תורין צינת-אלון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוֹריִן צִנַּת-אַלּוֹן (באנגלית: "Thorin Oakenshield") המכונה גם "תּוֹרִין תְּרִיסַלוֹן", "טוֹרִין אוֹקנשילד" ו-"תּוֹרִין השני, המלך בבטן ההר", הוא דמות משנית בספר ההוביט מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין, המוזכרת גם בספר ההמשך, שר הטבעות. בין היתר הוביל את חבורת הגמדים היוצאים אל ממלכתם העתיקה שבהר הבודד "ארבור", וכן את צבא הגמדים בקרב חמשת הצבאות. את דמותו של תורין בסרטים מגלם ריצ'רד ארמיטאג'

מוצאו ופשר שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תורין השני, בן תריין ונכדו של תרור, המלך הראשון בבטן ההר, היה נסיך גמדים ולוחם אמיץ. בשנת 2770 לעידן השלישי תקף סמוג הדרקון האדום והעלה באש את ממלכת ההר הבודד, הוא ארבור, של הגמדים, ואת ממלכת דֵיל לרגלי ההר, שבה חיו בני-אדם. בתקיפתו החריב הכל, וגירש משם את הגמדים ובני-האדם שחיו לפני-כן בשכנות וביחסי-גומלין. סמוג אסף סביבו את כל אוצרות גמדי-ארבור לכדי מיטת-אוצרות, ונח עליה בשלווה באולם המרכזי למשך שנים רבות. בעת משיסת הדרקון היה תורין משוטט במורדות ההר, וכך ניצל מן החורבן ומן הטבח. בעקבות זאת התיישבו תורין ובני משפחתו בארד לואין, והיו לחרשי מתכת וצורפים שאין משלם באומנותם.

במלחמת הגמדים באורקים זכה תורין בכינויו- "צִנַּת-אַלּוֹן" (" תְּרִיסַלוֹן" בתרגומו של משה הנעמי ו- "אוֹקנשילד" בתרגום הטייסים). היה זה במהלך קרב אזנולביזר, שנערך לפני שערי מכרות מוריה, עת נשבר המגן אשר נשא ותורין כרת ענף מעץ אלון כדי שישמש לו כמגן וכאלה[1].

בספר "ההוביט"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2941 הצטרף עם חבורתו, בת תריסר הגמדים, לגנדאלף, אותו פגש קודם לכן בקרבת ברי‏[2], ולהוביט בילבו בגינס למסע הרפתקאות ארוך ומפרך, שמטרתו להחזיר לידם את האוצר שבזז הדרקון סמוג. דבר זה הוביל להרפתקאה (המתוארת בספר ההוביט), שהביאה את בילבו וחבריו לריבנדל, דרך יער אופל ועד ארבור.

בעת שהיו הגמדים נחבאים בנקבה שבהר הבודד, בחר סמוג שהרגיש בהם, לתקוף את עיר האגם שסמוג חשד בה כי נתנה לגמדים מקלט. ברד הקשת, לוחם נועז ומפקד פלוגת קשתים במשמר העיר, אשר היה נצר לשושלת מלכי דיל, ירה חץ לעבר סמוג וקטל אותו‏[3]. לאחר מות סמוג, הנהיגו מלך האלפים וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, בו התבצר תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בבטן-ההר, עם גמדיו ובילבו ההוביט. תורין, נתמך בצדקת טענתו כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו, סירב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קרא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל, בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת הטילו ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד.

ברד הצליח לשאת ולתת עם תורין על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של ההוביט, בילבו בגינס, אשר כדי למנוע את המלחמה הקרבה גנב את הדבר היקר ביותר ללבו של תורין באוצר הדרקון - אבן לב ההר והעביר אותה לבני האדם, וכתוצאה מכך נאלצו הגמדים להגיע להסכם. אומנם בעקבות הגעתה של תגבורת של צבא הגמדים בראשות דֵּין, תכנן תורין לקחת את האבן בחזרה ללא תמורה על ידי שימוש בכוחם הצבאי של הגמדים. אולם ממש באותה העת הותקפו הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג מלך האורקים.

העימות שהתפתח מכונה קרב חמשת הצבאות ובמהלכו אוחדו כוחות בני האדם עם האלפים, הגמדים והנשרים כנגד האורקים והווארגים זאבי הענק שלהם שהונהגו על ידי בולג, בנו של אזוג. במהלך הקרב הנהיג תורין את חבורת הגמדים אשר לו בהסתערות אמיצה כנגד האורקים‏[4] תורין נפצע אנושות בקרב וחולץ בידי ביורן, אשר הצטרף לקרב בדמות דוב אימתני והרג את בולג, מלך האורקים.

בתום הקרב בעודו מוטל על ערש דווי, התפייס תורין עם בילבו ההוביט ‏[5], עליו כעס בעקבות גנבת אבן החן, והתפכח מתאוות בצע בה לקה בעקבות גילוי האוצר. לאחר מות תורין היה דֵּין רגל ברזל למלך הגמדים שבבטן- ההר. מלך האלפים הניח על חזהו של תורין את האבן שבילבו גנב, ועל קברו שבהר הבודד הוצבה חרבו "אורקריסט", אשר זוהרת בחשיכה בעת שאורקים ויצירי רשע נוספים קרבים, ובכך תמיד ניתנה לגמדים התרעה בהתקרב אויב לממלכתם אשר בבטן ההר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמוד 1037, "מסופר כי מגינו של תורין נבקע והוא השלכו מעליו וכרת לו בקרדומו ענף מעץ אלון, והחזיק בו בשמאלו לבלום את מהלומות אויביו, או להניפו כאלה. ומכאן בא לו כינויו".
  2. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"שר הטבעות", מהדורה בכרך אחד, הוצאת זמורה ביתן, 2004, נספח א', עמוד 1042:..."משום שנפגשתי עם תורין צינת אלון בערב אחד של ראשית האביב בברי. פגישה מקרית, כפי שאנו נוהגים לומר בארץ התיכונה'."
  3. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"הוביט", הוצאת זמורה ביתן, 1977, עמודים 199-200.
  4. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 229, "פתאום נשמע צעקה גדולה, ומן השער באה תרועת- חצוצרה. הם שכחו את תורין! חלק מהחומה, שהיו מרימים במנופים, נפל כלפי- חוץ והתרסק בתוך הברכה. מלך בטן- ההר קפץ ויצא, ובעקבותיו חבריו.
  5. ^ ג'ון רונלד רעואל טולקין,"ההוביט או לשם ובחזרה", הוצאת זמורה ביתן, 1976, עמוד 232, "'היה שלום, גנב טוב,' אמר. 'הולך אני עכשיו אל אולמי- ההמתנה, לשבת ליד אבותי, עד שיתחדש העולם. הואיל ואני משאיר אחרי את כל הזהב והכסף, והולך למקום שבו אין חפץ בהם, רוצה אני להפרד ממך בידידות, ואני חוזר בי מדברי וממעשי ליד השער".