חנה אורלוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חנה אורלוף
Portrait of Chana Orloff by Avraham Soskin.jpg
חנה אורלוף
תצלום מאת אברהם סוסקין, אוסף מרכז המידע לאמנות ישראלית
תאריך לידה 12 ביולי 1888
מקום לידה קונסטנטינובקה, האימפריה הרוסית
תאריך פטירה 18 בדצמבר 1968
מקום פטירה רמת גן, ישראל
לאום צרפתי
תחום יצירה פיסול

חנה אוֹרְלוֹף (12 ביולי 1888, קונסטנטינובקה, רוסיה (אוקראינה) – 18 בדצמבר 1968, ישראל) הייתה פסלת יהודייה, מהבולטות ביותר בתקופתה.

חייה ויצירתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורלוף נולדה ב-1888 בדרום-מערב רוסיה (אוקראינה) כבת השמינית מבין תשעה ילדים. אחד מאחיה הבוגרים היה צבי נשרי, ממייסדי החינוך הגופני בארץ ישראל. בהיותה נערה עלתה לארץ ישראל עם הוריה ואחותה מרים (אמו של רפאל איתן) והמשפחה התיישבה בפתח תקווה. אחיה, מאיר דב אורלוב, היה ראש אגודת בעלי המלאכה במושבה (בנו זאב אורלוב היה מחללי פרעות תרפ"א).

בשנת 1910 יצאה ללמוד תפירה בפריז, ושם מצאה את ייעודה באמנות הפיסול. התפתחותה הייתה מהירה מאוד; עודדו ותמכו בה אנשי האמנות והסופרים של פריז, בהם לאון ורת ואוקטב מירבו. חנה אוֹרלוֹף יצרה בפוריות מופלאה יצירה מקורית שמקיפה את כל שטחי הפיסול והטכניקות שלו. היא יצרה דיוקנאות, דמויות של נשים הרות ואימהות עם ילדיהם וכן בעלי חיים.

ב-1925 זכתה באות לגיון הכבוד בדרגת אביר.

קשריה עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנה אורלוף חיה ועבדה בפריז ושם זכתה לפרסום רב, אולם עם זאת אורלוף בעלת התרבות הצרפתית לא ניתקה מעולם את קשריה עם ישראל. קשרי משפחה ורעות.

היא חזרה לישראל לביקורים ממושכים.‏[1] היא הקימה כמה מצבות זיכרון בישראל: האנדרטה לזכר דב גרונר ברמת-גן,‏[2] אם עם ילד בעין גב להנצחת עמידות הגבורה של האישה הישראלית במלחמת השחרור,‏[3] אנדרטת "הציפור הפצועה" ב"היכל הכרמל".‏[4] הוא פיסלה מספר מהדמויות החשובות ביישוב ובמדינה כדוגמת חיים נחמן ביאליק, דוד בן-גוריון ולוי אשכול.

בשנת 1935 הציגה לראשונה תערוכה בארץ ישראל, בבית דיזנגוף.‏[5] הציגה עוד במוזיאון תל אביב ב-1949,‏[6] ב-1952[7] וב1961,‏[5] במוזיאון העירוני בחיפה‏[8] ובמוזיאון הרצליה.‏[9]

ב-1968 הגיעה לביקור בישראל לרגל תערוכת עבודותיה במוזיאון תל אביב לכבוד יום הולדתה השמונים. היא חלתה ונפטרה בית החולים שיבא ב-18 בדצמבר 1968. נקברה בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.‏[10] לאחר מותה נערכה במוזיאון תל אביב תערוכה רטרוספקטיבית גדולה.‏[11]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]