טבעות הכוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

טבְּעות הכוח הן טבָּעות שמשמשות מפתח לעלילה של טרילוגיית שר הטבעות, אחת מיצירותיו החשובות של הסופר ג'ון רונלד רעואל טולקין, ומופיעות גם בספריו ההוביט והסילמריליון. הטבעות מתוארות לראשונה ב"אחוות הטבעת" (הספר הראשון בסדרה), בפזמון אותו מדקלם גנדלף לפרודו בגינס (בתרגום לעברית של עמנואל לוטם):

שלוש טבעות למַלכי עלפים תחת שמי הטללים,
שבע לשרי גמדאים בנקרות עוטות צל,
תשע לבני האדם, בני תמותה אומללים,
אחת לשר האופל על כיסאו האפל
בארץ מורדור, שם רובצים הצללים.

טבעת אחת למשול בכֿולן, טבעת אחת למצאן,
טבעת אחת להשיב את כולן, באופל לכבלן,

בארץ מורדור, שם רובצים הצללים.

הוצאת זמורה-ביתן

נוסח הפזמון בתרגום הישן של אוריאל אופק:

שלוש טבעות למלכי בני לילית במרומם,
שבע לנסיכי גמדים בטירות אבן צל,
תשע לבני התמותה, ילידי האדם,
אחת לשר אופל על כסאו הטפל
בממלכת מורדור בה הצל לא נרדם.

טבעת למשול בם ולאתרם,
טבעת למשול בם ולקשרם,

בממלכת מורדור בה הצל לא נרדם.

19 טבעות כוח נוצרו על ידי בני הלילית מארגיון, על פי עצתו של המיאר סאורון. הטבעות נועדו לשמור על הארץ התיכונה, להגדיל את עושרה ויופייה הטבעי ולהדוף ממנה את פגעי הזמן. אך סאורון יצר בחשאי טבעת אחת נוספת שבכוחה לשלוט על שאר הטבעות, לשעבד את מי שעונד אותן, ולהפוך את סאורון ל"שר הטבעות" ולשליט הארץ התיכונה.

חישולן של הטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהובס מורגות, אדון האופל, בידי הולאר בסוף העידן הראשון נמלא סאורון ראש משרתי מורגות אימה למראה עוצמת הולאר, ויש שאומרים כי באמת התחרט על מעשיו. הוא ביקש חנינה מאאונוה כרוז מנוה (ראש הואלר), אך אאונוה היה שוה לו בכוחו ולא היה יכול לחון אותו ולכן אמר לו לבוא לוולינור למשפט הואלר. סאורון נמלא חששות מפני הואלר והעונש שעשויים הם להשית עליו, וברח. לאחר מספר שנים של הסתתרות, חזר סאורון לפעול.

הוא הסתיר את זהותו האמיתית וכינה את עצמו אנטר (Anatar), כלומר: שר המתנות. סאורון ניסה להתחבר לבני הלילית, בגלל חוכמתם הרבה שהוא חשב שתביא לו תועלת. אבל חלקם של בני הלילית, ובראשם מלכם העליון, גיל-גאלאד, שישב בלינדון שבמערב הארץ התיכונה, וקירדן, שר הנמלים האפורים, חשדו בו וסירבו לשתף עמו פעולה.

אבל בשונה מאלה שחשדו, קיבל אותו ברצון קלברימבור (Celebrimbor), מנהיג בני הלילית של ארגיון שהיה מצאצאיו של פאנור, גדול חרשי בני הלילית בכל הדורות. קלברימבור היה אומן מתכת דגול, וחשב שסאורון יכול לעזור עזרה רבה לו ולעמו ולהביא את מלאכתם לשיאים חדשים, וסאורון נתקבל שם בברכה.

על פי עצת סאורון, חישלו בני הלילית של ארגיון 19 טבעות כוח, שלדברי סאורון יעצימו את כוח בני הלילית. בני הלילית של ארגיון סברו שבטבעות הכוח תימצא השליטה בארץ התיכונה, וכך הם יוכלו להדוף את פגעי הזמן בארץ התיכונה.

הטבעות האלו חושלו על ידי טובי אומני בני הלילית, אבל את שלוש הטבעות האחרונות והחזקות שבהן, יצר קלברימבור לבדו. סאורון הנחה את יוצרי הטבעות, וכך הוא הצליח לחשוף את סודותיהן, שבעזרתם הוא יצר בחשאי טבעת אחת נוספת בארץ מורדור. בטבעת הזו השקיע סאורון את כל כוחו ורשעותו, עד שהיה לטבעת מעין רצון שלה שהוא בעיקר לשרת את אדונה סאורון. טבעת זו הייתה החזקה מבין הטבעות, וכל מי שעונד אותה, אם יהיה מספיק חזק בנפשו ובגופו, יוכל לראות את כל הטבעות ולשלוט בהן. כל עוד סאורון יחזיק בה כוחותיו יהיו גדולים מאוד וכמעט בלתי מנוצחים, אבל אם הטבעת תושמד סאורון ייפול, כי חלק גדול מנשמתו נמצא בה.

הטבעת האחת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטבעת האחת

בעזרת "הצופן" של טבעות הכוח, מעין גורם משותף שהביא לקישור בין כל טבעות הכוח (ויצר סגולה לתקשורת-מחשבתית בין נושאי הטבעות), טבעת סאורון - המכונה הטבעת האחת או טבעת השליטה - קיבלה את היכולת לשלוט על כל טבעות הכוח. הטבעת הזו לא נאה כמו שאר הטבעות, שאבן-חן קבועה בכל אחת מהן, אלא נראית כמו חישוק זהב עם כתובת חרוטה. סאורון תכנן לקבל את כל טבעות הכוח לידיו, להשחית אותן תחת כישוף הטבעת-האחת, למוסרן לכל גזעי הארץ התיכונה ובעזרת הכוח שטמון בטבעות להשתלט על כולם.

על טבעת זו נחרטה באותיות האלפים, אך בלשון השחורה של מורדור (המדוברת בפי אורקים), הכתובת הבאה:

Ash nazg durbatulûk, ash nazg gimbatul
Ash nazg thrakatulûk, agh burzum-ishi krimpatul

תרגום:

"טבעת אחת למשול בכולן, טבעת אחת למצאן,
טבעת אחת להשיב את כולן, באופל לכבלן."

בתרגום של אוריאל אופק:

"טבעת למשול בם ולאתרם,
טבעת למשוך בם ולקשרם."
[1] כתובת זו שבוערת כאשר סאורון אוחז בה, מופיעה אף כאשר הטבעת באה במגע עם אש או חום לוהט.

לטבעת יש רצון משלה, היא גורמת לאנשים לחוש כמיהה חזקה לענוד אותה, וכל העונד אותה, הטבעת תגדיל את כוחו ואת חושיו, ככל שהעונד מרבה לענוד את הטבעת היא משתלטת עליו ומדרדרת אותו לאופל, ולכן מסוכן להשתמש בטבעת.

אחרי נפילתו של סאורון בסוף העידן השני לקח איסילדור לעצמו את הטבעת, אף על פי שאלרונד וקירדן יעצו לו להשליך את הטבעת להר הגזירה ולהשמיד אותה. כעבור שנתיים יצא איסילדור עם רבים מאנשיו כדי למלוך בממלכת הצפון - ארנור, ואת השלטון על גונדור (ממלכת הדרום) הוא נתן בידי אחיינו. כשאיסילדור עבר בדרכו בשדות הסיפנים שעל גדת נהר האנדוין התקיפו אותו ואת אנשיו אורקים, כל אנשיו של איסילדור נהרגו. איסילדור עצמו השתמש בטבעת כדי להפוך לבלתי נראה וקפץ לנהר, אבל הטבעת בגדה בו, החליקה מעל אצבעו וחשפה אותו לחצי האורקים שהרגו אותו.

אחרי מות איסילדור טבעה הטבעת בנהר ונשארה שם שנים רבות, עד שמצא אותה דיאגול, בן לעדת דייגים-הוביטים קטנה. דיאגול נרצח בידי בן דודו סמיאגול שרצה את הטבעת לעצמו, ונקרא לימים גולום. גולום נדד עם הטבעת עד למערה עמוקה בהרי הערפל, שם שכן בסתר שנים רבות. כשהתחזק סאורון מחדש, נטשה הטבעת את גולום כדי לשוב לאדונהּ, אך היא נמצאה על ידי ההוביט בילבו באגינס, שהשתמש בה כדי לחמוק מגולום ומהאורקים שרדפו אחריו ולחזור לחבריו - הגמדים וגנדלף. בילבו החזיק בטבעת 60 שנה שבסופם נתן את הטבעת, בעצת גנדלף שכבר התחיל לחשוד לגבי מקורה של הטבעת, לאחיינו פרודו. שבע-עשרה שנים אחר כך, בישר גנדלף לפרודו שהוא גילה כי טבעתו היא הטבעת האחת. בעצת גנדלף יצא פרודו למסע שבסופו השמיד את הטבעת בהר הגזירה.

משיסת ארגיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ענדו בני הלילית את הטבעות הם היו יכולים לדעת את מחשבותיו של סאורון והרגישו שהוא מנסה להשתלט עליהם. מיד כאשר חשפו את זהותו ואת מזימותיו, השליכו מידיהם את הטבעות והחביאו אותן. סאורון, שראה כי סודו התגלה, וכי לא יוכל לשלוט על בני-הלילית בדרך זו, תבע את הטבעות לעצמו, ומלחמה פרצה בין בני הלילית לסאורון וארגיון נחרבה. קלברימבור נתפס על ידי סאורון ועוּנה על ידו עד שנשבר וגילה לסאורון את מיקומן של 16 טבעות הכוח, אך לא את מיקומן של השלוש האחרונות, והאדירות שבהן. קלברימבור נקטל לאחר מכן על ידי סאורון שלקח את הטבעות.

סאורון חילק את הטבעות שתפס בין שאר הגזעים - הגמדים ובני האדם, עוד בעת העידן השני, אך בדעת סאורון, שכונה עתה שר הטבעות, תמיד היו שלוש טבעות הכוח האחרונות, והוא השתוקק תמיד לאסוף אותן לידיו.

הטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש טבעות בני הלילית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש טבעות אלו היו הטבעות האחרונות שיוצרו מבין ה-19, והחזקות שבהן, והן הכילו סגולות שלא היו קיימות בשאר הטבעות. קלברימבור היה היחיד שידע את סוד יצירתן. אחרי שקלברימבור גילה את מזימות סאורון הוא התייעץ עם גלדריאל איך למנוע מסאורון לגזול את שלוש הטבעות, והם החליטו להחביא את שלוש הטבעות אצל גדולי בני הלילית. לאחר שאיבד סאורון את הטבעת האחת בסוף העידן השני, נושאי טבעות בני הלילית ענדו את הטבעות והשתמשו בהן, שלוש הטבעות הן:

  • נניה (Nenya), שכונתה "הבכירה מבין השלוש", היא טבעת המים. עשויה הייתה מיתריל ובתוכה שובצה אבן אחלמה. מתוארת ככוכב-כפור נוצץ.
  • ויליה (Vilya), שכונתה "האדירה מבין השלוש", והיא הייתה טבעת האוויר. עשויה הייתה זהב, ובתוכה שובצה אבן ספיר כחולה.
  • נריה (Narya), שכונתה "המדליקה", והיא טבעת האש. משערים שעשויה הייתה מזהב, ובתוכה שובצה אבן אודם. כוחה היה להצית ולחמם את הלבבות הסובבים אותה ולהעניק תקווה.

מעטים ידעו מי מחזיק בשלוש. הדברים התגלו רק בסוף העידן השלישי:

  • נניה, טבעת האחלמה העשויה ממיתריל, נותרה תחת חסותה של גלדריאל, גבירת לות'לוריין, ואשתו של קלבורן, ממשפחת המלוכה של דוריאת. גלדריאל השתמשה בנניה כדי להדוף את פגעי הזמן מלות'לוריין, ולהשכין בה אושר ועליצות, בדומה לחיים בולינור. בנוסף, היא השתמשה בטבעת כדי להגדיל את כוח-המרפא שלה.
  • ויליה טבעת הספיר, האדירה מבין השלוש, הייתה תחילה בידי ארניון גיל גלד (Erenion Gil-Galad), המלך העליון של בני הלילית של הארץ התיכונה. במלחמת הברית האחרונה, שבה נלחמו בני הלילית לצד בני-האדם נגד צבאות סאורון, נהרג גיל גלד. אבל לפני המלחמה, החליט גיל גלד למסור אותה לאלרונד חצי בן לילית, שהיה אדון אימלדריס (Imladris), המכונה גם ריבנדל (Rivendel). גם הוא השתמש בכוח הטבעת להדיפת פגעי-הזמן ולריפוי.
  • בטבעת האחרונה, נריה טבעת האודם, החזיק קירדן בונה-הספינות, אדון הנמלים האפורים, הטבעת נשארה אצל קירדן עד שבאו לארץ התיכונה האיסטרי. מיד כאשר עגנו בנמלים האפורים, התיידד קירדן עם מיתרנדיר, הידוע בכינויו גנדלף האפור אחד מן האיסטרי, והחליט למסור לו בחשאי את טבעת האודם, באומרו:"קח עתה את הטבעת ...כי טבעת האש היא זו, ובה ייתכן שתצית שוב לבבות לאומץ קדומים, בעולם אשר הצטנן"[2] וקירדן הבטיח לגנדלף שימתין לו בנמלים האפורים עד לעזיבתה של "האונייה האחרונה", שעליה הם יעקרו ביחד למערב.

שבע טבעות הגמדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבע טבעות מסר סאורון לשבעת מלכי הגמדים. הטבעות לא היו יכולות לשנות את אורך ימיהם של הגמדים, להפוך אותם לבלתי נראים ולשעבד אותם לסאורון, מכיוון שהם נוצרו כגזע חסון ועקשן ומחשבותיהם היו מוזרות וקשות לשליטה. ההשפעה היחידה של הטבעות על הגמדים היא שהן הגבירו את תשוקתם לכסף וזהב וגרמו להם להילחם כדי להשיג אוצרות. למרות התועלת שיצאה לסאורון מכך, הוא שנא את הגמדים מכיוון שלא היה יכול לשלוט בהם וניסה להחזיר את הטבעות לידיו, מתוך השבע סאורון החזיר לידיו שלוש טבעות[3] והשאר הושמדו על ידי דרקונים.

תשע טבעות בני האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תשע טבעות ניתנו לבני אדם מארצות שונות. תשעת בני האדם שניתנו להם הטבעות היו מלכים גדולים בזמן נתינת הטבעות. הטבעות נתנו להם חיי נצח, אבל הן הפכו אותם במהרה לצללים רואים ואינם נראים, והם השתעבדו לסאורון וטבעתו, ונעשו למשרתיו הגדולים ביותר. הם נקראו "אולירי" (Ulairi) בלשון בני הלילית ו"נאזגול" (Nazgul) בלשון השחורה שדוברים האורקים, פירושם של השמות הוא רפאי הטבעת והיו שכינו אותם "הפרשים השחורים". מנהיגם היה המלך המכשף של אנגמאר. בעידן השלישי חיפשו הפרשים השחורים את הטבעת האחת כדי להחזירה לסאורון.

טבעות הכוח הפחותות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכתבים שונים של טולקין, ואף בסיפורים עצמם, ישנם רמזים לכך שהיו עוד טבעות נוספות, מלבד ה-19 והטבעת האחת. מספרן אינו ידוע, אך ידוע שהיו אלה טבעות קדומות יותר שנוצרו על ידי חרשי ארגיון, כמעין ניסיונות לטבעות הכוח האמיתיות שיבואו לאחר-מכן. הן נקראו "הטבעות הפחותות", ולא ידוע ממה היו עשויות או מה היה כוחן. אבל גנדלף הזכיר זאת והסביר לפרודו, בשר הטבעות[4], כי לכל טבעות הכוח שנוצרו יש דרגות שונות, יש תקפות יותר ויש תקפות פחות. אלה שנטמן בהן כוח-קסם חלש, נועדו לניסיון לפני שאומנות החישול תבוא לשיא שכלולה. בעיני בני הלילית הצורפים זה עניין של מה בכך - אך לבני-האדם הן עלולות להזיק, לדעתו. אבל הטבעות הגדולות (19 טבעות הכוח), אלו טבעות בעלות עוצמה אמיתית.

מכיוון שהכוח של טבעות אלו חלש יחסית, אין הרבה מידע על גורלן.

הטבעת של סרומן[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרומן, מנהיגם של האיסטרי (מסדר קוסמים שהגיע מהמערב בשליחות הולאר כדי לעזור לשוכני הארץ התיכונה להילחם נגד סאורון) החליט לחפש בחשאי ידע על הטבעות כדי לנסות להבין את סודן. אף על פי שאחרי מות קלברימבור היה קשה למצוא מידע על הטבעות, סרומן הצליח למצוא עליהן מידע ולמד אותו בצריח אורתנק שבו הוא שכן. בעקבות לימוד סודות הטבעות סרומן רצה להשיג את הטבעת האחת לעצמו והדרדר לאופל. כדי להשיג את הטבעת האחת סרומן יצר לעצמו טבעת משלו, בעזרת הידע שרכש על הטבעות והידע שהיה לו בגלל היותו מיא של הולא אולה, אל היצירה. גנדלף הזכיר את הטבעת בדבריו למועצת אלרונד: הוא סיפר שכאשר הוא בא לאיזנגרד כדי להתייעץ עם סרומן הוא ראה שסרומן עונד טבעת לאצבעו[5]. טבעת זו הייתה פחותה מ-19 טבעות הכוח, וסרומן כנראה השתמש בכוח שלה, בין השאר כדי לטפח גזע אורקים חדש, שיכול היה לסבול את אור השמש. ונראה שהיא לא עניינה כל כך את חברי המועצה הלבנה ומועצת אלרונד.

קץ השפעתן של טבעות הכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעתן של טבעות הכוח פגה כאשר פרודו בגינס הצליח להשמיד את הטבעת האחת. מיד כשהושמדה הטבעת הושמדו גם תשעת רפאי הטבעת (למעשה, שמונה מהם, כי מלך רפאי הטבעת הושמד עוד קודם בידי אאווין שמרוהאן) וסאורון איבד את כל כוחותיו והפך לרוח חסרת יכולת.

כמו שבני הלילית שיערו, שלוש טבעות בני הלילית איבדו את כוחותיהן כשהושמדה הטבעת האחת. לאחר שלא יכלו עוד לעצור את פגעי הזמן ולשמר את משכנותיהם על ידי כוח הטבעות, נאלצו בני הלילית לעזוב את הארץ התיכונה, וכך יצאו עונדיהן, ביחד עם רבים מבני הלילית של הארץ התיכונה, לנמלים האפורים וחצו את הים על "הספינה האחרונה"[6] למערב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלשון השחורה: Ash nazg durbatulûk, ash nazg gimbatul Ash nazg thrakatulûk, agh burzum-ishi krimpatul
  2. ^ הסילמריליון, זמורה ביתן, עמוד 275.
  3. ^ ביניהן את טבעתו של תרין, אבי תורין צינת אלון - שר הטבעות, זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 1040.
  4. ^ חבורת הטבעת, עמוד 56.
  5. ^ שר הטבעות, זמורה ביתן, כרך אחד, עמוד 235.
  6. ^ שם זה הוא רק כינוי, למעשה ספינות רבות יצאו למערב אחרי הספינה ההיא.