלו ובראשית המאה ה-12 סופחה רוזנות בסלו לרוזנות ברצלונה
בראשית המאה ה-19, במהלך מלחמת העצמאות הספרדית, התחולל במקום קרב בין צבא הקיסרות הצרפתית הראשונה לצבא ספרדי שהסתיים בניצחון הספרדים. ב-1965 נערכו בבסלו עבודות שימור מבנים ובכלל זה בתוך המצודה ובגשר החוצה את הנהר פלוביאה והמוביל אל המצודה. ב-1966 הוכרה בסלו כאתר מורשת לאומית ספרדית [1].
[עריכה] דמוגרפיה
בעשור הראשון של המאה ה-21 חל גידול ניכר במספר התושבים בבסלו, המיוחס לגידול בפעילות הכלכלית בעיקר בתחום התיירות וזאת בניגוד למגמת הקיטון המתונה שאפיינה את העשור שקדם לו. בין 1996 ל-2001 חל קיטון של 2.11 אחוזים במספר התושבים ומשנה זו עד 2010 חל גידול של 18.71 אחוזים במספרם.
[עריכה] כלכלה
עד למחצית המאה ה-20 היווה ענף החקלאות את עיקר התוצר המקומי הגולמי של בסלו והגידולים המרכזיים היו שעורה ותירס. החל מראשית שנות ה-60 עבר האזור תהליך תיעוש והוקמו מפעלי טקסטיל ועיבוד מתכת קלה. בנוסף, לאחר עבודות השיקום שבוצעו בעיר הפכה בסלו ליעד תיירותי.
[עריכה] הקהילה היהודית
 |
ערך מורחב – יהדות ספרד |
היסטוריונים כדוגמת מנואל גראו מונסראט שחקר את תולדות יהודי בסלו ועל שמו נקראת כיכר היהודים בעיר, מניחים שראשוני היהודים הגיעו למקום עוד במהלך המאה ה-9. תיעוד ודאי להתגוררות יהודים בעיר קיים מ-1090, כאשר במקום התגלתה מצבתו של בן הקהילה שנפטר בשנה זו. בחפירות ארכאולוגיות שנערכו ב-1964 בסמוך למצודה העתיקה, נתגלה מקווה טהרה שבנייתו תוארכה למאה ה-12 ומאופיין באדריכלות רומנסקית [1],[2].
רבנים שבדקו את המבנה אישרו שמדובר במקווה בשל מידותיו המדויקות. נפחו 40 סאה והוא היה נגיש למקור מים טבעי ובעל מספר מדרגות קבוע. בצמוד למקווה עמד בית כנסת שהוקם ב-1264 ובחפירות נתגלו ממנו שרידים מעטים. תיעוד בכתב להימצאותה של קהילה יהודית בעיר קיים מ-1229 בהקשר למגבלות כלכליות שהוטלו על בני הקהילה על ידי חיימה הראשון, מלך אראגון. בתקופה זו מנתה הקהילה היהודית בעיר כ-130 נפשות [3].
תעודות נוספות מאמצע המאה ה-14 מעידות על קשרי מסחר בין קהילת בסלו לקהילות בפרפיניאן ובארל ותעודות נוספות משלהי המאה מעידות על תחילת רדיפות היהודים בעיר. בתקופה זו מנתה הקהילה היהודית בעיר בין 170 ל-220 נפשות ונמנו מקרבה סוחרים, בעלי מלאכה ורופאים [3]. בראשית המאה ה-15 רוכזו יהודי בסלו בגטו כדי לבדלם מהאוכלוסייה הנוצרית ומספר בני הקהילה החל לרדת בהדרגה. ב-1415 נמנו בבסלו 136 יהודים. לקראת אמצע המאה תועדה הגירה נרחבת של יהודים מהעיר וכן המרות דת. מאמצע המאה ה-14 לא תועדה עוד קהילה מאורגנת בעיר ואחרוני היהודים שהתגוררו בה גורשו ב-1492 [1].
[עריכה] קישורים חיצוניים
- המורשת היהודית בעיר בסלו, באתר הרשות המקומית בסלו (באנגלית).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 העיר בסלו, באתר redjuderias.org (באנגלית).
- ^ כנען, אביב, בסאלו - ארכיאולוגיה ויהדות, באתר למטייל.
- ^ 3.0 3.1 קהילת בסלו, באתר הספרייה היהודית המקוונת (באנגלית).
