גלדריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

גלדריאל היא דמות בדיונית מעולמו של ג'ון רונלד רעואל טולקין, ומופיעה בסיפורי הארץ התיכונה, ביניהם הסילמריליון, שר הטבעות וסיפורים שלא נשלמו.

היא אלפית בת-מלוכה של עדות הנולדור והטלרי, נכדתם של שני המלכים פינווה ואולווה, ואף בעלת קירבה משפחתית לינגווה - המלך העליון של האלפים ומנהיג עדת הוניר - מצד אחותו ינדיס, שהייתה אמו של אבא שלה. לקראת ימיה האחרונים בארץ התיכונה הייתה גבירת ממלכת לות'לוריין, לצד בעלה, האדון קלבורן, ונודעה כאדירה מכל האלפים בעולם. הכירו אותה גם בכינוים: גבירת לורין, גבירת הגלד'רים, גבירת האור וגבירת היערות.

הופעתה בסיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שגלדריאל ידועה בעיקר משר-הטבעות ומסיפורים שלא נשלמו, סיפור חייה מתחיל עוד מימי-קדם בתקופת הסילמריליון, עוד לפני שבני-האדם באו לעולם. גלדריאל היא בתו היחידה והצעירה ביותר של פינרפין, נסיך הנולדור, ושל אארוון, נסיכת הטלרי ואחיינית למלך תינגול. אחיה הבוגרים היו פינרוד פלגונד, אורודרת', אנגרוד ואאגנור. היא נולדה בולינור בשנות-העצים שהיו לתור-הזהב של גזע האלפים.

על-פי הגרסה המקובלת, גלדריאל היא אחת השותפים והמנהיגים של מרד הנולדור שביקשו לעזוב את ולינור אל הארץ התיכונה ובגדו באמון הולאר. אבל בשונה מכולם, היא לא נשבעה בשום שבועת-שווא נגד הולאר, והייתה לגמרי מרוחקת ממשפחתו של פאנור, אחיו למחצה של אביה, שנודע כאדיר האלפים. כמו כן, היא לא לקחה חלק בטבח השארים בנמל אקוולונדה. כאשר הגיעה אל מחוז בלריאנד בארץ התיכונה, היא חיה עם אחיה הבכור, פינרוד פלגונד, מלך נרגותרונד. אולם הרבתה לבקר בממלכת דוריאת, באולמות הבירה מנגרות שבה שכנו המלך תינגול והמלכה מלין. כי שם היא פגשה בנסיך קלבורן, קרוב משפחה של תינגול, והשניים התאהבו ונישאו זה לזה. היא גם התידדה עם מלין, וממנה למדה רבות על העולם.

גם בספרים וגם בסרטים, מתוארת גלדריאל כמי שניחנה ביכולות על-חושיות, כגון טלפתיה וראיית הנולד. באחת הגרסאות של הסילמריליון נאמר במפורש כי היא התברכה ביכולת להתבונן לעומק נפשם של אחרים ולשפוט אותם בצדק רב. כאשר התבוננה לנפשו של פאנור, היא ראתה שם רק אפילה נוראה, שאותה היא שנאה וממנה היא פחדה, למרות שלא ידעה שממנה תנבע הרעה שתנחת על הנולדור ועליה גם. כבת משפחת-המלוכה של פינווה מלך הנולדור, וכנכדתה של ינדיס שמן הוניר, גלדריאל מתוארת כנאווה וקסומה מכל האלפים, בין אם היא בארץ אמן, ובין אם היא בארץ התיכונה.

כמעט בכל הסיפורים, לוקח בעלה קלבורן חלק קטן מאוד במלחמות הארץ התיכונה. אך השניים נוטשים את בלריאנד זמן רב לפני מלחמת החרון של סיום העידן הראשון, בחיפוש אחר מפלט באזורים אחרים בארץ התיכונה. לאחר העידן הראשון סולחים הולאר לנולדור, ורבים מכל האלפים בארץ התיכונה שבים לולינור. לפי גרסה אחת, גלדריאל נאלצה להישאר בארץ התיכונה לאחר מלחמת החרון כיוון שהולאר עדיין לא סלחו למנהיגי המרד. רוב המנהיגים, ביניהם אחיה של גלדריאל, נהרגו מכבר וגלדריאל היחידה ששרדה. היא מצדה הכחישה את רצונה לחזור לולינור וטענה שגם אם ניתנה לה אפשרות לא הייתה חוזרת. אבל ברבות השנים גלדריאל הייתה זו שסבלה הכי קשה מכל האלפים, ופגעי-הזמן והשתנות העולם העיקו עליה קשות.

קלבורן וגלדריאל הגיעו ראשונים אל לינדון, שם הם הנהיגו עדת אלפים קטנה תחת חסותו של גיל-גלד, המלך העליון האחרון של הנולדור. לאחר-מכן הם יצאו למזרח והגיעו להרי-האובך, שבצדה המערבי הקימו את ארץ ארגיון, בקרבת מצודת קאהזד-דום של הגמדאים. באותן שנים הם יצרו קשרים עם עדות הננדור והסילבן שממזרח להרי האובך, בממלכות לורינאנד וגרינווד. לאחר שסאורון - המסתיר את זהותו תחת הכינוי אנטר ונראה כמיא טהור שנשלח מטעם הולא אולה – הגיע אל ארגיון, החלה גלדריאל לחשוד בו עד שהייתה המכשול היחיד בדרכו. אבל לאחר עוד כמה שנים נטשו קלבורן והיא, עם עוד אלפים, את ארגיון וקלברימבור, נכד פאנור, שלט בה במקומם. קלבורן וגלדריאל חצו לצד המזרח להרי האובך דרך אולמות קאהזד-דום והתיישבו בלות'לוריין, ובהמשך הפכו לאדון וגבירת לות'לוריין.

באותן שנים נולדת בת לקלבורן וגלדריאל. זו העלמה קלבריאן, שמאוחר יותר נישאת לאדון אלרונד חצי-אלף, אדון ארץ ריבנדל.

במהלך העידן השני, כאשר טבעות-הכוח חושלו, גלדריאל שנאה את אנטר וידעה שיש לה סיבה לחשוד בו. הוא באותה עת היה מי שהדריך את קלברימבור ושאר אלפי ארגיון בחישול טבעות הכוח. נראה לבסוף שהיא גם צדקה, כאשר חשף אנטר את זהותו האמיתית כסאורון. בזמן התקפת סאורון על ארגיון, הופקדה בידיה של גלדריאל אחת משלוש טבעות-הכוח האדירות ביותר – נניה, טבעת המים. כיוון שהטבעת-האחת הייתה אצל סאורון, וגלדריאל הבינה את סדר הגודל של הנזק העלול להיגרם, היא נמנעה מלענוד את הטבעת. לעומת זאת, בעידן השלישי, כאשר הטבעת האחת אבדה, גלדריאל עונדת לאצבעה את נניה ומתחילה להשתמש בה. הטבעת מחזקת אצל גלדריאל סגולות שכבר היו לה, ואפשר שכוחותיה גם קשורים למראת-גלדריאל, קערית מים גדולה המראה את אירועי העבר, ההווה והעתיד הקשורים למתבונן, וגלדריאל תמיד תראה אותם גם בנפשה. הטבעת נניה גם עוזרת בהגנה על לורין, והופכת את הארץ ההיא למשכן קסום ומרפא לכל שוכניה, הגלד'רים. בנוסף, בעזרת הטבעת גלדריאל הודפת את פגעי הזמן מלות'לוריין ומביאה עליצות ואושר נשגב כמו בולינור. גלדריאל מנהלת כוננות מתמשכת נגד סאורון, ולעתים קרובות נאבקת איתו באופן מחשבתי. נאמר שסאורון השתוקק לגלות את כל מה שצופנות מחשבותיה הכמוסות של גלדריאל, אבל כל עוד לא הייתה לו הטבעת-האחת, הדבר היה בלתי-אפשרי. עוד נאמר שגלדריאל לבדה יכלה להשמיד את סאורון בעוצמתה, אם הייתה לה הטבעת-האחת.

גלדריאל היא מי שמקימה את המועצה הלבנה, או מועצת החכמים, שמלבדה חברים בה האיסטרי סרומן הלבן וגנדאלף האפור, וגם האלפים קירדן חרש-הספינות והאדון אלרונד. מטרת האחווה לבנות מגננה מול כוחות הרשע ולדאוג שהטבעת האחת לא תיפול לידי משרתי סאורון.

בספר "אחוות הטבעת", מארחים קלבורן וגלדריאל בארץ לות'לוריין את אחוות הטבעת, שזה עתה יצאה מקהאזד-דום. כאשר הם פוגשים בהם, באולמם המפואר שעל עץ גדול, בקרס-גלד'ון, עיר בירתה של לות'לוריין, גלדריאל שולחת לכל אחד מחברי האחווה מבט סורק, הבוחן את נאמנותם והחלטיותם לגבי המסע שלהם. בורומיר, בנו של עוצר מלכות גונדור, מחשיב את המבט הבוחן הזה לפיתוי. מנגד, במפגש חשאי של גלדריאל ופרודו באגינס נושא-הטבעת, הוא מחליט להעמיד אותה במבחן כאשר הוא מציע שהטבעת-האחת תהיה תחת חסותה. בידיעה שההשפעה המקוללת של הטבעת תעשה אותה "אדירה ונוראה", ובזיכרון השאפתנות שגרמה לה לבוא לארץ התיכונה, גלדריאל מסרבת לקבל ההצעה – למרות שבלבה השתוקקה שנים רבות לקבל אותה לידיה. במחזה אדיר, גלדריאל מגלה בדיוק מה עלול לקרות עם תהיה הטבעת בידיה, כי אז תהיה יפה וחזקה מכל אל ואלה שקיימים, והיא תביא חורבן וכאוס לעולם. לאחר הסירוב היא משלימה עם עצמה, מצהירה שעליה להתמעט ולעבור חזרה למערב כפי שהיא, בעוד שבארץ-התיכונה יקום שלטון בני-האדם. כשהאחווה נפרדת מלות'לוריין, גלדריאל מעניקה מתנה אישית לכל אחד מחבריה, ובנוסף לחם-מסע, גלימות-אלפים וסירות.

באותו יום, מאוחר יותר, מגיע ללות'לוריין גנדאלף האפור על גבי גוואהיר מלך העיטים. גנדאלף נפגע אנושות בקאהזד-דום ונדמה היה לאחווה שמת. אבל פרודו התבונן במראת-גלדריאל וחזה בו, ולכן גלדריאל, שהמראה נמצאת בנפשה, ידעה שגנדאלף עודנו חי ושלחה אליו את גוואהיר. בלת'לוריין, היא ריפאה את גנדאלף מכל פצעיו והלבישה אותו בבגדים לבנים, כמגיע לקוסם הלבן, ראש מסדר האיסטרי.

לקראת הקרבות האחרונים של מלחמת הטבעת, הטילו צבאות סאורון שבדול-גולדור שלוש פעמים מצור על לת'לוריין. בספר "שובו של המלך" נאמר שלת'לוריין עמדה בכל ההתקפות אודות לשוכניה, אבל עוד יותר כיוון שהכוח אשר שרר שם היה בלתי-מנוצח, מלבד אם סאורון יבוא לשם. הכוונה אכן הייתה לכוחה של הגבירה גלדריאל. לאחר שסאורון מוגר, יצאו צבאות לת'לוריין עם אדונם קלבורן, ועזרו לצבאות יער גרינווד להילחם בצבאות דול-גולדור. לאחר-מכן באה לשם גלדריאל בעצמה, ובעוצמתה הפילה את חומות דול-גולדור וצריחה, וחשפה את כל מאורותיה ובתי-השבויים שלה. כאן הוכרע כי גלדריאל היא האדירה והנעלה מכל האלפים בעולם.

לבסוף היא עלתה על האוניה האחרונה, יחד עם קירדן, אלרונד, גנדאלף האפור ושני ההוביטים נושאי-הטבעת בילבו ופרודו באגינס, ובזה מסתכם העידן השלישי. נאמר כי בשלב ההוא סלחו לה הולאר, משתי סיבות עיקריות – היא סירבה לקבל את הטבעת-האחת, ולקחה חלק גדול במיגורו של סאורון. היא עוזבת מאחוריה את בעלה קלבורן לעת-קצרה, עד שזה יעבור גם-כן למערב. בעת הזו, גלדריאל הייתה לפחות בת 8,000 שנים, ובקרב אלפי הארץ התיכונה נחשבת לשנייה בשנותיה בלבד לאחר השר קירדן חרש-הספינות.

מראה ותכונות אופי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי כתבים שונים, משערים שגובהה של גלדריאל היה בערך 193 סנטימטרים, ואפשר שהיא גבוהה במעט מבעלה קלבורן. אבל הדבר שהכי מזוהה עם גלדריאל הוא שיערה הארוך הזהוב-כסוף, שנודע ביופיו ובזוהרו. אלפי ולינור אמרו שהוא אצר בתוכו את אורם של שני עצי האור, טלפריון ולאורלין. האלפים נודעו כיצורים יפים, אבל גלדריאל הייתה אף יפה מהם, ושיערה הכיל בתוכו אור אדיר. הוא היה זהוב כשיער אביה ואם-אביה, אבל עשיר וזוהר יותר, ויש בתוכו זיכרונות לשיער הכסף של אמה. פאנור בעצמו ביקש ממנה מספר שיערות, כי שיערה הפליא אותו מאוד והוא אהב אותו. אבל גלדריאל מעולם לא חיבבה אותו, וסירבה לתת לו אפילו שיערה אחת. משערים כי אז עלה ברוחו רעיון יצירת הסילמרילים, שיכילו בתוכם את אורם של שני העצים. כך נודעו פאנור וגלדריאל כשני האדירים שבאלפים שסולדים זה מזה. מנגד, כאשר נפרדה אחוות הטבעת וגלדריאל העניקה מתנות, לגימלי הגמד העניקה שלוש משיערותיה לבקשתו, וזה היה סמל לשלום בין גזע האלפים לגזע הגמדאים.

באופייה שולבו תכונות שונות מכל העדות שמהן מוצאה: מהנולדור, לקחה גלדריאל את הגאווה והשאפתנות, אבל אלה היו מתונים על ידי האצילות, הטוהר והבינה של הוניר. מכל בני-משפחתה הקרובים והרחוקים, היא דמתה לאביה פינרפין ולאחיה הבכור פינרוד. כמו פינרפין היא הייתה חזקה וגאה, וכמו פינרוד חזתה בארצות רחוקות וחפצה למשול בממלכה משלה כאוות-נפשה. ועדיין הייתה בתוכה הרוח האצילית והנדיבה של עדת הוניר, שגרמה לה להוקיר ולזכור את הולאר לנצח. כאשר היא גילתה חיבה אל גימלי הגמד, וגערה בבעלה שזעם על הגמדאים, הצליחה למעשה לזכות בלבו של גימלי לנצח.

שמות וכינויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמה המקורי של גלדריאל הוא ארטניס (ar – אצילי, nis – אישה), "אישה נאצלת". זה השם שהעניק לה אביה מהיותה בתו היחידה, לאחר ארבעה בנים. מלבדו, העניקה לה אמה בבגרותה את השם נרוון (ner – גבר, wen – עלמה) "עלמה-גבר". זאת אודות לגובהה וחוסנה של בתה, שנודעה כחובבת אומניות ספורט. גלדריאל זה השם בלשון סינדרין, לשם אלאטריאל (alata – זוהר, riel – גבירה המוכתרת בזר), בלשון קווניה טלרית. את השם הזה נתן לה בעלה קלבורן הודות לשיערה הזהוב-כסוף. השם גלד'ריאל זהו שם מוטעה שנתנו לה בני-אדם ויצורים אחרים שלא ידעו על ימיה הקדומים של גלדריאל, כיוון שהמילה גלד בסינדרין שמשמעותה אור, שונה מהמילה גלד' שמשמעותה עץ. השם הזה מתאים לבני-עמה, הגלד'רים, "אנשי-העצים", והיא "גבירת העצים".

כמושלת לות'לוריין, היא כונתה בכינויים שונים, כגון: "גבירת לורין", "גבירת העצים"ו- "המלכה גלדריאל". היו שכינו אותה גם "גבירת האור" או "הגבירה הלבנה", הודות לעורה הבהיר, למלבושיה וגלימתה הלבנים שהעניקו לה צלם זוהר וזורח. אחרים שלא הכירו אותה וחששו מהשמועות והסיפורים עליה, או שהיו אויבים שלה, כינו אותה: "אדונית הכשפים" ו- "המכשפה מן היער הזהוב".

הופעתה בסרט "שר הטבעות"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסרט "שר-הטבעות", מגלמת את גלדריאל השחקנית קייט בלנשט. בהכנות הסרט חשבו המפיקים הרבה על הדמות שתספר את סיפור העלילה, בתחילת הסרט. הם חשבו אפילו על גנדאלף האפור או על אלרונד חצי-אלף, מהיותם יצורים מאוד נעלים. אבל לבסוף הם הכריעו בגלדריאל, מאותה סיבה: היא היחידה שיודעת היטב את הסיפורים כפי שהם, כי היא חוותה אותם על בשרה בזמן אמת מתחילתם ועד סופם (גלדריאל נולדה באמן והתגוררה בבלריאנד במשך כל העידן הראשון). אלרונד נולד רק בסוף העידן הראשון, וגנדאלף הוא מיא שחי במערב, והגיע לארץ התיכונה רק בתחילת העידן השלישי.

תרשים-יוחסין של גלדריאל, מדור האלפים הראשון ועד לצאצאיה הידועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התרשים בנוי לפי הכתוב ב-"הסילמריליון", ולא לפי "סיפורים שלא נשלמו".


                  (מלך הטלרי, האח של אלו תינגול ושל אלמו) אולוה                       ינדיס = פינווה (ראשון מלכי הנולדור)
                                                            |                               |
                                                          -----    --------------------------------------------------
                                                            |      |                                                |
                                                         אארוון = פינרפין                                       פינגולפין
                                                                |                                                   .
                                         ------------------------------------------------------                     .
                                         |                |         |           |             |                     .
             (נכדו של אלמו) קלבורן  =  גלדריאל          אאגנור    אנגרוד     אורודרת     פינרוד פלגונג              .
                                    |                                           |                                   .
                        אלרונד = קלבריאן                                   פינדווילאס                       ארניון גיל גלד 
                               |
                  --------------------------     
                  |            |           |
              אלרוהיר         אלדן       ארוון = ארגורן השני יורש יסילדור       
                                               |
                                        אלדריון ואחיותיו