אראגורן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אראגורן בגילומו של ויגו מורטנסן בסרטי שר הטבעות של פיטר ג'קסון

אראגורן בן אראתורן הוא דמות בידיונית בספר שר הטבעות של ג'.ר.ר. טולקין.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אראגורן בן אראתורן (אראגורן השני) הוא יורשו של איסילדור מלך גונדור ונצר לשושלת נומנור. אמו ילדה אותו בריוונדל והוא גדל בין אלפים אצל אלרונד אדון ריוונדל, שכינה אותו "אסטל" ("תקווה"). כשחי בין האלפים למד אראגורן את שפתם ואת אורחות חייהם. ניסיון זה הקנה לאראגורן מיומנויות שימושיות ביותר (כגון רפואה, קשר עם בעלי חיים ועוד) שנראו לשאר בני האדם כקסם.

עם התבגרותו של אראגורן סיפר לו אלרונד אודות מוצאו. אלרונד אמר לו שהוא בעצם המלך החוקי של גונדור, נצר לשושלת המלכים שנקטעה. עם הזמן הוא פגש בארוון חצי-בת לילית, בתו של אלרונד והתאהב בה, והשניים התארסו בסוד ביער לות'לוריין. אחרי שאמו מתה יצא אראגורן לגלות, ונדד עם שומרי היערות של הדונאדין. במהלך מסעותיו פגש אראגורן את גנדלף, והתיידד עמו. האחרון ביקש מאראגורן לשים עין על הפלך, מושבם של הוביטים. למרות מוצאו המלכותי, סירב אראגורן לתבוע את כתר גונדור, מחשש שבתור יורשו של איסילדור, גם הוא יפול כמוהו.

בספרי שר הטבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר גילה גנדלף שפרודו בגינס קיבל בירושה מדודו, בילבו בגינס, את הטבעת האחת, הורה לפרודו לברוח מהפלך אל ריבנדל ולעבור בפונדק "הפוני המקפץ" שם הם היו אמורים לפגוש אותו. שלושה הוביטים נוספים הצטרפו אל פרודו במסעו. אולם גנדלף נכלא בידי סארומן הלבן ולא הגיע לפונדק, אך למזלם של ההוביטים הם פגשו את אראגורן, שהיה ידוע באזור כזר מסתורי בשם "צעדן"‏[1], שהציל אותם מידי הנאזגול והוביל אותם בבטחה לריבנדל, אף על פי שפרודו נפצע קשה במהלך המסע.

במועצה הגדולה של אלרונד מגלים גנדלף ואלרונד את מוצאו האמיתי של אראגורן לבורומיר בן דנתור, הנציג של גונדור במועצה ובנו של העוצר השולט בה. אראגורן התנדב לסייע לפרודו לקחת את הטבעת למורדור ולהשמידה בהר האבדון (האש). יחד איתו מתנדבים גם האלף הנסיך לגולס, הגמד גימלי, בורומיר וההוביטים סם גמג'י, מריאדוק ברנדיבאק (מרי) ופרגרין טוק (פיפין). ביחד עם פרודו וגנדלף יוצרים התשעה את "אחוות הטבעת".

ארגורן חוגר את החרב אנדוריל, שחושלה מחדש משברי נארסיל על ידי חרשי האלפים בבית אלרנד, החרב איתה כרת איסילדור את הטבעת האחת מאצבעו של סאורון. במהלך ההרפתקה הפגין אראגורן את איכויותיו ואף נטל את המנהיגות כאשר גנדלף לא היה בנמצא. הוא הוביל את החבורה לאחר שגנדלף אבד במכרות מוריה והוביל מרדף בן 3 ימים אחרי מרי ופיפין, שנשבו בידי אורקים. אראגורן סייע גם לתאודן מלך רוהן להחזיק מעמד (פיזית ומנטלית) במתקפה הגדולה של האורוק-האי של סרומן על נקרת הלם. אחייניתו של תאודן, איאוון, התאהבה בו ובהילת הלוחם האמיץ והכריזמטי שהוציא לעצמו במעללי הגבורה שלו.

לבסוף הבין אראגורן שאל לו להימלט מייעודו. כדי לגייס תמיכה הוא נכנס בדרך המתים אל הר דימהולט וגייס את צבא אנשי ההר שהוחזקו במצב של אלמוות כעונש על הפרת שבועת אמונים לגונדור. אראגורן כפה עליהם את מרותו ובעזרתם שחרר את מינס טירית, בירת גונדור מאיום קשה: שודדי ים שהתעתדו לתקוף את העיר מנהר האנדויין.

אחרי הקרב הגדול בשדות פלנור, יצא אראגורן בראש צבאות גונדור לעבר מורדור כדי להסיח את דעתו של סאורון מפרודו, שחדר בינתיים למורדור. הסחתו עזרה לפרודו במשימת השמדת הטבעת.

לאחר שהושמדה הטבעת האחת, הגשים את חלומו והתחתן עם ארוון, שנהפכה לבת תמותה למענו. איאוון, שהייתה מאוהבת בו, מצאה ניחומים בזרועותיו של פרמיר, אחיו הצעיר של בורומיר ואחד משומרי היערות. במעמד מכובד, הוכתר אראגורן כ"אלסר", צור בני-לילית, (כינוי שניתן לו מפי מלכת בני הלילית מלוריין גלדריאל), מלך גונדור וארנור, הוא שיקם את הממלכה מהריסותיה ונודע כאחד מגדולי מלכי האדם.

בסרטים של פיטר ג'קסון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעיבוד הקולנועי של פיטר ג'קסון לספר שר הטבעות, גילם ויגו מורטנסן את דמותו של אראגורן. אראגורן מתואר בסרט כדמות משמעותית ביותר, ולמעשה היא זוכה לתשומת לב רבה מאוד, פחותה רק מפרודו, סאם וגולום. אראגורן מתגלה כמנהיג הטבעי של "אחוות הטבעת" ושני בחוכמתו ומנהיגותו רק לגנדלף.

בסרט אראגורן חמוש בחרב ארוכה, קשת ופגיון אלפי מעוקל. הוא לבוש בשריון עור ורק לפני הקרבות הגדולים עטה עליו שריון שרשראות כבד יותר. בסרט השלישי הוא קיבל לידיו את "אנדוריל" שחושלה משבריה של החרב "נארסיל". אראגורן מתגלה כלוחם מצוין וידיד נאמן.

ג'קסון בחר לתאר את יחסיו של אראגורן עם עלמת האלפים, ארוון חצי-אלפית (בגילומה של ליב טיילר), למרות שבספרים יש רק התייחסויות מועטות אליהם.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ השמות המופיעים כאן הם מהתרגום של שר הטבעות לעברית על ידי רות לבנית

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]