יוסי בר חנינא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יוסי בר חנינא
תקופתו אמוראים, ארץ ישראל
דור שני-שלישי
רבותיו רבי יוחנן
חבריו ריש לקיש, רבי אלעזר בן פדת
תלמידיו רבי אבהו, רב חמא בר עוקבא (מסרו בשמו דברי הלכה)

רבי יוסי בר חנינא היה אמורא ארצישראלי חשוב, משלהי הדור השני ומהדור השלישי של התקופה. היה מתלמידי רבי יוחנן,‏[1] ושימש כדיין.‏[2]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יוסי בר חנינא נסמך לרבנות בידי רבו - רבי יוחנן,‏[3] ובהמשך הפך רבי יוסי לגדול בתורה, עד שנחשב לתלמיד חבר של רבי יוחנן, ואף נחלק איתו כמה פעמים בהלכה.‏[4] כך גם הכיר את ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת, וגם עמם מוזכר שנחלק כמה פעמים בהלכה.‏[5] בתלמוד הוא מוזכר פעמים רבות, ואנו מוצאים כמה אמוראים שמסרו בשמו דברי הלכה, ביניהם רבי אבהו ורב חמא בר עוקבא. בכמה מקומות מוצאים כי רבי יוסי עסק גם בדברי אגדה ולא רק בהלכה.‏[6]

ייתכן שהיה בנו של רבי חנינא בר חמא ודודו היה רבי פנחס בר חמא הכהן. אבל ככל הנראה, אביו רבי חנינא, לא היה אותו רב חנינא, שעליו מסופר, כי רבי יוחנן רצה לסומכו לרבנות, אך לא עלה בידו, עד שרבי חנינא הסביר לו כי הוא צאצא של בית עלי הכהן, שעליו נאמרה הקללה‏[7] " וְלֹא יִהְיֶה זָקֵן בְּבֵיתְךָ כָּל הַיָּמִים", קללה המכוונת שלא יהיה זקן במשמעותו התורנית - רב - מצאצאיו של עלי‏[8], ואילו רבי יוסי ברבי חנינא - הוסמך, ובכל אופן יוצא כי רבי יוסי התייחס ככהן.

הערכי תנאים ואמוראים מוכיח כי הגרסה הפוכה, ורבי יוסי בר חנינא הוא זה שרצה לסמוך את רבי שמעון בן אליקים, שהיה צעיר יותר, והיה תלמידו של ריש לקיש.

מכיוון שהיה דיין מומחה, ישנם ראשונים כדוגמת הרי"ף המצדדים לפסוק כמותו אף במקום שהוא נחלק עם רבי יוחנן היה רבו המובהק, אבל הרא"ש סבור כי יש לפסוק כרבי יוחנן, שהיה רבו המובהק‏[9]

הערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רב אסי כינה את רבי יוסי בר חנינא: "גברא רבה" (אדם גדול).‏[10] כמו כן, בהיותו יושב כדיין, נאמר עליו שהוא יודע לרדת לעומקו של דין.‏[2] נחשב לחכם מרכזי ומשפיע, כך שבכל פעם שנאמר בתלמוד "מחכו עליה במערבא" (גיחכו על חידוש כלשהו בארץ ישראל), הכוונה היא לרבי יוסי בר חנינא.‏[11]

לאחר פטירתו של רבי יוסי בר חנינא, אמר רבי זירא כי הוא נגלה אליו בחלום, וסיפר לו על מקומו בגן עדן: "אמש נראה לי רבי יוסי ברבי חנינא, אמרתי לו אצל מי אתה תקוע? אמר לי אצל רבי יוחנן..."[12]

מתורתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אימתי עת רצון? בשעה שהציבור מתפללים
(רבי יוסי בר חנינא, מסכת ברכות, דף ח', א')

נהג לומר "כל מי שאומר דברי תורה ברבים, ואינם ערבים על שומעיהן כדבש... נוח לו שלא אמרן."[13] כך גם היה אומר: "כל אהבה שאין עימה תוכחה - אינה אהבה... (ו)התוכחה מביאה לידי אהבה."[14]

פסקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חצרו של אדם קונה שלא מדעתו‏[15]
  • תפילות, אבות תקנום‏[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]