לות'לוריין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

לות'לורייןאנגלית: Lothlórien), ממלכת היער הזהוב של האלפים בארץ התיכונה, בעולם הפנטזיה המתואר בספרי ג'ון רונלד רעואל טולקין.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשם לות'לוריין (חלום, זהב - Lor + פריחה - Loth), בלשון סינדארין ישנם כמה פירושים:

  • ארץ החלומות, בהתאמה לגני לורין של הולאר לורין, אל החלומות.
  • ארץ פריחת הזהב, בשל עצי המלורן שביערה, הייחודיים לממלכה, שעליהם הופכים לזהובים בסתיו ונושרים עם בוא האביב.
  • שמות נוספים:
    • לורין - ארץ החלום;
    • לורינאנד - עמק הזהב;
    • לאורלינדורנן - ארץ עמק הזהב השר;
    • דרימורדנה - העמק המכושף.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לות'לוריין, ממלכת היער הזהוב של העלפים,[1] נודעה כיפה ביותר בכל מחוזות הארץ התיכונה בעידן השלישי. הממלכה ישבה ממזרח למוריה, בין הרי הערפל וממערב לנהר אנדוין, במתחם שבין שני נהרות - אנדוין וקלברנט, באזור שנקרא בפיהם ה„ניית'“, כלומר ראש החץ. העיר הראשית, קרס גלד'ון, ישבה בחלק הצר ביותר של הניית', היכן ששני הנהרות הצטלבו, מקום שנקרא בפיהם אגלדיל, ה"זווית". יושבי הממלכה, עלפי היערות, נשלטו לאורך השנים בידי קומץ מנהיגים מעדת הננדור. הם נהגו לבנות את מעונם במרומי העצים וכונו הגלד'רים, עם העצים. בעידן השלישי, הממלכה הונהגה בידי קלבורן וגלדריאל, אדון וגבירת לות'לוריין, והתווספו אליה עלפים מעדות הסינדר והנולדור. אז נהפכה הממלכה לבית עבור כל עלף בארץ התיכונה.

לות'לוריין, בהקבלה לגני לורין שבולינור, שנודעו ביופיים הרב, מקיימת את הרוח של ארדה, העולם הישן, בתחומי הארץ התיכונה. נאמר שבריוונדל נשתמר זכרונם של דברים עתיקי-יומין, ואילו בלות'לוריין הדברים העתיקים הוסיפו לחיות.[2] הממלכה מחזיקה בתפקיד חשוב בעלילת שר הטבעות כמרכז ההתנגדות של העלפים במלחמתם בסאורון, ששיבש את סדרי הזמן בארץ התיכונה, ובניסיונה לקיים מרחב אידילי חסר זמן, שהרוע אינו יכול להכתימו, היא מספקת מקום מפלט לדמויות שמתגוררות או מבקרות בה.

קורות הממלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת העידן הראשון, כמה מעלפי הנאנדור, עלפי היערות, התיישבו באדמות שממזרח להרי הערפל. היער שאותו אכלסו נקרא לינדורינאנד ונודע בהמשך בשמות לורינאנד ולות'לוריין. בעידן השני, בימי מלחמת העלפים בסאורון, הצטרפו לממלכה כמה מנהיגים מעדות הסינדר והנולדור, ובראשם אמדיר, שהיה למלכם. גלדריאל וקלבורן, שישבו בארגיון, בחרו גם הם לעבור ללורינאנד. גלדריאל נטעה את זרעי עץ המלורן שקבלה מגיל-גאלאד, ופריחתם הזהובה לבלבה ברחבי הממלכה. אמדיר נהרג בקרב דאגורלאד, בימי מלחמת הברית האחרונה בין העלפים ובני האדם כנגד סאורון.

בנו אמרות', מלך תחתיו בראשית העידן השלישי, אך עם הופעתו של הבאלרוג במוריה עזב את הממלכה, כרבים מבני לות'לוריין, ויצא בעקבות אהובתו נימרודל, ובדרכו לוולינור טבע בים. אמרות' היה המלך האחרון בממלכה. לאחר עזיבתו, קלבורן וגלדריאל הנהיגו את הממלכה כאדון וגבירת לות'לוריין. גלדריאל הגנה על הממלכה בעזרת נניה, טבעת המים, שבזכותה הטבע המשיך להתקיים ללא רקבון או קמילה ושום רוע לא הצליח לחדור פנימה. בני הזוג בנו את קרס-גלד'ון, עיר הגלד'רים, על ענפי המלורן וקבעו בה את משכנם.

בזמן מלחמת הטבעת, בסוף העידן השלישי, לות'לוריין שמשה מקום מפלט לחברי אחוות הטבעת שעשו דרכם למורדור, ולגנדלף שהגיע להחלים בה לאחר הקרב עם הבאלרוג במכרות מוריה. כוחות סאורון, ששכנו במבצר דול גולדור, ערכו שלושה ניסיונות התקפה על לות'לוריין, אך נהדפו פעם אחר פעם. הגלד'רים ערכו מתקפת נגד והפילו את חומות המבצר, לאזור ששוחרר הם קראו מזרח לורין. בסיום המלחמה, לאחר שכוחות טבעות הכוח החלו להחלש, גלדריאל עקרה לוולינור יחד עם מרבית העלפים. קלבורן הוביל את שארית בני עמו למזרח-לורין, ועקר לוולינור במהלך העידן הרביעי וממלכת לות'לוריין ננטשה.

קרין אמרות'[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבעה בלות'לוריין, מכוסה בפרחי אלנור ונפרודיל, נודעה כמקום משכנם של אמרות' ואהובתו נימרודל בימי קדם. במקום זה נפגשו ארוון ואראגורן ונשבעו אמונים זה לזה. לאחר מותו של אראגורן, בבואה של ארוון ללות'לוריין הנטושה, נשארה לבדה בקרין אמרות' עד למותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נקראים עלפים בספרי "שר הטבעות" בתרגומו לעברית של עמנואל לוטם.
  2. ^ "אחוות הטבעת", עמ' 353.