ההוביט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרה
כריכת תרגום לעברית של הספר
עטיפת הספר "ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרה", בתרגום של משה הנעמי (1976)
מחבר ג'ון רונלד רעואל טולקין
שם בשפת המקור The Hobbit, or There and Back Again
שפת המקור אנגלית
הוצאה זמורה ביתן
הוצאה בעברית 1976, 1977, 2012
שנת הוצאה 1937
סוגה פנטזיה, ילדים
תרגום לעברית משה הנעמי, תרגום הטייסים, יעל אכמון
מספר עמודים 245
הספר הבא שר הטבעות

ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרהאנגלית: The Hobbit, or There and Back Again) הוא ספר פנטזיה מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין. הספר עוסק במסעותיו של ההוביט בילבו באגינס יחד עם חבורת גמדים במטרה לשחרר את ממלכתם האבודה מאחיזתו של דרקון בשם סמאוג.

הספר מיועד בעיקר לילדים, אך נקרא על ידי בני כל הגילאים. בדומה לספר הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, נולד ספר זה מסיפור בהמשכים שנהג הסופר, טולקין, לספר לילדיו. הספר יצא לאור לראשונה ב-21 בספטמבר 1937 בממלכה המאוחדת ובשנים 1976, 1977 ו-2012 יצאו שלושה תרגומים שונים לעברית בישראל.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בילבו בגינס, יושב הפלך הרגוע והשליו, נדחף למסע הרפתקאות על ידי הקוסם גנדאלף, המצרף אותו לחבורה של 13 גמדים, ובראשם תורין צינת-אלון, היוצאים אל ממלכתם העתיקה.

בילבו מתודע לסיפורם העגום של עם הגמדים: בשנת 2770 לעידן השלישי תקף סמאוג הדרקון האדום והעלה באש ממלכת ארבור - שהייתה הממלכה הכבירה של הגמדים בני עם דורין לאחר חורבן מוריה - ואת ממלכת דֵייל לרגלי ההר, שבה חיו בני-אדם. בתקיפתו החריב את הממלכות, וגירש משם את הגמדים ובני-האדם שחיו לפני-כן בשכנות וביחסי-גומלין. לאחר מכן, סמאוג אסף סביבו את כל אוצרות גמדי-ארבור לכדי מיטת-אוצרות, ונח עליה בשלווה באולם המרכזי של ארבור למשך שנים רבות.

בילבו מצורף לחבורה בתפקיד 'פורץ' אשר תפקידו יהיה, לאחר הגעתם, לפרוץ את הדרך ולהתגנב אל ביתו של הדרקון במערות הממלכה אשר בהר. גנדאלף טוען בפני הגמדים כי יש בו, בהוביט הנראה מבולבל וחסר ישע, אומץ לב ותושיה אשר יתגלו לקראת הסוף.

בתחילת מסעם של הגמדים מהווה בילבו יותר נטל מנכס, ונקודת המפנה מגיעה כאשר הגמדים עוברים בהרים ונופלים בשבי הגובלינים. בני החבורה מצליחים להרוג את מנהיג הגובלינים ולהימלט, אך בילבו אובד במהלך המנוסה, משוטט במערות שמתחת להרים, נתקל ביצור המכונה גולום ומוצא טבעת אשר שייכת לגולום ומסוגלת להעלים את העונד אותה. טבעת זו משמשת את בילבו מאוחר יותר בספר לעשיית מיני מעשים בהחבא ובעזרתה מטפח בילבו דימוי של גנב מעולה אשר מסוגל לעבור דרך הדרוכים והמוכשרים שבצופים.

לאחר מכן מתגלה ערכו הרב של ההוביט, והטבעת מסייעת לו להיות לעזר. בין השאר הוא עוזר לגמדים להימלט מעכבישי ענק שלוכדים אותם בעת מעבר ביעראופל ומצליח למלט אותם מכלאם של אלפים. בני החבורה מגיעים לעיר האגם, אסגרות שמה, אשר הקימו בני האדם לאחר חורבן דייל. משם שמו הגמדים וההוביט את פעמיהם לעבר ההר הבודד. לאחר שהגיעו בני החבורה אל ההר, הם חדרו אליו בעזרת מעבר סודי שנבנה על ידי מלכי ההר הקדומים - אבותיו של תורין. או אז מצליח בילבו לחדור שלוש פעמים אל מאורתו של הדרקון סמאוג. בילבו, מוסתר על ידי טבעתו, מתגרה בדרקון וגונב ממנו גביע זהב, לאחר מכן מתגרה באופן בוטה בדרקון על ידי דיבור חלקלק. עקב התגרות זו, יוצא הדרקון לתקוף את עיר האגם בגלל חשדותיו (שנתעוררו על ידי דבריו של בילבו) כי הם עזרו לחבורת הגמדים בדרכם. ברד הקשת, לוחם נועז ומפקד פלוגת קשתים במשמר העיר, אשר היה נצר לשושלת מלכי דייל, ירה חץ לעבר סמאוג וקטל אותו. הדרקון נפל ארצה ברעש גדול, מרסק בנפילתו את בתי העיר. לבסוף שקעה גופתו הלוהטת באגם. ברד עצמו, אשר קפץ לאגם כדי להינצל מן החורבן שהמיט הדרקון בנופלו מן השמים נחשב למי שנהרג במאבקו עם הדרקון. תושבי העיר אסירי התודה הצטערו צער רב על מותו עד אשר יצא מן המים והכריז כי קטל את הדרקון.

ברד סייע לשר העיר לשקם את העיר וכרת ברית עם מלך האלפים, שצבאו צעד לעבר העיר אותה שעה. לאחר מכן הנהיגו מלך האלפים וברד כוח צבאי משותף של אלפים ובני אדם לעבר ההר הבודד, בו התבצר תורין, אשר עם מות הדרקון הפך למלך בבטן-ההר, עם גמדיו ובילבו ההוביט. תורין, נתמך בצדקת טענתו כי האוצר במקורו היה שייך לאבותיו של תורין, סירב לבקשת ברד לחלוק את אוצר הדרקון, ואף קרא לקרובו מלך הגמדים מגבעות הברזל, דֵּין רגל ברזל, בֶּן נֵין, לבוא לעזרתו. בעקבות זאת הטילו ברד ומלך האלפים מצור על ההר הבודד. ברד הצליח לשאת ולתת עם תורין על הסכם לחלוקת האוצר בעזרתו של בילבו, אשר כדי למנוע את המלחמה הקרבה גנב אבן חן היקרה למנהיג הגמדים והעביר אותה לבני האדם. כתוצאה מכך נאלצו הגמדים להגיע להסכם. התגבורת המיוחלת של צבא גמדים בראשות דֵּין הגיעה וגרמה לתורין לזנוח את ההסכם.

קרב עמד להתפתח, אולם ממש באותה העת הותקפו הן הצרים והן הנצורים על ידי צבאו של בולג (בנו של אזוג) מנהיג האורקים בהרי הערפל. העימות המתפתח מכונה קרב חמשת הצבאות, ובמהלכו התאחדו כוחות בני האדם האלפים והגמדים כנגד האורקים והווארגים, זאבי הענק שלהם. למרות שבתחילה נראה היה כי הכוחות של העמים החופשיים יעמדו מול כוחות האופל, המספרים העצומים של חייליו של בולג כמעט וגברו בסופו של דבר על הברית המשולשת. רק עזרה של העיטים שהגיעה באיחור, יחד עם ביורן (דמות אגדית שהגמדים נפגשו עימה קודם לכן) היטתה את הכף כנגד האורקים שספגו תבוסה ונאלצו להימלט.

במהלך הקרב הנהיג תורין את חבורת הגמדים אשר לו בהסתערות אמיצה כנגד האורקים. בילבו עצמו עשה בקרב שימוש מושכל בטבעתו ונעלם מן העין, אולם נפצע בראשו ואיבד את הכרתו עד מהרה. תורין נפצע אנושות בקרב וחולץ בידי ביורן, אשר הצטרף לקרב בדמות דוב אימתני והרג את בולג, מנהיג האורקים. בתום הקרב, בעודו מוטל על ערש דווי, התפייס תורין עם בילבו, עליו כעס בעקבות גנבת אבן החן, והתפכח מתאוות הבצע בה לקה בעקבות ההשתלטות על האוצר. לאחר מות תורין היה דֵּין רגל ברזל למלך הגמדים שבבטן- ההר. מלך האלפים הניח על חזהו של תורין את אבן החן שבילבו גנב, ועל קברו שבהר הבודד הוצבה חרבו "אורקריסט", אשר זוהרת בחשיכה בעת שאורקים ויצירי רשע נוספים קרבים, ובכך תמיד ניתנה לגמדים התרעה בהתקרב אויב לממלכתם אשר בבטן ההר. בילבו חזר להוביטון וחי בעושר רב אשר צבר בהרפתקאותיו.

הספר כחלק מעולם הפנטזיה של טולקין[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד היותו ספר-מופת בזכות עצמו, מהווה "ההוביט" מעין פתיח לטרילוגיה הגדולה של טולקין, "שר הטבעות", אשר מוקדה הינה הטבעת הקסומה אשר נשארה בידיו של בילבו כאשר הוא חזר אל הפלך. בספר עצמו מוזכרים בדרך אגב מאורעות הנראים לכאורה שוליים, שלאחר מכן מתגלים בטרילוגיה כדברים רבי חשיבות בהיסטוריה של הארץ התיכונה (כגון גירוש בעל האוב - הלוא הוא סאורון - על ידי המועצה הלבנה).

תרגומי הספר לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפות תרגומים נוספים
כריכת התרגום של יעל אכמון (2012)
כריכת התרגום של יעל אכמון (2012)
כריכת "תרגום הטייסים" (1977)
כריכת "תרגום הטייסים" (1977)

עוד בטרם יצא תרגום עברי מלא, הופקה בקול ישראל סדרת תסכיתים בהתבסס על "ההוביט", בעיבוד דניאלה אתגר. הם שודרו בימי שלישי וחמישי ב-16:31, ב'פינה לאם ולילד' של רשת א',‏[1] מה-6 ביוני ועד ה-3 באוגוסט 1967.‏[2]

ההוביט תורגם לעברית שלוש פעמים:

תרגום משה הנעמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומו המקצועי הראשון של הספר, המלווה בניקוד לילדים, נערך על ידי משה הנעמי ויצא לאור בשנת 1976 בהוצאת זמורה ביתן.

תרגום הטייסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום נוסף, "הוביט", נערך בנסיבות יוצאות דופן ומכונה "תרגום הטייסים". מספר שנים קודם להוצאת התרגום הראשון לספר, ישבו בכלא עבסייה שבמצרים, מספר טייסים ישראלים שנשבו במהלך מלחמת ההתשה. ארבעה מהטייסים, אבינועם קלדס, רמי הרפז[3], מנחם עיני ויצחק פיר‏[4], תרגמו לעברית את הספר מעותק באנגלית שנשלח לפיר על ידי אחיו והועבר לו דרך הצלב האדום. הרפז סיפר בכנס "אבק כוכבים" כי:

"היינו קבוצה של עשרה שבויים, והיו מאיתנו שלא ידעו לקרוא אנגלית, אז כדי שגם הם יחוו את התענוג הזה החלטנו לתרגם עבורם את 'ההוביט'. רצינו להעביר להם את הרעיון למרות שאנחנו לא מתרגמים מי יודע מה."‏[5]

כמו כן סיפר הרפז בהרצאה בבית אריאלה:

"עבדנו פחות או יותר בשני זוגות, כאשר אחד קרא את הטקסט באנגלית ודיבר אותו עברית. ברור שזה יצא עברית לא לעניין, והשני שישב לידו כתב עברית שניתן להבין. אחרי כן, לקחנו את העברית שיצאה ובנינו אותה לעברית לוגית איכשהו. שמעתי פה את עמנואל לוטם מדבר על הבעיות של התרגום. אצלנו הכיף היה הרבה יותר גדול, לא היינו חייבים שום דבר לאף אחד. עשינו את התרגום להנאתנו הבלעדית, לאף אחד מאיתנו לא היה מושג בתרגום ולא ידענו שצריך להיות חייבים משהו למישהו ולבנות מסגרת כלשהי. ידענו שצריך להיות הגיון פנימי אבל לא יותר מזה. לכן, ברגע שאנחנו נתקלנו בבעיות, אנחנו פשוט בצורה פרמיטיבית תקענו בהן את הראש ופתרנו אותן כפי שהתחשק לנו."‏[6]

בספר עצמו מוענק הקרדיט על התרגום ל"טייסי חיל האוויר וחבריהם". הכוונה היא לשבויים נוספים שחלקו עם ארבעת המתרגמים את התא בעבסייה, והשתתפו בתרגום השירים שמופיעים בספר‏[6]. בתום כשלוש שנים של שבי (1970 - 1973) אחזו הטייסים בשבע מחברות כתובות בצפיפות, פרי תרגומם המשותף (התרגום עצמו ארך ארבעה חודשים). לארבעה התגלה קיומו של התרגום של הנעמי, אך גם תרגומם יצא לאור, בשנת 1977 בהוצאת זמורה ביתן, בעזרת מימון של חיל האוויר[7].

הרקע לתרגום הטייסים וסגנונו הפכו אותו לאהוד ביותר. בנו ויורש עזבונו של טולקין, כריסטופר טולקין, תיאר את הסיפור שמאחורי תרגום הטייסים כאחד האהובים עליו.[דרוש מקור]

תרגום יעל אכמון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-21 בספטמבר 2012, 75 שנים לאחר פרסום הספר במקור, הוצאת כנרת זמורה ביתן הוציאה לאור גרסת תרגום חדשה. גרסה זו תורגמה על ידי המתרגמת יעל אכמון‏[8].

הבדלים בין התרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שלושת הגרסאות קיימים מספר הבדלים בולטים בתרגום המונחים, כגון "גובלין" ו"אלף" בתרגום הטייסים ובתרגום יעל אכמון ו"שדים" ו"שדונים" בהתאמה בתרגומו של הנעמי. שתי הגרסאות מקובלות על "הטולקינאים" (מעריצי טולקין וחוקריו), דוגמא נוספת היא התרגום לאבן ההר: בתרגום הנעמי היא תורגמה כ"אבן החושן", הטייסים בחרו פשוט להעתיק את השם האנגלי: "ארקנסטון" (Arkenstone), יעל אכמון השתמשה בכינוי "אבן הנזר".

יידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 ראה אור תרגום של הספר ליידיש מאת בעריש גאלדשטיין‏[9].

עיבודים קולנועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז יציאתו לאור של הספר ב-1937 נעשו מספר עיבודים קולנועיים, בין השאר ניתן למנות את הסרטים הבאים:

מהדורות בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ההוֹבִּיט, או לשם ובחזרה /ג'ון רונלד רעואל טולקין; עברית: משה הנעמי,‫ הוצאת זמורה ביתן, 1976.
  • הוביט / ג'ון רונלד רעואל טולקין; עברית: "תרגום הטייסים",‫ הוצאת זמורה ביתן, 1977.
  • ההוביט / ג'ון רונלד רעואל טולקין; עברית: יעל אכמון,‫ הוצאת זמורה ביתן, 2012[10].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לוח שידורי השבוע, דבר, 23 ביוני 1967
  2. ^ לפי 'לוח שידורי השבוע' של קול ישראל שהתפרסם ב'דבר' בכל יום שישי.
  3. ^ אנשיל פפר, טייסת הקרב הטרייה, בת לשושלת טייסים, הארץ, 29.12.2010, "אלוף-משנה במילואים רמי הרפז, אחד מטייסי הקרב המובילים של חיל האוויר בשנות השישים והשבעים. הרפז היה אחד הטייסים הראשונים שטס בפנטום, וב-1969 נפגע מטוסו מטיל קרקע-אוויר בתקיפה במלחמת ההתשה והוא ישב בשבי המצרי כשלוש שנים וחצי. הרפז היה חלק מהקבוצה שכתבה את "תרגום הטייסים" המפורסם לספר "ההוביט", של ג'יי אר. אר. טולקין, כשישבה בכלא".
  4. ^ ניסן שורבמדינת הגמדים רעש מהומה, באתר nrg‏, 21 בדצמבר 2001
  5. ^ ‫ניר וולף, ‏ההוביט שלהם, באתר ישראל היום, 7 בדצמבר 2012‬
  6. ^ 6.0 6.1 רמי הרפז, רמי הרפז על תרגום ההוביט בשבי, אתר "נומנור", 28.10.2006.
  7. ^ ענבר פלד, חבורת הטבעת - הגרסה העברית, אתר "נומנור", 05.04.2002, "עיני: 'היינו ארבעה. [יצחק פיר, רמי הרפז, מנחם עיני, ואבינעם קלדס – ע.פ] אהבנו את הספר והתחלנו לתרגם אותו בלי להחליט על כך. רצינו שגם האחרים, שהאנגלית שלהם הייתה טובה פחות, יוכלו ליהנות מהקריאה'."
  8. ^ התרגום החדש של "ההוביט" – הצצה ראשונה | גרף הוצאה לאור
  9. ^ תמונת הספר
  10. ^ הפרק הראשון מהספר